תוס' ד"ה מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא

(Summary: Tosfos queries both of the Beraisa's statements.)

ותימה, מאי האי דקתני בברייתא 'תלה את המצוה בנר - מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה.


Question #1: How can the Beraisa say that the Pasuk compares a Mitzvah to a lamp in that just as a lamp only protects for a short time, so too, does a Mitzvah protect for a short time ...

אי מיצר הרע אינה מגינה כלל, אי מן הפורענות מגינה לעולם?


Question #1 (cont.): Since from the Yeitzer ha'Ra it does not protect at all, whereas from punishment it protects forever?

ותורה נמי למה תלאה הכתוב באור, משום דמגינה לעולם.


Question #2: And why does it also compare Torah to a light in that it protects forever ...

אי מן הפורענות, מצוה נמי מגנא לעולם, ואי דמצלא מיצר הרע, לא מצלא אלא לפי שעה?


Question #2 (cont.): Inasmuch as from punishment, a Mitzvah protects forever, too, and as for protection against the the Yeitzer ha'Ra, it only protects for a short time?



תוס' ד"ה זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

תימה, והיאך ניצול מכולן, והלא לא ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק בתורה?


Question: How can he be saved from all of them, seeing as he is only saved from the Yeitzer ha'Ra at the time that he is studying Torah?

וי"ל, סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו, ועוסק בה ומהרהר כל שעה. ואינו הולך ד' אמות בלא תורה.


Answer: Generally a Talmid Chacham's full-time occupation is Torah, which he studies and thinks about all the time. In fact, he does not walk four Amos without thinking about Torah.



תוס' ד"ה והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה

(Summary: Tosfos queries this from the Gemara that we learned earlier.)

תימה, והא אמר לעיל בין לרב יוסף בין לרבא 'מצוה אגוני מגנא מן הפורענות, אפילו בעידנא דלא עסיק בה


Question: But did the Gemara not say earlier that according to both Rav Yosef and Rava, a Mitzvah protects a person from punishment even when he is not studying it ...

ו'עבירה מכבה מצוה' לאו מלהגין מן היסורין קאמר, אלא מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י.


Question (cont.): And that when it says that 'A sin negates a Mitzvah', it does not mean that it prevents him from being protected against suffering, only from receiving reward for it in the World to Come, as Rashi explains?



TOSFOS DH BEN AZAI OMER CHAYAV ADAM ETC. (This Dibur and the next one belong to the Mishnah on Daf 20a)

תוס' ד"ה בן עזאי אומר חייב אדם וכו'

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi which presents a Machlokes in this matter and elaborates.)

ירושלמי - דבן עזאי דלא כר"א בן עזריה' דדריש (חגיגה דף ג.) "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף", 'אנשים באו ללמוד, נשים לשמוע'.


Yerushalmi: ben Azai does not hold like Rebbi Elazar ben Azaryah, who Darshens in Chagigah (Daf 3.[on the Pasuk]) "Hakheil es ha'Am, ha'Anashim, ve'ha'Nashim ve ha'Taf" - 'The come to learn, the women, to listen ... '.

ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים - כדי שידעו לקיים מצוה, ולא משום שידעו שזכות תולה.


Clarification: The Mitzvah for the women to listen refers to knowing how to perform the Mitzvah, and not that they should know that a merit will give them extra time.

מטרונה שאלה את ר' אליעזר 'מפני מה חטא אחת במעשה העגל, והן מתין בה ג' מיתות?'


Illustration: An aristocratic woman asked Rebbi Eliezer why did they perform one sin by the Golden Calf, yet they died three different deaths?

אמר לה, 'אין אשה חכמה אלא בפלך'. אמר לו הורקנוס בנו 'בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה, אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה'.


Illustration (cont.): When he said to her 'The wisdom of a woman is confined to spinning wool, his son Hurk'nus commented 'In order to avoid giving her an answer from the Torah, you caused me an annual loss of three hundred Kur of Ma'aser!.

א"ל, 'ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים'.


Illustration (concl.): To which Rebbi Eliezer replied 'Rather let the words of Torah burn, but don't teach words of Torah to women!'



תוס' ד"ה רוצה אשה בקב ותיפלות

(Summary: Tosfos presents two illustrative explanations of this statement.)

פר"ח, רוצה אשה שיהא בעלה חמר ויהא מצוי אצלה בכל שבת לתת לה עונתה, ולא יביא לה אלא קב חטים בלבד ...


Clarification #1: Rabeinu Chananel explains that a women would rather that her husband be a donkey-driver, who will be with her every Shabbos to provide her with her marital dues, even though he only gives her one Kav of wheat ...

ולא יהא גמל שהולך בדרך רחוקה ואינו נותן לה עונה אלא אחת לשלשים יום, ואע"פ שמביא לה לשכרו ט' קבין ...


Clarification #1 (cont.): Than he should be a camel-driver who travels further afield and is with her only once every thirty days, even though he gives her his wage packet of nine Kabin ...

חביבה עליה העונה בכל שבת וקב אחד, מט' קבין ופרישות ל' יום.


Clarification #1 (concl.): Because she prefers intimacy every week and one Kav, than nine Kavin and separation of thirty days.

ורבי פירש בשם רב האי 'המשרה אשתו ע"י שליש, לא יפחות לה מקביים חיטין מן שבת לשבת', כדמוכח בגמרא בפרק אע"פ (כתובות דף סד:), ועונתה מצוי לה.


Clarification #2: Tosfos' Rebbe quoting Rav Hai Gaon explains with the Gemara in Kesuvos 'Someone who arranges to feed his wife via a third person should not give her less than two Kabin of wheat from Shabbos to Shabbos, as is evident there in Perek Af-al-Pi (on Daf 64b), and he maintains her marital rights.

ואילו המורד על אשתו (שם סג.) 'מוסיפין על כתובתה ג' דינרים בשבת', ושער בינוני הוא ד' סאין בסלע, וסלע ד' דינרים.


Clarification #2 (cont.): Whereas in the event that he rebels against her 'He adds to her Kesubah three Dinrim per week' (Ibid. 63a), and the regular price of wheat is four Sa'in per Sela (which equals four Dinrim).

נמצאת סאה בדינר, וג' סאין בג' דינרים, שהן י"ח קבין.


Clarification #2 (cont.): It transpires that one Sa'ah is worth a Dinar, and three Sa'in (eighteen Kabin), three Dinrim.

הרי שחכמים עמדו על סוף דעתה שהיא רוצה בתיפלות ועמו שני קביים, מי"ח קביים שיפרוש ממנה - דקביים אחד מט' בי"ח קבין.


Clarification #2 (concl.): So we see that the Chachamim assessed a woman's wishes to have intimacy and two Kabin, rather than eighteen Kabin and that her husband separates from her - and two Kabin is one ninth of eighteen Kabin.



תוס' ד"ה היכי דמי חסיד שוטה

(Summary: Tosfos presents an alternative explanation.)

ירושלמי - 'ראה תינוק מבעבע בנהר, אמר "לכשאחלוץ תפילין אצילנו", עד כשהוא חולץ תפילין, הוציא זה את נפשו'.


Yerushalmi: 'If someone sees a child drowning in the river, and he decides to remove his Tefilin before jumping into the water to save him. Meanwhile, the baby drowns'.



תוס' ד"ה זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi, which discusses this matter.)

הא דרבי אבהו והא דרבי יוחנן ומבריח מזונות מן האלמנה קרי ירושלמי 'מכות פרושים'.


Yerushalmi: The Yerushalmi refers to the case of Rebbi Avahu, that of Rebbi Yochanan and someone who derives a widow of her sustenance as 'Makos Perushim'.

ותו גרס התם - 'חד תלמיד מדר' בון הוו לו מאתים זוז חסר דינר, והוה רבי יליף למזכי עמיה חד לתלת שנים מעשר מסכני.


Yerushalmi (cont.): Furthermore, the Gemara there has the text 'A certain Talmid of Rebbi Bun had a hundred and ninety-nine Zuz, and Rebbi was accustomed to give him Ma'aser Ani once every three years.

חד זמן עבדין ביה תלמידיו עין בישא ומלוון ליה, אתא בעי מזכי עמיה היך דהוה יליף. א"ל 'רבי אית לי שיעורא'.


Yerushalmi (cont.): On one occasion his Talmidim gave him an Ayin ha'Ra and lent him money. And when Rebbi came and wanted to give him Ma'aser Ani, as he was accustomed to doing, he said to him 'Rebbe, I have the full Shi'ur!'

אמר 'זה מכת פרושים נגעו ביה'.


Yerushalmi (cont.): At which Rebbi commented 'This man has been stricken with Makas Perushim!'

רמז לתלמידיו ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט, וזכה עמיה היך דהוה יליף.


Yerushalmi (concl.): So he hinted to his Talmidim, who took him down to the tavern where they took off one grain. Then he (Rebbi) gave him Ma'aser Ani as he was accustomed to.

שנינו בפרק בתרא דמסכת פאה (מ"ט) 'מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן, ה"ז לא יטול'.


Mishnah, Pe'ah: We learned in the Mishnah in the last Perek of Pe'ah (Mishnah 9) that 'Someone who possesses fifty Zuz with which he is doing business, he may not take Ma'aser.

ובגמרא הדא אמר 'חמשין דעבדין טבין מן מאתן דלא עבדין'.


Gemara: On which the Gemara comments that 'Fifty which is in circulation is better than two hundred that is not!'



תוס' ד"ה יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין

(Summary: Tosfos discusses the difference between Mazon ha'Banos and Mazon ha'Ishah in this regard, and elaborates.)

ונראה דוקא לענין מזון הבנות אמרינן 'מה שמכרו מכרו', אבל לענין מזון האשה כיון דמשועבד לה בעל למזונות בחייו, הנכסים בחזקתם, שאינם יכולין למכור.


Clarification: It seems that it is specifically with regard to the sustenance of the daughters that the Gemara says 'What they sold is sold', but as far as the sustenance of a wife is concerned, seeing as her husband is Meshu'bad to her in his lifetime, the property remains in the husband's domain, and they cannot sell it.

כדאמרי' בפ' הנושא (כתובות קג.) 'יתומים שמכרו מדור אלמנה, לא עשו ולא כלום'.


Proof: Like the Gemara says in Perek ha'Nosei (Kesuvos, Daf 103a.) 'Yesomim who sold the abode of the Almanah, have achieved nothing'.

ומ"ש מדר' אסי א"ר יוחנן 'יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים ... '?


Implied Question: And what the Gemara brings from Rebbi Asi Amar Rebbi Yochanan 'Yesomim who went and sold Nechasim Mu'atim'?

'התם לא משתעבדי לה מחיים'.


Answer #1: There the property is not Meshu'bad to her during her husband's lifetime.

אי נמי, בית זה עצמו דרה בו בחיי הבעל, אבל מזונות בכל יום צריכה למזונות ולא דמו מזונות אשה למדור.


Answer #2: Alternatively, it is the same house in which she lived during her husband's lifetime, whereas regarding Mezonos, each day she requires Mezonos, and one cannot compare the Mezonos of a woman and her abode.

והוא הדין אם מכרו בנכסים מרובין, מה שמכרו מכרו, דמטלטלי לא משתעבדי למזונות.


Clarification: In actual fact, even if they sold even Ne`chasim Meruibin we would say 'What they sold they sold!', since metalt'lin are not Meshu'bad for Mezonos.

ואמרי' בפ' מציאת האשה (שם סט.) 'בין מכרו בין משכנו אין מוציאין למזונות'.


Proof: And the Gemara also says in Perek Metzi'as ha'Ishah (Ibid. Daf 69a) 'Whether they sold it or gave it as a security. One cannot claim it for Mezonos'.

והאי דנקט 'נכסים מועטין' ...


Implied Question: And the reason that it says 'Nechasim Mu'atin ...

אורחא דמילתא נקט, דלא מזבין אינש נכסים משום הפסד מזונות היכא דאיכא נכסים מרובים.


Answer: Is the normal thing to do, because one does not generally sell property due to a lack of sustenance there where there is a lot of property.

רבי פי' בתוספותיו דר' יוחנן פליג אההיא דמסקינן בפרק ב' דייני גזירות (שם דף קט.) אמר רבי יצחק בן אילעאי משמיה דחזקיה, 'כל מקום שאמר ר"ג רואה "אני את דברי אדמון" הלכה כמותו'.


Clarification: Tosfos's Rebbe explains that Rebbi Yochanan argues with the Gemara's conclusion in 'Daynei Gezeiros', the last Perek in Kesuvos (Daf 109a) which quoting Rebbi Yitzchak ben Ila'i in the name of Chizkiyah, states that 'Wherever Raban Gamliel agrees with Admon, the Halachah is like him'.

וגבי נכסים מועטין תנינא התם (דף קח:) ובפרק מי שמת (ב"ב קלט:) אמר אדמון 'וכי בשביל שאני זכר, הפסדתי?' ואמר ר"ג 'רואה אני את דברי אדמון'.


Clarification (cont.): And Admon says there in the Mishnah (Daf 108b) and in Perek Mi she'Meis (Bava Basra, Daf 139b) 'Is it because I am a male that I should lose out?' And Raban Gamliel there concurs with Admon.

לא ידענא מאי דוחקיה לפרש כך אליבא דאדמון טפי מאליבא דרבנן.


Refutation: Tosfos does not understand what pushed him (his Rebbe) to explain Raban Gamliel according to Admon more than according to the Rabbanan (See Maharsha).



תוס' ד"ה אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג

(Summary: Tosfos disagrees with the Rashbam's explanation and elaborates.)

רשב"ם פי' ביש נוחלין (ב"ב דף קלז.) 'משום דגרם לעבור על דברי הנותן, ו'ערום', דאהנו מעשיו, והרי הוא חוטא ולא לו.


Clarification: The Rashbam explains in 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 137a) that it is because he caused him to contravene the words of the owner, and he is called 'Arum' because his words were effective, and he is a sinner on something that is not his.

ומיהו המוכר עצמו, דהיינו ראשון לא מיקרי רשע, ואף על גב דלכתחילה אסור לעשות כך, דלא חמיר איסוריה, שהרי השליטו הנותן בגוף ופירות לעשות כרצונו.


Clarification (cont.): The seller himself however (i.e. the first one) is not called a 'Rasha', even though Lechatchilah he was forbidden to do so, since his sin is not so severe, seeing as the owner gave him the rights over the object itself and over the Peiros to do with as he pleased.

וקשיא לפירושו בסוף פרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צה:) דאמר אביי ' "נכסי לך ואחריך לפלוני", ועמדה וניסת, בעל לוקח הוי, ואין לאחריך במקום בעל כלום.


Question: Tosfos queries the Rashbam however, from Perek Mi she'Hayah Nasuy (Kesuvos, Daf 95b) where Abaye says that, in a case of 'Nechasai lach ve'Acharayich li'Peloni', and the woman gets married, the husband is a purchaser, and 'Acharecha' therefore receives nothing in face of the husband.

ומי אמר אביי הכי - והאמר אביי "איזהו רשע ערום, זה המשיא ... '?


Question (cont.): And on the Kashya 'How can Abaye say that, seeing as Abaye himself defines a Rasha Arum' as someone who gives bad advice to sell ... '? ...

מי קאמר תינשא, ניסת קאמר. אלמא דמדמי מוכר עצמו למשיא?


Question (concl.): The Gemara answers that Abaye did not say that she is permitted to get married, but that she got married. So we see that the Gemara compares the seller himself to the one who gives advice?

ומיהו יש לפרש כיון דמשיא נקרא רשע מכלל דלמוכר אסור לעשות לכתחילה, אע"ג דלא נקרא רשע ...


Answer: It is possible however to explain that since the one who gives advice is called a Rasha, the seller is forbidden Lechatchilah, even though he is not called a Rasha.

כדקתני התם 'אין לו לראשון אלא אכילת פירות בלבד'.


Support: As the Tana says there 'The first one is only permitted to eat the Peiros'.

ואי קשיא, מדקאמר אביי 'זה המשיא עצה ... כרשב"ג', מכלל דאביי ס"ל כרשב"ג?


Question: Since Abaye said 'This is a person who gives bad advice to sell ... like Raban Shimon ben Gamliel', we see that Abaye holds like Raban Shimon ben Gamliel.

והכי אמר אביי נמי בהדיא בפרק מי שהיה נשוי (ג"ז שם) 'בעל לוקח הוי, ואין לאחריך במקום לוקח כלום.'


. Proof: And likewise Abaye specifically said in Perek Mi she'Hayah Nasuy (Ibid) that a husband is a purchaser, and 'Acharecha' receives nothing in the face of a purchaser.

וביש נוחלין (ב"ב דף קלז.) מפרש טעמא משום דקסבר 'קנין פירות כקנין הגוף דמי'.


Proof (cont.): And in 'Yesh Nochlin' too (Bava Basra, Daf 137a) he attributes the ruling to the fact that he holds 'Kinyan Peiros ke'Kinyan ha'Guf Dami'.

