PESACHIM 42 (25 Av) - Dedicated by Mrs. G. Kornfeld for the Yahrzeit of her mother, Mrs. Gisela Turkel (Golda bas Chaim Yitzchak Ozer), on 25 Av. Mrs. Turkel was an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah.

1)

TOSFOS DH LIMEID AL KOL HA'PARSHAH SHE'HI BE'LA'V

תוס' ד"ה לאמר לימד על כל הפרשה שהיא בלאו

(SUMMARY: Tosfos qualifies the Beraisa.)

נראה לר"י, דהיינו דוקא בהנך דברים דאית בהו לאו הבא מכלל עשה; אבל שאר דברים לא.

(a)

Clarification: The Ri explains that this refers exclusively to those things that contain a La'v ha'Ba mi'Chelal Asei, but not to anything else.

HADRAN ALACH 'KOL SHA'AH
PEREK VE'EILU OVRIN
2)

TOSFOS DH V'EILU OVRIN BA'PESACH

תוס' ד"ה ואלו עוברין בפסח

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi and the Riva's interpretation of 'Eilu Ovrin'.)

פ"ה, לעבור עליהן ב'בל יראה ובבל ימצא'. וגם ריב"א מדקדק מלשון עוברים דמשמע עוברין מן העולם.

(a)

Explanation #1: Rashi explains this to mean that one transgresses 'Bal Yera'eh and Bal Yimatzei'. The Riva too, explains that the expression 'Ovrin' implies that it must be removed from the world.

ואין נראה לר"ת, דמשמע דכל הנך מרבינן מ"כל מחמצת לא תאכלו", ואפילו באכילה לא הוה מיחייב, אי לאו דרבייא קרא - ומהיכי תיתי 'בל יראה ובל ימצא'?

(b)

Refutation: Rabeinu Tam disagrees however, since all the things listed in the Mishnah are included in "Kol Machmetzes Lo Socheilu". Indeed, even eating them would be permitted if the Torah had not specifically included them. So how can one possibly ascribe to them the Isur of 'Bal Yera'eh and Bal Yimatzei'?

ונראה לר"ת ד'אלו עוברין' - פי' האוכלין. ו'עוברין' היינו מעל השולחן, דלאו בני מיכל נינהו; אבל 'בל יראה' ליכא.

(c)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that 'Eilu Ovrin' refers to the food, and that what the Mishnah means is that they must be removed from the table because they may not be eaten. But 'Bal Yera'eh ... ' does not apply to them.

3)

TOSFOS DH REBBI ELIEZER OMER AF TACHSHITEI NASHIM

תוס' ד"ה רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים

(SUMMARY: Tosfos clarifies Rebbi Eliezer's opinion, and resolves an apparent contradiction between Rebbi Eliezer in the Mishnah and Rebbi Eliezer in the Gemara.)

היינו חמץ נוקשה.

(a)

Explanation #1: This is Chametz Nokshah.

ואפילו הוי חמץ דגן גמור על ידי תערובות, מ"מ מדקאמר 'אף', משמע דמודה לת"ק.

(b)

Explanation #2: Though in fact, even if it is Ta'aroves Chametz (proper Chametz that is mixed with other things), nevertheless, since Rebbi Eliezer says 'also', it seems that he agrees with the Tana Kama (See Maharsha).

ובגמרא אמרי' דרבי אליעזר סבר נוקשה בעיניה בלא כלום.

(c)

Implied Question: Now the Gemara states that plain Nokshah is not Chayav anything (is permitted to retain).

לכך נראה דגרס רבי אלעזר בחד מינייהו, או במתני' או בגמרא.

(d)

Answer: Consequently, the authorof either the Mishnah or the Gemara must be Rebbi Elazar.

42b----------------------------------------42b

4)

TOSFOS DH HA B'D'RAVKA HA B'D'PURTZENI

תוס' ד"ה הא בדרווקא והא בדפורצני

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's answer.)

והא דאמרינן שחזקתו מן התמד, היינו מתמד דפורצני, אבל דרווקני טוב מאד, ואינם נעשים לעולם חומץ.

(a)

Clarification: When the Gemara claims that there is a Chazakah that it comes from Temed, it is referring to Temed of Purtz'ni (that is made from the pits), but the Temed of Ravkani (that is made from the dregs) is good quality, and never turns into vinegar.

5)

TOSFOS DH V'SIMNAYICH SISNI

תוס' ד"ה וסימניך סיסני

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Sugya with the Sugya in Shabbos.)

בבמה אשה יוצאה (שבת סו.) גבי 'הקיטע יוצא בקב שלו. רבי יוסי אוסר' גרסינן וסימניך סמ"ך סמ"ך הוא סימן טוב יותר.

(a)

Implied Question: In Perek Bameh Ishah Yotz'ah (Shabbos 66.) where Rebbi Yossi forbids a lame man to go out with his stump, the Gemara gives the sign as 'Samech' 'Samech', which is better than the one here.

והכא לא מצי למימר הכי משום דשערי בשי"ן כתיב.

(b)

Answer: Only the Gemara could not possibly have given that sign here, since 'Sa'ari' is spelt with a 'Siyn' (and not with a 'Samech').

6)

TOSFOS DH TIPULAN SHEL B'NOS ASHIRIM

תוס' ד"ה טיפולן של בנו' עשירי'

(SUMMARY: Tosfos explains the difference between this and 'Tachshitei Nashim.)

וא"ת, א"כ היינו 'תכשיטי נשים'?

(a)

Question: In that case, this is synonymous with 'Tachshitei Nashim' (which we just rejected)?

ותירץ הר"י דאורלינ"ש, דהכא מיירי בפנים של מעלה, דלא מאיס כל כך, כשטופלים על פניהם; ו'תכשיטי נשים' היינו בפנים של מטה, שטופלים להסיר השער, דמאיס טפי.

(b)

Answer: The Ri from Orleans answers that here, it is speaking about the upper face (i.e. 'Panim' literally), and the ointment that is spread on it does not become disgusting; whereas 'Tachshitei Nashim' is speaking about the lower face (the intimate part of the woman's body), on which they rub the ointment to remove the hair, which becomes disgusting.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF