TOSFOS DH V'EIN MEISAV BI'SE'UDAS MITZVAH (This Dibur belongs to the previous Amud).

תוס' ד"ה ואין מיסב בסעודת מצוה

(Summary: Tosfos clarifies the ruling.)

היינו סעודת מילה, דאמר במדרש דניצול מדינה של גיהנם, וסעודת נישואין בת"ח ובת כהן לכהן.


Clarification: This refers to a Se'udas Milah, about which the Medrash says tha it saves a person from the Din of Gehinom and the wedding feast of a Talmid-Chacham or of the daughter of a Kohen to a Kohen.

ודוקא שיש שם בני אדם מהוגנין ...


Clarification (cont.): And it speaks specifically where i is atended by decent people ...

כדאמרינן בזה בורר (סנהדרין דף כג.) 'נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובין בסעודה אלא כן יודעין מי מיסב עמהם'.


Proof: As the Gemara says in Sanhedrin (Daf 23.) 'The Chachamim of Yerushalayim would not participate in a Se'udah unless they knew with whom they were sitting.



תוס' ד"ה צריך לנהוג בו כבוד

(Summary: Tosfos qualifies this statement.)

בשלא למד ממנו ...


Clarification: If he did not learn from him ...

דבלמד ממנו, אמרינן (אבות פ"ו) בדוד (עשאו) [קראו] 'רבו אלופו', אע"פ שלא למד אלא שני דברים מאחיתופל.


Conclusion: Because if he did, the Mishnah in Avos (Perek 6) quotes David who referred to Achitofel as his Rebbe, his master, even though he only learned from him two things.



תוס' ד"ה דאמר אין משגיחים בבת קול

(Summary: Tosfos explains when we follow a Bas Kol.)

וא"ת, מאי שנא דקי"ל כבת קול דב"ה, ולא קי"ל כב"ק דרבי אליעזר?


Question: Why do we Pasken like the Bas Kol of Beis Hillel, but not like that of Rebbi Eliezer?

וי"ל, דהכא ב"ה הוו רובא, אלא דב"ש מחדדי טפי.


Answer: Because here Beis Hillel were the majority, only Beis Shamai were sharper ...

אבל התם דב"ק היה כנגד רבים, לא קי"ל הכי ...


Answer cont.): Whereas there the Bas Kol went against the majority, so we do not follow it ...

ובת קול לא יצתה אלא לכבודו, כדקאמרינן התם - 'מן השמים יוכיחו'.


Conclusion: In fact, the Bas Kol only went out in his (Rebbi Eliezer's) honor, as the Gemara says there 'Let them prove me right from Heaven!').

וא"ת, א"כ, היכי קאמר 'רבי יהושע היא', הא רבי יהושע קאי א'בת קול דר"א?


Question: How can the Gemara then establish the Beraisa like Rebbi Yehoshua, seeing as Rebbi Yehoshua was referring to the Bas Kol of Rebbi Eliezer?

וי"ל, מדקאמר 'אין משגיחין בב"ק!' משום 'דלא בשמים היא' - משמע דבכל דוכתא לית לן למיזל בתר בת קול.


Answer: That is because, his declaration 'Ein Mashgichin be'Bas Kol!' because of 'Lo ba'Shamayim Hi' implies that we never follow a Bas Kol.



תוס' ד"ה הביאו לפניו

(Summary: Tosfos rejects the Rashbam's explanation in favor of that of Rabeinu Chananel.)

פי' רשב"ם 'ירקות'.


Explanation #1: The Rashbam explains 'vegetables'.

ואין נראה, מדלא קתני בהדיא 'הביאו לפניו חזרת', כדקתני בסמוך 'הביאו לפניו מצה'.


Refutation: But this is not correct, since the Tana does not specifically say so, like it will shortly say 'They brought before him Matzah'.

ונראה כפי' ר"ח 'הביאו לפניו שלחן', שהרי אין מביאין השלחן עד אחר קידוש, ועל השלחן מונח החזרת.


Explanation #2: It therefore seems like the explanation of Rabeinu Chananel - that 'They brought the table before him', since one does not bring in the table until after Kidush, and the lettuce is on the table.



תוס' ד"ה מטבל בחזרת

(Summary: Tosfos explains the term, and then discusses if and when the first dipping needs to be in Charoses.)

כלומר - אוכל החזרת בטיבול ...


Clarification: This means to eat Chazeres (lettuce) by dipping ...

כמו 'השמש מטבל בבני מעים'.


Precedent #1: Like we learned 'The Shamash dips into the intestines'.

וכן 'מטבל בירקות'.


Precedent #1: And 'One dips into the vegetables'.

ובקרא נמי משתעי הכי - "כי תקרעי בפוך עיניך" (ירמיה ד), שמנחת הפוך בעינים.


Precedent #2: And the Pasuk too, speaks in this way, when it says (in Yirmiyah 4) "If you paint your eyes into mascara".

ופי' רשב"ם דהאי טיבול לאו בחרוסת, דהא אכתי לא בא.


Explanation #1: The Rashbam explains that this dipping is not done into Charoses, which has not yet been brought ...

כדקתני סיפא 'הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת'.


Proof: As we learn in the Seifa 'They brought before him Matzah, lettuce and Charoses'.

ואין זה ראיה, דהא קתני הכא 'חזרת', ותניא נמי בסיפא?


Refutation #1: This is no proof however, seeing as it mentions lettuce here, yet it repeats it in the Seifa?

ועוד דחזרת צריך להטביל בחרוסת משום קפא?


Refutation #2: Furthermore, one needs to dip the lettuce into the Charoses, on account of the Kafa (the poison or the worm)?

ומיהו היכא שהטיבול ראשון הוי בשאר ירקות, אין צריך לטבול בחרוסת, אלא או בחומץ או במים ומלח, כמו שהיה נוהג ר"ת.


Concession: But where the first Tivul is performed with other vegetables, one does not require Charoses, since either vinegar or salt-water will suffice, as was the custom of Rabeinu Tam.

דהא אמר בגמרא דחרוסת משום קפא, וליכא קפא אלא במרור.


Reason #1: a. Because the Gemara says that Charoses comes to kill the Kafa, and there is no Kafa other than in Maror.

וכ"ש לר"א בר צדוק דקאמר 'מצוה - זכר לטיט', דלא שייך אלא במרור לזכר ד"וימררו את חייהם בחומר" (שמות א).


Reason #2): And certainly according to R. Elazar b'Rebbi Tzadok, who maintains that Charoses comes to commemorate the Pasuk in Sh'mos (1) "And they embittered their lives with cement ... ".

ועוד, דלא שייך 'מצוה', שטיבול ראשון אינו אלא להיכירא.


Reason #3: And b. because the concept of Mitzvah does not apply, since it only comes as a recognition.

ודלא כה"ר יוסף שעשה בסדרו 'ויטבול בחרוסת', וכן רבינו שלמה בסידרו וה"ר שמעיה.


Refuting Those Who Disagree: And this does not conform with ha'Rav Yosef who wrote in connection with his Seider that 'one should dip in Charoses'. And this is also the opinion of R. Shlomoh and R. Sh'mayah.



תוס' ד"ה עד שמגיע לפרפרת הפת

(Summary: Tosfos defines 'Parperes' and explains the Mishnah.)

'פרפרת' קרי המרור שאוכל אחר המצה


Clarification: The Tana refers to the Maror that one eats after the Matzah 'Parperes'.

ו'פרפרת' כלומר ממשכת המאכל כמו 'פרפראות לחכמה' (אבות פ"ג מי"ח) ...


Meaning: Perperes also means something that draws on the food (like the Mishnah in Avos 'Parpera'os la'Chochmah').

שהירקות ממשיכות הלב למאכל.


Reason: Since vegetables bring on an apetite.

ומדקרי למרור 'פרפרת הפת' רמז במשנה דמצה קודמת למרור, כדאמר בגמרא.


Conclusion: And since it calls Maror 'Parperes ha'Pas, the Mishnah is hinting that Matzah precedes Maror, as the Gemara explains.



תוס' ד"ה הביאו לפניו מצה

(Summary: Tosfos describes the order of this part of the Seider.)

לפי שעקרו השלחן לפני מי שאומר הגדה ועושה הסדר, קתני 'הביאו לפניו מצה'.


Clarification: Because they removed the table from in front of the person reciting the Hagadah and giving the Seider, the Tana says 'They brought before the Matzah'.

ועקירת שלחן היא כדי שישאל הבן, ואביו עונה לו 'עדיין יביאו שלחן לעשות טיבול שני'.


Reason: Removing the table is in so that the son should ask (why), and the father answers him that they will bring the table back in order to perform the second dipping.

והבן ישאל 'למה אנו מטבילין שתי פעמים'?


Clarification (cont.): That is when the son asks why we dip in twice?

ומיד כשעוקרין מחזירין לפניו והמצה והמרור עליו. שהרי צריך לומר בהגדה 'מצה זו' ... 'מרור זה' ...


Clarification (cont.): Straight after removing the table one returns it with the Matzah and Maror on it, since one needs to recite in the Hagadah 'This Matzah ...' and 'This Maror' ... '.

וכדאמר (לעיל לו. ולקמן דף קטו:) 'לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה'.


Source: Just as the Gemara said earlier (Daf 36.) and will say later (Daf 115:) (It is called) 'Lechem Oni' - because one recites over it many words.



תוס' ד"ה אע"פ שאין חרוסת מצוה

(Summary: Tosfos explains why the Charoses is not Mevatel the Maror.)

ואם תאמר, אמאי לא אתי חרוסת דרשות ומבטל חזרת דמצוה?


Question: Why does the Charoses, which is R'shus, not negate the Chazeres (Maror) of Mitzvah?

וי"ל, דכיון דכל עיקר מרור לא ניתקן רק בטיבול בחרוסת משום קפא, לא מקרי ביטול בכך.


Answer: Since the Mitzvah of Maror was instituted specifically to be dipped in Charoses, on account of the Kafa (the poison or the worm), it cannot be negated by it.




תוס' ד"ה זאת אומרת מצות צריכות כוונה

(SUMMARY: Tosfos explains the Sugya, phrase by phrase.)

ריש לקיש סבר דמתני' סתמא קתני, ומיירי אפי' יכול למצוא שאר ירקות, אין לו לטרוח אחר שאר ירקות, אלא עושה שני טיבולין במרור.


Clarification: Resh Lakish holds that the Mishnah speaks S'tam - even if one is able to find other vegetables, one does not need to bother to search for them, but one may go ahead and perform the two dippings with Maror.

והיינו משום דמצות צריכות כוונה


Reason: Because 'Mitzvos require Kavanah'.

ו'כיון דלא בעידן ... ' ו' "בבורא פרי האדמה" הוא דאכיל ליה' ...


Clarification (cont.): And 'since it is not the time (of Maror) ... ' and 'one eats them with the B'rachah of "Borei P'ri ha'Adamah" ' ...

כלומר - שלא בירך 'על אכילת מרור' ...


Clarification (cont.): Meaning that one did not recite ' ... al Achilas Maror' ...

'ודילמא לא איכוון' - 'ודילמא' לאו דוקא - כלומר ודאי לא איכוון למרור, דאין מצוה אלא עד טיבול שני אחר מצה.


Clarification (cont.): Perhaps he did not have Kavanah' - 'Perhaps' is La'v Davka, because he definitely did not have Kavanah for Maror, since the Mitzvah is only due when one performs the second Tivul after the Matzah.

'הלכך בעי למהדר ואטבולי' - פי' ולברך 'על אכילת מרור'.


Clarification (cont.): 'Consequently, one needs to dip a second time' - and to recite the B'rachah ' ... al Achilas Maror'.

ולא נקט 'וברוכי'.


Implied Question: The Gemara does not mention 'and to recite the B'rachah' ...

משום דרב חסדא אית ליה בשמעתין דמברך 'על אכילת מרור' בטיבול ראשון.


Answer: Because of Rav Chisda, who holds in the Sugya that one recites 'al Achilas Maror' at the first Tivul.

והא דקאמר ' "ובבורא פרי האדמה" אכיל ליה' - היינו כלומר שאינו אוכל לשם אכילת מרור אלא אכלו לצאת ב'בורא פרי האדמה'.


Clarification (cont.): And when the Gemara says that 'one eats it with "Borei ha'Adamah" ' - it means that one is not eating it in order to fulfil the Mitzvah of Maror, but in order to be Yotzei 'Borei P'ri ha'Adamah'.

'דאי סלקא דעתך לא בעי כוונה', אם כן יצא חובת מרור בטיבול ראשון.


