TOSFOS DH V'I MAYSI L'HU BI'MEKUDESHES IFS'LU B'LINAH
תוס' ד"ה ואי מייתי להו במקודשת איפסלו בלינה
(Summary: Tosfos discusses the implications of this Halachah in details and elaborates.)
וא"ת, דנעשה כמי שמלאוהו הקוף, כיון שנתמלאה שלא בזמנה, דכלי שרת אינם מקדשים שלא בזמנו?
Question: It becomes as if a monkey drew it, since it was filled not in its time, and K'lei Shareis are not subject to Kedushah outside their time?
ואי משום דכי מטו לילי דבי שימשי, תיקדוש, דלילה אין מחוסר זמן, ומיפסלו בלינה.
Refuted Answer: And if we will suggest that when night falls it should become sanctified, since nighttime is not considered premature, and it will become Pasul be'Linah.
סוף סוף ,מאחר דקודם לכן נתמלאו, יש לנו לחושבן כאלו מלאו הקוף ... ?
Refutation: Seeing as, when all's said and done, it was drawn beforehand, it must be considered as if a monkey drew it? ...
כדאשכחן במנחות פ' שתי הלחם ) דף ק .ושם , (גבי 'לחם הפנים שסידרו אחר השבת' -שאפילו הוא על השלחן כמה ימים, אין בכך כלום, דנעשה כמי שסידרו הקוף.
Source: As we find in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 100a & 100b), in connection with the Lechem ha'Panim which they arranged after Shabbos' - where, even if it was left on the Shulchan many days, it doesn't matter, since it is as if a monkey arranged them.
וי"ל, דלא דמי, דשאני הכא, דלא בעי כהן ובגדי כהונה במילוי.
Answer: The cases are not comparable, since it is different here, because drawing the water requires neither Kohen nor Bigdei Kehunah.
וא"ת, והלא צלוחית של זהב המחזקת שלשה לוגין מקודשת היתה, דלא קתני 'שאינה מקודשת' ,כדקתני גבי חבית? ,ולא קתני שיהו מקדשין אותן בכלי שרת אחר קודם ניסוך...
Question: But was the golden jar which holds the three Lugin not sanctified, bearing in mind that the Tana does not say that it was not, as it does by the barrel? And nothing is said about sanctifying the water in a K'li Shareis before pouring it out ...
וא"כ, היאך היו ממלאין ממי השילוח, הא מיפסלי ביוצא, כיון דנתקדשו בכלי שרת, כי היכי דמיפסלי בלינה?
Question (cont.): How could they then draw from the water of the Shilo'ach, because, seeing as it was sanctified in a K'li Shareis, it would be subject to the P'sul of Yotzei (leaving the Azarah), just as it is subject to that of Linah?
וכן פי' בקונטרס בהדיא בריש 'שתי מדות' (מנחות פז: ושם) גבי 'שלחן' ' -אבל מקדש ליפסל בלינה וביוצא' .
Support #1: And Rashi explicitly says this at the beginning of 'Sh'tei Midos; (Menachos, Daf 87b & 88a) in connection with the 'Shulchan' - 'But it is sanctified to become Pasul be'Linah and be'Yotzei'.
ובפ' המזבח מקדש (זבחים דף פח.) מפרש בקונטרס 'אבל מקדשין ליפסל אם יצא חוץ לקלעים או נגע בו טבול יום' .
Support #2: And in Perek ha'Mizbe'ach Mekadesh (Zevachim, Daf 88a) Rashi explains - 'But they are sanctified to be Pasul in the event that they leave the hangings or if they are touched by a T'vul-Yom'.
וגם רבינו שלמה פירש פ"ב דזבחים (דף כ: ושם) גבי 'יציאה מהו שתועיל בקידוש ידים ורגלים' ' -כדרך כל הקדשים בכלי הנפסלים ביוצא? '
Support #3: Rabeinu Sh'lomoh (Rashi) also explains in the second Perek of Zevachim (Daf 20b & 21a) in connection with the She'eilah 'Whether Yetzi'ah is effective by Kidush Yadayim ve'Raglayim' - 'Like all Kodshim in a K'li, which become Pasul b'Yotzei'.
והשתא קשה ממי דצלוחית דלא מיפסלי ביוצא?
