סוכה דף נד. א

כמה יכול להפסיק בין התקיעות, וכשיטת מי? [תוד"ה מהו].

כמה יכול להפסיק? וכשיטת מי אמר?
לרב כהנא לא כלום - אלא כדי נשימה [1] אליבא דר' יהודה
לר' יוחנן כמה שירצה - אפי' בתשע שעות אליבא דרבנן
לר' אבהו כדי לגמור תר"ת אליבא דרבנן

במה נחלקו התנאים דלהלן בג' תקיעות (מתוך י"ב) של ניסוך המים?

היכן תוקעים? ומדוע?
למתניתין - ראב"י כשזקפו את הערבה ע"ג המזבח דכבר תקעו לשער העליון והתחתון [2]
לחכמים במעלה עשירית דאין ניכר ע"ג המזבח שהוא למילוי המים [3]

סוכה דף נד: א

כמה תקיעות תוקעים במקדש בערב פסח?

כשחל בימים א - ה כשחל בע"ש כשחל בשבת
פתיחת שערים שלש שלש שלש
תמיד של שחר תשע תשע תשע
תמיד של בין הערבים תשע תשע תשע
למוסף ----- ------ תשע
להבדיל ממלאכה, ובין קודש לחול ----- שש -----
לכת ראשונה תשע [4] תשע תשע
לכת שניה תשע תשע תשע
לכת
שלישית
לרבנן תשע תשע תשע
לר' יהודה [5] שלש שלש שלש
סך
הכל
לרבנן 48 54 57
לר' יהודה 42 48 51

-------------------------------------------------

[1] כן הוא דעת רש"י, אכן הריטב"א חולק וס"ל שאליבא דר' יהודה אמר רב כהנא שלא להפסיק כלל.

[2] ואין טעם לתקוע למעלה עשירית שהיא אינה שער, ולכן עדיף לתקוע ע"ג המזבח. וע' מהרש"א.

[3] פי', דאם תוקע כשזוקף את הערבה אין ניכר שתקיעות אלו למילוי המים, ולכן עדיף שיתקע במעלה עשירית. ומעלה עשירית אין בה איזה ענין מיוחד אלא שקבעו מקום.

[4] היו קוראים את ההלל בשעת הקרבת הפסח, ולכל כת היו קוראים את ההלל ג' פעמים (ולפחות התחילו את הפעם השלישית), ובכל פעם כשמתחילים לקרוא את ההלל היו תוקעים ג' פעמים, ונמצא שלכל כת תקעו ט' תקיעות. ולרבנן לג' הכתות הוא כ"ז תקיעות, ולר' יהודה רק כ"א. ותוס' (ד"ה שייר) פירשו שבכל הלל יש ג' פרקים ובהם ט' תקיעות, ולכל כת היו קוראים את ההלל לפחות פעם אחת שלמה.

[5] ר' יהודה ס"ל שמימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי של קריאת ההלל דפעם הראשונה, וא"כ נמצא שרק תקעו ג' תקיעות בתחילת ההלל. ולתוס' הנ"ל הפירוש שקראו רק פרק אחד של הלל.

עוד חומר לימוד על הדף