ובסוף פרק השולח (גיטין דף מח:) אמר אביי 'נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה', אע"ג דפירות דידיה הוי, הגוף צריך הרשאה, דמשמע דס"ל דלאו כקנין הגוף דמי?


Question (cont.): Whereas at the end of Perek ha'Shole'ach (Gitin, Daf 48b), Abaye says 'We take on that a husband requires authorization to sell his wife's property, because, even though the Peiros belong to him, the Guf requires authorization. This implies that he holds Kinyan Peiros La'av ke'Kinyan ha'Guf Dami'?

יש לתרץ דוקא גבי 'אחריך', ס"ל לאביי דכקנין הגוף דמי, דאפי' ר"ל דאמר לאו כקנין הגוף דמי, מתרצינן אליביה 'אחריך' שאני ...


Answer: It is exclusively by 'Acharecha' that Abaye holds 'Kinyan Peiros is like Kinyan ha'Guf, since the Gemara states that even according to Resh Lakish who says that it is not like a Kinyan ha'Guf, 'Acharecha' is different.

ופי' רשב"ם - ד'אחריך' משמע גוף ופירות נתן לראשון, דהא בהדיא פי' 'אחריך ירש פלוני'.


Clarification: The Rashbam explains that 'Acharecha' implies that he is giving the Guf and the Peiros to the first recipient, since he explicitly says that 'after you so-and-so will inherit'.

ואף הוא פסק שם כרשב"ג. וז"ל 'בעלמא סבירא לן דלאו כקנין הגוף דמי, כדפסקי' בפרק החולץ (יבמות דף לו:), הכא 'אחריך' שאני.


Clarification (cont.): And also he rules there like Raban Shimon ben Gamliel. And this is what he says: 'Generally, we hold that 'Kinyan Peiros is not like Kinyan ha'Guf', as the Gemara explicitly rules in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 36b).

וכן עיקר, דלא תקשי הלכתא א'הלכתא, דפסקינן כר"ל פרק החולץ, ובהא דאחריך קיימא לן כרשב"ג, דפסקי' הלכתא לקמיה.


Proof #1: And this is the correct explanation, if we are to avoid a contradiction between two Halachos - as on the one hand, we rule like Resh Lakish, in Perek ha'Choletz, whilst on the other, in the case of 'Acharecha' we will shortly rule like Raban Shimon ben Gamliel ...

ולא פליג ר"ל.


Proof #1 (cont.): And Resh Lakish does not argue with this.

ומדאביי נמי איכא למשמע דהכי קיימא לן, כדאמר אביי 'איזהו רשע ... '.


Proof #2: And from Abaye too, one can extrapolate that this is how we rule, as he says ''Who is a Rasha Arum ... '.

ולקמן נמי 'ההיא אתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי, אזל איהו אקנייה לבנו קטן, כרשב"ג' ... עד 'אפילו רשב"ג לא קאמר ... '.


Proof #3: And similarly further on where in the case of 'That woman who had a date-palm in the field belonging to Rav Bibi, and where he went and gave it to his son, like Raban Shimon ben Gamliel', and the Gemara continues that 'even Raban Shimon ben Gamliel only said his Din ... '.

מהתם שמעינן דהלכה כרשב"ג.


Proof #3 (cont.): From there too, we can learn that the Halachah is like Raban Shimon ben Gamliel.

הלכך בעינן לפרושי דרשב"ג ס"ל כר"ל, דלאו כקנין הגוף דמי, והכא היינו טעמא ד'אחריך' שאני, ולא תקשה הלכתא אהלכתא.


Conclusion: Therefore, we are forced to say that Raban Shimon ben Gamliel concurs with (the ruling of) Resh Lakish, and he reason there is because 'Acharecha' is different. And this reconciles the two contradictory rulings.

תימה לר', אמאי לא קא חשיב נמי ההיא דאלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עו:) אמר רב כהנא משום ר"ע 'איזו עני ורשע ערום, זה המשהה בתו בוגרת?


Question: Tosfos' Rebbe asks why the Gemara does not also reckon the case in 'Eilu hein ha'Nisrafin' (Sanhedrin, Daf 76b), where Rav Kahana in the name of Rebbi Akiva defines a poor man and a Rasha Arum as someone who delays marrying off his daughter until she is a Bogeres?

ויש לומר, דעני ורשע לא קא חשיב.


Answer: The Gemara does not contend with a poor man and a Rasha'.