-------------------------------------------------

[1] ופירש"י דזה שייך דוקא בשבועת הפקדון שיש מי שיתרה בו התראת ודאי, אבל בשבועת העדות אין מי שיתרה בו התראת ודאי, דמי יודע לומר שהם יודעים ודאי עדות. ותוס' חולקים וס"ל דאפי' שיש ספק למתרה, כיון שאין ספק למותרה חשיב התראת ודאי. אלא דכאן אי אפשר להלקותם, דלעולם לא נדע אם היו מזידים - דיתכן ששכחו באותה שעה את העדות.

[2] אולם לענין מלקות עדיין יש לשיטתו וגירסתו להסתפק, דאולי המשנה הזו שמחייבת רק קרבן מיירי בלא אתרו ביה, אבל באתרו ביה איה"נ יהיה חייב מלקות.

[3] ס"ל דכיון שיכול לתובעו בשטר או בעדים, הוי כפירת דברים בעלמא - ופטור.

[4] בעדים ס"ל דכיון שיכול להיות שימותו ותועיל לו כפירתו - לכך לא חשוב כפירת דברים וחייב. ובשטר, הגם שיתכן שיאבד השטר וכדומה, מ"מ שטר עושה שיעבוד קרקעות, ואין מביאים קרבן על כפירת שיעבוד קרקעות.

[5] ס"ל לר' יוחנן שהגם שמחייב ר' אליעזר ממונא אם שטפה נהר, ומשום שס"ל שקרקע נגזלת וברשות הגזלן נשטפה ולא יכול לומר לו הרי שלך לפניך, מ"מ לענין חומש ואשם יש מיעוט מהפסוק לפוטרו.

[6] דהא אפי' אם שרפן לזה המ"ד פטור כל שכן אם רק נשתנו.

[7] ס"ל שכל מה שפטור הוא רק אם שרפן במקומן, אבל נטלן ושרפן גם למ"ד הזה חייב, ולכך אם נטלן והשתנו לולי המיעוט שיכול לומר לו הרי שלך לפניך היה חייב.