[1] עי' ברש"י ותוס' שהקשו, דא"כ הם ארבעים, דהרי יש למנות בכל אחד מהשמונה עוד את חתן בנו שלו. ותי' ששם חתנות אחד הוא, או משום שלא קתני לה בהדיא במשנה חתן בנו, אלא רק מפרשינן לה הכי.

[2] אני פסול להעיד לכל אלו המוזכרים בטבלא. ואליבא דר' אליעזר שס"ל שגם שני בשלישי פסול, אני פסול להעיד גם לבן וחתן של בן אחי אבא.

[3] אליבא דרב שסובר ששלישי בראשון ג"כ אסור, א"כ בני וחתני לא יכולים להעיד לאחי אבי, אולם לבנו וחתנו של אחי אבא, אליבא דרב כן יכולים להעיד, דחולק רב על ר' אליעזר שפסל שלישי בשני ולהיפך.

[4] חידש רב נחמן שאני פסול להעיד לבן אח או בן אחות חמותי, (בן דוד או דודה של אשתי).

[5] החתן הזה המוזכר במשנה שאני פסול לו והוא לי, (שהוא חתן של בעל אחות אבי או בעל אחות אימי), נמצא שאני לו בן אחי חמותו - ופסול, וזהו חידוש רב נחמן.

[6] האיבעיא: האם אני פסול להעיד לאח חמי, וכן לבן אח חמי או לבן אחות חמי.

[7] הנה אני לגביהם בן אח או בן אחות של חמיו, ופסול אני להעיד להם.

[8] ואני לגביו אח חמיו, ונפשטה האיבעיא של רב אשי.