שבת דף ז. א

האם מקומות דלהלן נחשבים ככרמלית או כרה"ר?

בקרן זוית בבין העמודים באיצטבא שלפני העמודים
לרב דימי אמר ר' יוחנן ככרמלית
לר' זירא אמר רב יהודה ----- כרה"ר [1] ככרמלית

זרק דבילה שמנה או טיט ד' אמות, ונח על פני לבנה [2] שהיא כנגד אויר רה"ר, מה דינו?
[תוד"ה טח]

כשיש בפניה שטח ד' על ד' כשאין בפניה שטח ד' על ד'
לרבינו תם חייב למטה מג': חייב
למעלה מג': פטור [3]
לריב"א וכן משמע מרש"י חייב חייב

הזורק דבר על הדברים דלהלן שאינם גבוהים ג' טפחים מה דינו?

בלבנה בהיזמי והיגי - קוצים בצואה
לאביי ורבא חייב פטור [4] פטור
לחייא בר רב חייב חייב פטור
לרב אשי חייב חייב חייב

שבת דף ז: א

איזה קולות השמיעו לנו האמוראים דלהלן בכרמלית?

איזו קולא? ואיזה דין?
לרב דימי אמר ר' יוחנן מקולי רה"י דאין כרמלית פחותה מד' [5]
לרב ששת מקולי רה"ר דכרמלית תופסת רק עד י' [6]

חורי רה"י, או רה"ר מה דינם?

חורי רה"י [7] חורי רה"ר
לאביי כרה"י כרה"ר [8]
לרבא כרה"י לאו כרה"ר [9]

הזורק חפץ ברה"ר לתוך חור שבכותל [10] (שרחב ארבע וגבוה י'),
ונשאר החפץ בתור החור ולא יצא, מה דינו?

בחור כל שהוא בחור שיש בו ד' על ד'
בנח החפץ למעלה מי' לר"מ: חייב משום מכניס לרה"י [11]
לרבנן: פטור דהוא כזורק באויר
חייב משום מכניס לרה"י
בנח החפץ למטה מי' חייב משום מעביר ד' אמות חייב משום מעביר ד' אמות
-------------------------------------------------

[1] ואמרו בגמ' ב' לשונות מדוע נחשב כרה"ר, לשון אחת דדוקא באיצטבאות לא ניחא תשמישתיה שם - אבל בין העמודים דניחא תשמישתיה, כרה"ר דמיא. לישנא אחרינא, דדוקא אצל האיצטבאות שלא דורסים שם אנשים, אבל בין העמודים דדרסי בה רבים, כרה"ר דמיא. וביארו התוס' (בד"ה אבל), דלשיטה זו נחשב בין העמודים רה"ר אף שאין ט"ז אמה ביניהם, כיון שבני רה"ר הולכים שם ומחוץ לעמודים יש רה"ר גמורה - לכך גם הם נחשבים רה"ר.

[2] ביאר רש"י דכיון שתאנה זו עומדת באויר ואינה נמצאת על מקום מסוים כמו על גבי לבנה (דהיא מודבקת על פניה), לכן אין לה את דין הלבנה, ר"ל להחשב כאילו נח במקום פטור בלבנה שאינה רחבה ג', או ככרמלית בלבנה שרחבה ד' ואינה גבוהה י' - אלא חשוב כנח ברה"ר.

[3] דרק אם יש ד' על ד' - חשוב כאילו נח על גביו, אבל אם אין ד' על ד' - לא הוי הנחה, דאין כאן מקום ד', ורק אם נחה בפחות מג' טפחים לרה"ר דדינו כנח ברה"ר עצמו ולא באויר - אז לא צריך מקום ד' על ד'.

[4] דכיון דלא דרסי עליהם, אפי' שאינם גבוהים ג' טפחים נחשבים מקום פטור לעצמו.

[5] בפחות מד' דינם כמקום פטור, כמו שרה"י אינה בפחות מד' טפחים ונחשבת מקום פטור והמכניס שם מרה"ר פטור, ומותר לכתחילה דגם דין כרמלית אין עליו.

[6] דאינה כרה"י שעולה עד הרקיע, אלא כל למעלה מי' בכרמלית יש לו דין מקום פטור.

[7] ולכך בית שחללו הפנימי הוא רק ט' טפחים (שדינו שאין מטלטל בו אלא בד' אמות), אם חקק בתוכו שיעור ד' טפחים על ד' טפחים שעי"ז במקום החקק יש עשרה טפחים עד התקרה, מטלטלים בכולו. דסביבות החקק, הגם שאין בהם גובה של י' טפחים, חשובים חורי רה"י ודינם כרה"י. ואפי' אם יש משפת החקק עד הקירות יותר מג' טפחים - ג"כ מהני, ולא דמי לסוכה דשם בעינן "דופן" ובלא לבוד אין כאן דופן, אולם כאן בעינן חור, וגם אם החור רחב הרבה נקרא בשם חור ומהני. - תוד"ה ואם.

[8] והגם שקרן זוית הנמצאת ברה"ר, וכן צידי רה"ר אליבא דרבנן, לא נחשבים כחורי רה"ר - אלא הם ככרמלית. הכא שאני, דגבי חור ניחא תשמישתיה ביותר (אפי' יותר מצידי רה"ר), ולכן חשוב כרה"ר לאביי. - תוד"ה ואמאי.

[9] ואם הם רחבים ד' הם כרמלית, ואם לאו הוא מקום פטור.

[10] בתוס' (בד"ה והלכה), מבואר שמיירי שזרק לכותל של בית והחור הוא מפולש מעבר לעבר אל תוך הבית בעובי הכותל, והחלק הפנימי של החור הפונה אל הבית ודאי נקרא חורי רה"י, אולם החלק החיצוני של החור הפונה לרה"ר, אם הוא למטה מעשרה - אינו נקרא רה"י, משום שאין בני רה"י משתמשים בו מחמת שמשתמשים בו בני רה"ר, אולם החורים שלמעלה מי' בני רה"י משתמשים בהם ונקרא חורי רה"י.

[11] ס"ל לר"מ שחוקקים להשלים, ונחשב כאילו זרק לחור שיש בו ד' על ד'. ומה שאמרה המשנה: "כזורק באויר ופטור" - דהוא מקום פטור, מיירי כשאין שם חור. וביארו התוס' (בד"ה והלכה), דהגם שמבואר בעירובין (דף יא:) דלא בכל חור אמרינן חוקקין להשלים, מ"מ כאן מיירי בחור שבצידו שברה"י יש בו ד', ולכך אמרינן לר"מ שחוקקין להשלים גם בצד של רה"ר.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף