12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 43 (3 Tamuz) - dedicated in honor of the Yahrzeit of the Lubavitcher Rebbi, NBG'M, by one of his Chasidim.

סוטה דף מג. א

אנשים דלהלן, האם חוזרים מעורכי המלחמה, והאם הם מספקים מים ומזון וכו' לאחיהם?

האם חוזר מעורכי המלחמה האם מספק מים ומזון
בנה [1] בית חדש [2] ולא חנכו
נטע [3] כרם [4] ולא חיללו [5]
ארס אשה ולא נשאה
חוזר מספק
בנה בית וחנכו
נטע כרם וחיללו [6]
נושא ארוסתו, כונס יבימתו
חוזר אינו מספק
בנה בית שער אכסדרה ומרפסת
נטע ד' אילני מאכל, ה' אילני סרק
החזיר גרושתו, וכן חייבי לאוין [7]
אינו חוזר ----

איזה פסוקים אומר כהן משוח מלחמה, ואיזה השוטר, ומה הכהן משמיע [8] ומה השוטר?

כהן משמיע שוטר משמיע
כהן מדבר (וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם. וְאָמַר אֲלֵהֶם) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. (וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר) מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה.
שוטר מדבר ------ (וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ) מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ.

סוטה דף מג: א

המרכיב (-סיבך) ענף צעיר (-ילדה) בענפים דלהלן, מה הדין ומדוע?

בילדה אחרת בזקנה בילדה הנטועה לסייג וקורות
מה דין ילדה שסבכה חייב בערלה פטורה מערלה חייבת בערלה
מדוע הדין כן דגם העיקר חייב דבטלה בעיקר הפטור דאין בכח העיקר לפטור [9]

האם מותר להבריך אילן בירק, והאם חוזר עליו מערכי המלחמה?

להבריך אילן בירק חוזר עליו מערכי המלחמה
לרשב"ג [10] מותר חוזר
לחכמים אסור אינו חוזר

המרכיב אילן האם חוזר מערכי המלחמה?

בהרכבת איסור בהרכבת היתר
לרב חסדא אינו חוזר חוזר
לר' יוחנן אינו חוזר לתנא דמתניתין: חוזר
לברייתא אליבא דראב"י:
אינו חוזר

מה דין ילדה פחותה מטפח, באופן שלעולם לא תגדל יותר מהגודל הזה לר' אליעזר בן יעקב?

מה דינה בערלה זרע לידו זרעים
בכרם קטן ב' כנגד ב' וא' יוצא זנב חייבת מדרבנן בערלה כל שנותיה [11] אין בו איסור כלאים [12]
בכרם גדול אינה חייבת - דמפרסמא מילתא יש בו איסור כלאים [13]
-------------------------------------------------

[1] ולאו דוקא בנה, אלא ה"ה אם קנה או ירש או שניתן לו מתנה. אולם אם גזל בית, אפי' שאח"כ שילם את דמיו - דהיינו שעשה תשובה, מ"מ כיון שהגיע לידו מתחילה בעבירה אינו חוזר עליו. ר' אליעזר בן יעקב אומר שאם בונה בית לבנים בשרון אינו חוזר, כיון שאין בית זה מתקיים שהרי צריך לבנותו פעמיים בשמיטה.

[2] ולאו דוקא בית למגורים אלא ה"ה בית התבן, בית הבקר, בית העצים ובית האוצרות. אולם ראב"י חולק וסובר שרק בית ממש דהיינו לגור בו אינו חוזר אבל השאר חוזרים. ולכו"ע בית שער אכסדרה ומפרסת שאינם ראוים לדירה לא חוזרים עליהם.

[3] ולאו דוקא נוטע אלא ה"ה המבריך והמרכיב באופן המותר (דעל איסור אינו חוזר). ובהמשך הגמ' אמר ר' יוחנן שר' אליעזר בן יעקב חולק בזה וסובר שדוקא נטע אבל לא הבריך והרכיב. ועכ"פ גם בזה אחד הלוקח ואחד היורש ואחד ואחד שניתן לו במתנה.

[4] ולדעת רבנן ה"ה חמשה אילני מאכל, וראב"י חולק וסובר כרם כמשמעו, דהיינו דוקא נטע כרם בדין הזה.

[5] דהיינו שלא הספיק לחלל את הפירות שגדלו בו בשנה הרביעית על מעות (ולהעלות המעות לירושלים כמעשר שני) ולאכול מהם, דהוא עדיין נמצא תוך שנות הערלה.

[6] שהוא נמצא בשנה הרביעית שאוכל מהפירות כרמו שחילל.

[7] דאף שתופס לו בהם קידושין מ"מ אינו חוזר עליהם, כגון אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין וממזר, כל אלו הם חייבי לאוים ולא חוזר ואסור בהן, ואינו חוזר עליהם מערכי המלחמה.

[8] פי', אחר שמדבר הראשון משמיע השני בקול רם לרבים.

[9] והטעם, דלא דמי לאילן זקן שכבר עברו עליו שנות ערלה שאין אפשרות להביא אותו לידי חיוב ערלה - ולכן בטלה הילדה בזקנה ופטור. אולם אם סיבך את הילדה בילדה אחרת הנטועה לסייג וקורות, שהיא פטורה מערלה ורבעי משום שאינה נטועה לפירות, מ"מ אם ימלך עליה לפירות מתחייב מיד בערלה. [וכמבואר בשו"ע (יו"ד סימן רצ"ד סעיף כ"ג), וז"ל: ומונין לו (לנמלך) משעת נטיעה (ולא משעה שנמלך, ומסתיים בסוף הג' שנים משעה שנטע). אבל אם לא חשב עליו עד סוף שנה שלישית, אין בו דין רבעי, שאין דין רבעי בלא ערלה]. וכיון שיכול העיקר בעצמו לבוא לידי חיוב, אין בו כח לבטל את הילדה ולכן היא חייבת.

[10] ומימרא זו אמרה רשב"ג בשם ר' יהודה בן גמדא איש כפר עכו, ולרב נחמן בר יצחק הוא גם סברת התנא דמתניתין, שאמר שאחד המרכיב חוזר מערכי המלחמה.

[11] דכל הרואה אותה חושב שהוא כרם ערלה, ואם יראה שמסתפקים ממנו יבוא להתיר איסור ערלה.

[12] ס"ל לראב"י דאיסור כלאי זרעים מהתורה לא נאמר אלא בקנבוס בלוף אבל בשאר הזרעים האיסור הוא רק מדרבנן, ולכן יש לומר שלא גזרו אלא בכרם רגיל אבל בכרם כזה לא.

[13] דכיון שהוא כרם שלם וחשוב גזרו גם בו חכמים אפי' שהוא משונה וקטן.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף