TOSFOS DH Ha b'Ravrevei v'Ha b'Zutrei
תוספות ד"ה הא ברברבי והא בזוטרי
(SUMMARY: Tosfos explains what is called big and small.)
פי' בקונטרס רברבי ברובו זוטרי כמוציא רמון
Explanation #1 (Rashi): [The Shi'ur for] big [Kelim] is the majority, and for small [Kelim], k'Motzi Rimon.
וקשה לר''י דאין זו שיעור ומה קרי רברבי ומה קרי זוטרי לידע איזה הוא כמוציא רמון
Question (Ri): This is not a Shi'ur. What is called big, and what is called small, to know for which the Shi'ur is k'Motzi Rimon?!
ונראה לר''י דברברבי כמוציא רמון ובזוטרי שמוציא רמון הוא יותר מרוב סגי ברוב
Explanation #2 (Ri): For big [Kelim], the Shi'ur is k'Motzi Rimon. For small Kelim, that Motzi Rimon is more than the majority, the majority suffices.
והא דקאמר עד שתיפחת רובו
Implied question: [Rava] said [regarding Tzamid Pasil] "until the majority is open"! (We assume that he discusses the last law he taught, i.e. Kelim designated for pomegranates are Tehorim from all Tum'ah via Motzi Rimon. If Rava discusses small Kelim for which Motzi Rimon exceeds the majority, why did he require Motzi Rimon? Surely the majority suffices!)
לא קאי אשיעור דמוציא רמון אלא אשיעור דמוציא זית:
Answer: He does not refer to the Shi'ur of Motzi Rimon, rather, the Shi'ur of Motzi Zayis (for Stam Klei Cheres).
TOSFOS DH ul'Inyan Tzamid Pasil Ad she'Yiftach Rubo
תוספות ד"ה ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובו
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Mishnayos in Kelim.)
פירש רש''י דאין טומאה נכנסת דרך נקב דכל כלי פתוח כתיב דדרך פתחו נכנסת ולא דרך נקב
Explanation #1 (Rashi): Tum'ah does not enter through the hole, for it is written "v'Chol Kli Fasu'ach" - [Tum'ah] enters through the opening, and not through a hole.
ומקשינן דתנן בפ''י דמסכת כלים (מ''א) ואלו מצילין בצמיד פתיל כו' ומצילין בין מפיהם בין מצידיהם
Question #1: A Mishnah (Kelim 10:1) says that the following save through a Tzamid Pasil... and they save both from their openings and their sides;
משמע דצריך שיהא מוקף צמיד פתיל כשניקב מצידו
Inference: It must be surrounded with a Tzamid Pasil when it is punctured from the side!
ועוד דתנן בתר הכי ובמה מקיפין בסיד ובחרסית כו' ובכל דבר שהוא מתמרח ואין מקיפין לא בבעץ ולא בעופרת מפני שהוא פתיל ואינו צמיד
Question #2: Afterwards, the Mishnah teaches "with what do we surround (make a Tzamid Pasil)"? With plaster, clay and everything that smears. We do not surround with white metal or lead, because it is Pasil (connected), but it does not cling;
משמע דבנקב כל שהוא נכנסת טומאה
Inference: [It must be flush because] Tum'ah enters through a hole of any size!
ועוד דתנן התם ומייתי לה בהגוזל קמא (ב''ק קה.) חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילוה פקקה בזמורה עד שימרח מן הצדדים היו שתים עד שימרח מן הצדדין ובין זמורה לחבירתה
Question #3: Another Mishnah there, also brought in Bava Kama (105a) says that if a barrel was punctured and sealed with dregs, they saved it. If [the hole] was plugged up with a sprig, [it saves] only if he smeared [e.g. plaster] on the sides. If there were two sprigs [plugged up the hole, it saves] only if he smeared on the sides and between one sprig and the other.
ואומר ר''י דאינם קושיות לפירוש הקונט' דודאי בפתח נכנסת טומאה אפילו דרך נקב קטן ובעינן עד שיסתם לגמרי כל הפתח ולהכי צריך מירוח
Answer #1 (Ri): These are not difficult for Rashi. Surely, Tum'ah enters through an opening, even through a small hole. We require totally sealing the entire opening. Therefore he must smear;
וההיא דבין מפיהם בין מצדיהן לא מיירי שניקבו כשבר מן הצד אלא נעשה לצורך פתח
The Mishnah "both from their openings and their sides" does not discuss when it was punctured like a break on the side. Rather, it was made for the sake of an opening;
וההיא דהגוזל דחבית שניקבה מיירי כשנפחתה רובה או כמוציא רמון דחשיב כפתח ובעי סתימה מעליא
The Mishnah brought in Bava Kama (105a) of a barrel that was punctured discusses when the majority was opened, or k'Motzi Rimon, which is considered an opening, and needs a proper sealing.
וריב''א הקשה מהא דתנן במסכת כלים (פ''ט משנה ח) נקב העשוי לאוכלין שיעורן כזיתים העשוי למשקין שיעורן כמשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרא בצמיד פתיל ובכונס משקה
Question (Riva): A Mishnah in Kelim (9:8) teaches that a hole in a Kli made for food, the Shi'ur is k'Zeisim. [If it is] for liquids, the Shi'ur is like liquids. If it is made for both, we are stringent about a Tzamid Pasil, and [the Shi'ur is] Kones Mashkeh;
פירוש כיון שעשוי למשקים ואוכלים ויש בו נקב כונס משקה אינו מציל בצמיד פתיל על מה שבתוכו דגזרו אטו ההוא דמיוחד למשקין לחודייהו
Explanation: Since it is made for liquids and food, and it has a hole that is Kones Mashkeh, it does not save what is in it through a Tzamid Pasil. Chachamim decreed due to one that is designated for liquids alone.
ולענין קבלת טומאה הוי כלי כיון שמיוחד לאוכלין
Regarding receiving Tum'ah, it is a Kli, since it is designated for food.
ובנקב כי האי איך נכנסת (הגהת רש"ל, הב"ח) טומאה
Summation of question: [According to Rashi,] through such a hole, how does Tum'ah enter?!
ותירץ ר''י דהא דבעי הכא נפחת רובו או כמוציא רמון היינו דוקא בניקב במקום שנשאר עוד שיעור כלי מן הנקב ולמטה כשיעור המפורש בההיא דמייתי באלו טריפות (חולין נה.)
Answer (Ri): Here we require that the majority is open, or a hole k'Motzi Rimon, this is only when it was punctured in a place where there still remains the Shi'ur of a Kli from the hole and below, like the Shi'ur explicitly brought in Chulin (55a);
אבל ניקב למטה במקום שאין נשאר למטה מן הנקב כשיעור כלי הוי שיעור לאוכלים בכזית ולמשקין בכונס משקה כי ההוא דמסכת כלים (פרק ט משנה ח)
However, if it was punctured below, and does not remain below the whole the Shi'ur of a Kli from the hole and below, the Shi'ur for [a Kli for] food is k'Zayis, and for liquid, Kones Mashkeh, like the Mishnah in Kelim (9:8).
ור''ת מפרש בשמעתין הכי עד שיפחת רובו מועיל צמיד פתיל אם הנקבים נסתמים אבל בנפחת רובו או במוציא רמון שוב אין מועלת סתימה
Explanation #2 (R. Tam): Our Sugya means as follows. Until the majority is open, a Tzamid Pasil saves if the holes are sealed. However, if the majority is open, or Motzi Rimon, sealing does not help;
אלא הוי כאוכלין שגבלן בטיט שאין ניצולין כדאמרינן בריש זבחים (דף ג:) דכיון שנפחת רובו בטלו להו מתורת כלי
Rather, it is like food covered with mud. It is not saved, like we say in Zevachim (3b). Since the majority is open, it lost the law of a Kli.
וההיא דחבית שנקבה וסתמוה שמרים מיירי בשלא נפחתה כשיעור וסתמו שמרים כל הנקב
The case of a barrel that was punctured and sealed with dregs discusses when it was not opened like the Shi'ur [to nullify it from being a Kli], and dregs sealed the entire hole.
והא דבעי רבא [התם] (בב''ק שם) (סתם) אגף חציה מהו
Implied question: In Bava Kama (105a), Rava asked what is the law if half was corked?
ה''פ אגף חציה וסתמוה שמרים חציה מאי מי הוי סתימה מעליא או לא
Answer: It means that he corked half, and he sealed half with dregs. Is it a proper sealing, or not?
ומייתי מפקקה בזמורה דלא חשיבא סתימה בלא מירוח מהצדדים ובין (הגהת בארות המים) זמורה לחבירתה
[Rav Yemar] brought [a Mishnah about a barrel that was punctured, and] plugged up with twig[s]. It is not considered sealed without plastering to the sides and between one twig and another;
הכא נמי לא חשיבא סתימה אגף חציה וסתמוה שמרים חציה
Similarly, it is not considered sealed if he corked half, and he sealed half with dregs!
ומשני התם לא קאי הכא קאי
This is rejected. There (a barrel plugged up with twigs without plastering), it will not stay. Here, it will stay [even without plaster].
TOSFOS DH Pligi Bah Trei Amorai
תוספות ד"ה פליגי בה תרי אמוראי
(SUMMARY: Tosfos concludes that they argue about a Tzamid Pasil.)
פי' בקונטרס דלענין הכשר זרעים פליגי
Explanation #1 (Rashi): They argue about Hechsher Zera'im.
ואומר ר''ת דבמסכת עוקצין (פ''ב משנה י) תנן דהכשר זרעים כשורש קטן
Rebuttal (R. Tam): In Uktzin (2:10), the Mishnah says that the Shi'ur for Hechsher Zera'im is like a small root!
אלא אמר ר''ת דלענין מוקף צמיד פתיל פליגי
Explanation #2 (R. Tam): Rather, they argue about a Kli with a Tzamid Pasil.
TOSFOS DH Shi'uro k'Motzi Zeisim
תוספות ד"ה שיעורו כמוציא זיתים
(SUMMARY: Tosfos explains his Chidush that we would not know from the Mishnah.)
וא''ת מתני' היא במס' כלים (פ''ג מ''א) העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים
Question: A Mishnah in Kelim (3:1) teaches this! [A Kli] made for food, the Shi'ur is olives.
וי''ל דאיצטריך ליה לאשמעינן דלא מהני בה יחוד לרמונים ולאפוקי מדרבא
Answer: [R. Elazar] needs to teach that designation for pomegranates does not help, unlike Rava.
ולהכי מסיים בהו לפרושה הרי הן ככלי אבנים שהם טהורין בכל ענין:
Support: This is why he concluded to explain "it is like stone Kelim", which are totally Tahor.
TOSFOS DH ha'Zorek Keitzad Shtei Gezuztra'os v'Chulei
תוספות ד"ה הזורק. כיצד שתי גזוזטראות כו'
(SUMMARY: Tosfos points out that this text is difficult for Rabah.)
תימה לרבה דמוקי פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן (לעיל ד' ד.) בקלוטה ופליגי למטה מעשרה לא אתי שפיר כיצד דהא לא קאי אדלעיל
Question: According to Rabah (above, 4a), who establishes the argument of R. Akiva and Rabanan to be about Kelutah (something in the air, whether or not it is considered to be resting), and they argue about below 10 Tefachim, "Keitzad (what is the case?)" is difficult, for it does not refer to [what was taught] above!
דהכא איירי בגזוזטראות למעלה מעשרה דומיא דעגלות ואפילו ר' עקיבא נמי מודה התם
Here it discusses balconies above 10, similar to wagons. Even R. Akiva agrees there!
ולמאן דמוקי פלוגתייהו למעלה מעשרה אתי שפיר
According to the opinion that they argue about above 10, it is fine.
ומיהו יש בירושלמי איכא דתני כיצד ואיכא דלא תני כיצד ומפרש התם דההוא אמורא דמוקי פלוגתא למעלה מעשרה תנא כיצד וההוא דמוקי לה למטה מעשרה לא תני כיצד.
Answer: In the Yerushalmi, some teach [in the text of the Mishnah] "Keitzad", and some do not teach "Keitzad" It explains there that the Amora who establishes the argument above 10, teaches Keitzad, and the one who establishes it below 10, does not teach Keitzad.
96b----------------------------------------96b
TOSFOS DH Hotza'ah Gufah Heicha Kesiva
תוספות ד"ה הוצאה גופה היכא כתיבא
(SUMMARY: Tosfos discusses why we require an explicit verse for Hotza'ah.)
ואע''ג שהיתה במשכן כדאמר הם הורידו קרשים מעגלה כו'
Implied question: [Hotza'ah] was in the Mishkan, like it says there 'they took boards off the wagon' (which was Reshus ha'Yachid, to Reshus ha'Rabim)!
מכל מקום אי לאו דכתיב לא הוה מחייבי עלה לפי שמלאכה גרועה היא כדפי' לעיל (דף ב.)
Answer: Even so, if it were not written, we would not obligate for it, since it is an inferior Melachah, like I explained above (2a DH Pashat).
TOSFOS DH umi'Mai dib'Shabbos Kai
תוספות ד"ה וממאי דבשבת קאי
(SUMMARY: Tosfos explains why R. Chananel's text omits this.)
ר''ח ל''ג כל זה עד אשכחן הוצאה דהא אפילו בחול קאי נפקא ליה שפיר דהוצאה מלאכה הוא דהא רחמנא קרייה מלאכה
Alternative text: R. Chananel's text does not say all this, until "we find Hotza'ah", for even [if the verse discusses Hotza'ah] on a weekday, we properly learn that Hotza'ah is a Melachah, for the Torah calls it Melachah;
כדכתיב איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש וכתיב ויכלא העם מהביא אלמא קרי להוצאה מלאכה וכן דריש בהדיא בירושלמי
It says "Ish v'Ishah Al Ya'Asu Od Melachah li'Srumas ha'Kodesh", and it is written (the end of the verse) "va'Yikalei ha'Am me'Havi." This shows that Hotza'ah is called Melachah. The Yerushalmi explicitly expounds like this.
TOSFOS DH Hachnasah Minalan Sevara Hu v'Chulei
תוספות ד"ה הכנסה מנלן סברא הוא כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we need this reasoning.)
וא''ת מה צריך להאי סברא כיון דהוות במשכן כדאמר הם העלו קרשים לעגלה כו'
Question: Why do we need this reasoning, since [Hachnasah] was in the Mishkan, like it says 'they lifted boards onto the wagon' (i.e. from Reshus ha'Rabim to Reshus ha'Yachid)?
דהא בסמוך משמע גבי זריקה דאם היתה במשכן הוה אתי ליה שפיר
Below, it connotes regarding throwing that if it were in the Mishkan, we would properly know it!
וי''ל דבזריקה נמי איכא סברא מה לי ע''י הוצאה מה לי ע''י זריקה
Answer: Also regarding throwing, there is the reasoning "what is the difference whether it is through Hotza'ah, or through throwing?"
דאי לאו סברא לא הוה מחשבינן לה תולדה דהוצאה
If not for the reasoning, we would not consider it to be a Toldah of Hotza'ah;
ואי לא הוות נמי במשכן לא הוה מחייבינן עלה מסברא לפי שמלאכה גרועה היא
If it was not also in the Mishkan, we would obligate for it based on reasoning, since it is an inferior Melachah.
TOSFOS DH ul'R. Eliezer di'Mechayev a'Toldah bi'Mkom Av...
תוספות ד"ה ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב...
(SUMMARY: Tosfos discusses different texts that affect what are Toldos.)
הוה מצי למימר דנפקא מינה לענין התראה כדפי' בפ' כלל גדול (לעיל עג:)
Implied question: He could have said that it makes a difference regarding warning, like I explained above (73b)!
ואיכא למימר דהיינו דקמשני הך דהוות במשכן חשיבא כו'
Answer: We can say that this is the answer "this that was in the Mishkan is important..."
אית דגרסי הך דהוות במשכן חשיבא קרי לה אב והך דלא הוות במשכן חשיבא קרי לה תולדה
Version #1: Some texts say "this that was important in the Mishkan is called an Av. This that was not important in the Mishkan is called a Toldah."
ולפי זה יש מלאכות דהוו במשכן כגון מנכש ומשקה זרעים דלא חשיבי ולא הוו אבות
Consequence: According to this, there are Melachos that were in the Mishkan, such as weeding and watering seeds, that are not important, and they are not Avos.
וכן אי גרסינן דהוות במשכן וחשיבא קרי לה אב
The same applies if the text says "that was in the Mishkan, and was important, is called an Av."
אבל אי גרסי' הך דהוות במשכן חשיבא וקרי לה אב הך דלא הוות במשכן לא חשיבא וקרי לה תולדה לפי זה התולדות לא היו במשכן
Version #2: However, if the text says "what was in the Mishkan is important, and it is called an Av. What was not in the Mishkan is not important, and it is called a Toldah." According to this, Toldos were not in the Mishkan.
TOSFOS DH Iy Nami Hach di'Chsiva Kari Lah Av
תוספות ד"ה אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב
(SUMMARY: Tosfos explains that this was taught due to Hotza'ah.)
הך לישנא לא איצטריך אלא משום הוצאה
Explanation: This version is needed only due to Hotza'ah.
TOSFOS DH v'Dilma Shalchufei Havu Meshalchefei
תוספות ד"ה ודילמא שלחופי הוו משלחפי
(SUMMARY: Tosfos points out another question that we could have asked.)
הכי נמי הוה מצי למיפרך דילמא תוך ארבע אמות הוו יתבי:
Observation: Likewise, we could have asked "perhaps they sat within four Amos [of each other]!"