________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

Kollel Iyun Hadaf

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
PESACHIM 116 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH MAH DARKO SHEL ANI BI'PERUSAH

תוס‘ ד"ה מה דרכו של עני בפרוסה

(Summary: Tosfos discusses the three Matzos and over which ones one recites 'ha'Motzi.)

נראה דגם ‘המוציא‘ צריך לברך על הפרוסה.

(a) Explanation #1: It seems that one recites also 'ha'Motzi' over the broken piece.

וכן משמע בפ' כיצד מברכין (ברכות דף לט:) דקאמר ‘הכל מודים לענין פסח שמניח פרוסה בתוך השלימות, ובוצע‘

(b) Proof: And this is also implied in 'Keitzad Mevorchin' (B'rachos, Daf 39:) where the Gemara says 'Everybody agrees that when it comes ot Pesach, one places the broken piece inside the whole one and 'recites a Motzi' over it.

פי' אפילו למ"ד ‘מברך על השלימה ופוטר את הפתיתין‘, מודה לענין פסח דאינו מברך על השלימה אלא על הפרוסה ...

1. Proof (cont.): In other words, even those who hold that the B'rachah over the whole loaf covers the broken pieces, concedes that on Pesach, one recites the B'rachah (not over the whole one, but) over the broken one.

משום ‘מה דרכו של עני ... '.

2. Reason: Because ''Just as a poor man (tends to break his bread) ... '.

ומניחה בתוך השלימה כדי שיהא נראה שבצע על השלימה. ומשמע דלענין ‘המוציא‘ קמיירי.

3. Conclusion: And one then places ir inside the whole one, to make it look as if he recited the B'rachah over the whole Matzah. And it implies that all this is referring to 'ha'Motzi'.

וקאמר בתר הכי ‘א"ר חייא בר אבא, בשבת חייב לבצוע על שני ככרות, שנאמר ‘לקטו לחם משנה‘.

(c) The Third Matzah: After that it cites Rebbi Chiya bar Aba, who says that 'On Shabbos one is obligated to recite 'ha'Motzi' over two whole loaves, as the Torah writes 'Collect double portion of loaves".

ועיקר מילתיה דר' חייא בר אבא בפרק כל כתבי (שבת ד' קיז:).

(d) Implied Question: The basic statement of Rebbi Chiya bar Aba is in Perek Kol Kisvei (Shabbos, Daf 117:).

אלא להכי מייתי התם אחר פסח לומר שצריך שם מצה שלישית משום לחם משנה, וחייב לבצוע על שתי ככרות בין בשבת בין בי"ט ...

(e) Answer: And the reason that it cites it there after Pesach is to teach us that one requires a third Matzah (on Pesach) on account of Lechem Mishnah), and that one is Chayav to make 'ha'Motzi' over two loaves both on Shabbos and on Yom-Tov.

דאי לאו הכי, למה הביא שם מילתיה דר' חייא?

(f) Proof: Otherwise, why bring there the statement of Rebbi Chiya (bar Aba).

וכן פסק רב אלפס דצריך לבצוע על שתי ככרות ביום טוב.

(g) Halachah: Rav Alfas too, rules that one needs to recite 'ha'Motzi' over two loaves on Yom-Tov.

והטעם לפי שהיה לחם משנה יורד בערבי ימים טובים.

(h) Reason: And the reason for this is because a double portion of Manna used to fall on Erev Shabbos.

וקשה, שאנו מתפללים ב‘אתה קדשת‘ ‘וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים‘ ... , ואמר (במכילתא פרש' בשלח) ‘במן ברכו במן קדשו‘

(i) Question: We Daven in 'Atah Kidashta' - ' ... you blessed it (Shabbos) over and above all other days, and blessed it over and above all other times ...

משמע בי"ט היה מן יורד?

1. Question (cont.): Thus implying that the Manna fell on Yom-Tov?

וכן היה נוהג ה"ר מנחם מיוני וה"ר יום טוב שהיו מברכין הכל על הפרוסה.

(j) Support for Explanation #1: So too, was the custom of R. Menachem mi'Yuni and ha'R. Yom-Tov - to recite everything over the broken piece.

אך ר"י היה מברך ‘המוציא‘ על השלימה, והדר ‘על אכילת מצה‘ על הפרוסה ובוצע משתיהן יחד, וכן עמא דבר.

(k) Explanation #2: The Ri however, used to recite 'ha'Motzi' over the whole one, and ' ... al Achilas Matzah; over the broken one, before breaking both Matzos together - and that is the accepted custom.

