[1] כן ביאר הגר"א (באות א'), שהחידוש בסודר הוא, שאפי' שהוא מקופל מותר. וביאור הדברים, דדוקא בטלית אין דרך לבישתה כשהיא מקופלת כלל. וגם הסוחרי כסות שהיו רגילים לעשות כן, הוא לא משום מלבוש, אלא כדי שיוכלו להעביר הרבה טליתות בבת אחת. משא"כ בסודר, מצאנו שדרך הרטנין (לפירש"י אנשים במקום ששמו כן, ולפירוש התוס' אנשים שהיו רצים והיו מקפלים את הסודר שלא יפריע להם במרוצתם) ללובשו כך.

[2] פי', שעושה כן כדי לקבץ את כפלי הטלית, שתהא מתוקנת תמיד ועומדת בקיפולה כך לעולם.

[3] פי', שעושה כן לפי שעה, וכל פעם שלובש את הטלית עושה בה צורה זו כדי להתנאות בה.

[4] רש"י מפרש שמיירי בבגדים ארוכים, שהיו מרימים אותם מן הארץ ע"י שהיו מקפלים אותם בכפלים כלפי מעלה - ומחזיקים את הכפלים ע"י חוטים, ואז נעשה כמין כיסים וזה נקרא מרזב.

[5] לפירושם מיירי בנידון הוצאה. ו"מרזב" פירושו, שנותן את צד הימני של הטלית על כתפו השמאלי - ואינו פושטו על הכתף אלא מונח כן מקופל, כדי שיוכל לילך במהרה, וכשעושה כן נראה הבגד כולו כיסים כיסים, וכל כיס נראה כעין מרזב.

[6] דהיינו ששופך את המים עליו, ולא טובל ורוחץ בהם, דבדרך רחיצה אסור.