סוטה דף מא. א

כמה מותר לדלג בתורה או בנביא?

בתורה בנביא
אם יפסוק המתורגמן עד שידלג אין מדלגים כלל
אם לא יפסוק המתורגמן בענין אחד מותר מותר
בשני ענינים אסור מותר [1]

האם מברכים פעמיים ברכת התורה באופנים דלהלן?

כשהקורא אדם אחד כשהם ב' וג' בני אדם
בספר תורה א' בב' מקומות רחוקים אין עושים כן, מלבד במלך [2] מברכים פעמיים ושלש
בשנים ושלשה ספרי תורה אין עושים כן, פגם / ברכה שא"צ [3] מברכים פעמיים ושלש

סוטה דף מא: א

האם מותר למלך למחול על כבוד עצמו בשביל מצוה? [תוד"ה מצוה].

משום כבוד התורה או לקיים מצוה כחליצה משום כבוד תלמיד חכם או כבוד כלה
רשאי ומשובח [4] אינו רשאי [5]
-------------------------------------------------

[1] אכן אין מדגלים מנביא לנביא, ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא, ובלבד שלא ידלג לאחור אפי' מעט, רק קדימה יכול לדלג.

[2] הכהן גדול לא היה גולל את הספר תורה ממקום למקום לפי שאין גוללין ס"ת בציבור רק עד כדי שלא יפסוק המתורגמן, ומשום טורח ציבור. אכן אצל מלך מצינו שכן עושים כן, דהיינו שגולל את הספר תורה ממקום למקום (וקורא בכמה מקומות - והכל בברכה אחת), ומשום שאין לו מתורגמן ואין פעמיים טורח ציבור דהיינו גם מצד המתורגמן וגם מצד מה שגולל (רש"י ד"ה ושמע והיה אם שמוע ע"פ תורת קנאות). והמאירי פירש שלא שייך טורח ציבור גבי מלך.

[3] ונחלקו בטעם הדבר, דרב הונא אמר משום פגמו של ראשון וריש לקיש אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה.

[4] דכיון שמוחל על כבודו משום כבוד התורה שהוא כבוד השכינה, וכן מוחל על כבודו כדי לקיים את מצות התורה, בזה הוא משובח דבמקום מצוה רשאי הוא למחול.

[5] דאינו נחשב מצוה, כיון שגם הם חייבים בכבודו כדכתיב "שום תשים עליך מלך" - כדי שתהיה יראתו עליך, ואם המלך מכבדו ליכא מצוה כיון שהם מצווים לירא מן המלך.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף