[1] פי', שגופו בנוי כמו שצריך שאין בו שום מום.

[2] שהיו לו ארבעה אחים כמבואר בהמשך הסוגיא, והם: א) סף, ב) מדון, ג) גלית, ד) ישבי בנב. וגלית היה הבינוני שבהם לא הגדול והחזק ולא החלש. עוד שיטות נאמרו בגמ' בביאור פסוק זה ד"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם", דבי ר' שילא אמר שהוא עשוי כבנין, דהיינו שהוא חזק כבנין. ור' יוחנן אמר בן מאה פאפי וחד נאני, כלומר שבאו על אמו מאה אנשים בלילה אחד ומאחד מהם נתעברה, כן הוא לפירש,י, ולפירוש התוס' נתעברה מכולם.

[3] הריפות הם חטים כתושות, והגמ' מביאה כמה פסוקים ללמוד זאת שחטים כתושות נקראים הריפות.

[4] דהיינו שהיה גבוה כל כך כמו שעושים את השובך גבוה מאד, וכן היה גיבור כפי גובהו.

[5] דהיינו שהיו נשפכים לפניו מחמת פחדו כמו מים הנשפכים מתוך קיתון.

[6] ולא משום אמונותם המיוחדת בקרב, אלא משום שהיו גיבורים מאד, ולכן מכת חץ שלהם היתה חזקה כל כך, וזה שסיים הכתוב "כֻּלָּם גִּבּוֹרִים".

[7] דמרוב שהם גיבורים היו אוכלים בגבורה - דהיינו כמות רבה. ולא תאמר מפני שחולי מעים הם לכן הם עושים הרבה צרכים דהא סיים הכתוב "כֻּלָּם גִּבּוֹרִים" - דהיינו שמחמת גבורתם עושים הרבה אשפה וכנ"ל.