סוכה דף לח. א
על מה תירץ רב ספרא כדלהלן?
| צריך להפסיק - כשאין שהות ביום עוד לנוטלו |
אין צריך להפסיק - כשיש שהות ביום לנוטלו אחר סעודתו |
|
| להו"א | דמשמע ממשנתנו שצריך להפסיק | דמשמע גבי תפלה שאין מפסיק |
| לרבא | דמשמע מהרישא שצריך ליטלו מיד על שולחנו |
דמשמע מהסיפא שיכול ליטלו גם בבין הערבים |
| לר' זירא | דמשמע ממשנתנו שצריך להפסיק - אפי' ביו"ט שני דרבנן |
דמשמע גבי תפלה דרבנן - שאין מפסיק |
סוכה דף לח: א
מה הן ההלכות הגדולות שיש לנו ללמוד ממנהג קריאת ההלל שהיה בימי רבא?
| הש"ץ אומר - והציבור עונים | ולמדנו מזה... | |
| א. | כשמתחיל ואומר תיבה ראשונה "הללויה" - והן עונים "הללויה" |
למדנו ששמצוה לענות "הללויה" בתחילת ההלל אפי' לבקיאים |
| ב. | כשאומר "הללו עבדי ה'" - והן עונים "הללויה" |
למדנו שבגדול מקרא (בין לבקי בין ללא) - ועונים אחריו "הללויה" |
| ג. | המקרא אומר "הודו לה' כי טוב" וכו' - והן עונים אחריו "הודו לה' כי טוב" |
למדנו שבראשי פרקים מצוה לענות אחר המקרא את ראש הפרק ולא הללויה [1] |
| ד. | המקרא אומר "אנא ה' הושיעה נא" - והן עונים אחריו "אנא ה' הושיעה נא" |
למדנו שבקטן מקרא עונה אחריו כל מה שיאמר |
| ה. | המקרא אומר "אנא ה' הצליחה נא" - והן עונים אחריו "אנא ה' הצליחה נא" |
למדנו שאם בא לכפול את פסוקי ההלל - כופל |
| ו. | המקרא אומר "ברוך הבא" - והן עונים אחריו "בשם ה'" |
למדנו לדין שומע כעונה |
-------------------------------------------------
[1] דקדקו התוס' (בד"ה מכאן שמצוה) מפירש"י, שרק בראש הפרק מצוה לענות ראשי פרקים, ובכל שאר הפרק עונה אחריו "הללויה" - עד שגמור את ההלל. ותוס' עצמם חולקים, ומפרשים שמצוה לענות מראש הפרק עד סופו את אותו ראש פרק שהוא אוחז בו. עוד כתבו, דשמא מתחילת ההלל עד "הודו" הוא פרק אחד ועונה עליו - "הללויה", ומשם עד הסוף עונה "הודו".
-------------------------------------------------