TOSFOS DH MAHU D'SEIMA AFILU K'RABBANAN
תוס' ד"ה מהו דתימא אפילו כרבנן
(Summary: Tosfos establishes the Sugya like Rebbi Avahu, and , and explains the Chidush of Rav Kahana, before defining the Machlokes between Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan.)
ו'אין בין' דקאמר ,שלא יפסיק בין זה לזה הפסקה מרובה כדי לגמור שלשתן- כדרבי אבהו...
Clarification - Like Rebbi Avahu: And when the Gemara says 'Ein bein', prohibiting pausing between them for the time it takes to blow all three notes, it goes according to Rebbi Avahu ...
דאמר בשילהי ראש השנה (דף לד: ושם) 'שהה כדי לגמור את כולה, חוזר לראש' ...
Like Rebbi Avahu (cont.): Who says in Rosh ha'Shanah (Daf 34b & 35a) that 'If one paused (in the middle of Keri'as Sh'ma) for the time it takes to complete the whole of the Sh'ma, one must start again from the beginning' ...
ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר 'שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום, יצא, דשהה כדי לגמור את כולן, אינו חוזר לראש...
Not like Rebbi Yochanan: To preclude the opinion of Rebbi Yochanan, who says (there) that he does not need to start again ...
קמ"ל דוקא לרבי יהודה קאמר רב כהנא, משום דתקיעה ותרועה ותקיעה כולה אחת היא...
Clarification - Like Rebbi Yehudah: And it teaches that Rav Kahana's statement is confined to Rebbi Yehudah, because he holds that Teki'ah, Teru'ah, Teki'ah is one note ...
ואפילו הפסקה מועטת פחות מכדי לגמור שלשתן לא יפסיק, אלא כדי נשימה, דהפסקה צריך, כדאמר בשילהי ר"ה (שם( 'ותקעתם תרועה" ,תקיעה בפני עצמה ותרועה בפ"ע... '
Like Rebbi Yehudah (cont.): And according to whom one may not pause even for less than the time it takes to blow all three, as the Gemara explains in Rosh ha'Shanah (Ibid.).
אבל לרבנן לא חיישינן, אי מפסיק טובא.
The Rabbanan: Whereas according to the Rabbanan, it does not matter if he pauses even longer than that.
והשתא לענין תקיעות לא נפקא לן מיניה מידי לרבי יהודה בפלוגתא דר' אבהו ור' יוחנן, וכי פליגי אליבא דרבנן...
Conclusion: It transpires that, as far as the Teki'os are concerned there is no practical difference between the opinions of Rebbi Avahu and Rebbi Yochanan, since they only argue according to the Rabbanan ...
ולענין מילי טובא בהלל ובמגילה ובק"ש ובתפלה.
Conclusion (cont.): In connection with many issues - Hallel, Megilah, Keri'as Sh'ma and Tefilah.
TOSFOS DH SHIYER EREV HA'PESACH
תוס' ד"ה שייר ערב הפסח
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation, and elaborates.)
שיש בשחיטת הפסח עשרים ושבע תקיעות ...
Explanation #1: Because the Shechitah of the Pesach requires twenty-seven Teki'os ...
שהפסח נשחט בשלש כתות כת אחר כת, כדתנן בתמיד נשחט (פסחים דף סד.) ,וכל כת קוראה את הלל שלש פעמים ...
Explanation #1 (cont.): Since it was Shechted in three groups, one after the other, as the Mishnah explains in 'Tamid Nishchat' (Peschim, Daf 64a), each of which read Hallel three times ...
שהיו פסחיהן מרובין, והיו טעונים הלל בשחיטתן, ולא היו מספיקין לשחוט פסחיהם כל כת וכת עד שיקראוהו ג' פעמים.
Explanation #1 (concl.): his is because they brought a lot of Pesachim, which required Hallel whist they were being Shechted, and none of the groups managed to Shecht them until Hallel had been sung three times.
ואף על גב דתנן 'ואף על פי שלא שלשו מימיהן' ...
Implied Question: And despite the fact that the Mishnah points out that they never read it three times ...
היינו לא גמרו פעם שלישית; אבל מיהו אין כת שלא היתה גומרתו שתי פעמים ומתחלת בו פעם שלישית ואין חסר מן התקיעות כלום ...
Answer: This means that they did not finish it the third time, but there was not one of the groups that did not finish it twice and begin the third time, so that none of the Teki'os were missing ...
שבתחלת קריאה תוקעין, ובכל קריאה שלש תקיעות; כך פירש בקונטרס.
Conclusion: Since they blew at the beginning of the reading, and by each reading they blew three Teki'os (Rashi).
ואין הלשון משמע כן -דתנן התם 'קראו את ההלל; אם גמרו, שנו, ואם שנו, שלשו, אף על פי שלא שלשו מימיהן ...
Refutation: However, the Lashon of the Mishnah does not imply that - as the Tana says 'They read Hallel, if they completed it once, they read it a third time, twice, they read it a third time, even though it never happened that they read it three times' ...
משמע שאפילו כת ראשונה לא התחילה פעם שלישית מעולם.
Refutation (cont.): Implying that even the first group never even began reading it the third time.
ועוד משמע שבראשי פרקים היו תוקעין -כדאשכחן בסוף מסכת תמיד גבי שיר של תמיד' - דברו הלוים בשיר; הגיעו לפרק, תקעו והשתחוו העם ...
Explanation #2: Moreover, it seems that they blew at the beginning of the paragraphs - as we find at the end of Maseches Tamid, in connection with the Shir of the Tamid - 'The Levi'im began to sing; when they reached the end of the paragraph, they blew and the people prostrated themselves ...
על כל פרק, תקיעה, ועל כל תקיעה, השתחואה' .
Explanation #2 (cont.): By each paragraph, they blew; by each blowing, they prostrated themselves'.
ושני פרקים יש בהלל, מדר' יהודה דאמר 'מימיהם של כת שלישית לא הגיעה לומר "אהבתי" -משמע ד"אהבתי" הוא תחילת הפרק ...
Explanation #2 (cont.): And there are two paragraphs in Hallel (before which they blew) - based on Rebbi Yehudah, who said that 'the third group never got as far as "Ahavti" ' - implying that "Ahavti" is the beginning of a paragraph.
ו"הודו" נמי תחילת הפרק, כדאמרינן פרק לולב הגזול (לעיל דף לח: ושם) ' -מכאן שמצוה לענות בראשי פרקים' .
Explanation #2 (cont.): "Hodu" is also the beginning of a paragraph, as the Gemara says earlier in Perek Lulav ha'Gazul (Daf 38b & 39a) - 'From here (we learn that) it is a Mitzvah to respond at the beginning of paragraphs'.
והם היו תוקעין בתחלת ההלל שלש תקיעות, כדתנן פרק תמיד נשחט (פסחים דף סד.) 'ננעלו דלתות העזרה, תקעו והריעו ותקעו, וכן לכל פרק ופרק.
Explanation #2 (cont.): Now they blew at three Teki'os at the beginning of Hallel, as we learned in the Mishnah in Perek Tamid Nishchat (Pesachim, Daf 64a) 'The doors of the Azarah shut, they blew Teki'ah, Teru'ah and Teki'ah, and so they did before each paragraph.
נמצא להלל אחד תשע תקיעות; וכן לכל כת וכת; ואין לך כת שלא היתה גומרת הלל אחד לרבנן ...
Explanation #2 (concl.): It comes out that with each Hallel they blew nine Teki'os, and so they did for each group, since there was no group that did finish Hallel once, according to the Rabbanan.
נמצא לשלשה כתות שלשה הללות, ובהן כ"ז תקיעות -אפילו כשלא היו שונות את ההלל כלל...
Conclusion: It transpires that there were three Hallels for the three groups, comprising twenty-seven Teki'os - even assuming that they did not finish Hallel at all ...
וכשהיו שונות, נפישי תקיעות טובא ...
Implied Question: Whereas if they repeated it, there would have been many more Teki'os ...
אלא הני דפסיקי ליה קאמר דשייר.
Answer: Only the Gemara only mentions what the Tana omitted regarding cases which they knew for sure.
והא דתנן 'אין מוסיפין על מ"ח' ,הוה מצי לאקשויי זימנין דמוסיפין -כגון היכא דשונות את ההלל...
Question: And when the Mishnah says 'They never went beyond forty-eight, the Gemara could have asked that sometimes they did - when they recited Hallel a second time ...
אבל בלאו הכי פרכינן עלה מערב הפסח שחל להיות בשבת, דנפישי לרבי יהודה ולרבנן,
Answer: Only it queries it anyway from Erev Pesach that fell on Shabbos, when there were more according to both Rebbi Yehudah and the Rabbanan ...
ומשני -כיון דליתיה בכל שנה, לא קא חשיב.
Answer (cont.): And it answers that, since this does not occur every year, it declines to mention it.
ומה שפירש בקונטרס שהכת קוראה את הלל - לא היתה הכת קוראה אלא הלוים קוראים.
Rectification: And when Rashi explains that the group read Hallel - it was not the group that read, but the Levi'im.
וכן איתא בתוספתא דפסחים 'הלוים היו עומדים על דוכנן ואומרים את ההלל בשיר; אם גמרו, שנו; ואם שנו, שלשו, ואע"פ שלא שלשו מימיהם ...
Source: And so the Tosefta in Pesachim (4:9) - 'The Levi'im were standing on the platform and reciting Hallel with song; if they finished it once, they sang it a second time; if they finished it a second time, they sang it a third time, even though it never happened that they sang it a third time ...
א"ר יהודה מימיהם של כת שלישית לא הגיעה לומר "אהבתי ' " - כלומר לא הגיעו הלוים לומר "אהבתי" בשחיטת פסחיהן.
Source (cont.): Rebbi Yehudah said that the third group never got as far as "Ahavti" ' - meaning that the Levi'im never reached "Ahavti" during the Shechitah of the people's Pesachim.
54b----------------------------------------54b
TOSFOS DH MISHUM EREV PESACH LA'AV SHIYURA HU HA MANI REBBI YEHUDAH HI
תוס' ד"ה אי משום ערב הפסח לאו שיורא הוא הא מני רבי יהודה היא
(Summary: Tosfos queries the Gemara's question and cites precedents.)
תימה, וכי יעמידנה כר' יהודה כדי שיקשה לו?
Question: Why does the Gemara establish the Mishnah like Rebbi Yehudah in order to ask a Kashya?
וכי האי גוונא איכא בנזיר פרק שלשה מינים (דף לח: ושם) 'אי משום בל יחל, לאו שיורא הוא' ,וכן בב"ק ספ"ק (דף טו.) ...
Precedent #1 & #2: The Gemara asks a similar Kashya in Perek Sheloshah Miynim (Nazir, 38b & 39a) - 'If it is on account of "Bal Yachel", that is not considered on omission', at the end of the first Perek of Bava Kama (Daf 15a) ...
ובכתובות פרק אלו נערות (דף מא. ושם) 'אי משום חצי כופר, לאו שיורא הוא' ......
Precedent #3: And in Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 41a & 41b) - 'If it is due to half Kofer, that is not considered an omission' ...
ומיהו בההוא ניחא טפי - דאיצטריך ליה למימר הכי, כדי שלא יקשה למ"ד 'פלגא נזקא ממונא' -דשייר חצי כופר, מאי שייר דהאי שייר?
Resolution: The latter case however, is not so difficult, seing as, it needs to say that in order to avoid asking on the opinion that holds 'Half-Nezek is Mamon', in which case, it omits Kofer - 'What else did the Tana omit that enables him to omit this case (Kofer) as well?'
TOSFOS DH K'GON SHE'CHAL YOM-TOV HA'RISHON SHEL CHAG LIH'YOS B'EREV SHABBOS
תוס' ד"ה כגון שחל יו"ט הראשון של חג להיות בערב שבת
(Summary: Tosfos refers to an earlier Tosfos in order to account for a distinction that the Gemara makes.)
דאין תקיעות של שמחת בית השואבה דוחות יו"ט, אע"פ שהתקיעות של בטלה ממלאכות דוחות יו"ט, כדתנן בסוף פ"ק דחולין (דף כו:) ...
Clarification: Since the Teki'os of Simchas Beis ha'Sho'eivah do not override Yom-Tov, despite the fact that the Teki'os to stop the people from working do, as we learned at the end of the first Perek of Chulin (Daf 26b) ...
והטעם פי' בריש פירקין.
Reference: And the reason for this Tosfos gave at the beginning of this Perek (59b, DH 've'Rabbanan).
TOSFOS DH ELA ARBA'AH YAMIM BIL'VAD
תוס' ד"ה אלא ד' ימים בלבד
(Summary: Tosfos clarifies the statement and elaborates, based on the Sugya in Erchin.)
דקסבר אין מעברין את החדש לצורך, וכולם הולכים לפי המולדות.
Clarification: Beause he (Acherim) holds that one is not permitted to declare a full month, (even) if it is necessary, and they all go according to the Molad (where each month is fixed).
ובפרק ב' דערכין (דף ט: ושם) פריך ד'איכא יומא דשעי לתלת שנין ואיכא יומא דחלקים לתלתין שנין? ... '
Question: In the second Perek of Erchin (Daf 9b & 10a) the Gemara asks that 'There is a spare day - based on the hours every three years, and another day - based on the Chalakim every thirty years?' ...
לפי שיש עדיין שמונה שעות ותתע"ו חלקים ועולות השעות יום אחד לסוף שלש שנים, והחלקים עולין ליום לסוף שלשים שנה?
Question (cont.): Since there are still eighteen hours plus eight hundred and seventy-six Chalakim, the hours of which amount to one day every three years, and the Chalakim, to one day every thirty years?
ומשני כיון דליתא בכולי שני לא קחשיב.
Answer: And it answers that Acherim does not contend with that, seeing as it is not an amount that occurs annually.
TOSFOS DH V'AMAI TADIR V'SHE'EINO TADIR TADIR KODEM
תוס' ד"ה ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
(Summary: Tosfos comments on the Gemar's Kashya.)
בלא רב ספרא יכול להקשות כן.
Clarification: The Gemara could have asked this Kashya without Rav Safra.
TOSFOS DH D'SANYA EVREI TAMID NITNIN ME'CHATZI KEVESH U'L'MATAH B'MA'ARAV V'SHEL MUSAFIN NITNIN ME'CHATZI KEVESH U'L'MATAH B'MIZRACH V'SHEL ROSHEI CHODASHIM NITNIN AL KARKOV HA'MIZBE'ACH U'L'MA'ALAH
תוס' ד"ה דתניא אברי תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושל ראשי חדשים ניתנין על כרכוב המזבח ולמעלה
(Summary: Tosfos rejects the current text and presents the correct one.)
והיא שנויה כן בסוף מסכת שקלים (פ"ח מ"ח)...
Authentic Text: This is the text that appears in Maseches Shekalim (5:8).
ואין גירסת הספרים שלפנינו נכונה.
Refuted Text: The current text is not correct.