[1] הנה הקשו התוס' מהא דאיתא בעירובין (דף צד.): "הו"א כי פליגי רבנן עליה דר"א - הנ"מ היכא דאיכא חיפופי, אבל היכא דליכא חיפופי מודו - קמ"ל", מבואר לכאורה, שר"א ודאי חולק היכא דאיכא חיפופי דחשיב רה"ר, והו"א דאפי' רבנן מודים לו (אלא שקמ"ל שרבנן חולקים). וזה דלא כסוגיין דמבואר שמודה ר"א בדאיכא חיפופי דהוא ככרמלית. ותירצו התוס', דהקמ"ל בעירובין ה"פ: קמ"ל שלא נחלקו היכא דאיכא חיפופי דלכו"ע הוא ככרמלית, וכל המחלוקת היא בדליכא חיפופי. עוד תירצו התוס', דהסוגיא בעירובין כרב פפא דס"ל דרבנן ור"א נחלקו גם בדאיכא חיפופי שלר"א חשוב רה"ר ולרבנן כרמלית.

[2] ומבואר בתוס' (בד"ה מושיט), שבן עזאי פוטר לא רק בדרך סטיו, אלא גם בדרך צידי רה"ר, אפי' שודאי היה מציאות זו במשכן (כמו שמבואר בתוד"ה מידי), בכל אופן דכיון ש"מהלך כעומד דמי" - הרי שעמד בכרמלית ואי אפשר לחייבו. אולם לזורק ומושיט שלא נח בצידי רה"ר חייב גם לבן עזאי, אף שעברו דרך צידי רה"ר שהם כרמלית, ומזה ילפינן לזורק ומושיט דרך סטיו שג"כ חייב.

[3] מקום רחב ד' טפחים שמוקף מחיצות י', שאפשר להשתמש תוך חללו - הוא רה"י, וגם עמוד מלא נחשב רה"י, דאמרינן "גוד אסיק מחיצתא", וחשוב כאילו יש מעליו מחיצות י' שבתוכם חלל ד', כמבואר ברש"י (בעמוד ב' בד"ה קמ"ל). אכן לר' יהודה לא בעינן ד' מחיצות וסגי בשתים.

[4] אכן יש עוד סוג של רה"י, שדינו שאם זורק מרה"ר לתוכו חייב, ובכל אופן אין מטלטלים בתוכו יותר מד' אמות. והוא: קרפף (-גינה) יותר מב' סאתים (מאה אמה על חמשים אמה) שלא הוקף לדירה. ועוד סוג של רה"י יש: והוא חצר שפתוחים לה ב' בתים של שני אנשים שלא עירבו, דהדין שמטלטלים שם, אבל אסור להכניס ולהוציא משם לבתים או מהבתים לשם, כמבואר בתוד"ה ארבע.

[5] בתוס' (בעמוד ב' בד"ה כאן) הוכיחו מהסוגיא דבעינן נמי שיהיו ששים רבו שעוברים שם.

[6] מקומות אלו אינם עשוים להילוך רבים, או שאינם רחבים ט"ז אמה, ולכך אין דינם כרה"ר, ורק רבנן גזרו עליהם.

[7] והברייתא נתנה דוגמא לזה: איסקופא שלפני הבתים, אכן בזה יש מחלוקת, דת"ק ס"ל שהוא מקום פטור, ואחרים ס"ל שפעמים היא משמשת רה"ר ופעמים רה"י.

[8] מקומות אלו אינם עשוים להילוך רבים, או שאינם רחבים ט"ז אמה, ולכן אין דינם כרה"ר, ורק רבנן גזרו עליהם.

[9] ר' יהודה ס"ל בשני מחיצות מדאורייתא עושים רה"י, ואם עושה היכר של לחי מכאן ומכאן או קורה מכאן ומכאן יכול לטלטל ביניהם, ואם יש תקרה על רה"ר כגון בבית שעוברת רה"ר תחתיו או אהל המת או גשר דיש פי תקרה יורד וסותם, בזה יכול לטלטל גם בלא לחי וקורה.

[10] ואין ידוע איזו היא, ולזה באה הברייתא דידן ללמדנו, שהוצאה אינה מן המלאכות המסופקות.

[11] ונחלקו עולא ורב אשי בביאור הברייתא, עולא מבאר שאין הכוונה שהיא רה"י ממש - אלא דינה ככרמלית, ומה שקוראת אותה הברייתא רה"י - הוא לפי שאינה רה"ר. ורב אשי מפרש את הברייתא באופן שהיתה בקעה שמוקפת מחיצות שאז יש לה דין רה"י שאם זרק מרה"ר לתורה חייב, אכן אין דינה לגמרי כרה"י גם לענין לטלטל בתוכה, דכיון שהיא שאין בה יותר מב' סאתים ולא הוקפה לדירה, דינה שאסור לטלטל בתוכה יותר מד' אמות.