[1] ומתוך שהיו חשובים היו נותנים רק להם את המעשרות, ושאר לוים עניים מצטערים.

[2] דע"י שהטילו על הבעלי בתים לעסוק בסחורתם - ולתת להם השכר, מתוך כך היה נמשך לבם להטות דין כשבאו לפניהם לדון.

[3] והוקשה לתוס' על פירושו, דהא איתא בגיטין (דף עג.), דר' יהודה ס"ל שבאותן הימים - שבין כתיבת הגט לחלות התנאי, הרי היא אשת איש גמורה, וא"כ יהיה קשה על ר' יהודה ממעשה דדוד.

[4] יאשיהו ישב על כסא מלכותו בגיל ח' שנים, ובגיל י"ח שנים מצא חלקיה את הספר תורה שבעזרה, ואז דקדק יאשיהו בתורה שבכתב ושבע"פ בכל דיניה, והבין שמא טעה בדין, ולכן החזיר את כל מה שחייב את בעלי הדין שבאו לפניו עד עתה. ולא שהיה נוטל מאותו שזכהו קודם, אלא היה נותן להם מביתו.