סוכה דף כג. א
העושה סוכתו בראש הספינה, באופנים דלהלן מה דינה?
כשאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה |
יכולה במצויה דיבשה ולא במצויה דים [1] |
יכולה באינה מצויה דיבשה שהיא מצויה דים |
|
לר' עקיבא | פסולה | כשרה | כשרה |
לרבן גמליאל | פסולה | פסולה | כשרה |
העושה סוכתו בראש הבהמה [2], מה דינה?
האם היא כשרה? | האם עולים לה ביו"ט? | |
לר' מאיר | כשרה | אין עולים לה ביו"ט |
לר' יהודה | פסולה [3] | ----- |
אליבא דר' מאיר שס"ל שאין עושים דופן מבהמה לסוכה, מה הדין באופנים דלהלן?
בפיל קשור [4] | בסתם בהמה קשורה | בפיל שאינו קשור | |
לאביי - שמא תמות | כשרה | פסולה [5] | פסולה [6] |
לרבא - שמא תברח | כשרה | כשרה [7] | פסול |
סוכה דף כג: א
האם התנאים דלהלן חוששים למיתה או לבקיעת הנוד?
אליבא דר' מאיר | אליבא דר' יהודה | ||
לאביי בפי' המשנה בגיטין בהו"א | להו"א | לא חייש למיתה | חייש למיתה |
למסקנא | חייש למיתה [8] | לא חייש למיתה | |
למשנה דהלוקח יין |
להו"א | לא חייש למיתה | חייש למיתה |
למסקנא | לא חייש דלא שכיח | לא חייש אלא שאין ברירה |
[1] ומצויה דים היא אינה מצויה דיבשה.
[2] ביארו התוס' (בד"ה סוכה), דמהטעם דלהלן היה פוסל ר' יהודה גם בסוכה על גבי אילן.
[3] דאינה סוכה העשויה לשבעה ימים דאסור להעלות לה בשבת וביו"ט, וכתיב (דברים טז:יג) "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" - סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה וסוכה שאינה ראויה לשבעה אינה סוכה. ור' מאיר עונה, דכיון שמה"ת מותר להעלות לסוכה זו גם בשבת וביו"ט, ורק רבנן גזרו שלא להשתמש בבהמה - שפיר מיקרי סוכה לשבעה מה"ת.
[4] בזה אין לחוש לא שמא תברח ולא לשמא תמות, דהא גם אם היא תמות יש בנבלתה עשרה.
[5] דחיישינן שמא תמות ואין נבלתה עשרה.
[6] דגם אביי מודה לחשש שמא תברח.
[7] לשיטתו לא חיישינן אלא לשמא תברח - וזו קשורה, אבל לשמא תמות לא חיישינן - דמיתה לא שכיחא.
[8] וכדמוכח מדברי אביי עצמו בפירוש דעת ר' מאיר בטעם דלא עבדינן לבהמה דופן לסוכה - דחיישינן שמא תמות.