TOSFOS DH Taima d'Kasav Rachmana Es Shabsosai Tishmoru Ha Lav Hachi Dachi (cont.)
תוספות ד"ה טעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי (המשך)
(SUMMARY: Tosfos explores possible inferences about when an Aseh is Docheh a Lav.)
כדאמר בסוף אלו מציאות (ב"מ דף לב.) דה"א אי לאו קרא לידחי ל"ת ועשה מהאי טעמא
Strengthening of question: We say in Bava Metzi'a (32) that if not for a verse, it (Kivud Av v'Em) would be Docheh a Lav and an Aseh for this reason.
וי"ל דעשה ול"ת דקיל ה"א דלידחי אבל ל"ת שיש בו כרת לא ה"א דדחי
Answer: There was a Hava Amina that [Kivud Av v'Em] can be Docheh an Aseh and Lo Sa'aseh that is light, but not a Lav with Kares.
ולהכי ל"ת ועשה ליכא למידק הא בעלמא דחי כדדייק אלא תעשה שיש בו כרת
Therefore, we cannot infer that normally (an Aseh) is Docheh an Aseh v'Lo Sa'aseh, the way we inferred about a Lav with Kares. (We needed a verse to teach that Kivud Av v'Em is no stronger than other Mitzvos Aseh for this.)
דדוקא ל"ת שיש בו כרת דבלאו קרא ה"א דלא דחי איכא למידק הא בעלמא דחי
Only regarding a Lav with Kares, which without a verse we would say that it (Kivud Av v'Em) is not Docheh, we can infer [from the need for the verse] that normally (another Mitzvas Aseh) it is Docheh.
וא"ת וכיון דהשתא בעי למימר דבעלמא דחי ל"ת שיש בו כרת כ"ש דלידחי בעלמא ל"ת ועשה
Question: Since now we want to say that normally it (an Aseh) is Docheh a Lav with Kares, all the more so it is Docheh a regular Lav with an Aseh!
וא"ל דאה"נ
Suggestion: Perhaps this is true!
דא"כ ה"ל למיפרך אלא הא דקי"ל דאין עשה דוחה ל"ת ועשה נגמר מהכא דדחי כדפרי' לעיל (דף ה.)
Rejection: If so, the Gemara should have asked "we hold that Ein Aseh Docheh Lo Sa'aseh v'Aseh. We should learn from here that it is Docheh!", like it asked above (5a)!
וי"ל דהשתא דילפינן דבעלמא דוחה ל"ת שיש בו כרת ע"כ גרע מל"ת ועשה
Answer: Now that we learn that in general, [an Aseh] is Docheh a Lav with Kares, we must say that it (a Lav with Kares) is weaker than a Lav and an Aseh (regarding Dichuy);
דאי אפשר שידחה עשה ל"ת ועשה דמאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה
It is impossible [for an Aseh] is to be Docheh a Lav and an Aseh, for why is this Aseh better than the other Aseh (with the Lav, to say that the former is Docheh)?!
והא דהוה בעי למימר בסוף אלו מציאות (ב"מ דף לב.) דעשה דכיבוד לידחי ל"ת ועשה
Implied question: Why did the Gemara (Bava Metzi'a 32a) want to learn that the Aseh of Kivud [Av v'Em] is Docheh a Lav and an Aseh? (Tosfos just showed that it is illogical to say so!)
היינו משום דעדיף דהוקש כבודם לכבוד המקום
Answer: This is because the Aseh of [parents'] honor is stronger [than other Mitzvos Aseh], since their honor is equated to Kevod Hash-m.
וא"ת אי בעלמא דחי א"כ קרא דכלאים בציצית למה לי
Question: If normally it (an Aseh) is Docheh (a Lav), why do we need a verse for Sha'atnez in Tzitzis?
ויש לומר דאיצטריך לכדרבא
Answer #1: We need a verse for Rava's law [that wool and linen exempt even other species];
ולתנא דבי רבי ישמעאל נמי איצטריך דלא נדרוש הכנף מין כנף דוקא צמר לצמר ופשתים לפשתים
Also according to Tana d'Vei R. Yishmael, we need a verse, so we will not expound "ha'Kanaf" - the same species as the corner, to obligate wool [Tzitzis] for [a garment of] wool, and linen for linen.
ועוד ס"ד דלא לידחי עשה דציצית לאו דכלאים שאין שוה בנשים למ"ד נשים פטורות מציצית
Answer #2: One might have thought that the Aseh of Tzitzis is not Docheh the Lav of Sha'atnez, since [the Aseh] does not apply to women, according to the opinion that women are exempt from Tzitzis.
ולעיל דהוה בעי למילף מעשה דמצורע דלידחי עשה את ל"ת (ועשה) משמע דבעי למילף מהתם אפילו כלאים בציצית
Implied question: Above, we wanted to learn from the Aseh of Metzora that Aseh Docheh Lo Sa'aseh. It connotes that we wanted to learn from there even Sha'atnez in Tzitzis! (This is unlike Answer #2.)
ע"כ אכתי לא אסיק אדעתיה שיש חילוק בין שוה בכל עד דפריך ליה
Answer: We must say that the Gemara did not yet think to distinguish between whether or not it is Shavah b'Chol until it asked this [afterwards].
ובפ' שני נזירים (נזיר ד' נח. ושם) דיליף לגמרי בעלמא מראשו
Implied question: In Nazir (58a), we learn totally from Rosho!
איכא למימר סבר דנשים חייבות בציצית
Answer: The Sugya there holds that women are obligated in Tzitzis.
וא"ת ראשו למה לי כיון דדחי אפילו לאו שיש בו כרת
Question: Why do we need Rosho, since [an Aseh] is Docheh even a Lav with Kares?
וי"ל דאיצטריך לאשמעינן דהקפת כל הראש שמה הקפה
Answer: We need it to teach that Hakafas Kol ha'Rosh is considered Hakafah.
ומפסח ומילה ותמיד לא קשיא מידי אמאי איצטריך קרא כיון דבעלמא דחי
Implied question: Why do we need verses for Pesach, Milah and Tamid? In general, [an Aseh] is Docheh [even a Lav with Kares]!
דס"ד למילף לענין שבת מכיבוד אב ואם דלא דחי וה"א דבשבת לא דחי אע"ג דבעלמא דחי.
Answer: Regarding Shabbos, one might have thought to learn from Kivud Av v'Em, which is not Docheh. One might have thought that [an Aseh] is not Docheh Shabbos, even though in general it is Docheh [a Lav with Kares].
TOSFOS DH Nigamer mi'Hacha d'Lo Dachi
תוספות ד"ה ניגמר מהכא דלא דחי
(SUMMARY: Tosfos justifies this Hava Amina.)
משמע דאי איירי בשחיטה ובישול ניחא
Inference: If it discusses Shechitah and cooking, we understand [why it is not Docheh].
ותימה דמנא ליה לתנא לאוקמי קרא בשחיטה ובישול לאשמועינן דבעלמא דחי אדרבה
Question: What would be the Tana's source to establish the verse to discuss Shechitah and cooking, to teach that in general it is Docheh?
נוקמה בלאו דמחמר ונגמר מהכא דבעלמא לא דחי אפילו לאו גרידא
We should establish it to discuss the Lav of Mechamer (making an animal work), and learn from here that in general it is not Docheh even a Lav alone!
וי"ל דדייק תנא מדלא אשמועי' קרא בשאר דברים דליכא אלא לאו גרידא דלא הוה אתי למיטעי
Answer: The Tana infers that since the verse does not discuss other matters, in which there is only a Lav, and there would be no chance of error, [surely the Torah discusses Melachah, for which is there is an Aseh, and a Lav with Kares and Skilah].
