[1] במשנה לא מבואר דין זה, אכן יש ללמוד אותו מהמשך הדברים, דהנה חידוש דין מושיט נאמר דוקא בדיוטא אחת, שכן מצינו בעבודת המשכן שהיו הלוים מעבירים את קרשי המשכן (כשהיו מפרקים את המשכן) מהמשכן לעגלה הראשונה ומהעגלה הראשונה לעגלה שלפניה. אבל בב' דיוטות לא נאמר, כי לא היו מושיטים את הקרשים מהעגלה הימנית לשמאלית. וגם אליבא דר"ע אפי' אם נאמר דס"ל דקלוטה כמי שהונחה, זה שייך דוקא בזורק אבל לא במושיט.

[2] לקמן (דף צז.) הסתפקה הגמ' במה מיירי מחלוקתם, האם בלמעלה מעשרה - אבל למטה לכו"ע חייב, או בלמטה מעשרה - אבל למעלה דברי הכל פטור. ובספק זה תלוי גם המשך דברי המשנה שאמרה "כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו" וכו', דאי מיירי מחלוקתם על למעלה מעשרה - שייך לומר על זה "כיצד" דהרי הגזוזטראות הם למעלה מעשרה, ורבנן דפטרי קאמרי לה דדוקא במושיט חייב אבל בזורק פטור משום דס"ל דלא ילפינן זורק ממושיט. אכן אי מיירי מחלוקתם על למטה מעשרה - אי אמרינן קלוטה כמי שהונחה, אבל למעלה מעשרה דברי הכל פטור, הגם שדין המשנה בגזוזטראות יהיה נכון אליבא דכו"ע, מ"מ לא שייך למיתני "כיצד", דהא הרישא מיירי לפ"ז בלמטה מעשרה, ואילו הגזוזטראות הם למעלה מעשרה, (וכמבואר כל זה בתוד"ה הזורק).

[3] כן הוא דין המשנה, אכן אי פליג ר"ע על למעלה מעשרה וס"ל דאמרינן קלוטה כמי שהונחה, א"כ באופן זה לדעתו יהיה חייב.

[4] לשון הפסוק (שמות לו:ו) "וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא", ומשה היה במחנה לויה - רה"ר, ואמר לישראל שלא יביאו מרשותם - רה"י, אליו.