יבמות דף נ. א

שתי יבמות שנפלו לו מאח אחד, ונתן לאחת מהן גט וכו', וכן לשניה,
או יבמה שנפלה לפני שני יבמים, ונתן לה הראשון גט וכו' ושוב עשה כן השני, מה הדין?

גט אחר גט [1], מאמר אחר מאמר [2] ביאה אחר ביאה [3], חליצה אחר חליצה [4]
לרבן גמליאל השני אינו כלום השניה אינה כלום
לחכמים יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר [5] השניה אינה כלום

מה הדין באופנים דלהלן?

ונתן לה גט וחלץ לה ובעל אותה
עשה מאמר ביבמתו צריכה רק חליצה צריכה הימנו רק גט הרי זו כמצותה
ועשה בה מאמר ובעל אותה וחלץ לה
נתן גט ליבמתו צריכה עוד גט [6] וחליצה צריכה עוד גט וחליצה לא צריכה כלום
ועשה בה מאמר נתן לה גט בעל אותה
עשה חליצה ליבמתו לא צריכה כלום לא צריכה כלום לא צריכה כלום
ועשה בה מאמר ונתן לה גט וחלץ לה
עשה ביאה ביבמתו אין אחר ביאה כלום מגורשת ול"צ חליצה אין אחר ביאה כלום

יבמות דף נ: א

מה הדין באופנים דלהלן בשתי יבמות מאח אחד ליבם אחד?

ועשה מאמר בשניה ונתן גט לשניה ובעל את השניה וחלץ לשניה
עשה מאמר
בראשונה
צריכות שני גיטין
וחליצה אחת [7]
הראשונה צריכה גט,
וחליצה לאחת מהן
צריכות שני גיטין
וחליצה אחת
הראשונה צריכה גט
ונתן גט לשניה ובעל את השניה ועשה מאמר בשניה וחלץ לשניה
נתן לראשונה
גט
צריכות
חליצה אחת
השניה צריכה גט,
וחליצה לאחת מהן
השניה צריכה גט,
וחליצה לאחת מהן
אינן צריכות
כלום
וחלץ לשניה ועשה מאמר בשניה ונתן גט לשניה ובעל את השניה
חלץ לראשונה אינן צריכות כלום אינן צריכות כלום אינן צריכות כלום אינן צריכות כלום
ובעל לשניה ועשה מאמר בשניה נתן גט לשניה חלץ לשניה
בעל ראשונה אינן צריכות כלום [8] אינן צריכות כלום אינן צריכות כלום אינן צריכות כלום

שלשה יבמות מאח אחד שנפלו לפני יבם אחד, מה הדין באופנים דלהלן?

ביאה בתחילה, כגון:
בעל לראשונה, נתן גט לשניה,
ועשה מאמר בשלישית
ביאה באמצע או בסוף, כגון:
נתן גט לראשונה, ובעל לשניה, ומאמר לשלישית
או נתן גט לראשונה, מאמר לשניה, ובעל לשלישית
לרבנן אין אחר ביאה כלום הביאה פסולה [9], ונאסר בקרובות אחרות
לר' נחמיה אין אחר ביאה כלום אין אחר ביאה כלום
-------------------------------------------------

[1] פי', שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד מאח אחד ונתן גט לראשונה ושוב נתן לגט לשניה. וה"ה באח אחד שמת והשאיר יבמה אחת לשני יבמים, ונתן לה הראשון גט והשני גט. ויש לדון האם יש גט אחר גט לענין האם נאסרים בגט השני בקרובות אחד של השני, כלומר במקרה הראשון האם נאסר היבם בקרובות השניה שנתן לה גט, ובמקרה השני האם נאסר האח השני בקרובות יבמתו.

[2] גם כאן הוא בשני מקרים, בין ביבם אחד שעשה מאמר בשתי יבמות שנפלו מאח אחד, בין שני יבמים שעשו שני מאמרים אחד אחר השני ביבמה אחת שנפלה להם. והנידון האם מחמת המאמר השני צריכה גט. וכן אם נאסרת בקרוביו והוא בקרובותיה מחמת המאמר השני.

[3] כאן מיירי בכה"ג של שתי יבמות מאח אחד ליבם אחד או לשני יבמים, שבא על היבמה ואח"כ בא הוא או אחיו על היבמה השניה. אכן לא מיירי באיסור אשת איש ואשת אח שבא הראשון עליה ואח"כ בא גם אחיו עליה, דהא כיון שבא עליה הראשון הרי היא אשתו לכל דבר.

[4] גם כאן הוא בשני מקרים וכנ"ל שחלץ לראשונה ושוב חלץ לצרתה, או שהיתה יבמה אחת וחלץ לה הוא ושוב חלץ לה אחיו, והנידון האם החליצה השניה חשובה לאסור בקרובתיה.

[5] ואם נתן הוא גט לשניה נאסר בקרבותיה, וכן אם נתן לה אחיו גט גם נאסר בקרבותיה, דס"ל לחכמים שהגט הראשון לא הפקיע את הזיקה לגמרי רק חלק ממנה, והראיה, שהרי עדיין צריכה ממנו חליצה, וכיון שכן גם גט אחר יכול להועיל בה או בצרתה להאסר בקרובותיה.

[6] ודין זה בין לר"ג ובין לחכמים, דכיון שגם לר"ג מספקא ליה אי גט דוחה זיקה לגמרי או לא דוחה, ועל הצד שלא דוחה מועיל בה מאמר יבמין, והרי היא צריכה גט למאמר וחליצה לזיקתו. אכן לייבם אסור, כיון שקמה עליו באיסור ד"לא יבנה" מתי שהתחיל להוציאה בגט.

[7] כתבו התוס' (בד"ה צריכות) שלמ"ד דחליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין, וה"ה שאינה מועילה לפטור צרתה, כאן צריך שתי חליצות.

[8] דזו ביאת זנות בעלמא, דכבר ייבם את הראשונה, ולכן לא נאסר בקרובותיה.

[9] וביארה הגמ' דאמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום, משום דאי ביאה אחר הגט היא - צריכה בעלת הביאה גט וחליצה לאחת מהן, גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה, דאם נאמר שמספיק רק גט לבעלת הביאה, יאמרו מזה שהועילה הביאה לקיים מצות יבמין אחר גט ה"ה שתועיל אחר חליצה, ויבואו לבעול באיסור דלא יבנה אחר חליצה. ואי ביאה אחר מאמר היא - צריכות שתי גיטין וחליצה אחת, גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה, דאם נאמר שבגט סגי, יבואו גם לעשות ביאה אחר ביאה וקא פגע באיסור אשת אח.

-------------------------------------------------