[1] וביארה הגמ' שהחידוש הוא, דהו"א שהחולץ שהפסידה מייבום נקנוס אותו שיפסיד מלחלוק מהנכסים קמ"ל שהוא כאחד מן האחים ולא מפסיד.

[2] גזרו חכמים על אחות חלוצה ועל שאר קרובות כאילו היא גרושתו. וה"ה שמטעם זה גם היא אסורה בכל קרובי החולץ.

[3] כלומר, הצרה שנפלה לייבום עם החלוצה מאחיו.

[4] כגון ראובן שחלץ לרבקה ולה צרה רחל (שגם היא אשת אחיו) ומותר אדם בלאה אחות רחל - שהיא אחות צרת חלוצתו, ואשמועינן שאין דנים לצרה כחלוצה - לאסור את קרובות הצרה.

[5] כגון ראובן שחלץ ללאה ולה אחות רחל הנשואה לנכרי, ולאותו נכרי יש עוד אשה ושמה רבקה - שהיא צרת קרובת חלוצתו, ואשמועינן שאסור אדם בצרת קרובת חלוצתו. וטעמא מפרש בגמ', שכשלאה חולצת מוליכה את אחותה רחל עמה לב"ד, וכו"ע לא ידעי מי מהם היבמה שנחלצה האם רחל או לאה, ואם ישא את צרת רחל - רבקה, יחשבו שנשא את צרת חלוצתו ואסור, (כן הוא לפירש"י, והתוס' בד"ה הך פירשו בענין אחר). אבל באחות צרת חלוצתו מותר, כיון שאין הצרה הולכת עם החולצת לב"ד ולא יחשבו שחלצו לה, ולכן מותר באחותה.