1)

TOSFOS DH SHE'LO YEHEI MAMONO CHAVIV ALAV

תוספות ד"ה שלא יהא ממונו חביב עליו

דמדניתן להצילו בנפשו, כל שכן דניתן בממונו.

(a)

Clarification: Because, since one is permitted to kill him to save a person, 'Kal va'Chomer' to destroy his money.

2)

TOSFOS DH KASAVAR ONSHIN MIN HA'DIN

תוספות ד"ה קסבר עונשין מן הדין

(SUMMARY: Tosfos state that this is not comparable to the Onshim min ha'Din over which Abaye and Rava argue in Perek ha'Nisrafin. They then establish the Gemara earlier 'One ("Na'ar" "Na'arah") to preclude Avodah-Zarah' according to the opinion that holds 'Onshin min ha'Din', and explain what the opinion that holds 'Ein Onshin min ha'Din' will say there).

לא דמי ל'עונשין מן הדין' דאפליגו בה אביי ורבא לקמן בפ' הנשרפין (ד' עו.), כד כדמפרש בפרק ד' מיתות (ד' נג: ד"ה השתא).

(a)

Clarification #1: This is not comparable to the 'Onshin min ha'Din' over which Abaye and Rava who argue later in Perek ha'Nisrafin, as the Gemara explains in Perek Arba Misos.

והא דאיצטריכא לעיל 'חד למעוטי עבודת כוכבים', היינו נמי למאן דאמר 'עונשין'.

(b)

Clarification #2 (Part 1): When the Gemara says earlier (on the previous Daf) 'One ("Na'ar" "Na'arah") to preclude Avodah-Zarah', that too, goes according to the opinion that holds 'Onshin min ha'Din.

ומ"ד 'אין עונשין', הוה משני 'חד למעוטי בהמה' דדמי לעריות, ואידך - איידי דכתיב "'נער" כתיב נמי "נערה".

(c)

Clarification #3 (Part 2): Whereas the one who holds 'Ein Onshin, would heArayos, and as for the other - since the Torah writes "Na'ar", it writes "Na'arah".

74b----------------------------------------74b

3)

TOSFOS DH AFILU LISHENUYI ARK'SA DE'MESA'NA

תוספות ד"ה אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא

(SUMMARY: Tosfos queries our Sugya, as a Gemara in 'ha'Koneis' and in Ta'anis, from a Mishnah in Beiztah, which implies that Yisre'eilim wore black shoes like Nochrim.)

לכאורה משמע דמנעליהם משונין משל עכו"ם.

(a)

Explanation: At first glance it appears that they wore different shoes than the Nochrim.

כדאמר נמי בפרק הכונס (ב"ק נט: ושם) גבי אלעזר זעירא 'דהוה סיים מסאני אוכמי'; וקאמר 'שהיה מתאבל על ירושלים'.

(b)

Precedent #1: Like we learned in perek ha'Koneis regarding Elazar Ze'ira, who was wearing blacj shoes, and he explained that he was mourning for Yerushalayim.

וכך משמע במסכת תענית (דף כב.) גבי 'ההוא גברא דהוה מסיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטי'.

(c)

Precedent #2: And this is also implied in Maseches Ta'anis, regarding a certain man who was wearing black shoes and who was not wearing Tzitzis.

וקשה, דבסוף פ"ק דביצה (דף טו.) תנן 'אין משלחין מנעל לבן ביו"ט, מפני שצריך ביצת הגיר להשחירו'?

(d)

Question: But the Mishnah, at the end of the first Perek of Beitzah forbids sending a white shoe on Yom-Tov, since it needs a black stick of chalk to blacken it (implying that Yisre'eilim wore black shoes just like Nochrim)?

ומפרש ר"ת, דדוקא רצועות המנעל היו משונות משל עכו"ם, דשל עכו"ם שחורות ושל ישראל לבנות; ו'מסאני אוכמי' דבכל דוכתי, היינו רצועות שחורות, אבל המנעל ודאי היה שחור.

(e)

Answer: Rabeinu Tam therefore that it was specifically the shoe-laces that were different than those of the Nochrim, who wore black, whilst Yierael wore white. Consequently, wherever the speaks about black shoes, it is referring to blach shoe-laces; as for the shoes themselves, of course they were black.

4)

TOSFOS DH VE'HA ESTHER FARHESYA HAVA'I

תוספות ד"ה והא אסתר פרהסיא הואי

(SUMMARY: Tosfos discuss a. why the Gemara here and in Kesuvos do not contend with the fact that Bi'ah with a Nochri is Arayos b. various aspects of Farhesya and Chilul Hash-m in this regard, and c. why Mordechai did not divorce Esther before she succumbed to Achashverosh's wishes).

תימה, דה"ל לאקשויי 'עריות הואי, דרוצח ונערה המאורסה לכולי עלמא יהרג ואל יעבור?

(a)

Question #1: Why did the Gemara not ask that it was Arayos, seeing as for Arayos and Na'arah Me'urasah one is obligated to give up one's life, according to all opinions?

וכמו כן קשה בריש כתובות (דף ג: ושם) דאמר ד'איכא צנועות דמסרו נפשייהו'. ופריך 'ולידרוש להו דאונס שרי'?

(b)

Question #2 (Part 1): And one can ask the same question at the beginning of Kesuvos, where on the statement that there are Tzenu'os who give up their lives the Gemara asks why one does not inform them that Oneis is permitted?

ומאי קושיא, הא שפיר עבדן דמסרו נפשייהו משום גילוי עריות?

(c)

Question #2 (Part 2): What sort of question is that, seeingas it was a case of adultery, and they were obligated to give up their lives?

ותירץ ר"ת, דאין חייבין מיתה על בעילת עובד כוכבים, משום דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים, כדאמרינן בפ' נושאין על האנוסה (יבמות צח.) דכתיב "וזרמת סוסים זרמתם".

(d)

Answer (Explanation #1): Rabeinu Tam answers that a woman is not Chayav Misah for being intimate with a Nochri, since the Torah declared hjis Zera Hefker, like the Gemara says in Perek Nos'in al ha'Anusah, based on the Pasuk "And their stream is like the stream of horses".

ומתוך כך היה רוצה ר"ת להתיר בת ישראל שהמירה ובא עליה עובד כוכבים ושוב נתגייר עמה לקיימה ביהדות

(e)

Halachic Ramifications (Part 1): On account of this, in a case where a (married) bas Yisrael converted out and with whom a Nochri was then intimate, following which he converted to Yahadus together with her (and her husband then divorced her), Rabeinu Tam wanted to permit them to marry.

דלא שייך למימר 'אחד לבועל' בביאת עובד כוכבים, דהויא כביאת בהמה.

(f)

Halachic Ramifications (Part 2): Seeing as now that the Bi'ah of a Nochri is not considered a Bi'ah (like that of an animal), the principle of 'Echad le'Bo'el' (that a married woman who commits adultery is forbidden to the Bo'el) is not applicable.

והקשה הר"ר יצחק ב"ר מרדכי דע"כ בביאת עכו"ם נאסרה לבעל, כדאמרי' התם 'דאיכא פרוצות' ובפ' האשה שנתארמלה (כתובות כו: ושם) גבי 'האשה שנחבשה בידי עכו"ם על ידי נפשות אסורה לבעלה'.

(g)

Question #1: The Rivam queries Rabeinu Tam however, inasmuch as the Bi'ah of an Akum forbids her to her husband, as the Gemara says there and in Perek ha'Ishah she'Nis'armelah - that a woman who was captured by Nochrim is forbidden to her husband.

ואמרינן נמי במגילה (דף טו.) 'כאשר אבדתי מבית אבא, כך אבדתי ממך!'

(h)

Question #2 (Part 1): And the Gemara in Megilah too (commenting on the pasuk in Megilah) cites Esther as having said 'Just as I am lost to my father's house, so too, am I lost from you!'

אלמא לגבי בעלה, לא חשיב' ביאת עובד כוכבים כביאת בהמה.

(i)

Question #2 (Part 2): So we see that as far as her husband is concerned, the Bi'ah of a Nochri is not compared to that of an animal?

וגם לכהונה נפסלת בביאתו, אע"פ שבביאת בהמה אינה נפסלת, ד'אין זנות לבהמה' כדאמרינן בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף נט.)

(j)

Extension: In fact, his Bi'ah also disqualifies her from the Kehunah, even though the Bi'ah of an animal does not (since there is no Z'nus with regard to an animal, as the Gemara says in 'ha'Ba al Yevimto'.

