SOTAH 20 (10 Sivan) - a week of study material has been dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov (Irving) ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.



תוס' ד"ה מגילתה נגנזת

(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, lists a number of Halachos related to the Sugya.)

ירושלמי - ה"ג 'תני נגנזת תחת צירו של היכל. למה? בשביל לשחקה.


Yerushalmi: 'The Beraisa states that it is hidden underneath the pivot of the Heichal. Why? In order that it becomes rubbed out.

לול קטן היה שם, ושם המים נשפכים.


Yerushalmi (cont.): There was a small hole there (See M'lo ha'Ro'im), into which the water was poured.

תני, אין בהן משום קדושה. מהו לגבל בהן את הטיט? מה בכך, המים נשפכים.


Beraisa #1: One Beraisa says that it has no Kedushah. Consequently, may one use it to mix cement? Why not, seeing as in any event, it is poured out.

תני יש בהם משום קדושה:


Beraisa #2: Another Beraisa says that it does have Kedushah.

'נמחקה המגילה, ואמרה "איני שותה", מערערין אותה: למה? שגרמה לשם שימחק.


Clarification (cont.): 'If the Megilah was erased and she declares that she does not want to drink, one forces her'. Why? Because she caused the Name of Hash-m to be erased.

כמה ימחק? תני רבי חנין: ב"ש אומרים 'אחת'. ובה"א 'שתים'.


Clarification (cont.): How much (i.e. how many letters) must be erased? Rebbi Chanin cited a Beraisa: Beis Shamai say 'one, Beis Hillel, 'two'.

א"ר אילעאי טעמא דב"ה כדי לכתוב י"ה.


Reason: Rebbi Ila'i said that the reason of Beis Hillel is to leave space to write 'Yud Key' (the Name of Hash-m).



תוס' ד"ה אמר ר' ירמיה למחוק לה מה"ת איכא בינייהו

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya later and the Sugya earlier and elaborates.)

תימה לרבי, והא בימי ר"מ נפסקו כבר המים המרים, כדאמרי' בפ' בתרא (לקמן דף מז.), דר' יוחנן בן זכאי הפסיקן?


Question #1: Tosfos Rebbe asks that, in the time of Rebbi Meir, the Mei Sotah had already stopped functioning, as the Gemara says in the last Perek (later, Daf 47a), since Raban Yochanan ben Zakai stopped it?

ועוד, האמר רבא (לעיל ד' יז:) 'מגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה, לא עשה ולא כלום'?


Question #2: Moreover, Rava said earlier (Daf 17b) that, if the Megilas Sotah is written before the Sotah accepts the Shevu'ah, it is not valid?

א"כ, מ"ט דמ"ד מוחקין לה מן התורה?


Question #2 (cont.): In that case, what is the reason of the opinion that holds that one can erase the Parshah from the Torah?

וליכא למימר מ"ד 'מוחקין לה מן התורה' לית ליה דרבא ...


Refuted Answer: And one cannot answer that the opinion that permits erasing it from the Torah does not hold like Rava ...

דא"כ אמאי אמר לר"ש לעיל (ד' יט:) 'כדי נסבה'; לימא לית ליה דרבא? אלא הכי משמע דבהא דרבא כ"ע מודו.


Refutation: Because if so, why did the Gemara say (earlier, on Daf 19b) that according to Rebbi Shimon, it is 'by the way'? Why did he not say that he does not hold like Rava? This indicates that everyone holds like Rava.

ואיכא למימר מ"ד מוחקין לה מה"ת, כגון אם נכתבה אותה פרשה בתורה לאחר שקבלה עליה שבועה.


Answer: One can answer that the opinion that holds that one may erase the Parshah from the Torah, is speaking there where that Parshah was written in the Torah after she accepted the Shevu'ah.

אע"פ שהסופר לא נתכוין לשם סוטה אלא לשם ס"ת.


Implied Question: And even though the Sofer did not write it on behalf of the Sotah, but in the name of the Seifer Torah?

ומה שאין מטילין קנקנתום לתוך הדיו לפרשת סוטה אפי' בזמן הזה?


Answer to Question #1: And the reason that one does not add Kankantum (vitriol) into the ink when writing the Parshah of Sotah even nowadays ...

משום דכתיב בה "ומחה", דבעינן כתב שיכול למחות.


Answer to Question #1 (cont.): Is because the Torah writes "u'Machah" indicating that one needs a script that can be erased.

וכיון דס"ל 'מוחקין לה מן התורה' ש"מ דקסבר דא'אותה פרשה אפילו כתובה בתורה, קפיד קרא דבעינן שיכול למחוק.


Conclusion: And since he holds that one may 'erase the Parshah from the Torah, we see that, in his opinion, the Torah is particular that Parshas Sotah should be erasable, even if it is written in the Torah.



תוס' ד"ה אבל תורה דסתמא כתיב הכי נמי דמחקינן

(Summary: Tosfos presents what the Gemara might now have asked and what it might have answered.)

לפום האי דיחוי, ה"מ למיפרך 'וכי לית ליה לת"ק הא דתנן "כל גט שנכתב שלא לשם אשה, פסול. כיצד? היה עובר בשוק ושמע קול סופרים מקרין ... "?


Theoretical Question: According to this refutation, the Gemara could have asked 'Does the Tana Kama not hold of the Mishnah "Any Get that is written not for the sake of the woman, is Pasul. How is that? If he (the husband) is walking in the street and he hears the sound of Sofrim calling out ... '?

וה"מ לתרוצי - 'דילמא עד כאן לא אמר גבי גט דסתמא פסול משום דאשה לאו לגירושין עומדת, אבל סוטה, אחר שקינא לה ונסתרה, סתמא להשקות עומדת', כדאמרינן בריש מסכת זבחים (דף ב:).


Theoretical Answer #1: And he could have answered 'Perhaps that only applies to a Get, which is S'tam Pasul, since a woman does stand to become divorced, whereas a Sotah who secluded herself after her husband warned her, stands to be given the water to drink, as the Gemara says at the beginning of Zevachim (Daf 2b).

א"נ, עד כאן לא פסלינן גבי גט אלא משום דהתם "וכתב לה" אמר רחמנא ... '.


Theoretical Answer #2: Alternative, it could have answered that, till now, we only declared a Get Pasul because the Torah writes "ve'Kasav lah".

מיהו היכא דאינתיק לשם רחל, לא הדרא מנתקא ע"י מחיקה לשם לאה.


Clarification: However, once one has copied it in the name of Rachel, one cannot copy it in the name of Leah by erasing it.

ולרבי אחי בר יאשיה נמי, אע"ג דעשייה דידה מחיקה היא, מיהו מהני קצת דכתב בסתמא "ועשה לה", ולא כתב 'ומחה לה' ...


Clarification (cont.): And also according to Rav Acha bar Yashiyah, even though her 'Asiyah' refers to erasing, nevertheless, the fact that the Torah writes "ve'Asah lah" and not 'u'Machah lah' is effective to the extent that ...

דרשינן ליה נמי א'כתיבה, דבעינן דלכתוב לשם אלות בעולם.


Clarification (cont.): We apply it to the script as well, in that it needs to be written for t he sake of the curses.


מיהו אהני נמי האי דלא כתב 'וכתב לה', אע"ג דנכתבה לשום אשה אחרת, דכשר, לפום דיחוי דרב נחמן בר יצחק.


Clarification (cont.): However, the fact that the Torah does not write "ve'Kasav lah" is also effective to the extent that it is Kasher, even though it was written in the name of another woman, according to Rav Nachman bar Yitzchak's refutation.

וא"ת, האי דקאמר הכא - 'התם "וכתב לה" אמר רחמנא, אבל הכא לא כתיב אלא "וכתב", "ולה" כתיב גבי עשייה.


Question: The Gemara says here - 'There the Torah writes "ve'Kasav lah", whereas here it only writes "ve'Kasav", whereas 'lah" is writes in connection with Asiyah.

והא בפרק כל הגט (גיטין דף כד:) מפרש 'מ"ט פסלינן לכל הני גיטין? אי כתיב "ונתן ספר כריתות", ה"א למעוטי האיך קמא שנכתב שלא לשום אשה, כתב רחמנא "וכתב".


Question (cont.): But in Perek Kol ha'Get (Gitin, Daf 24b) to explain why we invalidate all those Gitin, the Gemara writes 'Had it written "ve'Nasan Seifer K'risus", we would (only) have excluded the first case, where it was not written on behalf of any woman, therefore the Torah writes "ve'Kasav".

ואי לא כתיב אלא "וכתב", ה"א למעוטי האי, דלא איהו כתב לה, אבל יש לו ב' נשים דאיהו קא כתב לה, כשר. כתב רחמנא "וכתב לה", דממעטינן היו לו שתי נשים ... '.


Question (cont.): And had it written only "ve'Kasav", we would have thought that we exclude only the case where he did not write it, but where he has two wives, where he wrote it, it will be Kasher. Therefore the Torah writes "ve'Kasav lah", to exclude a case where he had two wives'.

אלמא דממעטי התם מ"וכתב" גרידא - היכא דנכתב לשם אשה אחרת?


Question (concl.): So we see that we exclude from "ve'Kasav" alone - there where it is written on behalf of another woman?

וי"ל, דשאני התם, דלא הוה צריך למיכתב אלא "ונתן לה ספר כריתות", הילכך הוי "וכתב" קרא יתירא, למעוטי נכתב לשם אשה אחרת ...


Answer: There is difference, since the Torah only needed to write "ve'Nasan lah Seifer K'risus". Consequently, "ve'Kasav" is superfluous, to exclude from it where it is written on behalf of another woman ...

אבל הכא לאו יתירא הוא האי "וכתב", הילכך לא ממעטינהו מיניה אלא היכא דלא אכתיב לשם אלות בעולם, כדכתיב "וכתב את האלות".


Answer (cont.): Whereas here, "ve'Kasav" is not superfluous. Therefore we only exclude from it there where it was not written for any oath at all, since the Torah writes "ve'Kasav lah es ha'Alos".



תוס' ד"ה הא מני ר"ע היא ובזכות סבר לה כרבנן

(Summary: Tosfos supports this with a Sifri and a Yerushalmi, and deliberates as to whether Rebbi Akiva might otherwise have held like Rebbi or not.)

פירש ר"י, דאשכחן הכי בספרי ובירושלמי בהדיא - דסבר ר' עקיבא זכות תולה.


Support: The Ri explains that we find specifically in the Sifri and in the Yerushalmi that, according to Rebbi Akiva, a merit gives her extra time'.

דגרס בירושלמי תני, ר' טרפון אומר 'כל 'זכרונות' שנאמרו בתורה לטובה חוץ מזו, שהיא של פורענות.


Yerushalmi: The Yerushalmi cites Rebbi Tarfon, who says that wherever the Torah mentions 'Zichronos', it is always for the good, except for here (by Sotah), where it is for a punishment.

אמר לו ר"ע 'אילו נאמר "מזכרת עון" ושתק, הייתי אומר כדבריך; הא אינו אומר "מנחת זכרון" אלא לטובה.


Yerushalmi (cont.): Rebbi Akiva said to him 'Had it said "Mazkeres Avon" and stopped, I would have agreed with you; but when the Torah adds "Minchas Zikaron", it is only for the good.

אבל אי לא הוי אמר ר"ע בהדיא דזכות תולה, הוה מוקי לה כרבי דמתני' (לקמן ד' כב:), וסבר לה כרבי שמעון.


Initial Alternative: Had Rebbi Akiva not specifically said that a merit gives her extra time, we would have established him like Rebbi in the Mishnah (later, on Daf 22b), and like Rebbi Shimon.

ונראה, דלא הוה מצי לאוקמא כרבי - דמדסיפא רבי, רישא לאו רבי.


Refutation #1: It seems however, that we could not have established him like Rebbi, because, since the Seifa goes like Rebbi, the Reisha cannot also go like him.

ועוד איכא למאן דאמר בפ"ק (לעיל דף ו.) דבמתנוונה פליגי רבי ורבנן.


Refutation #2: Moreover, there is an opinion in the first Perek (on Daf 6a) which maintains that Rebbi and the Rabbanan argue over where she deteriorates.



תוס' ד"ה לא טמא מת אלא אפי' מת עצמו

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Eruvin.)

קשיא לר', דהכא משמע דמכניס מת חמור מטמא מת הנכנס.


Question: Tosfos' Rebbe asks that here it implies that bringing a Meis into the Mikdash is worse than a Tamei Meis who enters.

ובפרק בתרא דעירובין בסופו (דף קד:) אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל, 'המכניס טמא שרץ במקדש חייב, שרץ עצמו פטור, שנאמר "מזכר ועד נקבה תשלחו" - מי שיש לו טהרה במקוה' ...


Question (cont.): Whereas at the end of the last Perek of Eruvin (Daf 104b) Rav Tuvi bar Kisna Amar Shmuel says that 'Someone who brings a Tamei Sheretz into the Mikdash is Chayav, a Sheretz itself, he is not, since the Torah says "mi'Zachar ve'ad Nekeivah Teshaleichu" - Someone who is subject to Taharah in a Mikvah' ...

ומת נמי אין לו טהרה במקוה?


Conclusion: And a Meis is not subject to Taharah in a Mikvah either?

ויש לתרץ, דהתם מיירי במכניס שרץ שלא נגע בו, ושרץ לא מטמא במשא.


Answer: The Gemara is speaking about someone who brings in a Sheretz without actually touching it, and a Sheretz does not render Tamei via carrying.

ולהכי נקט נמי שרץ ולא נבילה. דאם נטמא המכניס, תיפוק ליה משום גופו שהיה נכנס טמא שרץ במקדש.


Proof: Indeed, that is why the Gemara talks about a Sheretz and not a Neveilah. Because if the person carrying it would become Tamei, then why mention the Sheretz, seeing as he himself, a Tamei Sheretz, entered the Mikdash?

