סנהדרין דף ל"ב ע"ב
האם בדיני נפשות מחסמין לעדים כדי שיחזרו מעדותם?
עדים שהעידו וחזרו בהם בזמן ובלשונות כדלהלן, האם מועיל,
או הוי כיון שהגיד וכו', [תד"ה היכי].
בתוך כדי דיבור | לאחר כדי דיבר וקודם שנחקרה עדותן |
אחר שנחקרה עדותן | |
כשאמרו חוזרים אנו | מועיל [4] | אינו מועיל | אינו מועיל |
כשאמרו מבודים היינו | מועיל | מועיל | אינו מועיל |
-------------------------------------------------
[1] והיינו כגון להסיע את העדים מחדר לחדר כדי שתטרף דעתן ויחזרו בהן.
[2] כגון שאומרים להם מי אמר כמו שאתם אומרים, ושמא בעצה ותכנון של עדות באתם.
[3] ופתיחת הזכות לשיטתם: לעולא שואלים אותו אם יש לך עדים להזימם, ולרבה אם יש לך עדים להכחישם.
[4] ומבואר בתוס' שאפי' אם אמרו כן אחר שאמרו להם הב"ד מי יימר כדאמירתו וחזרו בהן מהני חזרתן ולא חשוב אמירה זו הפסק. אלא שהוקשה לתוס' דא"כ תתרץ הגמ' שהמשנה מדברת לאחר כדי דבור ולכן אינו חסימה בידים, כיון שהחסימה הזו לא מועלת, ובכו"א חשובה פתח לזכות, דפתיחה לזכות הוא אפי' כשאינו מועיל, ועי' מהרש"א.