TOSFOS DH 'RE'UYAH HAYSAH OSAH SHANAH SHE'TIS'ABER'.
תוס' ד"ה 'ראויה היתה אותה שנה שתתעבר'.
(SUMMARY: Tosfos give one answer to explain why we can assume a. that at least two of the three criteria that permit declaring a leap-year must have been fulfilled, and b. why the same problem applied to Eiver ha'Yarden and the Galil as well).
וא"ת, מנ"ל? דילמא אביב הוא דלא הוה, אבל פירות האילן ותקופה הוו כתיקונן, ואמרינן דעל אחד מהן אין מעברין?
Question: How do we know that? Maybe the crops had not ripened, but the fruit of the tree and the Tekufah were both as they should be, and as we have already learned 'One does not declare a leap-year on account of one of them?
וי"ל, דמסתמא כיון דבעל שלישה, הקלה שבארץ ישראל לא ביכרה אלא מין אחד, ש"מ דפירות האילן נמי לא הוו.
Answer: We can assume that if in Ba'al Shalishah, the first of the areas to ripen, only one species had ripened, the fruit of the tree had not grown either.
וא"ת, ודילמא ביהודה הוא דלא הוו, אבל בעבר הירדן ובגליל הוו?
Question: Perhaps it was only in Yehudah that the crops had not grown, but in Eiver ha'Yarden and the Galil, they had.
וי"ל, דהא נמי שמעינן מבעל שלישה שהיא הקלה שלא ביכרה.
Answer: Here too, we can assume from Ba'al Shalisha that it had not (just as we answered the previous question).
TOSFOS DH 'U'MIPNEI MAH LO IBRAH ELISHA.
תוס' ד"ה 'ומפני מה לא עיברה אלישע'.
וא"ת, ומנא לן דלא עיברה?
Question: From where do we know that Elisha did nor declare a leap-year?
וי"ל, דאם איתא דעיברה, אי אפשר שלא היו מוצאין בכמה מינין אחר העומר.
Answer: Because if he had, it would have been inconceivable for them not to have found some species that had grown after the Omer was brought!
TOSFOS DH 'EIN ME'ABRIN ELA ADAR.
תוס' ד"ה 'אין מעברין אלא אדר'.
וכל שאר החדשים אין מעברין, דכתיב (אסתר ג) "לחדש שנים עשר הוא חדש אדר", ואי מעברין אחת משאר החדשים לא הוי אדר שנים עשר.
Reason: But no other month, because the Pasuk writes in Megilas Esther (3:13) " ... the twelth month which is the month of Adar". Now, if one was to declare any other month a leap-year, then Adar would no longer be the twelfth month.
TOSFOS DH 'LO MI'SHANAH LA'CHAVERTAH'.
תוס' ד"ה 'לא משנה לחברתה'.
(SUMMARY: Tosfos reject Rashi's explanation of the prohibition of being Me'aber one year for the next, and interpret it with regard to Chishuv).
פי' בקונטרס - שנה זו שאינה צריכה להתעבר אין מעברין כדי לתקן שנה הבאה.
Explanation #1: Rashi explains that one does not declare a leap-year, a year that does not need to be declared a leap-year, in order to rectify the following year.
ואין הלשון משמע כן?
Question: The Lashon does not however, imply this.
אלא נראה דמיירי לחשב דאין מחשבין בשנה זו על שנה שלאחריה, ואע"ג דלא מגלין מ"מ אין מחשבין לסמוך על אותו חשבון שלא לעשות חשבון אחר.
Explanation #2: What the Gemara must therefore mean is that one is not permitted to even discuss making the following year a leap-year, even though they do not actually announce it; nevertheless, one may not make a Chishuv that is final on one year for the next.
TOSFOS DH 'VE'LO SHALOSH SHANIM ZU ACHAR ZU'.
תוס' ד"ה 'ולא שלש שנים זו אחר זו'.
(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's first explanation [that 'Zu Achar Zu' means three consecutive years] with two Kashyos, preferring his second explanation - prohibiting fixing three leap-years (in their due times) simultaneously. Only this forces them to retract from their second explanation in the previous Dibur).
פירוש 'רצופות', שלא יבא ניסן ופסח באמצע הקיץ, כדפי' בקונטרס.
Explanation #1: Rashi explains that this means three consecutive years, so that Nisan and Pesach should not fall in the middle of summer.
וק"ק דמאי אריא 'שלש', אפי' שתים נמי?
Question #1: Then why does the Tana say 'three'? Why not even 'two'?
ועוד, דקאמר ר' שמעון 'מעשה בר' עקיבא שעיבר ג' שנים רצופות', ורבנן מהדרו ליה 'ב"ד ישבו וקבעו כל אחת בזמנה' פי' 'ולא רצופות היו'? ואין הלשון משמע כן?
Question #2: Furthermore, when R. Shimon cited an episode of R. Akiva who declared three consecutive years leap-years, and the Rabbanan replied that Beis-Din sat and fixed one at a time, Rashi comments 'They were not consecutive'. This is not what the Gemara's Lashon implies?
ונראה כלשון אחר שפי' בקונטרס דאין מעברין ג' שנים היינו שאין קובעין בפעם אחת להיות שלש שנים מעוברות כל אחת בזמנה.
Explanation #2: Rashi's second explanation is therefore the correct one - That one is not permitted to fix three leap-years (in their due times) simultaneously.
ולפי' זה לא יתכן מה שפירשתי 'משנה לחבירתה', דמשמע דמודה ר"ש ברישא.
Retraction: according to this explanation however, what Tosfos wrote earlier to explain the Reisha 'mi'Shanah la'Chavertah' is not correct (see Maharsha).
TOSFOS DH 'CHOSHESHIN LE'GUSHEIHEN.
תוס' ד"ה 'חוששין לגושיהן'.
(SUMMARY: Tosfos query Rashi's explanation that earth from Chutz la'Aretz that arrives in Eretz Yisrael is Metamei be'Ohel, too, from a Mishnah in Ohalos [refuting the implication from Sugyos in Shabbos and Nazir to the contrary]. They therefore explain that it is only Metamei be'Maga and be'Masa, but not be'Ohel.
פי' הקונטרס דמטמא באהל.
Explanation #1: Rashi explains that it is even Metamei be'Ohel.
וקשה, דתנן במסכת אהלות (פ"ב משנה ג) דגוש הבא מארץ העמים מטמא במגע ומשא, אבל לא באהל?
Question: But does the Mishnah not state in Ohalos (2:3) that a piece of earth that comes from Chutz la'Aretz is Metamei be'Maga and be'Masa, but not be'Ohel??
והא דמשמע בפ"ק דשבת (דף טו: ושם) ובנזיר (דף נד: ושם) דמטמא באהל?
Implied Answer: ... and when the Gemara in the first Perek of Shabbos (15b & 16a) and in Nazir (54b and 55a) which implies that it is Metanei be'Ohel as well ...
היינו דווקא בארץ העמים, אבל אם הביא מעפרה לארץ ישראל לא מטמא באהל.
Refutation: ... is speaking specifically when the earth is still in Chutz la'Aretz, but not once it has been transported to Eretz Yisrael.
לכן צריך לומר, דהכא דחיישינן לגושיהן היינו שלא יטמאו במגע ומשא.
Explanation #2: WE must therefore explain that, when the Gemara here is concerned about the clod of earth (that came from Chutz la'Aretz) it is referring to Maga and Masa, but not to Ohel.
TOSFOS DH 'SHE'IBAR HA'SHANAH MIPNEI HA'TUM'AH.
תוס' ד"ה 'שעיבר השנה מפני הטומאה'.
(SUMMARY: Tosfos cites Rashi, who ascribes the Tum'ah here to Avodah-Zarah, which Chazal compare to a Meis, and which had evidently already been decreed. The Yerushalmi however, ascribes it to the skull of Aravnah ha'Yevusi, which they discovered underneath the Mizbe'ach. Finally, Tosfos deals with the problem why they then needed to declare a leap-year, since there was plenty of time to became Tahor before Pesach).
