[1] והבין ר' ירמיה וכן אמר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שכשיטת ר' יהודה היא שיטת חכמים דמשנתנו שאמרו "בין כך ובין כך פוקקין בו", ולפ"ז הפירוש הוא דבין אם הוא תלוי באויר ובין אם ב' ראשיו נמצאים על הארץ פוקקין בו - והוא שיהיה קשור.

[2] והבין ר' אבא בשם רב כהנא, שכשיטת רשב"ג כן היא שיטת חכמים דמשנתנו שאמרו "בין כך ובין כך פוקקין בו", ולפ"ז הפירוש הוא דבין אם הוא קשור ובין אם אינו קשור פוקקין בו - והוא שיהיה הפקק מוכן מאתמול לפקוק בו את החלון.

[3] ביארו התוס' (בד"ה שקשור), שהיכא שהנגר קשור אפי' אם יהיו שני הראשים מונחים על הארץ דינו כקשור, ולאו דוקא כשנגרר ממש שרק ראשו אחד מגיע לארץ. וע"ע במאירי.

[4] ה"ק ת"ק: ו"המונח כאן וכאן אסור" - דהיינו כשאינו קשור ואינו תלוי אלא מונח על הארץ אסור אפי' במדינה. ופירש"י שהאיסור כשתוקע אותו בשבת משום בונה דאורייתא. ותוס' (בד"ה והמונח) חולקים, וס"ל שאין איסור בונה דאורייתא בזה. ולכן נראה לר"ת שכל הנידון כאן הוא איסור טלטול מוקצה.

[5] כגון תנורים, וכמו שפירשה הגמ' בלישנא אחרינא, דיעוין במהרש"ל שאין הלישנות חולקות אלא הלישנא אחרינא מפרשת.