ד'זרעיה דעובד כוכבים הוא דאפקריה רחמנא לענין חייס, אבל ביאת דעובד כוכבים לא אפקרה.

(k)

Explanation #2 (Part 1): And it is the seed of the Akum that the Torah declared Hefker (with regard to Yichus), not the Bi'ah.

וכיון דנאסרה לבעל, אסורה לבועל מ"ונטמאה ונטמאה".

(l)

Explanation #2 (Part 2): And, based on the Pasuk "ve'Nitma'ah" "veNitma'ah", since she is forbidden to her husband, she is forbidden to the Bo'el too.

ואמרינן נמי בסוטה בפרק ארוסה (ד' כו: ושם) ד'כותי מקנין על ידו, ופוסל בתרומה'. ופריך 'פשיטא, "ונסתרה והיא נטמאה" אמר רחמנא, 'אחד לבעל ואחד לתרומה'?

(m)

Proof (Part 1): And we also say in Sotah that 'Kinuy' of a Sotah is applicable to a Nochri, and that he disqualifies the woman from eating Terumah; on which the Gemara asks that it is obvious, seeing as the Pasuk writes "ve'Nist'rah ve'Hi Nitma'ah" - both to the husband and to the Bo'el?

ומשני 'מהו דתימא כי אמר "ונסתרה והיא נטמאה", הני מילי היכא דבהך ביאה אסירה ליה, לאפוקי עכו"ם דבלאו הכי אסירה ליה, קמ"ל'.

(n)

Proof (Part 2): And the Gemara answers that although one might have thought that "ve'Nist'rah ve'Hi Nitma'ah" applies only to where that Bi'ah creates the Isur, but not to where she is forbidden to the Bo'el anyway, this is not the case.

אלמא אפילו גבי עובד כוכבים שייך "ונטמאה" לאסור לבעל, והוא הדין לבועל?

(o)

Proof (Part 3): So we see that "ve'Nitme'ah" applies even to a Nochri, to forbid her on her husband, and so too, on the Bo'el?

והא דלא פריך הכא 'והא אסתר עריות הואי'?

(p)

Question: And the reason that the Gemara does not ask that Esther was a case of Arayos is ...

דקים ליה דמהני טעמא ד'קרקע עולם' לענין דלא מיחייב' למסור עצמה משום עריות ...

(q)

Answer (Part 1): Because it knew that the reason of 'Karka Olam' (being passive) applies to exempt one from giving up one's life because of Arayos.

דהא מרוצח ילפינן, ורוצח גופיה כי מיחייב למסור עצמו, ה"מ קודם שיהרוג בידים.

(r)

Source (Part 1): And this in turn, is due to the fact that we learn it from Arayos, where one is only obligated to die rather than actually perform the act of killing somebody else ...

אבל היכא דלא עביד מעשה - כגון שמשליכין אותו על התינוק ומתמעך, מסתברא שאין חייב למסור עצמו ...

(s)

Source (Part 2): But there where one does not perform an act - such as where one is thrown on to a baby to squash him to death, it seems logically that one is not obligated to give up one's life ...

דמצי אמר 'אדרבה, מאי חזית דדמא דחבראי סומקי טפי, דילמא דמא דידי סומק טפי!' כיון דלא עביד מעשה.

(t)

Reason: Because, seeing as he does not actually do anything, he can argue 'On the contrary, who says that the blood of 'my friend' is redder? Perhaps it is my blood that is redder!'

והא דקאמר 'אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור' - יהרג' גרסינן, וא'בועל קאי, דעביד מעשה, אבל הנערה עצמה שהיא קרקע עולם, אין חייבת למסור עצמה.

(u)

Change of text: And when the Beraisa (on the previous Amud) says 'Af Na'arah ha'Me'urasah Tehareg ve'Al Ta'avor' we need to change the text to 'Yehareg ve'Al Ya'avor', with reference to the Bo'el, who performs an act, because the Na'arah herself, who is Karka Olam, is under no obligation to give up her life (as we just explained).

ואי גרס 'תהרג', יש לפרש דתהרג הנערה קודם שתעשה מעשה - שתביא עליה את הערוה.

(v)

Alternative to Changing the Text: And if we retain the text ('Tehareg ... ') then what the Gemara means is that the Na'arah must give up her life rather than perform an act - such as bringing the Ervah upon herself.

אבל לענין חלול השם, משום פרהסיא, לא ס"ד דמהני טעמא דקרקע עולם.

(w)

Answer (Part 2): But as far as the Chilul Hash-m of Farhesya is concerned, the Gemara did not think that the answer that Esther was Karka Olam would be acceptable (which explains why Rava needed to answer that it is).

וכן נמי יש לפרש בההיא דריש פרק הבא על יבמתו (יבמות ד' נג: ושם) דאמר רבא 'אין אונס לערוה, שאין קישוי אלא לדעת'.

1.

Precedent (Part 1): In similar vein, Rava says at the beginning of 'ha'Ba al Yevimto that 'There is no such thing as Oneis by Arayos, because Kishuy (stiffening) cannot take place without a person intending it to'.

דאם אומר לו שיהרגהו או יניח שיביאוהו על הערוה ויודע שאם יביאוהו אי אפשר שלא יתקשה, לא מצינו למימר דלא עביד מעשה, שהקישוי חשיב מעשה.

2.

Precedent (Part 2): Consequently, if they give a person a choice either to let them bring him on an Ervah or they will kill him, and he knows that if they bring him on an Ervah, he will not be able to avoid being Miskasheh, then we cannot permit him to transgress on the grounds that he did not perform an act,

ואם היה כבר מקושה ועומד, והעכו"ם הביאוהו על הערוה, התם ודאי יש אונס ואין לו למסור עצמו.

3.

Precedent (Part 3): If on the other hand, he was already in a state of Kishuy, then one is certainly permitted to let a Nochri bring him on an Erveh without having to give up one's life.

והא דפריך פרק מצות חליצה (שם ד' קג. ושם) גבי יעל - 'והא קא מתהניא מעבירה?' ומשני - 'טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים, דכשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא'.

4.

Explanation #1 (Part 1): When the Gemara asks in Perek Mitzvas Chalitzah with regard to Ya'el that she derived pleasure from the sin, and it answers that 'What is good for Resha'im is bad for the Tzadikim'; like we find that when the Snake was intimate with Chavah it injected 'Zuhama' (filth) into her.

לא בעי למימר דמהאי טעמא היה לה למסור עצמה, אע"פ שהיא קרקע עולם, משום דהנאה חשיבא כמעשה; כדדריש בפרק המניח (ב"ק ד' לב.) "ונכרתו הנפשות העושות"?

5.

Explanation #1 (Part 2): The Gemara is not suggesting that, despite the fact that she was Karka Olam, she ought therefore to have forfeited her life, seeing a the pleasure is considered an act (as the Gemara Darshens in Perek ha'Meni'ach, from the Pasuk "and the souls that did it shall be cut off ... ".

דא"כ, בשמעתין נמי, ה"ל לאקשויי גבי אסתר.

6.

Explanation #1 (Part 3): Because if it was, then in our Sugya too, with regard to Esther, it should have asked the same question.

ועוד, דנראין הדברים, שלא היתה אנוסה, שהרי בורח היה, ולא הוה רשאי לאנסה; ואדרבה היה צריך שתטמינהו מן הרודפים כמו שמוכיח הענין, והיא שידלתו בדבריה עד שבא עליה להתיש כחו.

7.

Refutation: And what's more, it seems that she was not even an Oneis, bearing in mind the fact that Sisra was running away, and he was in no position to rape her` On the contrary, he needed her to hide him from her pursuers, as is clear from the context.

והתם פריך על מה שהכתוב משבחה "מנשים באהל תברך", שרה רבקה רחל ולאה, דאמרינן בפ' מי שאמר ואני בנזיר (ד' כג: ושם) 'גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה' - שהיו מתכוונות להבנות מבעליהן וחשיב לה שלא לשמה, משום דנהנין מן המצוה ולא הוי לשמה כל כך

8.

Explanation #2 (Part 1): In fact, the Gemara there is querying the fact that the Pasuk praises Ya'el, when it writes "She shall be blessed more than the women in the tent!", with reference to Sarah, Rivkah, Rachel and Le'ah ...

דאמרינן בפ' מי שאמר ואני בנזיר (ד' כג: ושם) 'גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה' - שהיו מתכוונות להבנות מבעליהן, וחשיב לה שלא לשמה משום דנהנין מן המצוה ולא הוי לשמה כל כך

9.