וא"ת והיכי נגמר מהכא דלא דחי דלמא שאני הכא דהוי עשה ולא תעשה דהא כתיב וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך (הגהה בגליון) (שמות כג) ומש"ה הוא דלא דחי
Question: How can we learn from here that it is not Docheh? Here there is an Aseh and a Lav, for it says "uva'Yom ha'Shevi'i Tishbos Lema'an Yanu'ach Shorcha va'Chamorecha".
אבל לאו גרידא לעולם נילף מכלאים בציצית דדחי
However, for a mere Lav, we should learn from Sha'atnez in Tzitzis that an Aseh is Docheh!
ואר"י דעשה דכיבוד הואיל ועדיף כולי האי דהוקש כבודם לכבוד המקום חשיב עשה דשבת כמאן דליתיה לגמרי והוי כמאן דליכא אלא לאו גרידא
Answer (Ri): Since the Aseh of Kivud [Av v'Em] is so preferable [over other Mitzvos Aseh], for their (parents') honor is equated to Kevod Hash-m, it is as if there is no Aseh of Shabbos at all, and there is only a Lav.
וכמו כן עשה דמקדש ועשה דבת כהן עדיפי מעשה דשבת משום מורא ומשום כפרה דבת כהן
Similarly, the Aseh of [building] the Mikdash and [burning] a Bas Kohen are preferable to the Aseh of Shabbos, due to fear [of the Mikdash] and to be a Kaparah for the Bas Kohen.
וא"ת מנלן דלא דחי עשה דכיבוד אפי' לאו גרידא
Question: What is the source that the Aseh of Kivud [Av v'Em] is not Docheh even a mere Lav?
דהא שבת וטומאה והשבת אבדה כולהו עשה ולא תעשה נינהו
[We learned that it does not override] Shabbos, Tum'as [Kohanim] and [ignoring] an Aveidah, but each of these is a Lav and an Aseh!
וי"ל כיון דגלי לן קרא דלא אלימא לן טעמא דהוקש כבודם לכבוד המקום דלידחי א"כ אפילו לאו גרידא לא דחי
Answer: Since the Torah revealed that the reason that their honor is equated to Kevod Hash-m is not strong enough to override [a Lav and an Aseh], it is not Docheh even a mere Lav.
דמכלאים לא מצי גמיר משום דכיבוד הוי הכשר מצוה.
We cannot learn from Sha'atnez, for Kivud Av v'Em is only Hechsher Mitzvah.
TOSFOS DH v'Ha Tana b'Alma Kai v'Lo ka'Parich
תוספות ד"ה והא תנא בעלמא קאי ולא קפריך
(SUMMARY: Tosfos explains how we would understand if it discussed Melachah.)
קשה דמשמע דאי איירי בשחיטה ובישול ניחא ליה
Question: This implies that if it discusses Shechitah and cooking, we understand [why it is not Docheh].
ואדרבה כ"ש דקשה טפי דהיכי יליף דהיטמא ולא תחזיר דליכא כרת משבת דאיכא כרת וסקילה
Just the contrary, this is even more difficult! How can we learn about becoming Tamei and not returning an Aveidah, for which there is no Kares, from Shabbos, for which there is Kares and Skilah?
דנהי דהתם לא דחי הכא דחי אע"ג דאיכא לאו ועשה משום דהוקש כבודם
Even though there (Shabbos), Kivud is not Docheh, here (becoming Tamei and not returning an Aveidah), even though there is a Lav and an Aseh, it should be Docheh, for parents' honor is equated [to Kevod Hash-m]!
ויש לומר כיון דגלי קרא דגרע מעשה דעלמא דבעלמא דחי לאו שיש בו כרת והאי לא דחי תו לא מהני טעמא דהוקש כבודם לכבוד המקום.
Answer: Since the Torah revealed that [Kivud Av v'Em] is weaker than a regular Aseh, which normally is Docheh a Lav with Kares, and this (Kivud) is not Docheh, this shows that equation of their honor to Kevod Hash-m does not help.
TOSFOS DH she'Chen Hechsher Mitzvah
תוספות ד"ה שכן הכשר מצוה
(SUMMARY: Tosfos explains this unlike Rashi.)
פירוש בקונטרס לעולם בשחוט לי בשל לי והא בעלמא דחי
Explanation #1 (Rashi): Really, [he told his son] "slaughter for me', or 'cook for me", and normally it (an Aseh) is Docheh [a Lav with Kares];
מ"מ לא נילף מהכא דלידחי עשה דייבום לאו דאחות אשה משום דאיכא למיפרך שכן הכשר מצוה דאי אפשר לקיים הכיבוד בלא דחיית הלאו
Even so, we do not learn from here that Yibum is Docheh the Lav of Achos Ishah, for we can ask "it is Hechsher Mitzvah", for one cannot fulfill the Aseh without overriding the Lav;
אבל גבי ייבום יכול לקיים המצוה בלא דחיית הלאו דאפשר בחליצה
However, regarding Yibum, one can fulfill the Mitzvah without overriding the Lav, for he can do Chalitzah.
וקשה לר"י דאין זה אפשר דאי אסור לייבם משום כרת חליצה נמי לא בעי דכל שאין עולה לייבום אין עולה לחליצה
Question #1 (Ri): This is not considered possible [to fulfill the Mitzvah without overriding the Lav], for if one may not do Yibum due to Kares, there is no need for Chalitzah, for whoever may not do Yibum, does not do Chalitzah.
ולקמן בפ"ב (דף כ. ושם) ילפי' מקרא
Below (20a), we learn this from a verse.
ועוד אמרי' בההיא שמעתא (דף כא.) דלא חשבינן גבי יבום אפשר לקיים שניהם ע"י חליצה משום דחליצה במקום ייבום לאו מצוה היא
Question #2: We say in that Sugya (21a) that regarding Yibum [with Chayavei Lavin], we do not consider it possible to fulfill both (i.e. the Aseh, without transgressing the Lav) through Chalitzah, for Chalitzah in place of Yibum is not considered the Mitzvah.
ועוד דלקמן לפי האמת דאיכא קרא בכלאים ל"ל קרא כיון דהכשר מצוה דוחה אפי' ל"ת שיש בו כרת
Question #3: Below, according to the truth that there is a verse for Sha'atnez [to permit it in Tzitzis], why do we need a verse? Hechsher Mitzvah is Docheh even a Lav with Kares! (One cannot fulfill Techeiles for a linen garment without transgressing Sha'atnez.)
ועוד דמסקינן דבשום מקום אין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת משמע אפילו בהכשר מצוה
Question #4: We conclude that an Aseh is not Docheh a Lav with Kares in any place. This implies even if it is Hechsher Mitzvah!
ולקמן דפריך הכשר מצוה תיפוק לי מהתם
Citation: Below, we ask "Hechsher Mitzvah? We should know this from there!"
דפי' הקונט' תיפוק לי מהתם מכיבוד אב דלא דחי אלא ודאי ההוא דמקדש אתא למימר הא בעלמא דחי אפי' בלא הכשר מצוה
Explanation #1A (Rashi): We should know from Kivud Av v'Em that it is not Docheh. Rather, the verse about the Mikdash comes to teach that in general it is Docheh (an Aseh is Docheh a Lav with Kares), even without Hechsher Mitzvah.
ואין זה דיוק דדלמא לגופיה איצטריך משום דמכיבוד ילפינן דבעלמא דחי איצטריך למיכתב גבי מקדש דלא דחי
Objection: This is not a proper deduction. Perhaps we need the verse for itself! Since we learn from Kivud Av v'Em that normally it is Docheh, the Torah needed to write regarding the Mikdash that it is not Docheh.