Clarification (cont.): 'Because if Mitzvos would not require then one be Yotzei the Chiyuv of Maror with the first dipping.

אע"ג דאכלו לפני מצה, וכתיב "על מצות ומרורים".


Implied Question: Even though it was eaten before the Matzah - and the Torah writes ' ... al Matzos u'Merorim ... "?

לא הויא עיכובא ...


Answer: The order is not crucial.

'אמאי צריך תרי טיבולי' (במרור)? הוה ליה לאהדורי א'שאר ירקות משום היכירא בטיבול ראשון, ואחר מצה בטיבול שני יאכל מרור?


Clarification (cont.): 'Why does one need two dippings' (in Maror)? One should rather have looked for other vegetables for the 'recognition' (to encourage the children to ask) of the first dipping, and then eaten Maror by the second dipping after the Matzah?

והגמרא דחי ד'לעולם אין צריכות כוונה, ומהדרינן א'שאר ירקי משום היכירא, וכדי לאכול מרור אחר המצה.


Conclusion: And the Gemara refutes the proof in that really Mitzvos do not require Kavanah, and one does look for other vegetables because of 'recognition', and in order to eat the Maror after the Matzah.

ומתניתין קמ"ל היכא דליכא שאר ירקי, דאפי' במרור בעינן תרי טיבולי כדי לאכול מרור כמצוותו, ומשום היכירא.


Conclusion (cont.): And our Mishnah is teaching us that, where no other vegetables are available, even if one uses Maror one dips twice, once, in order to eat the Maror in the correct manner, and once because of 'recognition' ...

ולא אמרי' שלא יאכל מרור עד לבסוף, ולא נחוש להיכירא.


Conclusion (cont.): And that we do not desist from eating Maror until the end, and not to worry about 'recognition'.



תוס' ד"ה אכלן דמאי יצא

(Summary: Tosfos discusses the difference between D'mai and Tevel de'Rabbanan.)

אבל ודאי לא יצא.


Clarification: But one is not Yotzei with Vaday ...

אע"ג דמעשר ירק דרבנן - כדאמרינן גבי מצה ב'כל שעה' (לעיל דף לה:) 'אבל לא בטבל'; ומוקי לה בטבל טבול מדרבנן; ואיתקש מרור למצה.


Rejected Question: Even though Ma'aser on vegetables is (also) de'Rabbanan, as the Gemara says in 'Kil Sha'ah (above, 35: [in connection with Matzah]) 'But not with Tevel'. And the Gemara there establishes it by Tevel de'Rabbanan; and Maror is compared to Matzah.

ובדמאי יצא נמי במצה, משום דאי בעי מפקיר נכסיה וחזי ליה.


Reason for D'mai: And one is also Yotzei Matzah with D'mai ... because if one wanted, one could declare one property Hefker and, in which case one would able to eat it.

וטעמא דהחמירו בודאי דרבנן דטבל דאורייתא מפיק התם (לעיל דף לה:) מ"לא תאכל עליו חמץ" - יצא זה שאיסורו משום בל תאכל טבל, ואיתקש מצה לחמץ.


Reason for Tevel de'Rabbanan: And the reason that they were stringent by Vaday is because Tevel d'Oraysa the Gemara learns there (Ibid.) from "Lo Yochal alav Chametz" - to preclude this case, which is Asur because of Bal Tochal Tevel', and Matzah is compared to Chametz (See Maharsha).



תוס' ד"ה אכלו בלא מתכוין יצא

(Summary: Tosfos explains the Kashya on Resh Lakish and the Tirutz.)

קשיא לריש לקיש.


Clarification: This is a Kashya on Resh Lakish.

ואע"ג דריש לקיש דייק ממתניתין?


Query: Even though Resh Lakish extrapolated from the Mishnah ...

ע"כ מתניתין לא איירי בכל ענין אלא בדליכא שאר ירקות.


Answer to Query: The Mishnah is speaking specifically where one does not have other vegetables.

וקא משני 'תנאי היא'.


Gemara's Conclusion: And the Gemara answers that it is a Machlokes Tana'im ...

וכיון דאיכא תנא דסבר כריש לקיש, דייק שפיר ריש לקיש ממתניתין דצריכות כוונה ...


Conclusion: And now that there is a Tana who holds like Resh Lakish, he is justified in extrapolating from the Mishnah that Mitzvos Tzerochos Kavanah.

כי מסתמא איירי בכל ענין, אפי' איכא שאר ירקות.


Conclusion (cont.): Since it probably speaks in all cases, even where there are other vegetables.



תוס' ד"ה סילקא וארוזא

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

וכ"ש שני מיני בשר.


Clarification: And how much more so two kinds of meat.)



תוס' ד"ה לית דחש לה לדר' יוחנן בן נורי

(Summary: Tosfos explains why this is.)

וטעמא, דאינו בא לידי חימוץ אלא לידי סרחון - בפ' כל שעה (לעיל דף לה.).


Reason: Because it does not reach the stage of Chimutz, it only (becomes foul and) smells.



תוס' ד"ה שני מיני בשר

(Summary: Tosfos disagrees with the explanation of Rabeinu Chananel.)

פירוש ר"ח צלי זכר לפסח, ומבושל זכר לחגיגה.


Explanation #1: Rabeinu Chananel explains - one roasted, to commemorate the Pesach; the other cooked, to commemorate the Chagigah.

ולא נהירא - דקיימא לן כבן תימא (לעיל דף ע.) ד'אין חגיגה נאכלת אלא צלי'


Refutation: But this is not correct, seeing as we Pasken like ben Teima (above on Daf 70.) who holds that (also) 'the Chagigah may only be eaten roasted'.

דמתניתין אתיא כוותיה.


Source: Since the Mishnah concurs with him.

לכך נראה דתרוייהו מבושלין.


Explanation #2: It therefore seems that both dishes should be cooked

וכן משמע לשון 'תבשילין'.


Proof: And this is also the implication of 'Tavshilin'.



תוס' ד"ה אחד זכר לפסח ואחד לחגיגה

(Summary: Tosfos discusses the obligation of preparing two cooked dishes for the Seder.)

כשחל י"ד להיות בשבת, אין צריך רק בישול אחד, דחגיגת י"ד אינה דוחה את השבת.


Halachah: When the fourteenth falls on Shabbos, only one cooked thing is required, since the Chagigah of the fourteenth does not override Shabbos.

ומיהו אומר ר"י, דמ"מ אין לחלק ...


Refutation: The Ri however says that one should not differentiate ...

דדמי לחובה אם היינו מניחים מלעשות שני תבשילין.


Reason #1: Since, if one would drop the second cooked thing, it would convey the impression that it is obligatory (and not just a custom).

וגם יש לחוש שמא לא יעשו בשאר פסחים.


Reason #2: And Besides, there is reason to suspect that one will continue not to not prepare two cooked things on other years too.

ואין שום חשש אם אנו עושין אע"ג דלא צריך ...


Conclusion: In any event, there is nothing to worry about if one prepares two cooked dishes even where it is not necessary.

דליכא למיחש שמא יבנה בית המקדש ויאמרו 'אשתקד עשינו זכר לחגיגה בשבת והשתא נמי נקריבה בשבת' ...


Reason: Since there is no reason to worry that, perhaps the Beis-ha'Mikdash will be rebuilt, and people will say 'Last year we commemorated the Chagigah on Shabbos, this year too, let us bring it on Shabbos!'

דהקרבה מסורה לזריזין, וכשיבנה משה ואהרן יהא עמנו, וליכא למיטעי.


Reason (cont.): This is because Korbanos are handed over to people who keen to perform Mitzvos. Moreover, when the Beis-ha'Mikdash is rebuilt, Moshe and Aharon will be with us, so nobody will make a mistake.

אך הבא להניח מלעשות שני תבשילין, אין מזהירין אותו.


Nevertheless: On the other hand, one does not warn somebody who desists from preparing two cooked dishes to prepare them.



תוס' ד"ה אמר רב הונא מברך כו'

(Summary: Tosfos maintains that Rav Huna concurs with Resh Lakish.)

רב הונא סבר כריש לקיש, דבעי כוונה.


Clarification: And Rav Huna concurs with Resh Lakish, who requires Kavanah ...

ואפי' אית ליה שאר ירקות, עביד במרור שני טיבולי.


Conclusion: Consequently, even if one has other vegetables, one is permitted to use Maror for the two dippings.