סנהדרין דף י"ב ע"א

האם מותר לעשות ג' שנים מעוברות רצוף? או לעיין בשביל ג' שנים מעכשיו?

ללשון הראשון ברש"י [1] ללשון השני ברש"י [2]
אליבא דת"ק אסור, אבל מותר לעיין אסור הכל
אליבא דר' שמעון מותר הכל אסור, אבל מותר לעיין

גוש ארץ העמים איזה דין טומאה יש לו? [תד"ה חוששין].

לטמא במגע ובמשא לטמא באהל
כשנמצא הגוש בארץ העמים מטמא מטמא
כשבא הגוש לארץ ישראל מטמא לרש"י: מטמא
לתוס': לא מטמא

סנהדרין דף י"ב ע"ב

היו הציבור טמאים, האם מעברים את השנה כדי שיספיקו להטהר?

לעבר לכתחילה בדיעבד אם עברו
לתנא קמא אין מעברין מעוברת
לר' יהודה אין מעברין אינה מעוברת [3]
לר' שמעון מעברין מעוברת

סנהדרין דף י"ב ע"ב

היו רוב זכרים טמאים, ורוב גדול של נקבות טהורות, שאם נצרף לזכרים עם הנקבות יש רוב טהורים, מה הדין בכה"ג?

האם חייבות נשים בפסח ראשון במקרה הנ"ל מתי יעשו הטמאים פסח
לסברת חזקיה בתחילה חייבות בפסח שני
לסברת חזקיה לבסוף אינם חייבות בפסח ראשון

היו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים, מתי עושים פסח? [תד"ה ונשים].

הטהורים [4] הטמאים
אליבא דרב בפסחים עושים ראשון לעצמם עושים ראשון לעצמם
אליבא דרב כהנא בפסחים עושים את הראשון לל"ק: עושים את השני [5]
לל"ב: לא עושים בכלל

-------------------------------------------------

[1] בלשון הראשון פי' רש"י שלת"ק אסור לקבוע ג' שנים מעוברות רצוף, ולר"ש מותר, והביא ראי' שחכמים נמנו עם ר"ע וקבעו ג' שנים רצופות. ודחתה הגמ' שלא קבעו אלא רק עיינו על ג' שנים שצריכים להתעבר ולא הו רצופות, ואח"כ קבעו חכמים כל אחת בזמנה.

[2] והלשון השני ס"ל שגם לעיין עתה על שנים הבאות אסר ת"ק, ובזה נחלק עמו ר' שמעון לומר שכן מעיינים על שנים הבאות ואפי' על ג' שנים, ואמרו לו חכמים שאין משם ראי', שלא סמכו שם על עיונם הראשון, אלא חזרו ב"ד ועיינו בכל שנה ושנה לראות אם צריכה להתעבר.

[3] היות שס"ל שטומאה הותרה בציבור, וא"כ שלא לצורך ובטעות עברוה, ולכך אינה מעוברת - רש"י ד"ה רבי יהודה, וע"ע בחידושי הר"ן.

[4] והקשו תוס' בד"ה ונשים, דאליבא דרב ואליבא דלישנא בתרא דרב כהנא, למה העמידה הסוגיא שהיו רוב זכרים טמאים ורוב נשים טהורות ומשלימות ועודפות וכנ"ל, נעמיד שהיו מחצה על מחצה ונשים עודפות, ולפי"ז בתחילה סבר שנשים חובה בראשון, ולכן הטמאים הם מיעוט ושיעשו את השני, ולבסוף סבר שנשים אינם חובה בראשון, וא"כ או שהיה לכולם לעשות בראשון אליבא דרב, או רק הטהורים יעשו בראשון אליבא דל"ב דרב כהנא.

[5] וגם ללשון זו הראשונה קשה, דבמקרה הנ"ל שהיו רוב זכרים טמאים ורוב נשים טהורות, למה צריך שיהיו נשים משלימות למחצה על מחצה וגם עודפות, עד שיהיה רוב טהורים, ולא סגי לן במשלימות למחצה על מחצה, דבזה ג"כ מוסבר מה שחזקיה טעה, ר"ל, שחשב בתחילה שנשים בראשון חובה ומצטרפות, וא"כ הטמאים יעשו בשני, ולבסוף סבר שאינם מצטרפות וא"כ הטהורים הם מיעוט וכולם עושים בראשון.

עוד חומר לימוד על הדף