ומיהו הא איכא למימר אף על גב דבעלמא דחי גבי מקדש ה"א דלא דחי כמו בכיבוד
Answer: However, we can say that even though normally it is Docheh, regarding the Mikdash one might have thought that it is not Docheh, just like Kivud;
דבכל מילי דשבת ה"א דלא דחי ולהכי איצטריך מילה ופסח ותמיד וכן אומר מהרר"י
Regarding all matters of Shabbos, one might have thought that it is not Docheh. Therefore we need [verses] for Milah, Pesach and Tamid to teach that they are Docheh. Also Moreinu ha'Ri says so.
ונראה לר"י וכן פירש רבינו חננאל דבלאו דמחמר מוקי לה
Explanation #2 (Ri and R. Chananel): We establish the verse to discuss the Lav of Mechamer;
ומהכא לא נילף בעלמא דלא לידחי לאו גרידא דמה לכיבוד שכן הכשר מצוה
We cannot learn from here in general that [an Aseh] is not Docheh a mere Lav, for Kivud is Hechsher Mitzvah;
כשמחמר ומטמא ומניח מלהחזיר אבדה כדי להביא גוזלות לאביו בשעת דחיית הלאו אין מאכילו ומלבישו
When one is Mechamer, becomes Tamei or refrains from returning an Aveidah in order to bring chicks for his father, at the time he transgresses the Lav he does not [fulfill Kivud, i.e.] feed his father or dress him;
אבל בעלמא דעביד גוף המצוה ילפינן מכלאים בציצית דדחי
However, in general, when he does the Mitzvah itself [at the time he transgressed the Lav], we learn from Sha'atnez in Tzitzis that it is Docheh.
ואר"י דכיבוד אב אפי' עוסק בגוף מצוה לא דחי דבכל ענין קא פסיק שלא ישמע לו
Assertion (Ri): Regarding Kivud Av v'Em, even if he engages in the Mitzvah itself, it is not Docheh, for we uniformly rule that one should not heed a parent;
והיינו משום דברוב ענייני כיבוד רגילים להיות על ידי הכשר מצוה קאמר רחמנא דלא דחי בכל ענין
Because most matters of honor are usually through Hechsher Mitzvah, the Torah says that it is never Docheh.
והשתא לקמן פריך שפיר הכשר מצוה תיפוק לי מהתם דלא דחי
Explanation #2A: Based on this, below the Gemara asks properly "Hechsher Mitzvah? We should know this from there!", i.e. that it is not Docheh;
ואם אינו ענין להכשר מצוה תניהו ענין לגוף מצוה.
Since we do not need it to teach about Hechsher Mitzvah, we use it to teach about the Mitzvah itself.
6b----------------------------------------6b
TOSFOS DH Yachol Yisyarei Adam mi'Beis ha'Mikdash
תוספות ד"ה יכול יתיירא אדם מבית המקדש
(SUMMARY: Tosfos explains why we did not ask this regarding one's father.)
גבי אביו לא הוצרך לומר כן דפשיטא שלא ישתחוה לו לשם אלהות
Explanation: Regarding his father we did not need to say so, for obviously he does not bow to him to be his deity;
אבל גבי המקדש איצטריך משום דהוי דבר שבקדושה
However, this is needed regarding the Mikdash, for it is Devar shebi'Kedushah.
א"נ גבי אביו שייך מורא שלא יכעיסנו אבל במקדש אין יכול למצוא אלא בדוחק כמו שמפרש והולך.
Explanation #2: Fear applies to his father, lest he anger him. It is difficult to find this regarding the Mikdash, like the Gemara proceeds to explain.
TOSFOS DH Moshvos d'Chasav Rachmana Lamah Li
תוספות ד"ה מושבות דכתב רחמנא למה לי
(SUMMARY: Tosfos resolves this with different Drashos from "Moshvos".)
והא דדרשינן בפ"ק דשבת (דף כ.) בכל מושבות אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד
Implied question: In Shabbos (20a), we expound "you may not burn in all dwellings, but you may burn in the bonfire of Beis ha'Mokad (a chamber in the Mikdash. Why do we answer differently here?)
היינו משום דהוי ליה למכתב מושבות וכתיב מושבותיכם
Answer: [That Drashah] is because the Torah should have written Moshvos, but rather wrote Moshvoseichem;
ומדלא כתיב לא תבערו לכם וכתב מושבות משמע דאתא לכדהכא
Since the Torah did not write 'Lo Seva'aru Lachem', rather, it wrote Moshvos, this connotes that it comes to teach like we say here.
ובסוף פ"ק דקידושין (דף לז: ושם) דקאמר מושבות דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל סד"א הואיל ובענין דמועדות כתיב ליבעי בה קידוש ב"ד כמועדות
Implied question: In Kidushin (37b), we ask why the Torah wrote Moshvos regarding Shabbos, and answer that since Shabbos is written amidst the Mo'ados, one might have thought that Beis Din must be Mekadesh it, like the Mo'ados!
לא מדלא תבערו אש בכל מושבותיכם קדריש אלא מקרא אחרינא דאמור אל הכהנים דכתיב שבת היא לה' בכל מושבותיכם
Answer: There, we do not expound "Lo Seva'aru Esh b'Chol Moshvoseichem", rather, another verse in Parshas Emor "Shabbos Hi la'Shem b'Chol Moshvoseichem";
דההוא קרא בענינא דמועד כתיב.
That verse is written amidst matters of the Mo'ed.
TOSFOS DH Oh Eino Ela Afilu b'Shabbos
תוספות ד"ה או אינו אלא אפילו בשבת
(SUMMARY: Tosfos questions the suggestion to establish the Beraisa like R. Yosi.)
משום מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא
Explanation: This is because we do not distinguish a great severity from a small severity.
הקשה ה"ר יהודה כהן היכא בעי לאוקמי רבי ישמעאל כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצתה
Question #1 (R. Yehudah Kohen): How do we try to establish R. Yishmael like R. Yosi, who says that burning was taught separately to make it [only] a Lav?
והא בפ"ק דשבת (דף יב: ושם) אמר דרבי ישמעאל קרא והטה ואמר לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה
In Shabbos (12b), we say that [once] R. Yishmael read [using light of a lamp on Shabbos, forgot that it was Shabbos] and tilted the lamp [to make it burn better], and said "when the Mikdash will be built, I will bring a fat Chatas";
אלמא דבהבערה יש כרת
[Since one brings a Korban for it], this shows that [he holds that] there is Kares for burning!
ועוד קשה דנהי נמי רבי יוסי היא מ"מ אי לאו לא תבערו הוי אמינא דמיתת ב"ד נמי דחיא שבת משום מה לי חומרא רבה כו' אע"ג דנטילת נשמה אב מלאכה הוא
Question #2: Even if the Beraisa is R. Yosi, if not for "Lo Seva'aru", one might have thought that Misas Beis Din is Docheh Shabbos because we do not distinguish a great severity... even though killing is an Av Melachah!
וא"כ כי כתב לא תבערו אצטריך נמי עליה באחות אשה דליכא סקילה דלא נימא מה לי חומרא כו'
If so, even after the Torah wrote "Lo Seva'aru", we need also Aleha regarding Achos Ishah, for which there is no Skilah, lest we say "we do not distinguish a great severity..."
וי"ל דבלא"ה פריך שפיר טפי.
Answer: [We could have asked this.] Even without this, the Gemara asked a better question.
TOSFOS DH Taima d'Chasav Rachmana Lo Seva'aru Ha Lav Hachi Dachi
תוספות ד"ה טעמא דכתב רחמנא לא תבערו הא לאו הכי דחי
(SUMMARY: Tosfos discusses what we learn and infer from Lo Seva'aru.)
