שבת דף קכד. א

מה ביאור המשנה שאמרה "כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך"?

ניטלים לצורך ושלא לצורך
לרבה [1] כלי שמלאכתו להיתר - לצורך גופו כלי שמלאכתו להיתר - לצורך מקומו [2]
לרבא [3] כלי שמלאכתו להיתר - לצורך גופו ומקומו כלי שמלאכתו להיתר - מהחמה לצל

מה הנפ"מ היוצאות במחלוקת רבה ורבא הנ"ל?

כלי שמלאכתו להיתר כלי שמלאכתו לאיסור לדעת ר' נחמיה -
בכלי שמלאכתו להיתר
לרבה לצורך גופו ומקומו מותר, מחמה לצל אסור לצורך גופו מותר, ולצורך מקומו או מחמה לצל אסור לצורך גופו מותר, ולצורך מקומו [4] או מחמה לצל אסור
לרבא מותר לצורך גופו ומקומו ומחמה לצל לצורך גופו ומקומו מותר, ומחמה לצל אסור לצורך גופו ומקומו מותר, ומחמה לצל אסור

שבת דף קכד: א

באיזה אופנים הותר לטלטל שברי כלים שאין עושים מעין מלאכתן הראשונה [5]?

בנשברו מערב שבת בנשברו בשבת
להו"א בדברי רב יהודה אמר שמואל לת"ק: מטלטלין
לר' יהודה: אין מטלטלין
לכו"ע מטלטלין [6]
למסקנא בדברי רב יהודה אמר שמואל לכו"ע מטלטלין [7] לת"ק: מטלטלין
לר' יהודה: אין מטלטלין [8]

שבת דף קכד: א

האם מסיקים בכלים או בשברי כלים שנשברו ביו"ט?

בכלים בשברי כלים
לר' יהודה מותר אסור - משום נולד
לר' שמעון מותר מותר - דלית ליה איסור נולד
לר' נחמיה אסור - דאין זה תשמישו המיוחד לו

האם מותר לטלטל חתיכת חרס קטנה במקומות דלהלן?

בחצר בכרמלית ברה"ר
לשמואל מותר [9] אסור אסור
לרב נחמן מותר מותר [10] אסור
לרבא מותר מותר מותר [11]

מגופה של חבית - אחר שנשברה החבית, האם מותר לטלטלה?

בסתמא
אחר שבירת החבית
כשזרקה לאשפה בשבת כשזרקה לאשפה
בערב שבת
לביאור רב פפא מותר מותר [12] אסור [13]
-------------------------------------------------

[1] ועל כלי שמלאכתו לאיסור לא מדברת בזה המשנה, אלא שרבה ממשיך לומר מה הדין גם בכלי זה, ואומר שלצורך גופו מותר ולצורך מקומו אסור, וע' ריטב"א.

[2] ובזה נחלקו ת"ק ר' ונחמיה, דלת"ק מותר לטלטלו, ולר' נחמיה כיון שחשיב טלטול שאינו לצורך - אינו ניטל. אכן מה שר' נחמיה קורא לצורך, אינו אותו לצורך שקורא ת"ק, ר"ל, דלת"ק כל שצריך את הכלי להשתמש בו - מותר, ואפי' אם אינו התשמיש המיוחד לו. ואילו לר' נחמיה, לצורך מיקרי, דוקא אם משתמש בו לצורך התשמיש המיוחד לו.

[3] גם לדעת רבא לא דיברה המשנה על כלי שמלאכתו לאיסור, אלא שרבא ממשיך לומר מה הדין בכלי זה. והוא, שלצורך גופו ומקומו מותר, ומחמה לצל אסור.

[4] ומקשה הגמ' לסברת רבה, שאסור לר' נחמיה לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אפי' לצורך מקומו, א"כ הקערות אחר הסעודה איך מטלטלין אותם. ותירצה הגמ', שיש להם דין של גרף של רעי.

[5] אכן בעושין מעין מלאכתן הראשונה, בכל ענין מותר לטלטלם לכו"ע.

[6] דכיון שהיו מוכנים כל השבת עד עתה לשימוש יחד עם אביהם, לכך אפי' שנשברו לא בטל מהם היתרם.

[7] משום שהוכנו כבר לאיזה מלאכה שתהיה מבעו"י - לא בעינן דוקא מעין מלאכתן.

[8] ומשום איסור נולד.

[9] משום שבחצר מצוים כלים, שיכולה חתיכה זו לשמש להם ככיסוי.

[10] דכיון שרגילים אנשים לשבת שם, ראויה חתיכת חרס זו לכסות בה רוק, אבל ברה"ר שאין רגילים לשבת שם אנשים - אין להתיר.

[11] רבא ס"ל, דכיון שיש עליה שם תורת כלי במקום אחד - כגון בחצר, הרי שהיא מותרת בכל מקום לטלטול. וכתבו התוס' (בד"ה ורבא), דדוקא בנשברו בערב שבת, אבל בנשברו בשבת - ודאי אסור משום נולד.

[12] דכיון שהדבר מיוחד לשימוש, אינו יכול לבטלו מתורת כלי אפי' אם יזרקנו, דהוי כמו שזורק את בגדיו לאשפה בשבת, שאין אוסר אותם בשביל זה בטלטול.

[13] דכיון שגילה בדעתו דלאו מנא הוא מערב שבת, בטל ממנה שם כלי כבר מערב שבת, (ולא דומה לגלימא שיש לה שם כלי, - תוד"ה אם).

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף