TOSFOS DH D'SANYA HA'OSEH SUKASO B'ROSH HA'SEFINAH
תוס' ד"ה דתניא העושה סוכתו בראש הספינה
(Summary: Tosfos justifies the text in the Beraisa.)
שפיר גריס בברייתא 'בראש העגלה' ...
Clarifying Text: The Beraisa is justified in inserting 'on the top of the wagon' ...
דפליגי נמי בראש העגלה, כדפרישי' לעיל (דף כא: בד"ה שאין) ;ולא כמו שפי' ר"ת בפ"ק (דף ז: ושם בד"ה העושה).
Reason: Seeing as they also argue in that case, as Tosfos explained above (on Daf 21b and 22a, DH 'she'Ein'); and not like Rabeinu Tam explained in the first Perek (Daf 7b DH 'ha'Oseh').
TOSFOS DH AL GABEI BEHEIMAH
תוס' ד"ה על גבי בהמה
(Summary: Tosfos discusses a contradiction in between Rashi's explanation here and on Daf 21b.)
פ"ה 'נתן דלתות על ב' סוסים להיותם קרקעית הסוכה, ועשה למעלה מחיצות וסיכך; רבי יהודה פוסל.'
Explanation #1: Rashi explains that he placed doors on two horses, to serve as the floor of a Sukah, on which he built walls and arranged S'chach; and Rebbi Yehudah declares it Pasul'.
ומכאן קשה לפ"ה דמתניתין דלעיל (דף כא:) גבי 'סמך סוכתו בכרעי המטה' ,כדפי' לעיל.
Question: This poses a Kashya on Rashi in the Mishnah earlier (on Daf 21b) in connection with 'Someone who supported his Sukah on bed-posts, as Tosfos explained there (DH 'she'Ein lah K'va').
וי"מ דהכא לאו במיטלטל הסכך על גבי הבהמה, דא"כ, למה לי קרא לר' יהודה, תיפוק ליה משום דאין לה קבע, כדפרישית לעיל.
Explanation #2: Other commentaries explain that it is not speaking here where the S'chach moves with the animal, because if it was, why would Rebbi Yehudah require a Pasuk? Why would the fact that it has no permanence suffice, as Rashi explained earlier.
אלא העמיד סוכה על ד' קונדסים וסמך עליהן הסכך, והכניס שם הבהמה ועשה עליה קרקעיתה ומחיצותיה עד לסכך ...
Explanation #2 (cont.): But where he placed a Sukah on four poles, on which he arranged S'chach; then he brought an animal into it, on which he placed the floor and the walls up to the S'chach ...
דלא חזיא לשבעה, ד'אין עולין על גבי בהמה ביום טוב . '
Reason: Which is not fit for seven days, since 'One is not permitted to climb up on to an animal on Yom-Tov'.
TOSFOS DH SUKAH HA'RE'UYAH L'SHIV'AH
תוס' ד"ה סוכה הראויה לשבעה
(Summary: Tosfos applies the same reason to the other case in the Mishnah.)
מהאי טעמא נמי היה פוסל ב'סוכה על גבי אילן'.
Clarification: It is for the same reason that he declares Pasul a Sukah on a tree.
TOSFOS DH V'REBBI YEHUDAH MACHSHIR
תוס' ד"ה ורבי יהודה מכשיר
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
בשלא סמך הסוכה על גבה איירי ...
Clarification: It speaks where he did not rest the Sukah on top of it ...
דא"כ, הויא לה כסמכה בכרעי המטה.
Reason: Because if he did, it would be equivalent to supporting it with bedposts (on Daf 21b).
TOSFOS DH V'LO GOLEL L'KEVER
תוס' ד"ה ולא גולל לקבר
(Summary: Tosfos clarifies the definition of 'Golel and 'Dofek' [which the Tana'im refer to elsewhere] and elaborates).
כשהמת מונח בקבר, מניחין על הקבר אבן גדולה לסתום את חללה, והוא נקרא 'גולל' ...
Clarification: When the Meis is already lying in the grave, one places a large stone on the grave to block the opening, and that is called 'Goleil'.
כדמוכח במסכת אהלות פרק ט"ו [מ"ח] דתנן 'קורה שעשאה גולל לקבר, בין מוטה על צידה בין עומדת, אין טמא אלא כנגד הפתח. '
Proof #1: As is evident in Maseches Ohalos (Perek 15, Mishnah 8) where it states that 'A beam that one made into a Goleil for a Kever, is only Tamei where it actually covers the opening, irrespective of whether it is lying on its side or standing up'.
ועוד תניא בתוספתא דאהלות [פט"ו ע"ש] 'גל של צרורות שעשאו גולל לקבר, הנוגע בתוכו עד ארבעה טפחים, טמא, דברי רבי יהודה ...
Proof #2: Furthermore we learned in the Tosefta of Ohalos (Perek 15, See there) 'a pile of pebbles that one made into a Goleil for a grave, whoever it up to four Tefachim is Tamei, says Rebbi Yehudah ...
וחכמים אומרים, אינו טמא אלא סדר הפנימי -צורכו של קבר' -משמע דנקרא 'גולל' מה שסותם החלל.
Proof #2 (cont.): Whereas according to the Chachamim, he is only Tamei if he touches the inner row - which is needed for the grave' - implying that whatever covers the opening is called 'Goleil'.
ועוד תניא בתוספתא דאהלות סוף פרק שלישי 'שתי אבנים גדולות של ארבעה טפחים שעשאן גולל לקבר, המאהיל על גבי שתיהן, טמא...
Proof #3: Moreover we learned at the end of the third Perek of the Tosefta of Ohalos 'If someone is Ma'ahil over two large stones of four Tefachim each that one made as a Goleil of a grave, he is Tamei ...
ניטלה אחת מהן, המאהיל על גבי שניה, טהור, מפני שיש לטומאה דרך שתצא' .
Proof #3 (cont.): But if one of them is removed, and he is Ma'ahil over the second one, he is Tahor - seeing the Tum'ah has a point where it is able to exit'.
מכל הני משמע שתחת הגולל כולו חלל.
Conclusion: From all of these it implies that under the entire Golel there is a space.
ואע"ג דבפ' בהמה המקשה (חולין דף עב.) נפקא טומאת הגולל מדכתיב "על פני השדה" -דמשמע דאין דבר על גבי הגולל ועומד מגולה על פני השדה ...
Implied Question: And even though the Gemara in Perek Beheimah ha'Maksheh (Chulin, Daf 72a) learns the Tum'ah of a Golel from the Pasuk "on the surface of the field", implying that there is nothing on top of the Golel, and that it is lying revealed on the ground ...
זימנין דאינו מגולה, כי ההיא ד'גל של צרורות, דאינו טמא אלא סדר הפנימי.
Answer: Sometimes it is not revealed, such as the case of pile of pebbles, where only the inner row is Tamei.
ו'דופק' הנזכר בכל מקום עם הגולל -הם אבנים שהגולל נשען עליהם ...
Clarification: 'Dofek' which the Gemara generally mentions together with 'Golel' is stones on which the Golel rests ...
כדתנן פרק ב' דאהלות [מ"ד] 'ואיזהו דופק? את שהגולל נשען עליו .אבל 'דופק דפקין' טהור ...
Source: As the Mishnah states in the second Perek of Ohalos (Mishnah 4), where it says 'And what is "Dofek"? What the Golel rests on. But Dofek Dofkin is Tahor' ...
דפעמים מניחין אבן לסמוך אותה שהגולל נשען עליה, והיא נקראת 'דופק דפקין. '
Clarification: Because sometimes one places a stone to support the one on which the Golel rests, and that is called 'Dofek Dofkin'.
וצריך לדקדק הא דאמר פ' העור והרוטב (חולין דף קכו:) ד'גולל מטמא במגע ובאהל' היכי דמי? ...
Question: And what the Gemara says in 'ha'Or ve'ha'Rotev' (Chulin, Daf 126b) that Golel is Metamei via touching and via Ohel, needs clarification as to how it speaks ...
בשלמא 'מגע,' אפשר מן הצד; אלא 'באהל' ,מאי אריא משום גולל? תיפוק ליה משום שהקבר סתום? ...
Question (cont.): 'Touching' is fine, since it can be speaking where one touches the side of it; but 'be'Ohel', why does one need to come on to Golel? Why is one not Tamei via the closed grave?
ותניא בנזיר פ' כהן גדול (דף נג:) "או בקבר" 'זו קבר סתום' ...
Source: Since we learned in a Beraisa in Nazir (Perek Kohen Gadol, Daf 53b) - in connection with the Pasuk "O be'Kever" - 'This is a closed grave'? ...
דאמרי' 'טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת' ?
Reason: As Chazal have said 'The Tum'ah goes straight up; the Tum'ah goes straight down!'
ואין לומר דאיצטריך היכא דאין המת בקבר, דאי ליתיה, אם כן לא מטמא משום גולל ...
Refuted Answer #1: Nor can we answer that we need it for where the Meis is not in the grave, because in that case, it is not Metamei via the 'Golel either ...
דאפי' כי איתיה ויש מקום לטומאה לצאת, לא מטמא.
Refutation: Because even where the Meis is in the grave, only there is an opening for the Tum'ah to exit, it is not Metamei.
ואין לומר נמי כגון דבולט חוץ לקבר ...
Refuted Answer #2: Nor can one answer that the Golel protrudes outside the grave ...
דהא מה שחוץ לקבר, טהור, כדקאמרינן 'אין טמא אלא כנגד הפתח' ...
Refutation: Because what is outside the grave is Tahor, as the Gemara says 'Only what corresponds to the opening is Tamei'.
דהא דקתני סיפא 'עשה ראשה גולל לקבר, אין טמא אלא עד ארבעה טפחים... '
Implied Question: And what the Seifa says 'If one makes its head a golel for a grave, only up to four Tefachim is Tamei' ...