Explanation #2 (Part 2): For the Gemara says in Perek Mi she'Amar va'Ani be'Nazir that 'a sin performed 'li'Shemah' is greater than a Mitzvah she'Lo li'Shemah' - since the Imahos had the intention of building (K'lal Yisrael) from their husbands, yet it was considered she'Lo li'Shemah because they derived pleasure from the Mitzvah, in which case it was not considered so much li'Shemah.

ומש"ה פריך דיעל נמי מיתהניא.

10.

Explanation #2 (Part 3): That is why the Gemara asks that Ya'el derived pleasure.

והשתא ניחא, שהכתוב משבחה, דאם היתה אנוסה במה הכתוב משבחה?

11.

Conclusion: Now the fact that the Pasuk praises Ya'el makes sense, which it would not have done had she been raped.

וא"ת, כשנתרצית אסתר לאחשורוש, שאמרה "כאשר אבדתי אבדתי", למה לא גירשה מרדכי תחילה, כדי שתהא מותרת לחזור לו ...

(x)

Question (Part 1): When Esther finally condescended to do the wishes of Achashverosh, by declaring "Just as I have perished I will perish", why did Mordechai not divorce her first, so as to permit her to return to him ...

דמחזיר גרושתו לא אסירה בזנות בלא נישואין ...

1.

Question (Part 2): Seeing as not is prohibited from taking back one's divorced wife if she comits Z'nus, only after she has married?

כדתנן בפ"ב דסוטה (ד' יח:) הכל מודים שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש 'שתסתרי לאחר ותטמאי', שאם תסתרי ותטמאי ואח"כ יחזירנה; זה הכלל - כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו, לא היה מתנה עמה.

(y)

Question (Part 3): As we learned in the Mishnah in Sotah 'Everybody agrees that he cannot warn her with regard to before they were engaged, and not with regard to after they have divorced - should she conceal herself together with a man and they then remarry. This is the rule 'Wherever the intimacy does not forbid her to her him ( her husband), he does not warn her'.

וי"ל, דלא היה רוצה לגרשה, שהיה ירא פן יודע למלך.

(z)

Answer: He was afraid to divorce her, in case Achashverosh would get to hear about it.

5)

TOSFOS DH K'TOL ASPASTA VE'SHADI LE'CHIYUTA

תוספות ד"ה קטול אספסתא ושדי לחיותא ...

ההוא עובדא דשלהי יבמות (ד' קכא: ושם) ד'אמר ליה עכו"ם לישראל "קטיל אספסתא, ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלניא בר ישראל, דאמרי ליה 'בשל לי קדירה בשבתא', ולא בשיל, וקטילתיה!'

(a)

Implied Question: In the case in Yevamos where a Nochri ordered a Yisrael to cut Aspasta (a type of cattle-fodder) on Shabbos, or he would kill him, like he killed so-and-so Yisrael who refused to cook a dish on Shabbos', why did that Yisrael give up his life, seeing as it was for the Nochri's benefit?

שמא לא היה בקי בהלכה, דמן הדין לא היה לו למסור עצמו במקום הנאת עצמן של עכו"ם.

(b)

Answer: Perhaps he was not conversant with the Halachah.

6)

TOSFOS DH BEN NO'ACH METZUVEH AL KIDUSH HASH-M

תוספות ד"ה בן נח מצווה על קידוש השם

וא"ת, והא "וחי בהם" בישראל כתיב, ואפילו ישראל היה מחויב למסור עצמו אפילו בצינעא, אי לא דכתיב "וחי בהם"?

(a)

Question: But surely "va'Chai Bahem" is written in connection with Yisrael, and even a Yisrael would be obligated to forfeit his life even in secret, had the Torah not written "va'Chai Bahem"? In that case, why is it not obvious that a Nochri is subject to Kidush Hash-m (Tosfos ha'Rosh)?

ויש לומר, דדילמא לא איצטריך "וחי בהם" אלא כי היכי דלא נילף שאר מצות מרוצח ונערה המאורסה, דאפילו בצינעא יהרג ואל יעבור לכ"ע.

(b)

Answer: Perhaps va'Chai Bahem is only needed in order not to learn other Mitzvos from Rotzei'ach and Na'arasah, who are obligated to forfeit their lives even in private. But if not for the Pasuk, logic dictates that one would not be Chayav to forfeit one's life (Tosfos ha'Rosh).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF