SANHEDRIN 10 (3 Av) - dedicated l'Iluy Nishmas Reb Aharon Dovid ben Elimelech Shmuel Kornfeld (Muncasz/Israel/New York), who passed away on 3 Av 5761, by his daughter Diane Koenigsberg and her husband Dr. Andy Koenigsberg. May his love for Torah and for Eretz Yisrael continue in all of his descendants.



תוס' ד"ה 'אצל אשתו לא אמרינן'.

(SUMMARY: Tosfos explains why we would have thought that the man is believed, in spite of the Mishnah in 'Zeh Borer', which equates a man and his wife with regard to testimony).

אע"ג דמתני' היא בזה בורר (דף כז:) ד'בעל כאשתו' לענין עדות?


Implied Question: But is it not a Mishnah in 'Zeh Borer', which specifically states that, in the realm of Eidus 'a man is the same as his wife'?

ס"ד הכא דמחמת מגו דמהימן להורגו, מהימן להורגה.


Answer: nevertheless, we might have thought that here, since the man is believed to have the adulterer sentenced to death, he is also believed regarding his wife, with a 'Migu'.



תוס' ד"ה 'משום דהוי לאו שאין בו מעשה'.

(SUMMARY: By the same token, says Tosfos, the Gemara could have said 'because it is 'a La'av that is said with regard to Misas Beis-Din', yet he receives Malkos on account of the Pasuk "ve'Hayah im Bim Hakos ha'Rasha". Nevertheless, they add, he only receives Malkos if the case in question cannot lead to Chiyuv Misah, such as a case of 'Hukcheshu ve'li'Be'sof Huzmu' [as we learned in 'Merubeh']. Finally, Tosfos reconcile this Gemara [and the Gemara at the beginning of Makos, which render Eidim Zomemin subject to the La'av of "Lo Sa'aneh", with the Gemara there which suggests that it is only an Azharah, but that they do not receive Malkos on account of it).

וה"ה דה"מ למימר 'משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד', ואפ"ה גלי לן "והיה אם בן הכות הרשע" דלקי, ובלבד שלא יוכל לבא לידי חיוב מיתה.


Clarification #1: The Gemara could just as well have said 'because it is a La'av that presented as a warning for Misas Beis-Din'; nevertheless, the Torah reveals with the Pasuk "ve'Hayah im Bim Hakos ha'Rasha" that he (the Eid Zomem) receives Malkos, provided it cannot lead to a Chiyuv Misah.

אבל אם אפשר לו לבא לידי חיוב מיתה לא לקי - כדאמר במרובה (בבא קמא דף עד: ושם) 'תסתיים דרבי אלעזר דאמר הוכחשו בנפש ולבסוף הוזמו, אין נהרגין, דא"ר אלעזר 'עדים שהוכחשו בנפש לוקין'; ואי ס"ד הוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין, הוה ליה 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד'.


Clarification #2: But if it can lead to a Chiyuv Misah, then he will not receive Malkos - seeing as we learned in 'Merubeh' that R. Elazar is the one who absolves from the death penalty, witnesses who are first contradicted in a testimony concerning life and death, and then become Zomemin ('Hukcheshu ve'li'Be'sof Huzmu'), since R. Elazar rules that witnesses who are contradicted in matters of life and death receive Malkos. Now if 'Hukcheshu ve'li'Be'sof Huzmu' would be put to death, then this would be a case of 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din'.

ואם תאמר, דהכא משמע דלוקין אלאו ד"לא תענה" משום דגלי לן קרא ד"והיה אם בן הכות" - וכן בפ"ק דמכות (דף ב: ושם) גבי 'מעידים אלו באיש פלוני שהוא בן גרושה' משמע דלכ"ע לקי; וב'מעידין אנו באיש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז' (שם ד.) הוה נמי לקי לכ"ע אי לאו משם "כדי רשעתו"; ובפ"ק דמכות (שם) גבי 'מעידים אנו באיש פלוני שחייב מלקות מ', ונמצאו זוממין' קאמרי רבנן דאין לוקין אלא מ'; ואמרינן בגמרא (שם) האי "לא תענה" רבנן מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לאזהרת עדים זוממין?


