SANHEDRIN 19 (5 Teves 5785) - Dedicated in honor of the Yahrzeit of Max Turkel (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi), by his Eddie and Esther Turkel of Riverdale. Max was cheerful, warm and loving and is missed dearly by his family and friends.
1)

TOSFOS DH HAYNU S'GAN HAYNU MEMUNEH

תוס' ד"ה היינו סגן היינו ממונה

(SUMMARY: Tosfos explains from were the Gemara knows that the 'Mashu'ach she'Avar is not called 'Memuneh').

וליכא למימר דהיינו משוח שעבר, דפשיטא דלא מיקרי ממונה.

(a)

Explanation #1: We cannot say that the Mashu'ach she'Avar is the Memuneh, since it it is obvious that he is not.

והר"ר יעקב בר' יהוצדק פירש דמשמע ממתני' דגם כשהוא מתנחם מאחרים דממונה ממצעו; ומוסיף הוא 'כל העם אומר לו ... '; ובבריי' קאמר משוח שעבר לא אתי גביה.

(b)

Explanation #2: R. Ya'akov b'R. Yehotzadak learns it from our Mishnah, which implies that even if the Kohen Gadol is being comforted by others, the Memuneh stands in between him and the people, and adds to the people's words. Whereas the Beraisa statees that the Mashu'ach she'Avar does not comfort him at all.

2)

TOSFOS DH 'U'SHEMA-MINAH AVEILIM MI'SEMOL ...

תוס' ד"ה ושמע מינה אבלים משמאל וכו'

פירוש - דתנן 'ממצעו בינו לבין העם'; ובברייתא קתני 'ראש בית האב ואבלים וכל העם משמאלו' - אלמא שיהו העם ראשונים משמאלו, ואם כן האבלים היו משמאל העם.

(a)

Clarification: We learn it from the Mishnah, which states that the Memuneh stands in between him and the people (as we explained); and the Beraisa then states that the head of the Beis-Av, the mourners and all the people stand on Kohen Gadol, in which case, the mourners must have been on the outside, on the left of the people.

3)

TOSFOS DH AVAL MALCHEI BEIS-DAVID DAN VE'DANIN OSO

תוס' ד"ה אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותו

(SUMMARY: Based on this Sugya and on a Sugya in 'Echad Dinei Mamonos' Tosfos discuss how David could have sat on a Sanhedrin even regarding Dinei Nefashos).

וא"ת, וכי איך יכול לדון - והא אמרינן לעיל 'אין מושיבין מלך בסנהדרין משום דכתיב "לא תענה על ריב" '?

(a)

Question: How can he possibly judge, seeing as we learned above that, based on the Pasuk "Lo Sa'aneh al Riv", a king may not be appointed on the Sanhedrin?

וי"ל. דהכא מיירי דוקא לדון דיני ממונות, דלא איכפת לן אם לא יוכלו לענות אחריו, כדאמרי' (לקמן לב:) - 'דיני ממונות מתחילין מן הגדול'.

(b)

Answer: Here we are speaking exclusively about judging money matters, where disagreeing with him is not an issue, as we will learn later 'In Dinei Mamonos (later on Daf 32b) - 'Regarding money-matter, one begins with the senior judge'.

ומיהו קשה, דאפילו דיני נפשות נמי אשכחן - כדכתיב (ש"א כה) "ויחגור [גם] דוד [את] חרבו"; דהא לקמן (דף לו:) ילפינן מיניה דדיני נפשות מתחילין מן הצד, וכיון שהיה חושב דוד עצמו למלך, היאך היה דן עמהם?

(c)

Question: We find however, that David judged even Dinei Nefashos, as the Pasuk writes in Shmuel (Shuel 1, 25:13) "And David too girded his sword" - from which the Gemara will learn later (on 36b) that one begins Dinei Nefashos from the junior Dayanim. But since David considered himself king, how did he sit with them in judgement?

וי"ל, כיון שהיה אותו הדין לכבודו על שמרד נבל בו, לא היה לו בושת אם ידברו האחרים לפניו, אבל בשאר מלכי בית דוד, ודאי אין דנין דיני נפשות כדפרישית.

(d)

Answer: Because, since that particular judgement concerned his honor, seeing as Naval had rebelled against him, it was not shameful for others to speak before him. Other kings of his dynasty however, are definitely forbidden to judge Dinei Nefashos, as we explained.

4)

TOSFOS DH YANAI HA'MELECH AMOD AL RAGLECHA VE'YA'IDU BACH

תוס' ד"ה ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך

(SUMMARY: Tosfos clarify the difference between the Kavod of a Talmid-Chacham and that of a king).

ואם תאמר, והא אמרינן התם 'אפי' ת"ח א"צ לעמוד, משום דהאי עשה והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף' כדאמר בפרק שבועת העדות (דף ל: ושם).

(a)

Question (Part 1): We say there (in the same Sugya) that even a Talmid-Chacham is not required to stand, since this is an Asei and that is an Asei', and the Asei of Kavod Torah is stronger, as the Gemara explains in Perek Shevu'as ha'Eidus (Daf 30b & 31a).

וכיון דחכם אינו צריך לעמוד כ"ש מלך, דטפי עדיף מלך מת"ח כדקאמר לקמן ...

(b)

Question (Part 2): Now if a Chacham does not need to stand, how much more so a king, whose honor exceeds that of a Talmid-Chacham?

דאפי' למ"ד 'הרב שמחל על כבודו כבודו מחול', 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול', שנאמר "שום תשים עליך מלך ... "?

(c)

Source: ... because, even according to the opinion that permits a Rav to forego his honor, a king is not permitted to do so, based on the Pasuk "Som Tasim Alecha Melech".

וי"ל, דודאי עשה דכבוד תורה עדיף מעשה דכבוד מלך, וא"כ, אעפ"י שאין ת"ח צריך לעמוד, מלך היה צריך לעמוד.

(d)

Answer: The fact is that the Asei of Kavod Torah is stronger than that of Kavod Melech. Consequently, even though a Talmid-Chacham is not obligated to stand, a king is.

והאי דת"ח יכול למחול על כבודו, משא"כ מלך, לאו משום דחשיבות דמלך הויא טפי מחשיבות דת"ח, אלא משום קרא דקאמר "שום ... " שתהא אימתו עליך; ואין כבודו בא לו בשביל עצמו אלא משום דמצות המקום כך הוא, ואין יכול להפקיע מצות המקום; אבל ת"ח תורתו דיליה, ויכול למחול היטב על כבודו דשלו היא ...

1.

Observation: And the reason that a Talmid-Chacham is able to forego his Kavod, whereas a king is not, is not because the Kavod of the latter is superior than that of the former, but because the Torah writes (in connection wit a king) "Som!" - implying that his fear shall be upon you; His honor therefore is not the result of his own importance, but because it is a command of Hash-m, something which he cannot remove. The Torah of a Talmid-Chacham on the other hand, belongs to him, so he is permitted to forego the Kavod that is intrinsically his ...

כדאמרי' במס' ע"ז (דף יט.) ,בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה".

2.

Source: As we say in Avodah-Zarah, 19a 'At first it is called after the name of Hash-m, but in the end, it is called after himself, as it is written (in Tehilim) "But his desire is in the Torah of Hash-m, and in his (own) Torah he meditates day and night".

5)

TOSFOS DH 'YANAI HA'MELECH, AMOD AL RAGLECHA

תוס' ד"ה ינאי המלך עמוד על רגליך וכו'

(SUMMARY: Tosfos explain when Beis-Din are permitted to seat both litigants, and at which point the litigants are obligated to stand).

והא דאמרינן פרק שבועת העדות (דף ל. ושם) שאם רצו להושיב שניהם, מושיבין, דאינו אסור אלא אחד עומד ואחד יושב - ואם כן, לא היה המלך צריך לעמוד, ובלבד שישב אותו שכנגדו?

(a)

Question: ... and that what say in Perek Shevu'as ha'Eidus (Daf 30a & 330b) that if they want to seat both litigants, they are permitted to do so, since the prohibition is confined to where one stands and the other sits. That being the case, it was not necessary for the king to stand, as long as the second litigant was seated as well?

וי"ל, דדיני נפשות שאני.

(b)

Answer #1: Dinei Nefashos is different (both litigants are obligated to stand).

אי נמי, הכא הוי קבלת עדות, וקבלת עדות כשעת גמר דין, ובשעת גמר דין אמרינן פרק שבועת העדות (דף ל: ושם) דברי הכל דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה.

(c)

Answer #2: Alternatively, the Gemara here is speaking about Kabalas Eidus - aCcepting the witnesses - which has the status of G'mar-Din (the reading of the final verdict). And the Gemar states in Perek Shevu'as ha'Eidus (Daf 30b and 31a) that, according to all opinions, the Dayanim must be seated and the litigants must stand.

ואם כן, יש ליזהר כשב"ד מושיבין שני בעלי דינין, שלא ישבו בשעת קבלת העדות ולא בשעת גמר דין, דשעת קבלת העדות כמו גמר דין חשוב.

1.

Halachah: And since that is the case, Beis-Din should be careful when seating the litigants, not to do so during the Kabalas Eidus or during the G'mar-Din, since, as we just explained, Kabalas Eidus is like G'mar-Din in this regard.

19b----------------------------------------19b

6)

TOSFOS DH MITZVAH SHA'ANI

תוס' ד"ה מצוה שאני

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara in Yevamos, when querying as to why a king needs to step aside for a Kalah, does not answer 'Mitzvah Sha'ani', like it answers here).

וכה"ג לא משני הש"ס גבי 'המלך שעבר לפני כלה', בפרק האשה שנתארמלה (כתו+בות דף טז.) דמשני 'פרשת דרכים הואי' . ואמאי לא משני 'מצוה שאני' ?

(a)

Question: The Gemara in 'ha'Ishah she'Nis'armelah', querying the ruling that the king moves aside to make way for a passing Kalah, answers that 'a crossroads is different'. Why did it not answer there that a Mitzvah is different, like it answers here?

וי"ל, דהתם אין המצוה כי אם בשביל כבוד החתן והכלה, וכבוד מלך עדיף טפי מכבוד החתן, וא"כ ליכא מצוה; אבל הכא גבי יבום, מצוה איכא.

(b)

Answer: Because the Mitzvah there concerns 'Kavod Chasan', and considering that Kavod ha'Melech exceeds Kavod Chasan, it is not considered a Mitzvah; whereas here regarding Yibum, it is a genuine Mitzvah.

7)

TOSFOS DH SHEPAD'O MI'TZA'AR GIDUL BANIM

תוס' ד"ה שפדאו מצער גידול בנים

(SUMMARY: Tosfos argues with Rashi over the interpretation of the 'Tza'ar Gidul Banim' from which Avraham was exempt).

פי' הקונטרס - גידול י"ב שבטים.

(a)

Explanation #1: according to Rashi, this refers to the rearing of the twelve tribes.

ולא נהירא, חדא דאינו צער אלא שמחה

(b)

Refutation #1: This is not correct however; firstly, because that is considered joy, not pain ...

כדאמרינן (ברכות דף סג.) גבי עובד אדום שברכו ה' בבנים בשכר הארון שהיה בבית.

(c)

Proof: ... like the Gemara states in B'rachos, 63a with regard to Oved Edom, whom Hash-m blessed with many children on the merit of the Aron.

ועוד, דאברהם היו לו בנים מקטורה?

(d)

Refutation #2: And besides, Avraham had sons from Keturah?

וצריך לומר - צער של יוסף ואחיו וגלגול ירידת מצרים.

(e)

Explanation #2: We must therefore say that what Hash-m exempted him from was the pain of (the Machlokes between) Yosef and his brothers, and the events that led to going down to Egypt.