[1] אכן אין מדגלים מנביא לנביא, ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא, ובלבד שלא ידלג לאחור אפי' מעט, רק קדימה יכול לדלג.

[2] הכהן גדול לא היה גולל את הספר תורה ממקום למקום לפי שאין גוללין ס"ת בציבור רק עד כדי שלא יפסוק המתורגמן, ומשום טורח ציבור. אכן אצל מלך מצינו שכן עושים כן, דהיינו שגולל את הספר תורה ממקום למקום (וקורא בכמה מקומות - והכל בברכה אחת), ומשום שאין לו מתורגמן ואין פעמיים טורח ציבור דהיינו גם מצד המתורגמן וגם מצד מה שגולל (רש"י ד"ה ושמע והיה אם שמוע ע"פ תורת קנאות). והמאירי פירש שלא שייך טורח ציבור גבי מלך.

[3] ונחלקו בטעם הדבר, דרב הונא אמר משום פגמו של ראשון וריש לקיש אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה.

[4] דכיון שמוחל על כבודו משום כבוד התורה שהוא כבוד השכינה, וכן מוחל על כבודו כדי לקיים את מצות התורה, בזה הוא משובח דבמקום מצוה רשאי הוא למחול.

[5] דאינו נחשב מצוה, כיון שגם הם חייבים בכבודו כדכתיב "שום תשים עליך מלך" - כדי שתהיה יראתו עליך, ואם המלך מכבדו ליכא מצוה כיון שהם מצווים לירא מן המלך.