[1] מהייתור של תיבת אשה דרשנו שפעמים שמותר אפי' באלמנה, וכגון שקידשה בהיתר קודם שנעשה כהן גדול.

[2] ואפי' שעשה בה מאמר, דלא מהני קידושין מה"ת, והזיקה אין לה כח כקידושין שתחשב כבר אשתו מקודם שהיה כה"ג, ולכן אסור לו לכנוס אפי' אם הוא האח היחיד ויחלוץ.

[3] פירש"י כל שנבעלה לפסול לה, ודייקו התוס' (בד"ה שנבעלה) שכוונתו אפי' בחייבי לאוין. והקשו דאי אפשר לומר כן דמחייבי לאוין דתפסי בה קידושין לא נעשית זונה. ולכן פירשו שדוקא מחייבי כריתות.

[4] ר' יהודה אמר שאיילונית אסורה לכהן, ור"מ חשש למיעוטא, וא"כ לשני השיטות האלו יחד אסור לישא קטנה דשמא תמצא איילונית והיא זונה האסורה. אבל לכל שאר השיטות מותר.

[5] ס"ל דמתי הוא קונה לה רק מתי שתהיה גדולה - ואז כבר תהיה בעולה. ותמה על זה רבא, דממ"נ אם קדשה אבוה כבר מקודשת לו כשהיא קטנה, ואם קדשה את עצמה לכו"ע אסורה לו (לא רק לר"א), דהרי נבעלת לו בלא קידושין, וכשתגדל ותהיה אשתו תהיה בעולה.

[6] ואף שגם בנשאת לישראל יש לחוש כן, מ"מ כיון שפיתוי קטנה אונס הוא ואשת ישראל שנאנסה מותר לבעלה לכך לא חשו בזה.

[7] והביאו דררשות תנאים שיש לכה"ג לישא דוקא נערה ולא קטנה ולא בוגרת.