בסמוך מוכח דלא בעי למימר השתא מדאיצטריך לא תבערו לאסור מכלל דבעלמא דחי
Explanation #1: Below, it is clear that now we do not suggest that since we need Lo Seva'aru to forbid, this implies that normally, it is Docheh;
דמפרש דאי לאו לא תבערו ה"א דלידחי כמו בכלאים בציצית דמה לי חומרא רבה ומה לי חומרא זוטא
We explain that if not for Lo Seva'aru, one might have thought that it is Docheh, just like Sha'atnez in Tzitzis, for we do not distinguish a great severity from a small severity;
ואיצטריך לא תבערו לגופיה
We need Lo Seva'aru for the law itself.
וא"ת וכיון דלגופיה איצטריך אדרבה נילף מהכא דלא דחי דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי כו'
Question: Since we need it for the law itself, just the contrary, we should learn from here that it is not Docheh, for we do not say "we do not distinguish a great severity..."!
וי"ל דלא מצי למילף אלא לאו שיש בו מיתה כמו בשבת דאיכא סקילה
Answer #1: We can learn from it only a Lav with Misah, like Shabbos, which has Skilah;
אבל לאו שיש בו כרת גרידא התם אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא
However, a Lav with only Kares, we say there "we do not distinguish a great severity from a small severity";
וה"א דדחי לאו דכרת כמו אחות אשה ולא לאו דמיתה כמו כלתו וחמותו דלהכי לא הוה מקשינן להו אהדדי
One might have thought that it is Docheh a Lav with Kares, like Achos Ishah, but not a Lav with Misah, like a daughter-in-law or mother-in-law. For this, we do not equate [all of the Arayos] to each other.
א"נ השתא נמי מדאצטריך כדלעיל ואין חושש על או אינו
Explanation #2: Also now, we hold that since we need [Lo Seva'aru, this implies that normally it is Docheh,] like above, and we are not concerned for "or perhaps..."
וכל סוגיא זו לא אתיא כר"ש דלר"ש איצטריך לא תבערו לאשמועינן דמקלקל בהבערה חייב
Opinion #1: This entire Sugya is unlike R. Shimon, for R. Shimon needs Lo Seva'aru to teach that one who burns destructively is liable;
דמדאסר רחמנא הבערת שריפת בת כהן נפקא ליה בפרק האורג (שבת דף קו. ושם)
He learns from the fact that Torah forbids burning a Bas Kohen, in Shabbos (106a).
אלא הך סוגיא אתיא כרבי יהודה דחשיב תיקון תקוני גברא כמו מילה וקריעה על מת
Rather, this Sugya is like R. Yehudah, who considers Tikun Gavra ("fixing" a person) to be constructive, e.g. Bris Milah or tearing [clothing] due to a Mes.
ורבי יוסי ורבי נתן נמי דלא כר"ש דלדידיה ליכא למידרש ללאו ולחלק כיון דאצטריך למקלקל בהבערה
Also R. Yosi and R. Noson hold unlike R. Shimon. According to him (R. Shimon), we cannot expound "Lo Seva'aru" to teach that it is a Lav, or to divide (obligate for each Melachah by itself), since we need it [to obligate] for burning destructively;
ור"ש נפקא ליה לחלק מהיכא דנפקא ליה לשמואל בפ' כלל גדול (שם דף ע.)
R. Shimon learns to divide from the same place that Shmuel does (Shabbos 70a. Mechalaleha Mos Yumas" obligates many deaths for one desecration. We do not need it to teach about Mezid, so we use it to teach about Shogeg.)
ועוד אר"י דאי ללמוד על מקלקל בהבערה לחוד קאתי הוה ליה לאשמועינן במקום שאין מצוה בהבערה
Opinion #2 (Ri): (The Sugya is even like R. Shimon. He learns two matters from the verse.) If the verse came only to teach about burning destructively, it should have taught in a case when there is no Mitzvah to burn.
וא"ת והיכי דרשינן ללאו או לחלק כיון דאיצטריך לא תבערו למיתת ב"ד דלא דחי שבת
Question: How can we expound to teach about a Lav or to divide, since we need Lo Seva'aru to teach that Misas Beis Din is not Docheh Shabbos?
וי"ל דדרשינן מדכתיב הבערה דאי למיתת ב"ד לחוד אתא ה"ל למכתב לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם
Answer: We expound from the fact that it says Hav'arah. If it came to teach only about Misas Beis Din, it should have said 'Lo Sa'asu Melachah b'Chol Moshvoseichem.'
וא"ת נהי דהבערה דבישול פתילה לא דחיא שבת דהוי הכשר מצוה
Question: Granted, burning to cook (melt) lead is not Docheh Shabbos, for it is Hechsher Mitzvah;
רציחה עצמה כשנתבשלה הפתילה מאתמול או חנק וסייף תדחה שבת מטעם מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא
Execution itself, when the lead was melted from before Shabbos, or execution through choking or the sword should be Docheh Shabbos for this reason, that we do not distinguish a great severity from a small severity!
ומיהו למאי דיליף מק"ו ע"כ לא אתי לא תבערו אלא לרציחה עצמה דהק"ו עצמו הוא על הרציחה
Remark: [This is not difficult for Rav Simi,] who says that we learn from a Kal va'Chomer, we must say that Lo Seva'aru teaches only about execution itself, for the Kal va'Chomer pertains to the execution;
דעל הרציחה כתיב מעם מזבחי תקחנו ולא תבערו אתא לאפוקי הק"ו
Regarding execution it says "me'Im Mizbechi Tikachenu", and Lo Seva'aru comes to uproot the Kal va'Chomer. (However, we must answer for the Sugya before Rav Simi's answer!)
(וי"ל כיון דגלי לן דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא בהכשר מצוה ה"ה במצוה עצמה לא אמרינן
Answer #1: Since the Torah revealed that we do not say "we do not distinguish a great severity from a small severity" regarding Hechsher Mitzvah, likewise for the Mitzvah itself we do not say so.
א"נ (הגהת מהרש"ל) הכשר מצוה נפקא לן מדלעיל ואם אינו ענין לפתילה תנהו ענין לרציחה עצמה ע"כ)
Answer #2: We learn Hechsher Mitzvah from above. Since we do not need it (Lo Seva'aru) to teach about [melting] lead, we use it to teach about execution itself.
וי"ל דבכל דוכתין משוינן מכשירי מצוה שאי אפשר לעשותה מע"ש כמצוה עצמה
Answer #3: Everywhere, we equate Machshirei Mitzvah that cannot be done before Shabbos like the Mitzvah itself;
כדתנן בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קל. ושם) אם לא הביא
A Mishnah in Shabbos (130a) says that if one did not bring [before Shabbos what is needed for Bris Milah, one may not bring it on Shabbos];
ובפסחים פ' אלו דברים (דף סט:) כלל אמר רבי עקיבא כו'
In a Mishnah in Pesachim (69b), R. Akiva gives a general rule [that needs of Korban Pesach are Docheh Shabbos only if they cannot be done the day before].
והכא באי אפשר לעשות הפתילה מע"ש מדאצטריך קרא למעוטי.
Here we discuss when it was impossible to make (melt) the lead before Shabbos, since we need to a version to forbid it.
TOSFOS DH Lo R. Yosi
תוספות ד"ה לא רבי יוסי
(SUMMARY: Tosfos explains why R. Yosi could hold that Misas Sereifah is not Docheh Shabbos.)
ואו אינו דקאמר משום דשבת עשה ול"ת (וה"ק או אינו אלא אפי' מיתת ב"ד)
Explanation #1: The Tana says "or perhaps" because Shabbos is an Aseh and a Lo Sa'aseh (therefore, even Misas Beis Din is forbidden).
א"נ משום דשאני לאוי דשבת דחמירי.
Explanation #2: Alternatively, it is because Lavim of Shabbos are different, because they are severe.