ההיא כשנתנה על הקבר מעומד איירי, דכולה כנגד הפתח. ו'עד ארבעה' דקתני, היינו בגובהה -דומיא דההיא דגל של צרורות לרבי יהודה.
Answer: That speaks where he placed it vertically in which case it is entirely above the opening, and 'up to four Tefachim' refers to the height - similar to the case of a pile of pebbles according to Rebbi Yehudah.
ומיהו מצינן למימר דאיצטריך למאהיל על הגולל כנגד מחיצות הקבר, שהגולל מונח עליהם ...
Answer: We could (also) however, explain that we need it there where one is Ma'ahil over the Golel above the walls of the grave on which the Golel is resting ...
דאע"פ שאין מאהיל כנגד חלל הקבר, טמא משום דמאהיל על הגולל ...
Answer (cont.): In which case even though he is not Ma'ahil on the opening of the grave, he is Tamei because he is Ma'ahil over the Golel
דאם אין שם גולל, טהור.
Answer (concl.): Since if the Golel was not there, he would be Tahor.
TOSFOS DH B'PIL KASHUR KULI ALMA LO P'LIGI
תוס' ד"ה בפיל קשור כולי עלמא לא פליגי
(Summary: Tosfos queries the format of the Gemara.)
לשון הש"ס משונה כאן משאר מקומות, דרבי זירא ואביי תרוייהו מפרשי טעמא דרבי מאיר ...
Implied Question: The Lashon of the Gemara here is different than in other places, in that Rebbi Zeira and Abaye both explain Rebbi Meir's reason ...
והוה ליה למימר 'מאי בינייהו' ...
Implied Question (cont.): In which case it ought to have asked for the ramifications of their Machlokes ...
והוא מפרש והולך בלשון פליגי.
Implied Question (concl.): But it merely continues with a Lashon of 'P'ligi' (to elaborate on their Machlokes).
TOSFOS DH I'L'MA'AN D'AMAR SHEMA TAMUS NICHUSH SHEMA TIVRACH
תוס' ד"ה ולמאן דאמר שמא תמות ניחוש שמא תברח
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
דאע"ג דלמאן דאמר 'שמא תברח' נמי על כרחך ר' יהודה דמכשר לא חייש ...
Clarification: Even though even according to the opinion that 'It might run away', Rebbi Yehudah who declares it Kasher is not concerned about that ...
מ"מ, אביי אליבא דר"מ דחייש למיתה דלא שכיחא, כ"ש דיש לו לחוש לשמא תברח, דשכיחא.
Clarification: Nevertheless, Abaye maintains that Rebbi Meir, who is concerned that it might die, although it is not common, will certainly be concerned that it might run away, which is .
23b----------------------------------------23b
TOSFOS DH D'SANYA HA'LOKE'ACH YAYIN MI'BEIN HA'KUTIM
תוס' ד"ה דתניא הלוקח יין מבין הכותים
(Summary: Tosfos discusses the source of the Beraisa and clarifies a number of points in connection with it.)
ברייתא היא דמתני בה פלוגתא דתנאי...
Source: This is a Beraisa which presents the Machlokes Tana'im ...
ומשנה אחרת היא במסכת דמאי פרק שביעי [מ"ד] וסתמא כר"מ
Source (cont.): And the Mishnah in Maseches D'mai (7:4) is a S'tam like Rebbi Meir:
ובמטהר יינו של כותי איירי, או קודם שגזרו על יינן, כדאיתא פ"ק דחולין (דף ו.).
Clarification: It speaks either about someone who is Metaher the wine of a Kuti or before they decreed on their wine, as the Gemara explains in the first Perek of Chulin (Daf 6a).
ואע"ג דר' יוסי ורבי שמעון דהכא שמעינן להו במנחות פרק רבי ישמעאל (דף סו:) ד'כותים גרי אריות הן' ...
Implied Question: And even though Rebbi Yossi and Rebi Shimon here hold in Perrek Rebbi Yishmael (Menachos, Daf 66b) that 'Kutim are Geirei Arayos' (Geirim on account of lions) ...
מ"מ אפשר דכשגזרו על יינן של נכרים, לא גזרו על של כותים ...
Answer: It is nevertheless possible that, when the Chachamim decreed on the wine of Nochrim, they did not decree on that of Kutim ...
כיון דפרושים מע"ז יותר משאר נכרים, ומחזיקים בתורה שבכתב- אע"פ שגזרו על פתן ...
Reason: Because they distance themselves from idolatry more than other Nochrim, and keep the written Torah - even though they did decree on their bread ...
כמו כן למ"ד גרי אמת גזרו על פתן ולא גזרו על יינן...
Precedent: Just as, according to the opinion that they are genuine Geirim, they decreed on their bread, but not on their wine ...
עד שגזר רבי מאיר בפרק קמא דחולין.
Conclusion: Until Rebbi Meir, in the first Perek of Chulin, issued a decree (declaring them to be complete Nochrim).
TOSFOS DH SH'NEI LUGIN SHE'ANI ASID L'HAFRISH
תוס' ד"ה שני לוגין שאני עתיד להפריש
(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates.)
בע"ש בין השמשות איירי, כדקתני בתוספתא ' -הלוקח יין מבין הכותים בע"ש, ושכח להפריש' ...
Clarification: It is speaking about dusk of Erev Shabbos, as the Tosefta states in D'mai (8:5) - 'Someone who purchases wine from among the Kutim on Erev Shabbos, and he forgets to separate (Ma'asros)' ...
ולא ששכח עד שקדש היום, דאם כן, אפילו לקרות לו שם אסור ...
Refutation #1: Not that he forgets until it is already Shabbos, because then, it calling it a name would be forbidden ...
כדמוכח בכמה דוכתי -דאין תקנה לטבל בשבת אלא באיסור ...
Reason: As is evident in many places - that Tevel cannot be rectified on Shabbos other than by performing an Isur ...
דאמרינן פרק כירה (שבת דף מג.) 'טבל מוכן הוא אצל שבת, שאם עבר ותיקנו, מתוקן' .
Proof #1: As the Gemara states in Perek Kirah (Shabbos, Daf 43a) 'Tevel is 'prepared' (not Muktzah) with regard to Shabbos, because if one transgresses and rectifies it, it is duly rectified'.
ובפ' מי שהחשיך (שם דף קנד:) 'היתה בהמתו טעונה טבל ועששית, אסור לפורקה' .
Proof #2: And in Perek Mi she'Hichshich (Ibid, Daf 154b) - 'If one's animal is laden with Tevel or glass vessels, it is forbidden to unload it'.
ולא מסתבר למימר דכל הני כר' יהודה ורבי יוסי ור' שמעון דאסרי.
Substantiation of Proof #1: Nor is it logical to say that all these cases go like Rebbi Yehudah, Rebbi Yossi and Rebbi Shimon, who forbid it.
ועוד, דאמרינן פרק שני דביצה (דף יז:) 'המעשר בשבת - בשוגג, יאכל; במזיד, לא יאכל' .
Substantiation of Proof #2: Moreover, the Gemara says in the second Perek of Beitzah (Daf 17b) - 'Someone who Ma'asers on Shabbos be'Shogeg, he may eat it; be'Meizid, he may not'.
ומשמע )נמי( בפרק הניזקין (גיטין דף נד.) דאתיא נמי כר"מ.
Substantiation of Proof #2 (cont.): And the Gemara in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 54a) implies that it also goes according to Rebbi Meir.
ואי הוה שרי למיכל בתנאי 'שאני עתיד להפריש, ' לא היה ראוי לקונסו, אפילו עבר ותיקן!
Substantiation of Proof #2 (concl.): And if it would be fit to eat via a stipulation 'Which I am going to separate', it would not be subject to a K'nas, there where he transgressed and rectified it!
ולא מיירי נמי בעוד יום, אלא שאין שהות ביום כדי להפריש...
Refutation #2: Nor is it speaking where he remembers when it was still day, but there is not sufficient time left in the day to separate Ma'asros
דאם כן, נימא 'מעשר שני בצפונו או בדרומו,' ויחללנו וישתה, כמו גבי דמאי.
Reason: Because then he would have to declare Ma'aser Sheini in the north or in the south and redeem it and drink it, like by D'mai (D'mai, 7:1).
אלא ששכח עד בין השמשות איירי, דאסור להפריש, כדתנן פרק במה מדליקין (שבת דף לד.)- 'ספק חשיכה, אין מעשרין את הודאי' -ופירות כותי ודאי ...
Clarification (cont.): It must therefore be speaking where he forgot until Bein ha'Shemashos (dusk), at which point it is forbidden to separate, as we learned in the Mishnah in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 34a) - Dafek Chasheichah ... Ein Me'asrin es ha'Vaday - and the fruit of a Kuti is considered 'Vaday' ...
דאף על גב דאמרינן פרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז:) 'הני כותאי עשורי מעשרי כראוי, דכיון דכתיב באורייתא, מיזהר זהירי ...
Implied Question: Because even though we say in Perek Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 47b) 'These Kutim Ma'aser properly, since, because it is written in the Torah, they are fulfill it scrupulously ...
ה"מ כשרוצין לאכול, אבל למכור, לא חיישי א'לפני עור' דדרשי ליה כפשטיה ...
Answer: That speaks specifically when they intend to eat it, but when it comes to selling it, they do not pay heed to 'Lifnei Iver', which they interpret literally (Nidah 57b).
ומשום גוזל את הכהן ואת הלוי נמי לא חיישי, דהוה ליה ממון שאין לו תובעין, ועוד משום דלא הוברר חלקם, ועוד כדדרשינן פרק השוכר את הפועלים (ב"מ דף פח:) "עשר תעשר ואכלת" 'ולא מוכר .'
Answer (cont.): Nor do they care about stealing from the Kohen and the Levi, since a. it is money that has no claimants, b. their portion is not marked and c. as the Gemara Darshens in Perek ha'Socher es ha'Po'alim (Bava Metzi'a, Daf 88b) "Aser Te'aser ve'Achalta", 'but not what you sell'.
ולקרות שם כי האי גוונא -דאומר 'שאני עתיד להפריש' מותר ...
Clarification (cont.): And to declare it Ma'aser under such circumstances, to say 'which I am going to separate', is permitted ...
דכולי האי לא גזור בין השמשות אפי' בודאי.
Reason: Since they did not go so far as to apply their decree to Bein ha'Shemoshos - even in the case of Vaday (Tevel).
וכי האי גוונא דתני הכא, קתני במסכת דמאי פרק ז' [מ"ה] גבי 'תאנים של טבל' ...
Precedent: The Mishnah in D'mai (7:5), in the case of figs of Tevel, states the same as states here ...
אבל בהא דדמאי לא תני תנאי הני דהכא.
Precedent (cont.): Only the Mishnah in D'mai does not cite the Tana'im that it cites here (See Aruch la'Ner).
ובטבל ודאי תני תרומה גדולה, מה שאין כן בדמאי, ד'לא נחשדו עמי הארץ על תרומה גדולה' .
Precedent (cont.): And by Tevel Vaday it mentions T'rumah Gedolah, which it does not do by D'mai, since 'The Amei ha'Aretz are not suspect on T'rumah Gedolah' (Sotah, 48a).
והא דלא תני הכא 'למחר' ולא גבי טבל ודמאי פרק ז' , וגבי 'מזמין חברו' (שם מ"א) דקתני התם 'שאני עתיד להפריש למחר... ? '
Implied Question: The reason the Tana does not insert the word 'tomorrow', either here or by Tevel and D'mai, in D'mai, Perek 7, whereas in connection with 'Someone who invites his friend to eat by him, he says (in Mishnah 1) 'Which I am going to separate tomorrow' - is ...
משום דב'מזמין, ' אין מפריש אלא מה שאוכל.
Answer: Because in the (latter) case of 'inviting', one only separates what one actually eats.
והוא הדין נמי גבי 'מי שיש לו תאנים של טבל' -שיכול להפריש מה שאוכל בשבת ...
Implied Question: In the case of 'Someone who has figs of Tevel', too, could in fact separate what he eats on Shabbos ...
אלא לפי שירצה לתקן את המותר הכל בבת אחת, לא קתני 'למחר' ...
Answer: Only since he wants to rectify the remainder as well, all in one go, it does not say 'tomorrow'.
דלצורך חול אסור להפריש.
Reason: Because it is forbidden to separate (on Shabbos) for after Shabbos.
ובהדיא אמרינן בירושלמי פ"ז דדמאי ' - רבי ינאי הוה ליה תאני ודאי; שאל רבי חייא רבו "מהו מתקנא בשבתא"? ...
Support: The Yerushalmi specifically relates in the seventh Perek of D'mai how when Rebbi Yanai asked Rebbi Chiya his Rebbe, whether he was permitted to rectify his 'Vaday figs' on Shabbos.
א"ל "למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים" - אפילו בשבת' ...
Support (cont.): He replied ' "Lema'an Tilmad le'Yir'ah es Hash-m Elokecha Kol ha'Yamim" - even on Shabbos'.
פירוש 'תנאי ודאי' ,שהיה לו טבל ודאי שהתנה עליו מערב שבת 'מה שאני עתיד להפריש, יהא מעשר' .
Support (cont.): 'Vaday figs' means that he had figs that were Vaday Tevel, on which he had stipulated on Erev Shabbos 'which I am going to separate (on Shabbos) will be Ma'aser'.
אלמא בהדיא דשרי .
Support (concl.): From which we specifically see that that it ia permitted.
וקצת תימה בעובדא דהאשה רבה (יבמות דף צג.) דרבי ינאי גופיה מעשר מפירא דביתיה שלא מן המוקף...
Question: There is a Kashya however, from the case in 'ha'Ishah Rabah' (Yevamos, Daf 93a) where Rebbi Yanai himself took Ma'aser from fruit in his house which was not 'Mukaf' (next to the stock which he intended to Ma'aser) ...
יקרא שם ויפריש בשבת מן המוקף -כעובדא דירושלמי?
Question: Why did he not declare it Ma'aser and separate it on Shabbos when it was Mukaf - like the case in the Yerushalmi?
ושמא ההוא הוה ברישא, ואכתי לא ידע אי שרי.
Answer #1: Perhaps the latter case took place earlier, and he did not yet know whether it was permitted.
אי נמי, היה צריך לכולה כנתא דפירי.
Answer #2: Alternatively (in the latter case), he needed the entire basket of fruit (that his sharecropper brought him).
ועוד, דאין מתנה על ודאי שביד חבירו ...
Answer #3: Moreover, one cannot stipulate on Vaday Tevel that someone else currently has ...
כדאיתא בירושלמי דדמאי דאמר 'מה בין דמאי לודאי? דמאי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו, ודאי אינו מתנה אלא על דבר שברשותו' .
Source: As the Yerushalmi in D'mei Ibid.) states, to differentiate between D'mai and Vaday 'On D'mai one may stipulate on something that is not in his R'shus, but not on Vaday'.
והא דאין קורא שם הכא לתרומת מעשר ולא גבי 'תאנים טבל' ;ואלו גבי 'מזמין' ובההיא ד'דמאי' אשכחן שהוא קורא שם לתרומת מעשר ...
Question: And the reason that he does not declare the T'rumas Ma'aser either here or by 'figs of Tevel', whereas in the cases of 'Mazmin' and 'D'mai' he does, is ...
משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו, מתקן המעשר כדי לאכול, אבל כאן שהוא ודאי, צריך ליתן ללוי.
Answer: Because in the of D'mai, where he Ma'asers it and it is his, he rectifies the Ma'aser in order to eat it, whereas here since it is Vaday, he is obligated to give it to a Levi (See Maharsha).
והא דלא קתני הכא 'מעשר בצפונו או בדרומו' כדקתני גבי דמאי, משום דקביעות מקום כהפרשה ...
Answer (extention): And that also explains why it does not say here that he designates it in the north or in the south, as it does with regard to D'mai, since fixing the location is akin to separating
ותנן פרק במה מדליקין (שבת דף לד. ושם) 'ספק חשיכה, אין מעשרין את הודאי, אבל מעשרין את הדמאי, ' ומתניתין בה"ש.
Source: And as the Mishnah states in 'Bameh Madlikin' (Shabbos, Daf 34a & 34b) 'Safek Chasheicha, Ein Me'asrin es ha'Vaday, Aval Me'asrin es ha'Demai' - and our Mishnah is speaking about 'Bein ha'Shemashos.
ולהכי נמי לא קתני הכא 'ומחלל על המעות' כדקתני גבי דמאי ...
Extention #2: And that is also why the Tana does not say here that he redeems it on to money, as he says in connection with D'mai.
אלא קתני 'ומיחל ושותה' -והיינו מתחיל ושותה ,דאי מחלל על המעות ושותה, ליתני 'מחלל על המעות' כדקתני בכולהו.
Clarification: Only 'Meichal ve'Shoseh' - by which he means that he begins to drink it, because if he meant that he transfers it on to money, then he ought to have said 'Mechalel al ha'Ma'os' like he says in all the other cases.
ועוד, כאן דאמר 'שאני עתיד להפריש' סתם, ולא קבע לו מקום בצפונו או בדרומו, אין יכול לחללו...
Extention #2 (cont.): Moreover, here, where he says 'Which I am going to separate' S'tam, without fixing a location - 'on the north' or 'on the south', he is not allowed to redeem it ...
כדתניא בתוספתא דמעשר שני ' -מעשר שני שבחפץ זה מחולל על איסר זה' ולא קבע לו מקום בצפונו או בדרומו, רבי שמעון אומר "קרא שם" ,וחכמים אומרים "עד שיאמר לצפונו או לדרומו" ...
Source: As we learned in a Beraisa in the Tosefta of Ma'aser Sheini (3:17) 'The Ma'aser Sheini in this vessel is transferred on to this Isar (coin) without fixing a location on the north or on the south, Rebbi Shimon says, his declaration is valid; the Chachamim say that it is not valid until he pinpoints it 'on the north' or 'on the south' ...
ומייתי התם עובדא דרשב"ג ור' יוסי ור' יהודה שנכנסו אצל בעל הבית לכזיב, והיה מעשר בזה הענין; אמרו לו 'השכרת המעות ואיבדת הנפשות' ...
Source (cont.): And it goes on to cite an episode with Raban Shimon ben Gamliel, Rebbi Yossi and Rebbi Yehudah who entered the home of a man in K'ziv who was Ma'asering in that manner and to whom they said 'You gained the money but you lost Nefashos' (by feeding them Ma'aser Sheini outside Yerushalayim) ...
ורבי שמעון נמי דאמר 'קרא שם' ,לא אמר אלא דוקא כשאומר 'בתוכן' ...
Clarification (cont.): And even Rebbi Shimon, who says that his declaration is valid, that is only where he specifically mentions that the Ma'aser is in the batch.
דהיינו נמי פלוגתייהו דר"ש ורבנן במסכת תרומות (פ"ג מ"ה) 'האומר תרומת כרי זה בתוכן ותרומת מעשר בתוכן, ר"ש אומר "קרא שם" .
Precedence: In the same way as Rebbi Shimon and the Rabanan argue in Maseches T'rumos (3:5) where, if someone says 'The T'rumah of this pile and the T'rumas Ma'aser is in the pile', Rebbi Shimon declares the declaration valid' ...
ומפרש פרק בכל מערבין (עירובין דף לז:) דדוקא כשאומר 'בתוכן' ,דמשמע באמצעיתו דקבע לו מקום.
Precedence (cont.): And the Gemara in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 37:) that this speaks specifically where he said 'be'Sochan', implying that he fixed a location somewhere in the pile.
אלא בירושלמי עלה דההיא דתרומות פרק ששי משמע ד'בתוכן' לאו דוקא, ושם פירשתיה.
Query: However Yerushalmi (Perek 6) on the above-mentioned Mishnah in T'rumos implies that be'Sochan' is La'av Davka, and there Tosfos explains it (See Mesores ha'Shas).
ועוד, על כרחיך צריך להפריש ...
Extention #2 (cont.): Moreover, he is obligated (in our case) to actually separate it ...
דהא קאמר 'שאני עתיד להפריש' ,ואם היה שותה בלא הפרשה, נמצא שותה טבלים למפרע, כמו ב'אם יבקע הנוד' ...
Reason: Because, having said 'which I am going to separate', if he were to now drink it without doing so, he would be drinking Tevel retroactively, as in the case of 'If the flask breaks'.
ד'שאני עתיד להפריש' א'כולהו קאי ...
Clarification: Because 'which I am going to separate' refers to all the Matanos ...
כדמוכח בתוספתא דקתני 'עשרה הבאים אחריהם, תשעה הבאים אחריהם' ...
Source: As is evident in the Tosefta (D'mai 8:5) which states 'Ten which come after them, nine which come after them' ...
ובשבת אין מפרישין, כדפרישית.
Conclusion: And on Shabbos, one is not able to separate them, as Tosfos explained.
TOSFOS DH ASARAH MA'ASER RISHON TISH'AH MA'ASER SHEINI
תוס' ד"ה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני
(Summary: Tosfos suggests a number of ways to explain the apparent discrepancy regards the amount.)
לאו דוקא, דכבר הפריש מן המאה שני לוגין לתרומה גדולה, ונמצא חסר מהנך עשרה ותשעה, מעשר של שני לוגין, דהיינו חומש הלוג.
Explanation #1: La'av Davka, seeing as he has already separated two Lugin as T'rumah Gedolah from the hundred, in which case there is two Lugin short from the 'ten' and from the 'nine' th Ma'aser of two Lugin, which is the fifth of a Log.
וכן גבי תאנים דמסכת דמאי (פ"ז מ"ה).
Precedent: And the same will apply to the case of figs, in Maseches D'mai (7:5).
ומיהו יתכן שהפריש שנים ממאה ושנים, דהא זמנין דמפריש נמי אחד מששים...
Explanation #2: It may well be however, that he separated two from a hundred and two, since sometimes one separates one out of sixty ...
כדתנן במסכת תרומות פרק רביעי [מ"ד] 'תורם כדעת בעל הבית ;ואם אינו יודע דעתו בעל הבית , תורם בבינונית - א 'מחמשים ;פיחת עשרה או הוסיף עשרה, תרומתו תרומה ...'
Support: As we learned in Maseches T'rumos (4:4) 'One separates according to the intention of the owner; If he does not know the mind of the owner, he separates the medium Shi'ur - one fiftieth. If he gave a tenth less or a tenth more, his T'rumah is valid' ...
כדאמרינן בכתובות פרק אלמנה (דף ק.) דאיכא תורם בעין רעה.
Precedent: As we learned in Perek Almanah (Kesuvos, Daf 100a) - 'Because some people give T'rumah 'with a bad eye'.
ויש מפרשים משום דכותים שמא הפרישו תרומה גדולה, והשאר לא הפרישו; ולכך אין מתמעט שיעור המעשר.
Explanation #3: Others explain - because the Kutim may have separated T'rumah Gedolah, but not the other Matanos. Consequently, there is nothing to deduct from the Shi'ur of Ma'aser.
ולא יתכן לומר כן בתאנים של טבל דמסכת דמאי פרק שביעי.
Refutation: One cannot however, answer this regarding the figs of Tevel in Maseches D'mai (7:5).
ועוד יש מפרשים משום ד'חטה אחת פוטרת את הכרי,' אינה ממעטת את המעשר אפי' כשמרבה בתרומה.
Explanation #4: Yet other commentaries explain that since 'One kernel (of T'rumah) exempts the entire pile', one cannot detract from the Ma'ase - even if one gives more than that.
וגם זה לא יתכן כלל.
Refutation: This answer too, is not at all acceptable.
TOSFOS DH DIVREI REBBI MEIR
תוס' ד"ה דברי ר"מ
(Summary: Tosfos reconciles the opinions of the Tana'im with their opinions in other Sugyos and elaborates.)
משמע הכא דר"מ אית ליה ברירה, דלמאן דלית ליה ברירה, אסור, כדמוכח שמעתין בכמה דוכתי.
Inference: It implies here that Rebi Meir holds of 'B'reirah', since according to those who don't, it is Asur - as is evident throughout the Sugya.
ותימה, דבפרק יש בכור (בכורות דף מח.) משמע דמספקא ליה לרבי מאיר אם יש ברירה אם לא ...
Question: In Perek Yesh B'chor (B'choros, Daf 48a) it implies that Rebbi Meir has a Safek as to whether 'Yesh B'reirah' or not ...
גבי פלוגתא דר"מ ורבי יהודה, ד'אם לא נתנו עד שחלקו'.
Source: Regarding the Machlokes between Rebbi Meir and Rebbi Yehudah 'If they did not give (the five Sela'im) before they divided (the property)' ...
ומפרש בגמרא דסבירא ליה כרב the Gemara impliesאסי דאמר 'האחין שחלקו, מחצה יורשין ומחצה לקוחות' ...
Source: The Gemara there explains that he (Rebbi Meir) holds like Rav Asi, who says that 'Brothers who divide their father's property, are half heirs and half purchasers' ...
וטעמא משום דמספקא ליה, כדמוכח פ"ק דבבא קמא (דף ט.).
Reason: And the reason is because he is in doubt (as to whether Yesh B'reirah or Ein B'reirah), as is evident in the first Perek of Bava Kama (Daf 9a).
וי"ל, דשאני הכא שמברר בדבריו כשאומר 'שאני עתיד להפריש' ...
Answer: It is different here, since he clarifies his stance when he says 'which I am going to designate'.
וכן צריך לומר משום רבי יהודה, דמוקי ליה התם רבא כרב אסי, ובריש כל הגט (גיטין דף כו.) קאמר רבא גופיה דבין רבי יהודה בין רבי שמעון אית להו ברירה, ' וטעמייהו הכא משום בקיעת הנוד.
Answer (cont.): And so we will have to say in Rebbi Yehudah, whom Rava establishes there like Rav Asi, despite the fact that, at the beginning of 'Kol ha'Get' (Gitin, Daf 26a), Rava himself says that both Rebi Yehudah and Rebbi Shimon hold 'B'reirah', and that their reason in our Sugya is because the jar might break.
וכן צריך לומר נמי דלא תיקשה לדשמואל א'דשמואל בסוף ביצה (דף לז:) גבי 'שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות' דקאמר שמואל 'אף חבית אסור משום דאין ברירה' ...
Precedent: And we will need to give the same answer to avoid a contradiction in two statements of Sh'muel, since at the end of Beitzah (Daf 37b) in connection with 'Two partners who purchased a barrel and an animal', Shmuel says that 'also the barrel is Asur (to carry to each partner's territory) because he holds "Ein B'reirah" ' ...
ובפ' מי שאחזו (גיטין דף עה:) אמרינן 'אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע " -אם ימות יהא גט, ואם לא ימות לא יהא גט" ... '
Precedent (cont): Whereas in 'Mi she'Achzo' (Gitin, Daf 75b), the Gemara relates that Shmuel instituted in the Get of a Sh'chiv-M'ra (a person on his death-bed) the wording 'If he dies it will be a Get, and if not, it won't' ...
ולכי מיית הוי גיטא -אלמא 'יש ברירה... '
Precedent (concl): And if he dies, the Get is valid - so we see that he he holds 'Yesh B'reirah'.
דכי האי גוונא דייקינן פרק כל הגט (שם דף כה: ושם) ברישא א'מילתיה דר' יהודה -ד'מה היא באותן הימים'?
Support: In a similar vein, we initially extrapolate in Perek Kol ha'Get (25b) in the Reisha on the words of Rebbi Yehudah 'What is her status during that (interim) period?'
והטעם פי' שם בקונט' משום דאין זה תנאי כשאר תנאים דעלמא שאדם מתנה בגט שבידו לקיימם ודעתו לקיימם כשמתנה עליהם, ולכשנתקיים התנאי הוי גט למפרע בלא טעמא דברירה ...
Clarification: And Rashi there explains that it is because this is not a regular T'nai like other conditions, where a person makes a stipulation regarding a Get that he is holding, that he is able to fulfill at the time that he makes the stipulation, and when he has fulfilled it, the Get takes effect retroactively without the principle of 'B'reirah' ...
אבל הכא דאין בידו, ובשעת התנאי הוא ספק, והתנאי מתקיים מאליו, אי לאו משום ברירה, לא הוי גט.
Clarification (cont.): Whereas here, where it does not lie with him to fulfill it, and at the time that he makes the stipulation it is a Safek, and the condition is fulfilled automatically, if not for B'reirah, the Get would not be valid.
והא דמשמע פרק בכל מערבין (עירובין דף לז:) גבי 'שני רמונים' כשאמר 'אם ירדו גשמים היום יהא זה תרומה על זה, ואם לאו, יהא זה תרומה על זה, דהוי תרומה ...
Implied Question: And when, in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 37b) in the case of 'Two pomegranates', where the owner says 'If it rains today, pomegranate a. will be T'rumah on pomegranate b., and if it doesn't, then pomegranate b. will be T'rumah on pomegranate a., it implies that the T'rumah is valid' ...
היינו למאן דאית ליה ברירה )אי נמי התם חשיב טפי משום דמתנה(.
Answer #1: That goes according to the opinion that 'Yesh B'reirah' (Cont. on the following Amud).