[1] ס"ל לר"מ, דכין שיש כאן שם צד אם, גזרינן בה כדי שלא יבוא להתיר אחותו מהאם.

[2] ס"ל לתוס' בתי' הראשון, דמותר אפי' באחותו מהאם שנולדה מקודם, דליכא למיגזר ביה כלום. ובתי' השני ס"ל שאין הבדל בין הורתו ולידתו בקדושה להורתו ולידתו שלא בקדושה ובשניהם אסור בשאר האם ומותר בשאר האב, והא דלא נקט ליה, משום שאינו מותר בכל שאר האב, דמה שנולדו אח"כ בקדושה הוא אסור.

[3] ר' אליעזר דורש מקרא דעל כן יעזוב איש את אביו - היינו אחות אביו, (דלא מיירי באישות - דומיא דאמו שלא מיירי באישות). ואת אמו - היינו אחות אמו, וס"ל שאשת אביו לאחר מיתה מותרת לו.

[4] ר"ע דורש על כן יעזוב איש את אביו - היינו אשת אביו - אפי' לאחר מיתה. ואחות אביו באמת מותרת, דהא אין ב"ד של ישראל ממיתים עליה. ואת אמו - היינו אמו מאנוסתו, אבל אחות אמו באמת מותרת, כמו אחות אביו.