ולכך עושין על השלישית כריכה, כדי לקיים מצוה בשלשתן.

(l) Conclusion: And that is one uses the third Matzah for the sandwich, so as to perform a Mitzvah with each of the three Matzos.

2) TOSFOS DH TZARICH LI'SEMUCHEIH V'TZARICH LI'KEHUYEIH

תוס‘ ד"ה צריך לסמוכיה וצריך לקהוייה

(Summary: Tosfos explains the statement, and presents the ingredients of Charoses.)

ובירושלמי אמר - ‘אית דעבדי זכר לדם‘, ומשום הכי קרי ליה טיבולו במשקה.

(a) Clarification: In the Yerushalmi it says that there are some who do it to commemorate the blood.

וכן עמא דבר - לסמוכי, ובשעת אכילה מקלשין אותו ביין וחומץ.

(b) The Way It's Done #1: And that is the accepted Minhag, to make it thick initially, and when it comes to eating it, one waters it down with wine or vinegar.

ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר הש'ירים ...

(c) The Way It's Done #2: In Teshuvas ha'Ge'onim it says tat one should make Charoses wit the fruit to which K'lal Yisrael is compared in Shir ha'Shirim ...

"תחת התפוח עוררתיך", "כפלח הרמון", "התאנה חנטה", "אמרתי אעלה בתמר", אגוז; "אל גנת אגוז", ושקדים על שם ששקד הקב"ה על הקץ.

1. Source: "Under the apple-tree I aroused you", "Like the peel of a pomegranate", The fig-tree has grown buds", "I said that would climb a date-palm", "I went down to a garden of nut-trees" and almonds, (Shekeidim) because Hash-m hastened ('Shakad') the redemption.

3) TOSFOS DH TAGREI CHARACH SHE'BI'YERUSHALAYIM

תוס‘ ד"ה תגרי חרך שבירושלים

(Summary: Tosfos extrapolates from here that the Halachah is like R. Eliezer b'R. Tzadok.)

משמע דהלכה כר' אלעזר בר' צדוק.

(a) Halachah #1: This implies that the Halachah is like Rebbi Elazar b'Rebbi Tzadok,

וגם בספרים כתב ר' יוסי, ונימוקו עמו

1. Halachah #2: Moreover, in some texts it cites Rebbi Yossi, 'whose reasoning is always irrefutable' (and therefore the Halachah is generally like him).

וכן עשה ה"ר יוסף בסדרו ‘חרוסת זכר לטיט‘.

(b) Support: And Rabeinu Yosef, in his Seder, similarly made Charoses as a reminder of the mortar (used by our forefathers when they were enslaved).

4) TOSFOS DH HA'LAYLAH HA'ZEH MAROR

תוס‘ ד"ה הלילה הזה מרור

(Summary: Tosfos explains why we do not say 'Kulo Maror'.)

הא דלא אמר ‘כולו מרור‘?

(a) Implied Question: The reason that it does say 'Kulo Maror' ...

משום דאכלינן שאר ירקות בטיבול ראשון.

(b) Answer: Is because we use other vegetables for the first dipping in.

5) TOSFOS DH KULO TZ'LI

תוס‘ ד"ה כולו צלי

(Summary: Tosfos cites Rav Chisda earlier, who established this like ben Teima.)

רב חסדא מוקי לה באלו דברים (לעיל דף ע.) כבן תימא, דאמר ‘חגיגה הבאה עם הפסח אינה נאכלת אלא צלי‘.

(a) Clarification: Rav Chisda in 'Eilu Devarim' (earlier on Daf 70.) establishes this like ben Teima, who said that the Chagigah that comes together with the Pesach must be eaten roasted.

ואע"ג דקאמר התם ‘ואמר רב חסדא‘, ובפרקין ליתיה ...

(b) Implied Question: And even though the Gemara there cites Rav Chisda and here it doesn't ...

דרך הגמרא כן.

(c) Answer: It is the way of the Gemara to do so.

6) TOSFOS DH VA'AMARTEM ZEVACH PESACH HU

תוס‘ ד"ה ואמרתם זבח פסח הוא

(Summary: Tosfos highlights the word 'Va'amartem' and extends it to Matzah and Maror).

פי' באמירה - שצריך לומר ‘פסח זה שאנו אוכלין‘.

(a) Clarification: This means that one must (not just bring it, but) actually verbalize it - 'This Pesach which we eat ... '.

ואיתקש מצה ומרור לפסח, וצ"ל נמי ‘מצה זו‘, מרו' זה‘.

(b) Clarification (cont.): And since Matzah and Maror are compared to Pesach, one also needs to say 'This Matzah ... ' and 'This Maror ... '.

7) TOSFOS DH L'FICHACH ANACHNU ETC.

תוס‘ ד"ה לפיכך אנחנו כו'

(Summary: Tosfos confines the number of expressions of thanks mentioned here to seven.)

י"א שבע הודאות ולא יותר, כנגד ז' רקיעים.

(a) Information: Some say that one lists seven expressions of thanks and no more, corresponding to the seven heavens.

116b----------------------------------------116b

8) TOSFOS DH V'CHOSEM BI'GE'ULAH

תוס‘ ד"ה וחותם בגאולה

(SUMMARY: Tosfos explains the format of the Machlokes.)

ת"ק לא פי' כיצד, ופליגי במילתיה ר"ט ור"ע:

(a) Clarification: The Tana Kama does not explain how, so Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva argue over his words ...

ר' טרפון סבר אינו חותם ב‘ברוך‘, שלא היה מאריך בדברי בקשה ולא היה אומר אלא הודאה; ור"ע סבר דחותם בה ב‘ברוך‘, לפי שמאריך בדברי בקשה, ואומר ‘כן ה' אלהינו יגיענו ... '.

1. Clarification (cont.): Rebbi Tarfon holds that one does not conclude with 'Baruch', seeing as one does insert words of request, only thanks; whereas according to Rebbi Akiva, one does conclude with 'Baruch', since one inserts words of request when one says 'So Hash-m our G-d, let us reach ... '.

וקי"ל (עירובין דף מו:) ‘הלכה כר' עקיבא מחבירו‘.

(b) Halachah: And we Pasken in Eruvin (daf 46:) like Rebbi Akiva, whenever he argues with a contemporary.

וכן מצינו בסנהדרין (דף כא.) גבי "לא ירבה לו נשים", ובריש חזקת הבתים (ב"ב דף כח.) דפליגי תנאי במילתיה דתנא קמא.

(c) Precedent: Similarly we find in Sanhedrin (Daf 21.) in connection with "Lo Tarbeh lo Nashim" and at the beginning of Chezkas ha'Batim (Daf 28.), that the Tana'im argue over what the Tana Kama meant.

9) TOSFOS DH HACHI GARSINAN V'NOMAR L'FANAV SHIRAH CHADASHAH V'CHEIN NODEH L'CHA SHIR CHADASH AL GE'ULASEINU

תוס‘ ד"ה ה"ג ונאמר לפניו שירה חדשה ובסוף גרסינן ונודה לך שיר חדש על גאולתנו

(Summary: Tosfos first explains the change from feminine to masculine, then why we mention the Chagigah before the Pesach in the text of the B'rachah.)

דהכי תניא במכילתא ‘כל השירות לשון נקבה חוץ משירה דלעתיד, דלשון זכר.

(a) Source: For so we learned in the Mechilta 'All the songs are written in the feminine except the song of the future, which is written in the masculine.

כלומר שהנקבה יש לה צער לידה, אף כל הנסים יש אחריהם צער, חוץ מלעתיד שאין אחריה צער.

1. Source (cont.): This is because a woman experiences the pain of childbirth (again and again)

וכן יסד הפייט בזולת ‘אי פתרוס‘ ‘שירות אלה לשון נקבה מיוסדים, כי תשועתם כיולדה ... . תוקף שיר אחרון כזכרים לא יולדים - "שירו לה' שיר חדש ... “ ‘.

(b) Proof: And so the Payat wrote in the Zulas of 'I Pasros' - 'These songs (Shiros) were established in the feminine, because the salvation that they contain is akin to a woman who gives birth ... the strength of the last song (Shir) is like males who do not give birth - "Sing to Hash-m a new song (Shir Chadash)!"

וגרסינן שם ‘מן הזבחים ומן הפסחים‘ ...

(c) Text: And the text there (in the Mechilta) reads 'from the Zevachim (the Korbanos Chagigah) and from the Pesachim'

שחגיגת ארבעה עשר נאכלת קודם לפסח, לפי שהפסח נאכל על השובע.

(d) Reason: This is because the Chagigah of the fourteenth (of Nisan) is eaten before the Pesach, since the Pesach had to be eaten 'to satisfaction'.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures