TEMURAH 23 (10 Av) - Dedicated by Mrs. Gitti Kornfeld in memory of her father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel, whose Yahrzeit is on 10 Av.

1)

TOSFOS DH REISHA REBBI V'SEIFA RABBANAN (This Dibur belongs at the end of the previous Amud).

תוס' ד"ה רישא רבנן וסיפא רבי

(Summary: Tosfos explains why we cannot answer Rebbi Aba by explaining 'Hikriv' to mean Hikriv li'Shechitah.)

ואי קשיא לישני לה נמי לר' אבא - מאי הקריב, לשחיטה, וקודם שחיטה (ראשונה) נמצאת ראשונה, תמות ...

(a)

Question: Why can we ot also Rebbi Aba by establishing 'Hikriv' to mean in order to Shecht, and the first one was found before it was Shachted, and must therefore die ...

ורבי היא דאמר 'אבודה בשעת הפרשה, מתה' ... ורישא וסיפא רבי היא?

1.

Question (cont.): And the author is Rebbi, who says 'Avudah be'Sha'as Hafrashah, Meisah' ... and both the Reisha and Seifa go according to Rebbi?

לאו פירכא היא, דא"כ אמאי נקט 'הקריב' כלל - ליתני 'הפריש' סתמא?

(b)

Answer: This is not a Kashya, because if so, why does the Tana mention 'Hikriv' at all, let him just say 'Hifrish' (he set aside)?

דבשלמא לרב הונא נקט 'הקריב' לאשמועינן מדעתו - דאם משך מדעתו ולא נמלך, לשון רש"י.

1.

Answer (cont.): Because according to Rav Huna, he justifiably mentions 'Hikriv' to teach us that he did so of his own accord - that he drew it without asking first. (Rashi's wording).

2)

TOSFOS DH HA'KOL MODIM SHE'IM MASHACAH ACHAS MEI'HEN V'HIKRIVA SHE'HA'SHENIYAH MEISAH

תוס' ד"ה הכל מודים שאם משך אחת מהן והקריבה שהשניה מתה

(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles Rav Huna with the Mishnah.)

לא נחלקו אלא בבא לימלך.

(a)

Clarification: And they only argue where he initially comes to ask.

וא"ת, היכי ניישב לרב הונא לישנא דמתניתין - דתנן 'וחכמים אומרים אין חטאת מתה אלא שנמצאת אחר שכפרו' ...

(b)

Question: How will we explain the Lashon of the Mishnah according to Rav Huna - when, citing the Chachamim, it says 'Ein Chatas Meisah Ela she'Nimtzeis Achar she'Kipru' ...

דלדידיה אפילו נמצאת קודם כפרה משכחת לה, כגון כשכיפר בשאינה אבודה, דאז אין לה תקנה ...

1.

Question (cont.): Since, according to him, even if it is found before the Kaparah, such as where the Kaparah took place on the one that was not lost, since then it does not have a Takanah ... (Note, this piece appears in the Shitah Mekubetzes [note 17] after (c), but it clearly belongs here).

וי"ל, דה"ק - 'אין חטאת מתה' - דלא נוכל למצוא לה תקנה אלא שנמצאת אחר שכפרו ...

(c)

Answer: What it means is 'Ein Chatas Meisah' - that we cannot find a Takanah unless it is found after the Kaparah ...

ולר' אבא נמי צריך לפרש לישנא דמתני' כן.

(d)

Conclusion: According to Rebbi Aba as well, we will have to explain the Mishnah like that.

3)

TOSFOS DH D'REBBI SAVAR LO ASU TAKANAH B'KODSHIM

תוס' ד"ה דרבי סבר לא עשו תקנה בקדשים

(Summary: Tosfos explains why the Chachamim allowed it.)

תימה, למ"ו הרמ"ר, מאי טעמא - וכי מאבדין קדשים בידים, כיון דבידינו לתקן?

(a)

Question: Tosfos' Rebbe, ha'Rav Mordechai asks why this is - Why should one destroy Kodshim seeing as it is possible to remedy the problem?

ותירץ, כגון שיש ריוח בדבר כגון דאבודה כחושה ושאינה אבודה שמינה, דא"ל התכפר בטובה ...

(b)

Answer: And he answers that it is speaking where there is an advantage, where the lost animal was weak and the one that was not lost, healthy, and it is therefore preferable to atone with the good one ...

דכתיב "ומבחר נדריך" - וכחושה תמות

(c)

Answer: As the Torah writes "And the choice of your Nedarim (offerings)" - and the weak one dies.

ורבנן סברי כי נמי בשאינה אבודה מצוה מן המובחר, מ"מ טוב לנו לתקן שלא יבואו קדשים לידי מיתה.

(d)

Answer (cont.): Whereas the Rabbanan hold that, despite the fact that the one that was not lost is a bigger Mitzvah, it is nevertheless better to institute that Kodshim should not die.

4)

TOSFOS DH OCHLIN IMAH CHULIN U'TERUMAH

תוס' ד"ה אוכלין עמה חולין ותרומה

(Summary: Tosfos, citing Rashi, explains why there is no problem with 'Chulin ba'Azarah'.)

ואי קשיא הא אין מכניסין חולין בעזרה ...

(a)

Implied Question: But one is not allowed to bring Chulin into the Azarah?

הא לא קשיא - יאכלוה מבחוץ ואחר כך יכנס ויאכל המנחה. לשון רש"י

(b)

Answer #1: That is not a problem - since they can eat it outside and then go in and eat the Minchah (Rashi's words).

ועי"ל, דאין איסור להכניס חולין בעזרה אלא כשעושה שום עבודה מהן, אבל בחנם אין לחוש ...

(c)

Answer #2: Alternatively, it is not forbidden to take Chulin into the Azarah unless it is perform some form of Avodah with them, but otherwise, it is permitted ...

דהא קמן דאדם נכנס עם בגדים חולין בעזרה.

(d)

Proof: For we see that people enter the Azarah wearing their Chulin clothes.

5)

TOSFOS DH V'TA'AMA D'TZIBUR HA D'YACHID MEISAH MAI LA'AV L'RABBANAN

תוס' ד"ה וטעמא דציבור הא דיחיד מתה מאי לאו לרבנן

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cannot ask from the Mishnah, and clarifies Rav Huna and Rebbi Aba's respective opinions.)

תימה למורי הר"ר אלחנן, אמאי לא פריך בהדיא ממתני' דקתני 'וחכ"א, "אין חטאת מתה אלא שנמצאת לאחר שכפרו" ' ...

(a)

Question: Tosfos' Rebbe ha'Rav R. Elchanan asked why the Gemara does not ask directly from the Mishnah, which, citing the Chachamim, states that 'A Chatas does not die unless it is found after the owner has attained his atonement'.

והא הכא דשניהן בעין קודם כפרה, וקאמר 'הא דיחיד, מתה'?

1.

Question (cont.): And here, where both animals are there before the atonement, yet it says that 'That of a Yachid must die'?

ואומר הרר"י דא'מתניתין לא מצי למיפרך, דאיכא למימר מתניתין הכי קאמר - אין חטאת מתה אלא בשנמצאת אחר שכפרו ...

(b)

Answer: ha'Rav R. Yitzchak explains that it could not ask from the Mishnah, since that what the Mishnah means is - that a Chatas does not die unless it is found after the Kaparah ...

אבל נמצאת קודם כפרה, ירעו שניהם עד שיסתאבו וימכרו ויביא מאלו ומאלו חטאת, אבל גבי שעירים לא שייך למימר הכי, דלא אפשר לעשות תקנה אחרת ...

1.

Answer (cont.): But if it is found before the Kaparah, they both graze until they obtain a blemish; they are then sold and with the proceeds of each one, they purchase a Chatas. Whereas by the goats one cannot say that, since it is not possible to make any other Takanah ...

דליכא למימר שירעו שניהן ויביא מאלו ומאלו - שהרי בו ביום הוא צריך להתכפר באחת מהן, ואינו יכול להמתין עבודת היום ...

(c)

Reason: One cannot say that they both graze until they obtain a blemish; they are then sold and with the proceeds of each one ... , because on that day (Yom Kipur) one needs to atone with one of them and they cannot postpone the Avodah of the day ...

מיהו אפשר דס"ל לרבנן דמתניתין דאם נתכפר באחד מהן, אפי' באבודה, שניה תמות - כי הכא גבי שעירים.

1.

Answer (cont.): On the other hand, the Rabbanan in the Mishnah may also hold that if one atoned with one of them, even if it is the one that was lost, the second one must die - like the Din is here regarding the two goats.

23b----------------------------------------23b

6)

TOSFOS DH V'TA'AMA D'TZIBUR HA D'YACHID MEISAH MAI LA'AV L'RABBANAN

תוס' ד"ה וטעמא דציבור הא דיחיד מתה מאי לאו לרבנן

(Summary: Tosfos continues to clarify the respective opinions of Rebbi Aba and Rav Huna.)

אבל לרבי אבא דאמר אליבא דרבנן ד'מפריש לאבוד לאו כאבוד', ואם נתכפר באבודה, שאינה אבודה רועה - פריך שפיר ...

(a)

Answer (cont.): Whereas according to Rebbi Aba, who says that, according to the Rabbanan - 'Mafrish le'Ibud La'av ke'Ibud' ('Something that one designate s to be destroyed is not considered destroyed') and if he therefore atones with the one that is lost, the one that is not lost grazes - the Gemara is justified in asking ...

דהא הכא דנתכפר בראשון, ואפילו הכי דיחיד תמות - אלמא 'מפריש לאבוד כאבוד דמי'? ...

1.

Answer (cont.): Because here where he was atoned for with the first one, yet that of a Yachid must die - so we see that 'Mafrish le'Ibud ke'Ibud Dami'?

אבל לרב הונא לא פריך מידי ...

2.

Answer (concl.): But on Rav Huna the Gemara is not asking anything ...

דאיכא למימר דהוי כי משך אחת מהן בלא המלכה, ובדין שניה למיתה אזלא ביחיד, ואפילו לרבנן.

(b)

Reason: Since it is possible to say that it is akin to drawing one of them without asking permission, in which case min ha'Din if it belongs to a Yachid it must die, even according to the Rabbanan.

7)

TOSFOS DH HA ME'ECHAD MEI'HEN YOLICHEM LA'YAM HA'MELACH

תוס' ד"ה הא מאחד מהן יוליכם לים המלח כו'

(Summary: Tosfos discusses the fact that Gemara ignores its previous answers to the same question.)

תיובתא דתרוייהו.

(a)

Clarification: This is a Kashya on both of them (Rav Huna & Rebbi Aba).

תימה, דלעיל פריך מינה וקאמר 'הניחא לרב הונא ... ' ...

(b)

Question: Above the Gemara asked from the Mishnah and answered 'Alright according to Rav Huna ... ' ...

ולרבי אבא נמי משני לה כרבי - והכא פריך מינה לתרוייהו?

1.

Question (cont.): And according to Rebbi Aba, it established it like Rebbi - whereas here the Gemara queries them both from it?

וצ"ל דלית ליה השתא כסוגיא דלעיל - אלא מסתברא ליה למקשה דהכא דאתיא נמי כרבנן ומיירי בכל ענין.

(c)

Answer: We must say that the Gemara here does not concur with the earlier Sugya - and that the questioner holds that the Mishnah goes according to the Rabbanan and speaks in all circumstances.

וכן דרך הש"ס להפך קושייתו בכל ענין, פעמים ככה ופעמים ככה.

(d)

Precedent: Indeed, it is the way of the Gemara to approach its question in different ways, sometimes like this and sometimes like that.

8)

TOSFOS DH HA'MAFRISH SH'NEI TZIBUREI MA'OS L'ACHRAYUS ETC.

תוס' ד"ה המפריש שני ציבורי מעות לאחריות כו'

(Summary: Tosfos reconciles this with a similar Sugya later, which does not ask 'P'shita?')

אי אליבא דרבי פשיטא - ולקמן גבי 'מפריש שתי חטאות לאחריות' מוקי לה כרבי ולא פריך 'פשיטא?' ...

(a)

Implied Question: If this goes according to Rebbi, it is obvious - and the Gemara later, in connection with 'Someone who sets aside two Chata'os for Achrayus' does indeed establish it like Rebbi, but does not ask 'P'shita?' ...

דיש לחלק בין מפריש מעות לאחריות למפריש בהמות לאחריות.

1.

Answer: Since one can draw a distinction between setting aside money for Achrayus and setting aside animals for Achrayus ...

דהא קמן לרבי שמעון נמי דאמר גבי בהמות דמתה, גבי ציבורי מעות מודה דמתכפר באחת מהן והשני רועה.

(b)

Source: Because later too, Rebbi Shimon, who says by animals 'Meisah', concedes that by piles of money, one of them is 'Miskaper', and the other 'Ro'eh'.

9)

TOSFOS DH V'SHISHAH LI'NEDAVAH

תוס' ד"ה וששה לנדבה

(Summary: Tosfos cites a Machlokes Amora'im and elaborates.)

בפרק בתרא דמנחות (דף קז:) פליגי בה אמוראי הני ששה כנגד מי ...

(a)

Machlokes: In the last Perek of Menachos (Daf 107b) Amora'im argue over what these six things represent ...

חזקיה אמר כנגד ששה בתי אבות שיהיה להם שלום זה כנגד זה ...

(b)

Opinion #1: Chizkiyah holds that they correspond to the six families of Kohanim (that comprise the Mishmar), to maintain peace between them ...

לפיכך תיקנו ששה כנגד ו' ימי החול - שיהא לכל בית אב ליומו.

1.

Opinion #1 (cont.): So they instituted six boxes for the six days of the week - so that on each day of the week, one family should have his box.

וזעירי אמר כנגד פר ועגל וכבש איל גדי ושעיר ...

(c)

Opinion #2: Whereas according to Ze'iri, they corresponded to bull, calf, lamb, ram, kid-goat and goat ...

וכל כך למה? (כדי) שלא היו רוצין לעשות ממותר דמי הפר אלא לפר בלבד, וכן לכל אחד.

(d)

Reason: Why did they do that? Because they wanted to confine the leftovers of the proceeds of a bull exclusively towards (purchasing) a bull - and likewise for each one.

ואף על גב דאיכא [מ"ד] בפ"ק דשבועות (דף יב(: ד'מקיצים בעולת העוף' ...

(e)

Implied Question: And even though there is an opinion in the first Perek of Shevu'os (Daf 12b) that holds 'Mekitzin (one purchases for the Olas Kayitz ha'Mizbe'ach) even a bird' ...

הני מילי דיעבד, אבל לכתחילה לא, דטוב לעשות מהן למה שהופרשו תחילה.

1.

Answer: That is only Bedi'eved, but Lechatchilah not, because it is preferable to use the money for the purpose that it was initially designated.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF