[1] בלשון הראשון פי' רש"י שלת"ק אסור לקבוע ג' שנים מעוברות רצוף, ולר"ש מותר, והביא ראי' שחכמים נמנו עם ר"ע וקבעו ג' שנים רצופות. ודחתה הגמ' שלא קבעו אלא רק עיינו על ג' שנים שצריכים להתעבר ולא הו רצופות, ואח"כ קבעו חכמים כל אחת בזמנה.

[2] והלשון השני ס"ל שגם לעיין עתה על שנים הבאות אסר ת"ק, ובזה נחלק עמו ר' שמעון לומר שכן מעיינים על שנים הבאות ואפי' על ג' שנים, ואמרו לו חכמים שאין משם ראי', שלא סמכו שם על עיונם הראשון, אלא חזרו ב"ד ועיינו בכל שנה ושנה לראות אם צריכה להתעבר.

[3] היות שס"ל שטומאה הותרה בציבור, וא"כ שלא לצורך ובטעות עברוה, ולכך אינה מעוברת - רש"י ד"ה רבי יהודה, וע"ע בחידושי הר"ן.

[4] והקשו תוס' בד"ה ונשים, דאליבא דרב ואליבא דלישנא בתרא דרב כהנא, למה העמידה הסוגיא שהיו רוב זכרים טמאים ורוב נשים טהורות ומשלימות ועודפות וכנ"ל, נעמיד שהיו מחצה על מחצה ונשים עודפות, ולפי"ז בתחילה סבר שנשים חובה בראשון, ולכן הטמאים הם מיעוט ושיעשו את השני, ולבסוף סבר שנשים אינם חובה בראשון, וא"כ או שהיה לכולם לעשות בראשון אליבא דרב, או רק הטהורים יעשו בראשון אליבא דל"ב דרב כהנא.

[5] וגם ללשון זו הראשונה קשה, דבמקרה הנ"ל שהיו רוב זכרים טמאים ורוב נשים טהורות, למה צריך שיהיו נשים משלימות למחצה על מחצה וגם עודפות, עד שיהיה רוב טהורים, ולא סגי לן במשלימות למחצה על מחצה, דבזה ג"כ מוסבר מה שחזקיה טעה, ר"ל, שחשב בתחילה שנשים בראשון חובה ומצטרפות, וא"כ הטמאים יעשו בשני, ולבסוף סבר שאינם מצטרפות וא"כ הטהורים הם מיעוט וכולם עושים בראשון.