Question: The Gemara here implies that the Eidim Zomemin receive Malkos from the La'av of "Lo Sa'aneh", based on the revelation of "ve'Hayah im Bin Hakos ha'Rasha". Likewise the Gemara at the beginning of Makos, with regard to the case of a ben Gerushah, where all opinions agree that the Eid Zomem receives Malkos, and with regard to the case where they testify that Reuven owes Shimon two hundred Zuz, and they turn out to be Zomemin, where they would receive Malkos unanimously, were it not for "K'dei Rish'aso". Yet Eidim Zomemin who testified that Reuven is Chayav Malkos only receive one set of Malkos according to the Rabbanan. And in answer to the question why they do not receive another set of Malkos on account of "Lo Sa'aneh", the Gemara answers that, according to the Rabbanan, "Lo Sa'aneh" serves exclusively as a warning for Eidim Zomemin?

וי"ל, דהתם ודאי כיון דלקו מ' מ"כאשר זמם", ואי אפשר להלקותם בלא אזהרה, דלא ענש הכתוב אא"כ הזהיר - והיינו מ"לא תענה"; ונמצא הך דלקי מ"כאשר זמם" הוי משום אזהרה ד"לא תענה"; ולכך אי אפשר להלקותו פ' על לאו אחד. אבל בבן גרושה או בן חלוצה שפיר לקי מ"לא תענה", וכן גבי מאתים זוז - אי לאו "כדי רשעתו" הוי לקי מ"לא תענה", דממון לא בעי אזהרה.


Answer: To be sure there, where, on the one hand, they receive Malkos from the Pasuk "Ka'asher Zamam", whilst on the other (based on the principle 'There is not punishment without the Torah having first warned') it is impossible to receive Malkos without a warning. It therefore transpires that the Malkos that he receives for "Ka'asher Zamam" are based on the Azharah of "Lo Sa'aneh", which explains why he cannot receive more than one set of Malkos. Whereas regarding ben Gerushah or ben Chalutzah there is no reason why he should not receive Malkos because of "Lo Sa'aneh", and so he would regarding two hundred Zuz, if not for "K'dei Rish'aso" (which does allow him to receive twos ets of Malkos - and payment of money does require an Azharah).



תוס' ד"ה 'וכל לאו שאין בו מעשה, אין לוקין עליו'.

אפי' לרבי יהודה דאית ליה בכל דוכתא 'לוקין עליו' אתי האי שינויא - דהא מעדים זוממין יליף לה לר' יהודה בפ"ק דמכות (דף ד:); ואי לאו "והיה אם בן הכות הרשע" דגלי לן בעדים זוממין, ה"א בכל דוכתא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.


Clarification: This answer goes even according to R. Yehudah, who holds elsewhere 'Lokin Alav'. This is because, in the first Perek of Makos, he learns it from Eidim Zomemin. Consequently, if not for the Pasuk "Im bin Hakos ha'Rasha", which reveals that Eidim Zomemin receive Malkos even though there is no Ma'aseh, we would have learned that 'La'av she'Ein bo Ma'aseh, Ein Lokin Alav'.



תוס' ד"ה 'רבא אמר "מלקות תחת מיתה עומדת" '.

משמע דלית ליה ג"ש ד"רשע" "רשע", ובמקום אחר מפורש (לקמן דף לג: ושם ד"ה אתיא).


Clarification: It seems that Rava does not hold of the Gezeirah-Shavah of "Rasha" "Rasha". This will be explained later (in the fourth Perek).



תוס' ד"ה 'מלקות תחת מיתה עומדת'.

(SUMMARY: Tosfos presents two interpretations of this statement, both of which they query. They finally concur with Rashi's [third] explanation).

י"מ - משום דבני נח 'אזהרתן זו היא מיתתן', וניתן לישראל מלקות על אזהרתו תחת מיתה דבעי נח.


Explanation #1: Some commentaries explain that by the B'nei No'ach, we apply the principle 'Azharasan Zu Hi Misasan' (the Torah's warning carries with it the death-sentence; So by Yisrael, Malkos replaces Misah.

ועוד י"ל, משום דזימנין מתים ע"י מלקות, כדתנן באלו הן הגולין (מכות דף ח:) ומת זה תחת ידו - ופטור.


Explanation #2: It is also possible to explain that since it sometimes happens that one dies on account of the lashes, as we learnt in 'Eilu Hein ha'Golin' ('and he dies under his hand'), he is therefore Patur from Misah.

וקשה לשני הפירושים הללו - דמאי פריך 'אי הכי, אומדנא למה לי?'?


Question: There is a problem with both of these explanations however, from the Gemara's Kashya 'If so, why do we need an assessment?

ופי' הקונטרס עיקר.


Explanation #3: Rashi's explanation is the correct one (that someone who transgresses Hash-m's commands deserves to die, sometimes through Sekilah, sometimes through Sereifah ... and sometimes through Malkos [which is partial death]).




תוס' ד"ה 'שכבר קידשוהו בשמים'.

(SUMMARY: Tosfos reject the explanation that that the Heavenly Court always sanctify the new moon at the time of the Molad, and opt to learn like Rashi that when they see that Beis-Din failed to sanctify it on the thirtieth, they sanctify it on the morning of the thirty-first. They then interpret the words of the Yerushalmi in the same way).

י"מ, דב"ד של מעלה מקדשין אותו לעולם בשעת המולד.


Explanation #1: Some commentaries explain that the Heavenly Court always sanctify it at the time of the Molad (the birth of the new moon).

ואין נראה, דאם כן, בזמנו נמי כבר קדשו בשמים?


Question: This is not correct however, because if it was, then even if it was seen 'in its time' (on the thirtieth, the Heavenly Court will already have sanctified it?

אלא נראה כפירוש הקונטרס, בפ"ב דר"ה - דביום שלשים ממתינים ב"ד של מעלה לב"ד של מטה שמא יעברו; אבל יום שלשים ואחד שאי אפשר שלא קדשו היום, מקדשין אותו בשמים מן השחר.


Explanation #2: The correct explanation is therefore that of Rashi, who explains in the second Perek of Rosh Hashanah (see Maharsha) - that on the thirtieth day, the Heavenly Court wait for the Beis-Din, who may postpone Rosh Chodesh until the next day. But on the thirty-first, when Beis-Din will have to declare it on that day, the Heavenly Court (have no reason to wait, so they) sanctify it first thing in the morning.

והא דאמר בירושלמי 'רבא בר זבדא בשם רב טעמא דר' אלעזר בר' צדוק - בשעה שב"ד שלמעלה רואין שאין מקדשין אותה מקדשין הן'?


Implied Question: But the Yerushalmi quoting Rava bar Zavda, explaining the reason of R. Elazar b'R. Tzadok, state that when the Heavenly Court sees that Beis-Din are not sanctifying the new moon, they sanctify it (implying that they do so on the thirtieth)?

יש ליישבו כפירוש הקונטרס, דהכי פירש - בשעה שב"ד שלמעלה רואין שאין מקדשין אותו מלמטה ביום ל', מקדשין אותו הן מן הבוקר ביום ל"א, דאין כאן ספק, דודאי יקבע היום.


Answer: It is possible however, to explain the Yerushalmi like Rashi - that when the Heavenly Court see that Beis-Din did not sanctify the new moon on the thirtieth, they sanctify it on the morning of the thirty-first, seeing as it will have to be sanctified on that day, and there is no longer a Safek.



תוס' ד"ה 'ואיידי דתנא עיבור שנה'.

(SUMMARY: Tosfos queries Rashi's use of the word 'sanctifies' with regard to Adar Sheini, since the current Tana does not require Kidush. They also object the implication from his words that Beis-Din fix it as Adar Sheini on the thirtieth of Adar. To resolve these problems, Tosfos present a different explanation).

פירש בקונטרס, דהתם לא סגי דלא תני 'עיבור', דאמירה בעי - שיקדשו אדר השני לשם אדר, דאי שתקי ממילא מיקבע לשם ניסן.


Clarification: Rashi explains that the Tana cannot avoid saying 'Ibur', since it needs to be verbalized that they actually sanctify Adar Sheini as Adar, because if they would be silent, it would automatically be fixed as Nisan.

מה שפירש 'שיקדשו אדר השני לשם אדר' לא דק, דלשון קידוש אין להזכיר להאי תנא דלא בעי קידוש לא מלא ולא חסר, ואין אומרים בו 'מקודש מקודש',


Question #1: Rashi was not correct when he mentioned the word 'sanctified', seeing as, according to this Tana, the word 'Kidush' is not applicable, seeing as, in his opinion, it does not require sanctification irrespective of whether it is a full month or one that is lacking - Beis-Din are not required to announce 'Mekudash Mekudash'.

והיה לו לומר 'שקובעין אותו לשם אדר'.


Correction: In fact, what Rashi ought to have said is that 'they actually fix Adar Sheini as Adar'.

ומה שמשמע מתוך פי' דביום שלשים קובעין אותו לשם אדר שני, אין נראה, דאמרינן לקמן (דף יב.) 'אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן.


Question #2: Also the implication from his words that they fix it as Adar Sheini on the thirtieth of Adar is not correct, since the Gemara will say forbid fixing a leap-year on the thirtieth of Adar, seeing it is fit to be fixed as Nisan.

אלא צריך לומר - דאמירה של עיבור היינו בשעה שגומרין השבעה שתהא השנה מעוברת קודם שלשים של אדר; ובשעה שבאו עדים שראו את החדש, אפילו יקבעו אותו סתם, לית לן בה, וממילא הוי אדר השני.


Alternative Explanation: The correct explanation therefore is that the stating of the Ibur takes place at the time that the seven judges decide that the year will be declared a leap-year - before the thirtieth of Adar; and when the witnesses then come and testify that they saw the new moon, even if they then fix it S'tam, since (having announced it earlier), it now automatically becomes Adar Sheini.



תוס' ד"ה 'חישוב חדש אין, קידוש חדש לא! מני ר"א'.

(SUMMARY: Tosfos cites a discrepancy between R. Meir in our Mishnah and R. Meir in the Beraisa, refuting the suggestion that it is only Ibur Shanah that is learned by him [in our Mishnah] but not Ibur ha'Chodesh).

תימה, א"כ, תיקשי דר' מאיר אדר' מאיר; דבמתני' קתני 'עיבור החדש בשלשה, ועיבור השנה בג', דברי ר"מ'. ולעיל קתני בברייתא 'קידוש החדש ועיבור השנה בג', דברי ר"מ'?


Question: In that case, we have a discrepancy between R. Meir in our Mishnah, who says that Ibur ha'Chodesh requires three, and so does 'Ibur ha'Shanah'; and the Beraisa that we learned earlier, where he says 'Kidush ha'Chodesh ve'Ibur ha'Shanah bi'Sheloshah'?

ואין לומר דברי ר"מ דמתניתין א'עיבור שנה קאי, ולא א'עיבור החדש.


Implied Answer: We cannot answer that R. Meir in our Mishnah is really referring to Ibur Shanah and not to Ibur ha'Chodesh (that precedes it) ...

דמדקאמר 'איידי דבעי למיתני עיבור שנה, תנא נמי עיבור חדש' - משמע דחד תנא תני תרווייהו.


Refutation: Because, as the Gemara just explained, the Tana mentions Ibur Chodesh only because it wants to mention Ibur Shanah', implying that one Tana learned them both.



תוס' ד"ה 'שבעה רואי פני מלך'.

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's explanation that this refers to those who saw the face of Achashverosh, preferring to ascribe it to Yisre'eilim, and he cites various Pesukim to support this, as well as a Yerushalmi, which also discusses the number of Dayanim that comprise Sanhedrin ha'Gadol based on those Pesukim).

פירש בקונטרס, דא'אחשורוש קאי.


Explanation #1: Rashi explains that this refers to Achashverosh.

ואין נראה, שתקנו כנגד שרי העו"ג?


Refutation: But it does not seem correct to say that the Chachamim instituted this corresponding to Nochri officers.

ומפרש ר"ת, דהם שרי ישראל.


Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that it is referring to Jewish officers.

דאשכחן בסוף מלכים (ב כה) דהגלה נבוזראדן 'ג' שומרי הסף וה' רואי פני המלך'. ובסוף ירמיה (נב) כתיב "ושבעה אנשים מרואי פני המלך".


Source: And we find at the end of Melachim that Nevuzraden exiled 'three guards of the inner-gate and five men (from the advisors) who saw the king's face', whilst at the end of Yirmiyah is is written "and seven of the men who saw the king's face".

וכן מוכח בירושלמי - ומונה אותן גבי סנהדרי גדולה.


Proof: And so it evident from the Yerushalmi, who lists them with the Sanhedrin ha'Gadol.

והכי איתא התם 'אית תנא תני ע"א', שנאמר "ויקח רב הטבחים את שלשה שומרי הסף" - הרי שלשה; "ושבעה אנשים מרואי פני המלך" - הרי עשר; "וששים איש מעם הארץ" - הרי שבעים; "ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה" - הרי שבעים ואחד. ולמה קרא אותו 'סריס'? שיושב ומסרס ההלכה! כתוב אחד אומר "ה' ", וכתוב אחד אומר "שבעה" - להביא שני סופרי הדיינין.


Yerushalmi's Wording: In fact, the Yerushalmi states there 'There are some who explain that a Beis-Din must consist of seventy-one, as the Pasuk says "And the chief executioner took the three guards of the inner-gate (that makes three), and seven of the men who saw the king's face (making ten), and sixty of the men of the land (making seventy), and from the city he took one eunuch who was appointed over the men of war (making seventy-one). And why does the Pasuk refer to him as a 'eunuch'? Because he sat and clarified the Halachah. One Pasuk says "five" (of the men who saw the king's face), whilst another Pasuk says "seven" - to include the two scribes of the Dayanim.