Question (concl.): The question therefore remains as to why the water in the jar does not become Pasul be'Yotzei?
ומיהו אין מכאן קושיא כל כך, דאין כלי שרת מקדש בחוץ עד שיכנס לפנים ...
Refutation of Question: The Kashya from here however, is not such a good one, since K'lei Shareis do not render Kadosh outside as long as it has not entered the Azarah ...
כדאמר שמואל בהדיא בשילהי המזבח מקדש (שם דף פח.) 'דכלי שרת אין מקדשין אלא מתוכן ואין מקדשין אלא מבפנים' .
Source: As Shmuel explicitly states in Perek ha'Mizbe'ach Mekadesh (Ibid., Daf 88a) - 'K'lei Shareis only render Kadosh from the inside (of the K'li) and only from inside the Azarah.
אבל קשה מפ"ק דמנחות (דף ט. ושם), דפליגי ב'בללה חוץ לחומת עזרה' ,דריש לקיש אמר 'כשירה' -דמדכהונה לא בעיא, פנים נמי לא בעיא...
Introduction to Question #1: But there is a Kashya from the first Perek of Menachos (Daf 9a & 9b) where they argue over a Minchah that was mixed outside the Azarah; Resh Lakish declares it Kasher - 'Since it does not require Kehunah, it does not need to be inside the Azarah either' ...
ור' יוחנן אמר פסולה ' -כיון דעשייתו בכלי, נהי דכהונה לא בעיא, פנים מיהא בעיא... '
Introduction to Question #1 (cont.): Whilst Rebbi Yochanan declares it Pasul - 'Since it was prepared in a K'li, it must be performed inside, even though it does not require Kehunah' ...
אלמא בפנים מתקדשא, ואפ"ה לא מיפסלא ביוצא?
Question: From which we see that, despite the fact that it was sanctified inside, it does not become Pasul be'Yotzei?
וכן משמע בפ' התכלת (שם מז.) ,דאמר רב ששת 'הני תנאי כרבי סבירא להו, דאמר 'שחיטה מקדשא' פי' דאיפסלא ביוצא...
Introduction to Question #2: And the same is implied in Perek ha'Techeiles (Ibid. 47a), where Rav Sheishes said 'Those Tana'im hold like Rebbi, who says that 'The Shechitah sanctifies (the Minchah)' - meaning that it is then eligible to become Pasul be'Yotzei ...
ובסוף שמעתין (דף מח.) קאמר 'הא דלא כרבי, דאי כרבי, כיון דאמר 'שחיטה מקדשא' ,דפריק להו היכא? אי אבראי, איפסלי ביוצא? ... '
Introduction to Question #2 (cont.): And at the end of the Sugya there (on Daf 48a) it says 'That it does not go like Rebbi, because if it did, since he says that 'the Shechitah sanctifies', where did he redeem them? If it was outside, it will have become Pasul be'Yotzei?' ...
משמע דוקא משום ד'שחיטה מקדשא' הוא מיפסל ביוצא, הא לאו הכי, לא?
Question #2: Implying that it only becomes Pasul be'Yotzei because 'the Shechitah sanctifies it', otherwise, not? ...
אע"ג דרבי אית ליה 'תנור מקדש' במנחות פרק רבי ישמעאל (דף עב:).
Question #2 (cont.): Even though Rebbi holds, in Perek Rebbi Yishmael (Menachos, Daf 72b) that the oven sanctifies it.
מיהו יש לדחות דבאין עם הזבח שאני...
Refutation: It is possible however to refute this, in that Menachos that come together with a Korban are different ...
דהא נסכים הבאים עם הזבח לא מיפסלי בלינה אלא בשחיטת הזבח, כדאמר זעירי בפרק התודה (מנחות עט.), ואילו בפני עצמן תנן במס' מעילה (דף י.) 'קידשו בכלי, נפסלו בלינה' .
Proof: Since we see that Nesachim that come together with a Korban only become Pasul be'Linah with the Shehitah of the Korban, as Ze'iri states in Perek ha'Todah (Menachos, 79a), whereas on their own, we learned in the Mishnah in Me'ilah (Daf 10a) that 'As soon as they become sanctified in a K'li, they become Pasul be'Linah'.
ועוד יש לדקדק מהנהו דתנן פרק שני דמעילה (שם) 'קדשן בכלי, הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה' ,ולא קתני 'וביוצא' ...
Refutation (See Maharsha): It is also noteworthy that the Mishnah in the second Perek of Me'ilah (Ibid.) - 'If one sanctified them inside a K'li, they are eligible to become Pasul via a T'vul-Yom, a Mechusar Kipurim and Linah', does not incluse 'Yotzei' ...
אע"ג דגבי עופות וזבחים הוה מצי למיתני ליה...
Question (cont.): Even though it could have done so with regard to birds and Zevachim ...
ולא תני ליה, איידי דלא תני ליה גבי שתי הלחם ולחם הפנים ומנחות, לא תני ליה בהנהו.
Answer: It does not do so, because, since it does not mention it in connection with the Two Loaves, the Lechem ha'Panim and the Menachos, it does not mention it with regard to them either.
והא דאמרינן בפ' כל שעה (פסחים לו.) גבי 'לישה דמנחות' ' -נהי דבזריזין ליתא, במקום זריזין איתא' ...
Implied Question: And when the Gemara says in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 36a) in connection with the kneading of the Menachos 'Granted it is not performed by 'the keen ones' (Kohanim), it is performed in their location' (i.e. in the Azarah) ...
אורחא דמילתא הוא, דדרך לעשותה במקום זריזין
Answer: That is the norm., since it the done thing to perform it there (but it is not obligatory).
ויציאה דקידוש ידים ורגלים...
Implied Question: And as for the 'Yetzi'ah' with regard to Kidush Yadayaim ve'Raglayim ...
לאו משום פסול יוצא הוא, אלא כדקאמרינן התם 'כיון דפריש אסוחי אסח דעתיה' .
Answer: That is not because of Yotzei, but, as the Gemara explains there, because, once he leaves the Azarah, he is 'Masi'ach Da'as' (takes his mind off the Avodah).
והא דדייק פרק שתי הלחם (מנחות צה:) 'אמרת "לישתן ועריכתן מבחוץ" -אלמא מדת יבש לא נתקדשה' ...
Implied Question #1: And when the Gemara in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menahos, Daf 95b) asks 'You said that their kneading and arranging are performed outside' - so we see that the dry measure was not sanctified?' ...
וכן בסוף כל המנחות באות מצה (שם סג.) דדריש ר' שמעון "תנור" "תנור" שתי פעמים, שתהא אפייתן בתנור ושיהא הקדישן בתנור...
Implied Question #2: And similarly at the end of 'Kol ha'Menachos Ba'os Matzah' (Ibid., Daf 63a) when Rebbi Yieshmael Darshens from "Tanur" "Tanur" twice, that the Minchah should be both baked and sanctified in the oven' ...
ופריך מהא דתנן 'ר"ש אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשירות בעזרה וכשירות א'בי פגי' ...
Implied Question #2 (cont.): And it queries this from Rebbi Shimon in the Mishnah - 'One should be accustomed to say that the Sh'tei ha'Lechem and the Lefchem ha'Panim are Kasher both in the Azarah and in Beis Pagi (an area outside the walls of the Azarah) ...
לאו משום דאי מקדשא הוי מיפסיל ביוצא...
Implied Questions #1 & #2 (concl.): This is not because if they would be sanctified they would be Pasul be'Yotzei ...
אלא משום דדבר מכוער הוא להוציא דבר לחוץ שנתקדש.
Answer: But because it would be reprehensible to take something that has been sanctified out of the Azarah.
וא"ת, כיון דבקדושת כלי לא מיפסלא ביוצא, מנחת כהנים וחביתי כהן גדול דלית בהו קמיצה ונסכים הבאים בפני עצמן, אימת מיפסלי ביוצא?
Question: Seeing as being sanctified by a K'li Shareis does not cause it to become Pasul be'Yotzei, at which point will a Minchas Kohanim and Chavitei Kohen Gadol, both of which are not subject to Kemitzah, beome Pasul be'Yotzei?
וי"ל, ודאי דבאותן מועיל קידוש כלי...
Answer: Certainly, in those cases, Kidush K'li will be effective.
דכוותיה אמרינן בסוף ב"ש בזבחים (דף מה:) 'יש לו מתירים, משקרבו מתיריו; אין לו מתירין, משיקדשו בכלי' .
Precedent: Similarly, the Gemara, at the end of 'Beis Shamai' (Zevachim, 45b) says that 'If Kodshim that have Matirin, sacrificing the Matirin renders them subject to a Chiyuv for Tum'ah; If they don't, then, when it is sanctified in a K'li Shareis'.
ואם תאמר, לפי מה שפירש' דכלי שרת אין מקדשין אלא בפנים, אם כן אכתי תיקשי לן ונייתי במקודשת, ולא יכניסום בעזרה עד לאחר עמוד השחר, כדי שלא יפסלו בלינה?
Question: According to what Tosfos stated earlier - that K'lei Shareis only sanctify inside, the Kashya remains 'Let them fetch the water in a K'li Shareis, but not bring it into the Azarah until after Amud ha'Shachar, to prevent it from becoming Pasul be'Linah?
וי"ל, דא"כ מה יועיל שתהא מקודשת?
Answer #1: In that case, what would they gain by fetching it in a K'li Shareis?
ועוד, דדבר מכוער הוא להשהותם כל כך בכלי שרת בחוץ.
Answer #2: Moreover, it would be reprehensible to leave it outside in a K'li Shareis for so long.
TOSFOS DH CHIZKIYAH AMAR K'LEI SHAREIS EIN MEKADSHIN SHE'LO MI'DA'AS
תוס' ד"ה חזקיה אמר כלי שרת אין מקדשין שלא מדעת
(Summary: Tosfos discusses a contradiction between Chizkiyah here and in Menachos and a contradiction between two statements of Rebbi Yochanan there.)
תימה, דבפ' התודה (מנחות עח:) פליגי ב'תודה ששחטה על שמונים חלות;' חזקיה אמר 'קדשו ארבעים מתוך שמונים;' ר' יוחנן אמר 'לא קדשו' ...
Question #1: In Perek ha'Todah (Menachos, Daf 78b) They argue over a 'Todah that has been Shechted on eighty Chalos'; Chizkiyah holds forty out of the eighty are sancrified, Rebbi Yochanan, that they are not ...
ומסיק אביי דפליגי ב'כלי שרת מקדשין שלא מדעת' -חזקיה סבר 'מקדשין' ?
Question #1 (cont.): Abaye concludes there that they are arguing over whether 'K'li Shareis sanctify without Da'as'; Chizkiyah holds that they are?
וכמו כן קשיא דרבי יוחנן א'דר' יוחנן -דרב פפא קאמר התם 'דכ"ע כלי שרת מקדשין שלא מדעת' ?
Question #2: Likewise, there is a Kashya from Rebbi Yochanan on Rebbi Yochanan - since Rav Papa says there that 'Everyone holds K'lei Shareis sanctify without Da'as'?
ובפ"ק דמנחות (דף ז. ושם) גבי 'קמיצת פסולין' ,דתניא 'לא שנו אלא קמץ, אבל קידש, פסל... '
Question #2 (cont.): Whereas in the first Perek of Menachos (Daf 7a & 7b) with regard to the Kemitzah of Pesulin, where the Beraisa says 'That only speaks where he (the Kohen) performed Kemitzah; but if he sanctified it (the Kometz), it is Pasul' ...
ופריך 'וכי מהדר ליה לקומץ לדוכתיה, ליקדש וליפסול'? א"ר יוחנן 'זאת אומרת 'כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת ' ?
Question #2 (concl.): And in answer to the Gemara's question 'If he returns the Kometz to its place, why does it not become sanctified and (therefore) Pasul?, Rebbi Yochanan answers 'That means to say - 'K'li Shareis only render Kadosh when there is Da'as'?
ומיהו דר' יוחנן איכא לשנויי שאני תודה, דמתוך שמקדש מ' מתוך פ' מדעת, מקדש נמי שלא מדעת ...
Answer (Question #2): One can answer Rebbi Yochanan however by saying that the Todah is different in that 'Since one one can declare Kadosh forty out of the eighty with Da'as, one can also declare them Kadosh without Da'as ...
אבל מהך קשה, שאין שיעור למים, ואפ"ה אין מקדשין שלא מדעת?
