סנהדרין דף ע"א ע"א

בן שגנב בשר ויין כדלהלן, ואכל במקומות דלהלן, האם נעשה בן סורר?

אכל ברשות אביו - מפחד אכל ברשות אחרים - לא מפחד
גנב משל אביו - שכיח אינו נעשה נעשה
גנב משל אחרים - לא שכיח אינו נעשה אינו נעשה [1]

המקנה לאשה באופנים דלהלן, האם בעלה זכאי בזה? [תד"ה על].

אחר שהקנה לה על מנת שאין לבעלך וכו' בעל שהקנה לאשתו
אליבא דרב ששת אינו זכאי אינו זכאי
אליבא דר' אלעזר זכאי אינו זכאי

אם לא היתה אמו ראויה לאביו, האם נעשה בן סורר?

היתה על אביו באיסור חייבי כריתות אינה דומה לאביו בקול מראה וקומה
לר' יהודה נעשה אינו נעשה
לרבנן נעשה נעשה

סנהדרין דף ע"א ע"ב

בן סורר שברח באופנים דלהלן, האם חייב?

נתפס קודם שהקיף זקן התחתון נתפס אחר שהקיף זקן התחתון
ברח קודם שנגמר דינו גומרים דינו פטור
ברח לאחר שנגמר דינו חייב חייב

סנהדרין דף ע"א ע"ב

בן נח שחטאה כדלהלן ואח"כ נתגייר, מה דינו?

נגמר דינו בהיותו בן נח [2] נגמר דינו משנתגייר
בירך את ה' חייב סייף לר' חנינא - פטור [3]
הרג או בא על אשת גוי חייב סייף פטור
הרג או בא על אשת ישראל חייב סייף בהרג - סייף, באשת איש - חנק [4]

האם בן נח נענש אחר שנגייר על עבירות שעשה בהיותו בן נח? [תד"ה בן].

בדיני שמים בדיני אדם
לר' יוסי אינו נענש בנשתנה: לא נענש
בלא נשתנה: נענש
לרבנן נענש בנשתנה: לא נענש
בלא נשתנה: נענש [5]

בן נח שהרג או בא על אשת ישראל כדלהלן ונתגייר, במה מיתתו?

בהיותו בן נח כשנתגיר
לרבנן - סייף חמור בסייף בהרג - סייף, באשת איש - חנק
לר' שמעון - חנק חמור בחנק בהרג - סייף [6], באשת איש - חנק

-------------------------------------------------

[1] דהגם דלא בעית - מפחד, מ"מ לא שכיח ליה, ולכך אפילו אם גנבו מאדם אחד ואכלו ברשות אדם אחר ג"כ לא נעשה בן סורר - רש"י במשנה.

[2] באופן זה אין חילוקים ותמיד חייב סייף, דכיון שנגמר דינו בהיותו גוי הוא גברא קטילא, וכן מפורש גם ביד רמ"ה סד"ה לימא.

[3] והטעם, דכיון שיש כאן ב' שינויים: דגם נשתנתה דינו שבהיותו בן נח נדון בעד אחד ודיין אחד ובלא התראה, ובתור ישראל נדון בעדים וסנהדרין והתראה, וכן נשתנתה מיתתו [לחומרא] דמעיקרא נדון בסייף ועכשיו בסקילה.

[4] והגם שנשתנה דינו לעדים והתראה וסנהדרין, מ"מ לא חשוב שנשתנה גם מיתתו אף שהיתה קודם בסייף ועכשיו בחנק, כיון שחנק לרבנן קלה יותר מסייף, ומיתה קלה שייכת ונכללת בחמורה, ולכך מה שמיתתו עתה קלה יותר לא חשוב שנשתנתה מיתתו.

[5] ועי' מהרש"א כאן שביאר שגם אחרי תי' התוס' א"א לומר דשמעתין אתיא כר' יוסי וכברבנן יחד, אלא או כר' יוסי או כרבנן, דאם נאמר דאתיא כתרווייהו א"כ מחלוקת ר' יוסי ורבנן היא מחלוקת קטבית, דל' יוסי בדיני אדם חמור מדיני שמים דהרי בלא נשתנה בדיני אדם נענש ובדיני שמים לא נענש. ולרבנן להיפך דיני שמים חמור מדיני אדם דבנשתנה בדיני שמים נענש ובדיני אדם לא.

[6] והגם שנשתנה מיתתו, מ"מ ס"ל שבהיותו בן נח היה בחנק וכדתנא דבי מנשה שכל מיתה בבן נח היא בחנק, וס"ל שחנק חמור מסייף, וא"כ סייף הקל שייך בחנק.

עוד חומר לימוד על הדף