[1] והמשנה שאסרה על כרחך היא כרבנן , ודייקינן מדסיפא גבי אנפיליא של בגד היא כרבנן רישא נמי רבנן, ומה שהתירה הרישא לחלוץ בקב הקיטע הוא משום דמיירי במחופה עור שגם רבנן מודים.

[2] דאף שבקב הקיטע ס"ל לר"מ שאפשר לחלוץ אפי' שאינו מחופה עור, מ"מ כאן גבי אנפיליא של בגד מודה ר"מ שלא מועיל כיון שאינה מגינה על הרגל, ודוקא קב הקיטע שעכ"פ מגן על הבגד מועיל לחלוץ בו אפי' אינו מחופה עור לר"מ.

[3] דכיון דלשריפה קאי ובעינן שיעור בסנדל שיהיה חופה את רוב רגלו, וזה שעומד לשריפה "כתותי מכתת שיעוריה".

[4] דאמרינן לגבי "בגד" (וגם סנדל בכלל בגד שהרי יש בו צרעת בגדים) שאפילו בשעת שריפה הוא בגד, וזה גילוי מילתא שנחשב בגד גם במצב כזה שעומד לשריפה ולא אמרינן כתותי.