תוספות ד"ה אינה אלא סייף

(SUMMARY: Tosfos reconciles Yehudah's ruling, sentencing Tamar to Sereifah, with our Sugya, which restricts the death-sentence to either Sayaf or Chenek).

ולקמן איכא מ"ד אינה אלא חנק.

(a) Observation: Later, we will come across an opinion that holds that a Nochri is confined to Chenek.

והא דכתיב (בראשית לח) גבי תמר "הוציאוה ותשרף"?

(b) Implied Question: Then why did Yehudah (quoted in the Pasuk in 'Vayeishev') sentence Tamar to Sereifah?

לאו משום דדינא הכי, דאפילו מיתה לא נתחייבה לא בדינא דידהו ולא בדידן!

(c) Answer (Part 1): That was not because this was the Halachah (since strictly speaking, she was not even Chayav Misah either).

וכשהחמירו עליה לחייבה מיתה כיבמה שזינתה, אוקמוה אמיתת בת כהן דבשריפה, לפי שהיתה בתו של שם.

(d) Answer (part 2): And once they were strict with her, with regard to sentencing her to death like a Yevamah who commits adultery (perhaps Tosfos is referring o a Yevamah who has already performed Yibum, even though Tamar had not yet done so), they gave her the Din of a bas-Kohen, who receives Sereifah, since she was the daughter of Shem.


תוספות ד"ה ואליבא דרבי מאיר

(SUMMARY: First Tosfos explain why this goes specifically according to R. Meir, then they deal with the Kashya why, bearing in mind the principle that the warning by a Nochri incorporates the death-sentence, this should not be the case here too. Tosfos then explain how the Gemara knows that R. Yitzchak (Nafcha) argues with R. Meyashe, before finally refuting Rashi's interpretation on the Gemara's question as to what the Rabbanan will learn from "Ish Ish", and presenting their own explanation).

דלרבנן הא אמרי על הכינויין באזהרה.

(a) Clarification: Since the Rabbanan maintain that the Kinuyim (secondary Names) are also included in the warning.

ואע"ג דלבני נח 'אזהרתן זו היא מיתתן'?

(b) Implied Question: Seeing as the warning issued to B'nei No'ach automatically carries with it the death-sentence, why do we need a special Pasuk to be Mechayev them Misah for Kinuyim?

כיון דבישראל ליכא מיתה, לא מרבי' עו"ג למיתה מקרא דכתיב גבי ישראל, דישראל לית בהו מיתה.

(c) Answer: The reason for this is because, since a Yisrael is not Chayav Misah (for Kinuyim) from the Pasuk that is written by Yisrael, we cannot learn that a gentile is Chayav Misah from a Pasuk that is written by Yisrael, if the Yisrael himself is not Chayav Misah.

מיהו קשה, מנא ליה דפליג רבי יצחק (נפחא) אדרבי מיישא, דאפשר דמודה ר' יצחק דמרבינן עובד כוכבים מ"כגר וכאזרח" - והכא אקרא ד"איש", קאי, דלא מיתוקם לרבות את העובדי כוכבים אלא לר"מ?

(d) Question: How does the Gemara know that R. Yitzchak (Nafcha) argues with R. Meyashe? Perhaps the latter will concede that we include Nochrim from "ka'Ger u'k'Ezrach", whilst here the Gemara is referring to the Pasuk of "Ish", which can only be established to include Nochrim according to R. Meir?

וי"ל, דמ"כגר וכאזרח" לא מרבינן, אי לאו דמתרבי עובד כוכבים מ"איש איש"; ומ"איש איש" לחודא, לא הוה מרבינן, אי לאו "כגר וכאזרח", כיון דבישראל ליכא מיתה.

(e) Answer: Were it not for the fact that we include Nochrim from "Ish Ish", we would not include them from "ka'Ger u'k'Ezrach" alone - since by a Yisrael there is no Misah.

והא דבעי בסמוך ' "איש איש" לרבנן למה לי?', לא כמו שפ"ה, דבעי נמי לר' מיישא - דלא קשה ליה כלל!

1. Refuted Explanation: When the Gemara will shortly ask what the Rabbanan will learn from "Ish Ish"?, it is not like Rashi, who explains that the She'eilah goes according to R. Meyashe as well, since according to him, the problem is non-existant.

אלא לר' יצחק אליבא דרבנן בעי.

2. Correct Explanation: The She'eilah however, goes according o R. Yitzchak, according to the Rabbanan.


תוספות ד"ה איש כי יקלל למה לי

(SUMMARY: Tosfos reconciles the Gemara's Kashya [why we need the Pasuk 'Ish Ki Yekalel] with the Gemara in Pesachim which already Darshens something else from it, according to both those who interpret 'Megadef' as idolatry and those who interpret it as 'blessing' Hash-m).

תימה, הא איצטריך כדדרשינן בפרק מי שהי' טמא (פסחים צג:) למ"ד מגדף היינו עובד עבודת כוכבים - איצטריך "כי יקלל" לגופיה, לאשמועי' דאיכא כרת במברך את השם, דכתיב הכא "ונשא חטאו" וכתיב ב'חדל לעשות פסח ראשון' "חטאו ישא".

(a) Question (Part 1): But we need it ("Ish ki Yekalel"), like we Darshen it in Perek Mi she'Hayah Tamei, according to those who interpret 'Megadef' to mean Oved-Avodas-Kochavim, to teach us that someone who 'blesses' Hash-m receives Kareis (from the Gezeirah-Shavah "ve'Nasa Chet'o" from "Chet'o Yisa" [in connection with someone who failed to bring the Korban Pesach)?

ולמ"ד מגדף היינו מברך את השם - דאית ביה כרת בהדיא, דכתיב "את השם הוא מגדף, ונכרתה", איצטריך האי קרא לאגמורי כרת לחדל לעשות פסח שני.

(b) Question (Part 2): And according to those who interpret 'Megadef' to mean someone who 'blesses Hashem', who we already know is Chayav Kareis (since the Torah specifically writes Kareis by Megadef), we need the Pasuk to be Mechayev Kareis someone who fails to bring the Pesach Sheini?

וי"ל, דהכא דריש "כי יקלל" למ"ל? דה"ל למיכתב "ונשא חטאו" גבי "ונוקב שם".

(c) Answer: What the Gemara is really asking is why we need the actual words "Ki Yekalel", seeing as it could otherwise have inserted "be'Nasa Chet'o" by the Pasuk of "ve'Nokev Sheim ... ".


תוספות ד"ה ועל הכינויים באזהרה דכתיב אלהים לא תקלל

ו"כי יקלל" אתא לכרת, כדדרשינן בפסחים (שם:) ואיכא כרת א'כינויין.

(a) Clarification: Whereas "ve'Chi Yekalel" comes to teach us Kareis, as the Gemara in Pesachim (that we quoted earlier) explains. So Kinuyin are subject to Kareis ...

והא דקאמר 'באזהרה'?

(b) Implied Question: And the reason that the Gemara mentions 'Azharah' is ...

למעוטי מיתה, ולא למעוטי כרת.

(c) Answer: To preclude it from Misah, but not from Kareis.



תוספות ד"ה לאמר הן ישלח

אע"ג דהאי קרא במחזיר גרושתו כתיב, ובני נח לא הוזהרו בה?

(a) Implied Question: Even though, that Pasuk is written with regard to taking back one's divorcee (after she has been married to another man), an Azharah which does not pertain to Nochrim?

מ"מ מייתי ראיה דגבי אישות כתיב "לאמר".

(b) Answer: It nevertheless proves that the word "Leimor" is written in connection with Ishus.


תוספות ד"ה אכל תאכל ולא אבר מן החי

והא דאמרינן לקמן (דף נט:) דלא הותר לאדם הראשון בשר לאכילה?

(a) Implied Question: When we say later that that Adam was not permitted to eat meat ...

היינו להמית ולאכול; אבל מתה מאליה שריא.

(b) Answer (Part 1): that is confined to killing an animal in order to eat it, but not to where it died by itself.

ואתא לאפוקי אבר מן החי, דאפי' נפל מאליו אסור.

(c) Answer (Part 2): And it is there that the Torah forbids Eiver min ha'Chai, even if the limb fell of by itself.


תוספות ד"ה עשר מצות

תימה, הא איכא גיד הנשה - למ"ד (בחולין דף ק:) לבני יעקב נאסר, ומילה שניתן לאברהם אבינו.

(a) Question: The Gemara ought to have included Gid ha'Nasheh, according to the opinion in Chulin that it was forbidden to Ya'akov, and B'ris Milah that was given to Avraham Avinu?


תוספות ד"ה לא נצטווה אלא על ע"ז

מה שנאסר לו בשר ועץ הדעת, לא קחשיב, לפי שלא היה נוהג לדורות.

(a) Clarification (Part 1): The Gemara does not reckon the prohibition of eating meat and that of eating from the Tree of Knowledge, since they did not remain forbidden to future generations.

ודוקא אדם הראשון קאמר, אבל מודה רבי יהודה דבני נח נצטוו אחר המבול

(b) Clarification (Part 2): Moreover, R. Yehudah's is confined to Adam ha'Rishon; he concedes however, that the B'nei No'ach were commanded additional Mitzvos after the Flood ...

דהא אמר בפרק ג"ה (חולין דף ק:) לרבי יהודה גבי אבר מן החי דאתי איסור אבר מן החי וחייל א'איסור טומאה, שכן איסורו נוהג בבני נח.

(c) Proof: Since the Gemara states in Chulin that, according to R. Yehudah, the Isur Eiver min ha'Chai will take effect on the Isur Tum'ah because it applies to Nochrim too.