TOSFOS DH MELAMED SHE'MEISU MISAH MESHUNAH
תוס' ד"ה מלמד שמתו מיתה משונה
(Summary: Tosfos cites the source of this D'rashah.)
נראה ד"רעה במגפה" דרש
Source: He (Rebbi Chiya bar Aba) probably learned this from the words "Ra'ah ba'Mageifah",
35b----------------------------------------35b
TOSFOS DH SHELOSHAH MINEI AVANIM HAYU
תוס' ד"ה שלשה מיני אבנים היו
(Summary: Tosfos cites the Yerushalmi which discusses as to whether there were three sets of stones or four.)
ירושלמי: 'ג' מיני אבנים הן - אבני המלון, ואבנים שהניחום יהושע תחת כפות רגלי הכהני' ואיסטליות שנתן להם משה'.
How Many Sets of Stones #1: Yerushalmi: 'There were three kinds of stones - the stones that they took to the inn, the stones that Yehoshua ordered them to place underneath the feet of the Kohanim and the stones that Moshe gave them'.
אמר רבי יצחק, 'פשוט לן ארבעה מיני אבנים הוה'.
How Many Sets of Stones #2: Rebbi Yitzchak (Rebbi Chaninan) said 'It is clear that there were four kinds of stones'.
אמר ר' סימן בר זבידא 'ויאות.
Support: Rebbi Si'man bar Z'vida agreed.
אין תימר אבני המלון - לשעה היו ונגנזו; אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים - משוקעות הן במים; אין תימר איסטליות שנתן להן משה - כבר נכנסו עמהן לארץ.
Proof: 'Because', he said (bearing in mind that Yehoshua talked of 'Stones of Remembrance') if he was referring to the stones that they set up in the inn - they were only placed there temporarily and hidden; If he was referring to the stones that he set up under the feet of the Kohanim - they were submerged in the water; And if he was referring to the stones that Moshe gave them - those stones entered Eretz Yisrael together with them?
אלא אם כן במה אנו קיימין? באבנים שהקים יהושע להן על גב הירדן'.
Conclusion: So which stones was he referring to? He must have been referring to the stones that Yehoshua set up on the banks of the Yarden.
TOSFOS DH KEITZAD KASVU YISRAEL ES HA'TORAH
תוס' ד"ה כיצד כתבו ישראל את התורה
(Summary: Tosfos cites the Machlokes in the Yerushalmi, as to where they wrote the Torah.)
בתוספתא: רבי יהודה אומר 'על גבי המזבח כתבוה'.
Clarification #1: Rebbi Yehudah in the Tosefta says that they wrote it on the Mizbe'ach.
אבל בירושלמי תני 'על אבני המלון נכתבו', דברי ר' יהודה. ר' יוסי אמר, 'על אבני מזבח נכתבו'.
Clarification #2: In the Yerushalmi however, he says that they wrote it on the stones in the inn. And Rebbi Yossi there holds 'On the stones of the Mizbe'ach'.
מאן דאמר 'על אבני המלון', בכל יום ויום אומות העולם היו משלחין נוטירין ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון.
Question: According to the opinion that holds 'on the stones of the inn', every day the nations would send their notaries to copy the Torah that was written in seventy languages.
מ"ד 'על אבני המזבח' לא לשעה היו, ונגנזו?
Question (cont.): Whereas according to the opinion that holds 'on the stones of the Mizbe'ach', it only remained temporarily, and then the stones were hidden?
[עוד הוא מעשה נסים - נתן הקב"ה בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בע' לשון.
Answer: That this miracle too, occurred there that Hash-m placed understanding into the hearts of each nation to come and copy the Torah (in the short space of time that the Mizbe'ach stood), which was written in seventy languages.
מ"ד על אבני המלון נכתבו ניחא "ושדת אותם בסיד". אלא] מאן דאמר על אבני המזבח [נכתבו, מאי] "ושדת בסיד"?
Question: According to the opinion that it was written on the stones of the inn, the Pasuk "And you shall cement it with lime" makes sense. But according to the one that says that it was written on the stones of the Mizbe'ach, why was it necessary to cement it with lime?
בין כל אבן ואבן.
Answer: They only cemented it between one stone and the other (but not the entire Mizbe'ach).
TOSFOS DH V'AL DAVAR ZEH NISCHATEM G'ZAR DINAM LI'BE'ER SHACHAS
תוס' ד"ה ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת
(Summary: Tosfos first asks that they were already Chayav Misah for refusing to receive the Torah and then how, according to the Gemara in Avodah-Zarah they could be declared guilty at all.)
ואם תאמר, תיפוק ליה דבשעת מתן תורה, החזירה הקב"ה על כל אומה ולשון, ולא קבלוה?
Question: Why is the reason not because when the Torah was given, Hash-m offered it to every nation and tongue, but they refused?
וי"ל, דעונש זה גדול הוא - שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד.
Answer: The sin here was great - because after they had it already written in their hands, they did not want to learn it!
ומיהו תימה, והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו 'כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל?' וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם?
Question: The question however remains, that the Gemara in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 2b) tells how they still had an excuse in that they could say 'Did You hold the mountain over our heads like You did to Yisrael?' And as long as they had an excuse, how could their fate be sealed?
TOSFOS DH L'RABOS CANA'ANIM SHE'BE'CHUTZAH LA'ARETZ
תוס' ד"ה לרבות כנענים שבחוצה לארץ
(Summary: Tosfos queries as to how they could accept Rachav and how Yehoshua was permitted to marry her, seeing as she was from the seven nations that one is obligated to kill.)
תימה, היאך קבלוה לרחב, שהרי היא היתה מכנענים שבתוכה ...
Question #1: How could they accept Rachav, seeing as she was descended from the Cana'anim who lived in the land ...
כדאיתא בספרי בפרשת בהעלותך 'ומה אם מי שהיתה מעם שנאמר בו "לא תחיה כל נשמה" [על שקירבה עצמה, כך קירבה המקום]'. וא'רחב קאי.
Source: As the Sifri says in Parshas Beha'aloscha (in connection with Rachav) - 'If already someone who came from a forbidden nation about whom the Torah writes "Do not lest anybody live!", yet because she brought herself close, so Hash-m brought her close ... !'
ואמרינן נמי במס' מגילה (דף יד:) שנתגיירה ונסבה יהושע, והכא משמע דכנענים שבתוכה לדברי הכל אין מקבלין אותן?
Question #2: And the Gemara also says in Megilah (Daf 14b) that she converted and Yehoshua married her. Whereas here it implies unanimously that they could not accept Cana'anim who lived in Eretz Cana'an?
ושמא על פי הדיבור היה.
Answer #1: Perhaps it was due to a Divine command.
ואין לומר שקודם שהתחילו המלחמה היו מקבלין ...
Refuted Answer: One cannot answer that before they conquest began they were permitted to accept converts ...
שהרי כתיבת התורה על גבי האבנים היה קודם שהתחילו במלחמה, ואפילו הכי לא היו מקבלין אלא היושבים חוץ לגבול ישראל, כמו שפרש"י.
Refutation: Seeing as the writing on the stones occurred before the conquest began, yet they only accepted those who lived outside the border of Yisrael, as Rashi explains.
ומיהו מצינו למימר דאם היו חוזרין אז בתשובה בשעה שכתבו את התורה, אפילו כנענים שבתוכה היו מקבלין, ואפילו לר' יהודה ...
Answer #2: We can answer however, that in the event that they did Teshuvah when they wrote the Torah, then it was permitted to accept even the Cana'anim who lived there, even according to Rebbi Yehudah ...
ו"למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות" קאי נמי א'שבעה אומות.
Answer #2 (cont.): And the Pasuk "in order that they do not teach you to do ... " pertains to the seven nations too.
והכי משמע נמי לשון הספרי בפרשת שופטים ושוטרים - "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ... " - [מלמד] שאם עושין תשובה אין נהרגין שמקבלין אותן'.
Support: In fact, this is implied in the Lashon of the Sifri in Parshas Shoftim ve'Shotrim, which , commenting on the Pasuk "In order that they do not teach you to do ... " - states that this teaches us that if they do Teshuvah, they will not be killed, but they will be accepted'
לא קתני אלא 'אין נהרגין' - משמע אותם שצוה הקב"ה "לא תחיה כל נשמה" אין נהרגין.
Support (cont.): It only says 'They will not be killed', implying the same people about whom Hash-m said "Do not let anyone live", is not to be killed (The correct text here is not clear [See Hagahos ve'Tziyunim]).
ולא נאמר "לא תחיה כל נשמה" אלא לאחר שהתחיל יהושע במלחמה, שהרי יהושע שלח שלש פרוזטגמאות: 'הרוצה להשלים, ישלים; להלחם, ילחם ... '.
Support (cont.): And it only says "Do not let anyone live" after Yehoshua began the conquest, since he sent proclamations - "Whoever wishes to make peace, let him make peace; to fight, let him fight ... '.
אלמא אותן שהיו רוצין להשלים, לא היה הורגן.
Support (cont.): So we see, that anyone who wanted to come to peace-terms he did not kill.
[וצריך לומר], אותן שהיו רוצין להשלים קודם שהתחיל במלחמה ראשונה, ואף רחב קיבלה עליה קודם שהתחילו במלחמה.
Support (concl.): And we have to say that this refers to anyone who wanted to make peace before the first battle began, which was the case with Rachav, who accepted the peace-terms before the battles began.
ולא נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אלא באותן כנענים שחוץ לגבולים, אם מקבלים אותם לאחר מכאן ...
Conclusion: And Rebbi Yehudah and Rebbi Shimon only argue in connection with those Cana'anim who lived outside the borders of Eretz Yisrael, whether or not, one was permitted to accept them after that ...
דרבי שמעון לא איצטריך למימר 'הא למדת שאם חוזרים בתשובה מקבלין אותן', אלא א'כנענים שבחוצה לארץ, ולאחר שהתחילו במלחמה, שדינם כדין [שאר] אומות שמקבלין מהן לעולם.
Conclusion: In that Rebbi Shimon only needed to say 'So you see that if they do Teshuvah one accepts them', with regard to the Cana'anim who lived outside Eretz Yisrael, after the battles began. To teach us that their Din was equivalent to that of all other nations, whom one is always permitted to accept.