והכא ה"פ - 'ולא טמא מת בלבד אמרו, לאחר שפירש מן הטומאה, אלא אפי' מת עצמו דהויא טומאה בחיבורין במכניסו, דחמירי טפי מטומאה שלא בחיבורין, כדאיתא בפ' שני דמסכת ע"ז (דף לז:).


Conclusion: And as for our Sugya, here is what the Gemara means - 'And only a Tamei Meis did they say, after he has separated from the Tum'ah, but even (with) the Meis itself, which is a case of 'Tum'ah be'Chiburin' (joined with the Tum'ah) when he brings it in, which is more stringent than Tum'ah she'Lo be'Chiburin, as we learned in the second Perek of Avodah-Zarah (Daf 37a).



תוס' ד"ה ביעתותא מרפיא

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Nidah.)

תימה לר"י, והא בפרק בתרא דנדה (דף עא.) בגמרא - ב"ש אומרים 'כל הנשים מתות נדות. מ"ט דב"ש? אגב ביעתותא [דמלאכא] דמותא חזיא'. וב"ה פליגי עליה.


Question: The Ri asks from the Gemara in the last Perek in Nidah (Daf 71a), which quoting Beis Shamai, who says that all women die Nidos, explains that it is on account of the terror of seeing the Angel of Death. And Beis Hillel disagrees there.

וקא מקשה התם 'אלא הא דתניא, ב"ש אומרים "כל הנשים מתים זבין", קרי כאן "מבשרו", ולא מחמת אונסו?


Question (cont.): The Gemara then asks there on the Beraisa, where Beis Shamai says that all women die Zavin, that (if it is on account of seeing the Angel of Death), we ought to apply the D'rashah "mi'Besaro", and not because of an Oneis?

אלא טעמא דב"ש ... '.


Question (cont.): Therefore Beis Shamai's reason is ... '.

אלמא דלא אמרי' 'ביעתותא מרפיא'?


Conclusion: So we see that we do not say that 'fear loosens the blood'?

וי"ל, ביעתותא דמלאך לא מרפיא, דלא חזי אלא בשעת הוצאת הנפש.


Answer: The terror of seeing the Angel of Death does not loosen the blood (there), since she only sees him as her Soul leaves her body.



תוס' ד"ה יש זכות תולה שנה אחת

(Summary: Tosfos citing a Yerushalmi, first elaborates on the time-frame of Z'chus and then explains the Pasuk "Minchas Zikaron ... ".)

ירושלמי: 'יש זכות תולה שנה אחת - מנבוכדנצר "לקצת ירחין תרין עשר"; יש זכות תולה שתי שנים - מאמנון "ויהי לשנתים ימים" (שמואל ב יג); יש זכות תולה שלש שנים - מאחאב "וישבו שלש שנים אין מלחמה" (מלכים א כב).


Yerushalmi: Sometimes a merit gives one extra year - from Nevuchadnetzar "At the end of twelve months ... " (Daniel 4); Sometimes, it is two years - from Amnon "And it was at the end of two years (Shmuel 2, 22) And sometimes, it is three years - from Achav "And they lived for three years during which there was no war ... " (Melachim 1, 22).

אמר ר' יוסי, כל אותן שלש שנים היה עסוק במצות, וכל אותן שתי שנים היה עוסק בתורה.


Yerushalmi (cont.): Rebbi Yossi said that throughout those three years he (Achav) fulfilled Mitzvos, and throughout those two years, he (Amnon) studied Torah.

"מנחת זכרון" כלל, "מזכרת עון" פרט.


Yerushalmi (cont.): ' "Minchas Zikaron" is a K'lal, and "Mazkeres Avon", a P'rat'.

כמדומה הכי פירוש - אימא דמ"מנחת זכרון" ליכא למילף זכרון זכות אלא 'זכרון עון', ואין בכלל אלא מה שבפרט?


Explanation: Tosfos explains this as follows - Let us say that we cannot learn the remembrance of a merit from "Minchas Zikaron", only the remembrance of the sin, since the K'lal only teaches us what is contained in the P'rat'?

אם אומר אתה כן, לא נמצאת מדת הדין מקופחת? מה אם מדת הפורענות מעוטה, הרי מזכרת מידת הטובה מרובה, על אחת כמה וכמה?


Proof: 'If you say that, then will the Midas ha'Din not be overturned? Because if the measure of punishment which is small, then how much more so the measure of good, which is abundant (five hundred times more than that of punishment)?'

אלא "מנחת זכרון", יש לה זכות, "מזכרת עון", אין לה זכות.


Conclusion: 'We must therefore explain that "Minchas Zikaron" speaks where she has a merit, and "Mazkeres Avon", where she doesn't.