פי' בקונטרס, שנטמאו בע"ז, דע"ז מטמא בפרק ר' עקיבא (דף פב.) כמת.
Clarification: Rashi explains that they became Tamei on account of Avodah-Zarah, which is Metamei like a Meis, as we learned in Perek R. Akiva (Daf 82a).
ואע"ג דטומאת ע"ז מדרבנן?
Implied Question: And even though the Tum'ah of Avodah-Zarah is only mi'de'Rabbanan.
שמא מאותה שעה גזרו עליה, דהא דריש ליה התם מקראי דדברי הקבלה.
Answer: ... perhaps they had already decreed at that time, since the Gemara there Darshens it from Pesukim in Nach.
ובירושלמי אמר דגולגלתו של ארונה היבוסי מצאו תחת המזבח.
Yerushalmi: The Yerushalmi however explains that they found the skull of Aravmah ha'Yevusi underneath the Mizbe'ach.
ותימה, שהרי בט"ו יום היו יכולין ליטהר, ולמה עיברוה; והא סגי בהזאת שלישי ושביעי?
Question: The problem with that is that the fifteen days between Rosh Chodesh Nisan and Pesach was ample time to become Tahor (seeing as all that would have been needed was the sprinkling of the ashes of the Parah Adumah on the third and the seventh days), so why did they need to declare a leap-year, on account of that?
ואפר פרה לא היו חסרים?
Implied Answer: And we cannot answer that they did not have a Parah Adumah ...
דכל בית ראשון עמד להם אפר פרה דמשה כדאמר (פרה פרק ג משנה ה) דשניי' עשה עזרא.
Refutation: Seeing as throughout the period of the first Beis-ha'Mikdash they used the Parah Adumah that Moshe prepared, as we learned in the Mishnah in Parah (3:5 - and the second one was prepared by Ezra).
ושמא לא היה להם הדבר מזומן ליטהר.
Answer: Perhaps for some reason, the ashes were not available at that moment.
12b----------------------------------------12b
TOSFOS DH 'KOHEN GADOL BE'YOM HA'KIPURIM YOCHI'ACH'.
תוס' ד"ה 'כהן גדול ביום הכפורים יוכיח'.
(SUMMARY: Tosfos explains why R. Shimon proved his point specifically from Yom Kipur).
משאר קרבנות לא מצי למידק.
Implied Question: Why did R. Shimon not prove his point from other Korbanos (assuming that the Kohen Gadol did not wear the Tzitz when he was not bringing a Korban [see Maharam]).
דתמיד היה על מצחו, כדמשמע בפ' האומר (קדושין סו.) 'הקם להם בציץ שבין עיניך!' משמע שהיה על מצחו אפי' שלא בשעת העבודה.
Answer: Because in fact the Tzitz was on his forehead constantly, as is evident from the Gemara in Perek ha'Omer (Kidushin 66a) - 'Make them stand up with the Tzitz between your eyes!', implying that the Kohen Gadol wore it even when he was not performing the Avodah.
TOSFOS DH 'SHE'TUM'AH HUTRAH BE'TZIBUR'.
תוס' ד"ה 'שטומאה הותרה בציבור'.
אין הדבר תלוי בציבור כדאמרינן בפ' הוציאו לו (יומא דף נ.) שהרי פר יוה"כ וחביתי כהן גדול ופסח דקרבן יחיד הם, דוחין שבת וטומאה; ופר העלם דבר של ציבור ושעירי ע"ז וחגיגה דקרבן ציבור הם, ואין דוחין!
Clarification #1: The criterion is not really 'Korban Tzibur' (despite the fact that the word 'Tzibur' is used), like the Gemara states in Perek Hotzi'u Lo (Yoma, 50a). For we see that, on the one hand, the bull of Yom Kipur, the daily Korban Minchah of the Kohen Gadol and the Korban Pesach, which are Korb'nos Yachid, override both Shabbos and Tum'ah; whereas, on the other, the Par He'elam Davar shel Tzibur, the Se'irei Avodah-Zarah and the Chagigah which are Korbenos Tzibur, are not!
אלא נקוט האי כללא בידך כל שזמנו קבוע דוחה, ואפילו דיחיד; וכל שאין זמנו קבוע אינו דוחה, ואפילו דציבור.
Clarification #2: The rule to remember is that any Korban whose time is fixed overrides Shabbos and Tum'ah; whereas one whose time is not fixed, does not.
TOSFOS DH 'VE'NASHIM MASHLIMOS LI'TEHORIM, VE'ODFIN ALEIHEN'.
תוס' ד"ה 'ונשים משלימות לטהורים, ועודפות עליהן'.
(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Ashi needs to say both 'Mashlimos li'Tehorim' and 'Odfos Aleihen', when depending upon the opinion, one would have sufficed. And they finally explain why the Gemara answered 'Nashim ba'Rishon R'shus, ba'Sheini Chovah', and not vice-versa).
תימה, דבפ' כיצד צולין (פסחים דף עט. ושם) פליגי כשהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאין, דרב אמר 'הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן'; ורב כהנא אמר 'טהורים עושין את הראשון, וטמאין עושין את השני'; ואיכא דאמרי - רב כהנא אמר 'טהורים עושין את הראשון, וטמאים אין עושין לא את הראשון ולא את השני'.
Question (Part 1): In Perek Keitzad Tzolin (Pesachim, 79a and 79b), Rav and R. Kahana argue in a case where half of Yisrael were Tahor and half were Tamei - whether each group brings the Pesach Rishon individually (Rav) or whether only the Tehorim bring the Pesach Rishon, and the Teme'in, the Pesach Sheini (R. Kahana); whereas according to the second Lashon of R. Kahana, the Tehorim bring the Pesach Rishon, and the Teme'in bring neither the Pesach Rishon nor the Pesach Sheini.
והשתא סוגיא דהכא כמאן, אי כרב או כלישנא בתרא דרב כהנא, למה לי משלימות, בעדיפות סגי? ואי כלישנא קמא דרב כהנא, למה לי עדיפות, במשלימות סגי?
Question (Part 2): The question now arises like whom does our Sugya hold? according to Rav and the second Lashon of R. Kahana, why do the women need to make up half of the Tehorim? As long as they made up the majority, it would have sufficed (to make the Teme'im bring the Pesach Sheini she'Lo ke'Din); Whereas according to the first Lashon of Rav Kahana, it would have sufficed had they made up half?
וי"ל, דנקט משלימות ועדיפות, דהשתא לכולהו לישני עשה שלא כתורה! ולכך ביקש רחמים על עצמו.
Answer: The reason that R. Ashi mentioned both 'Mashlimos' and 'Odfos' is because now, Chizkiyah erred according to all the Leshonos. And that is why he Davened for mercy.
וה"מ לשנויי דלבסוף סבר נשים בראשון חובה ובשני רשות, ולכך ביקש דלאו שפיר עבד דעביד פסח שני;
Implied Question: Why did the Gemara not answer that Chizkiyah finally concluded that Nashim ba'Rishon Chovah, ba'Sheini R'shus, and that he Davened for himself for having brought the Pesach Sheini not according to the Halachah..
אלא אליבא דר"ש קיימינן דאית ליה בפ' האשה (שם צא:) ד'נשים בראשון רשות'.
Answer: The reason why it did not do so is because this Sugya specifically mentions R. Shimon, who specifically holds in Perek ha'Ishah (ibid. 91b) that 'Nashim ba'Rishon R'shus'.
TOSFOS DH 'MI'CH'DI. MI'PURYA LE'PISCHA'.
תוס' ד"ה מכדי מפוריא לפסחא ... '.
א'מתני' דעדיות (פ"ז מ"ז) דמייתי בפרק הנחנקין (לקמן דף פז. ושם) 'הם העידו שמעברין את השנה כל אדר' הוה מצי לאקשויי.
Alternative Question: The Gemara might just as well have asked on the Mishnah in Iduyos (cited in Perek ha'Nechnakin - later on 87a & 87b) where they testified that it is permitted to declare a leap-year during the entire month of Adar.