But not Question #1: But the Kashya from here (on Chizkiyah) remains, since the water has no Shi'ur, yet they do not sanctify without Da'as?
וי"ל, דשאני הכא, שלא בזמן הוא ...
Answer (Question #1): It is different here, since it is not in the correct time ...
אע"ג דאמרינן בסוף שתי הלחם (שם ק.) ד'כלי שרת מקדשין שלא בזמנו' ...
Implied Question: And even though the Gemara says at the end of 'Sh'tei ha'Lechem' (Ibid, Daf 100a) that 'K'lei Shareis sanctify even not in the correct time' ...
מ"מ גרע שלא בזמנן מבזמנן לענין שלא מדעת.
Anwer: Nevertheless the fact that it is not in the correct time makes it worse with regard to she'Lo mi'Da'as.
TOSFOS DH HA'CHALIL
תוס' ד"ה החליל
(Summary: Tosfos explains why the Tana does not introduce the current statement as he did regarding a similar statement in 'Lulav va'Aravah'.)
הא דלא קתני 'כיצד יום טוב שחל להיות בשבת, חליל ששה, ובשאר כל הימים חמשה?' כדלעיל בפרק לולב (דף מב:)
Implied Question: The reaon that the Tana did not say 'What is the case of Yom-Tov that falls on Shabbos, the flute is played on six days; on other days of the week, five'?, as he did above in Perek Lulav va'Aravah (Daf 42b) is ...
משום דבעי למיסמך ולמימר 'חליל של בית השואבה' ,דדייק מינה בגמרא 'האי הוא דלא דחי, הא דקרבן, דחי . '
Answer: Because he wants to continue with 'The flute of Beis ha'Sho'eivah', from which the Gemara extrapolates 'It is this case which does not override Shabbos, but that of the Korban, does'.
TOSFOS DH SHE'EINO DOCFHEH LO ES YOM'TOV V'LO ES HA'SHABBOS
תוס' ד"ה שאינו דוחה לא את יו"ט ולא את השבת
(Summary: Tosfos explains why the principle 'Ein Sh'vus ba'Mikdash' does not apply here.)
אע"ג דחליל אינו אסור אלא משום 'שמא יתקן כלי שיר' ...
Introduction to Question: Even though playing the flute is only forbidden because 'One may come to make an instrument' ...
כמו 'לא מספקין ולא מטפחין' דפ' משילין (ביצה דף לו:) ...
Source: Like the prohibition against clapping one's hands or banging them against one's thigh in Perek Mashilin (Beitzah, Daf 36b) ...
וקיי"ל ד'אין שבות במקדש' ...
Question: And we rule (in Pesachim, 65a) that Shevusin (Rabbinical decrees) do not apply in the Beis ha'Mikdash' ...
בית השואבה שאני, כדאמרינן בגמרא ...
Answer: The Beis ha'Sho'eivah is different, as the Gemara explains (on 51a) ...
דאינה אלא משום שמחה יתירה.
Reason: That 'it only comes to increase the Simchah'.
50b----------------------------------------50b
TOSFOS DH CHAD TANI SHO'EVAH
תוס' ד"ה חד תני שואבה
(Summary: Tosfos explains the significance of the word 'Sho'eivah'.)
בירושלמי מפרש שמשם שואבים רוח הקודש ,שהשכינה שורה מתוך שמחה...
'Sho'eivah': The Yerushalmi explains that 'from there one draws Ru'ach ha'Kodesh, since the Shechinah descends upon a person when he is joyful ...
דכתיב "ויהי כנגן המנגן ,ותהי עליו רוח ה'" ...
Source: As the Pasuk writes (in Melachim 2, chap. 3) "And it was when the minstrel played, the spirit of Hash-m came upon him" ...
ומייתי עובדא דיונה בן אמיתי, שהיה מעולי רגלים, ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה.
Example: And it cites the case of Yonah ben Amitai, who was among those who made Aliyas ha'Regel, and upon whom the Shechinah rested during the Simchas Beis ha'Sho'eivah.
TOSFOS DH V'CHAD TANI CHASHUVAH
תוס' ד"ה וחד תני חשובה
(Summary: Tosfos points out that, whereas the Gemara in Avodah-Azarah explains the two versions of the word 'Ideihen' cited there, there are many other locations in Shas where, like here, it does not do so.)
בריש מסכת ע"ז (דף ב. ושם) גבי 'עידיהן ואדיהן' ,מפרש טעמא מאן דתני אדיהן מ"ט לא תני עידיהן ...
Observation: At the beginning of Maseches Avodah-Zarah (Daf 2a & 2b), in connection with 'Eideihen' (with an 'Ayin') and 'Ideihen' (with an 'Alef'), the Gemara explains why the one opinion states 'Eideihen' and not 'Ideihen' ...
ובשמעתין לא דייק הכי ...
Observation (cont.): Which it does not do here ...
ולא בדוכתי טובא -בריש 'כיצד מעברין' (עירובין דף נג.) 'מעברין ומאברין' ;ובפ' הגוזל בתרא (ב"ק קטז:) גבי 'מסיקין ומציקין' ; ובריש פרק שני דיבמות (דף יז. ושם) גבי 'ראשונה ושניה' ,ובפרק משילין (ביצה דף לה:).
Examples: Nor in many other places - such as at the beginning of 'Keitzad Me'abrin' (Eruvin, Daf 53a), where we find 'Me'abrin' (with an 'Ayin') & 'Me'abrin' (with an 'Alef'); in Perek ha'Gozel Basra (Bava Kama, Daf 116b) in connection with 'Masikin' & 'Matzikin'; At the beginning of the second Perek of Yevamos (Daf 17a & 17b) in connection with 'Rishonah & 'Sheniyah', and similarly in Perek Mashilin (Beitzah, Daf 35b).
TOSFOS DH V'RABANAN SAVRI IKAR SHIRAH B'PEH
תוס' ד"ה ורבנן סברי עיקר שירה בפה
(Summary: Tosfos proves that the principle 'Ein Sh'vus ba'Mikdash applies with regard to musical instruments, and goes on to explain why the Chachamim did not apply it to Simchas Beis ha'Sho'eivah.)
תימה, דבפ' המוצא תפילין (עירובין קב:) תנן 'קושרין נימא במקדש, אבל לא במדינה ;ואיכא תנא בגמ' דאמר 'לא היה קושרה אלא עונבה' ...
Question #1: In Perek ha'Motzei Tefilin (Eruvin, Daf 102b) the Mishnah permits tying the thread of a violin in the Beis-hsa'Mikdash but not anywhere else', whilst another Tana cited in the Gemara maintains that 'They only tied it with a bow but not with a knot' ...
ועד כאן לא פליגי אלא בתיקון כלי- אי דחי שבת משום מכשירי קרבן, אבל שיר עצמו לכ"ע דחי ...
Question #1 (cont.): And their Machlokes is confined to repairing the instrument - whether it overrides Shabbos, since it is in preparation of a Korban, or not; all agree however, that the actual Shir does ...
ותנן נמי פרק שני דערכין (דף י.) 'בשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח -בשחיטת פסח ראשון, ובפסח שני, ובי"ט הראשון של פסח, ובי"ט של עצרת, ושמנה ימי החג' ...
Question #2: The Mishnah in the second Perek of Erchin (Daf 10a) also learned that 'During the course of the year, there are twelve days on which the flute is played in front of the Mizbe'ach - during the Shechitah of Pesach Rishon and of Pesach Sheini; on the first day of Pesach; on the Yom-Tov of Shavu'os, and uring the eight days of Sukos' ...
אלמא דחי שבת וי"ט, דא"א לשמנת ימי החג בלא שבת?
Question #2 (cont.): So we see that it overrides both Shabbos and Yom-Tov, since there cannot be eight days of Sukos without Shabbos?
ולרב ירמיה בר אבא דמסיק בשמעתין 'בשיר של שואבה פליגי, אבל שיר של קרבן לכ"ע דחי, ניחא.
Partial Answer: According to Rav Yirmiyah bar Aba, who concludes in our Sugya (Daf 51a) that the Tana'im are arguing over the Shir of Simchas Beis ha'Sho'eivah, but that with regard to the Shir of the Korban, the problem is resolved ...
ורב יוסף דהכא איתותב מברייתא.
Question (concl.): Whereas Rav Yosef is disproved from a Beraisa (See Hagahos ve'Tziyunim, 6 & Maharsha).
וצ"ל דמתניתין דערכין ודעירובין הוה מוקי להו רב יוסף כרבי יוסי בר יהודה.
Answer: We must therefore forced to say that Rav Yosef would establish the Mishnos in Erchin and in Eruvin like Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah.
ומיהו אכתי קשה ,דבסוף תמיד נשחט (פסחים סה.) משמע דמילתא דפשיטא היא ד'אין שבות במקדש' -ואפי' ר' נתן דמחמיר התם, מודה דשבות צריכא התירו?
Question #1: The Kashya remains however, that at the end of Tamid Nishchat (Pesachim, 65a) it implies that 'Ein Sh'vus ba'Mikdash' is obvious, and that even Rebbi Nasan, who holds is strict there, concedes that they permiited a Sh'vus when necessary?
ועוד תנן בפירקין (דף נג:) גבי 'תקיעות של מקדש' ד'בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות, ואפילו בשבת, כדדייק בגמרא, ד'בכל יום' תנן...
Question #2: Furthermore we learned in the Mishnah in the current Perek (Daf 53b) in connection with 'the Teki'os in the Beis-ha'Mikdash' - that Every day they blew twenty-one Teki'os, even on Shabbos, as the Gemara extrapolates from the words 'every day' ...
ולא פליג שם תנא?
Question #2 (cont.): And there is no Tana there who argues with that?
ואין לומר דהנהו תקיעות דאורייתא...
Refuted Answer: We cannot answer that those Teki'os are d'Oraysa ...
דהא קתני שלש לפתיחת שערים, ותקיעות נמי שלש כדי להבטיל העם ממלאכה דוחות י"ט שחל להיות בערב שבת...
Refutation: Since the Tana lists three for the opening of the gates, and three that they blew on Erev Shabbos to remind the people to stop work, which override Yom-Tov that falls on Friday ...
כדתנן פרק קמא דחולין (דף כו:) 'י"ט שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין, שהיו משנין בהם במקצת כדמפרש התם טעמא בגמרא.
Source: As we learned in the first Perek of Chulin (Daf 26b) 'Yom-Tov that falls on Friday, one blows but does not recite Havdalah, where they blew with a slight change, the reason for which the Gemara explains there.
וכל הני דהתם דרבנן ולא גזור במקדש, ובמילוי המים דכתיב "ושאבתם מים בששון" ,גזור?
Refutation (cont.): And all those cases there are de'Rabanan, yet they did not forbid them in the Beis ha'Mikdash, whereas by drawing the water, which has a Pasuk "u'She'avtem Mayim be'Sason", they did (See Hagahos ve'Tziyunim)?
וי"ל, דלפי שהיה שם רוב כלי שיר -חלילים כנורות מצלתים נבלים שצריכים לתקן תדיר, גזור בהו טפי מהנך דסגי בשופר, דלא בעי תיקון...
Answer: Because there were there many instruments - flutes, harps, cymbals and lyres (later, Daf 51b), which constantly required fixing, they decreed more than they did there where only a Shofar was required, since they do not need fixing ...
ואגב דגזור בהו, גזור נמי שלא יתקעו למילוי המים בי"ט, כדמוכח בפירקין (דף נד:) ...
Answer (cont.): And since they decreed by them, they also forbade drawing the water on Yom-Tov, as is evident in the current Perek ...
דפריך 'אי הכי, ערב שבת שבתוך החג נמי לא ליחשביה, זימנין דלא אשכחן- כגון דחל יו"ט ראשון של חג בע"ש...
Source: When it asks 'If so, They should also not reckon Friday of in the middle of Sukos, since sometimes it dos not occur - such as when the first day of Yom-Tov falls on Friday ...
כלומר דבצרי להו תקיעות משום דלא תקעי למילוי המים, והיינו טעמא כדפרישנא...
Source (cont,): Meaning that the Teki'os will fall short, since they will not then blow for the water-drawing, for the reason that Tosfos just explained ...
לפי שרגילין בהו להרבות בשאר כלי שיר בלא מספר, כדתנן בפירקין (דף נא:), גזרו שלא יתקעו כלל.
Reason: Because, since they tended to have such a large variety of instruments, as we learned in the Mishnah in our Perek (Daf 51b), they decreed not to blow at all.