PESACHIM 55 (8 Elul) - Dedicated in memory of Esther Miryam bas Harav Chaim Zev and her husband Harav Refael Yisrael ben Harav Moshe (Snow), whose Yahrzeits are 7 Elul and 8 Elul respectively. Sponsored by their son and daughter in law, Moshe and Rivka Snow.

פסחים דף נה. א

האם יש לכל אדם לנהוג כתלמיד חכם או חיישינן בזה ליוהרא?

בענין ק"ש בענין מלאכה בט' באב
לרבנן לר' יוחנן רק ת"ח רשאי לקרות [1] רק תלמידי חכמים בטלים
לרב שישא כל חתן שרוצה לקרות יקרא [2]
לרשב"ג לר' יוחנן כל חתן שרוצה לקרות יקרא כל אדם יעשה עצמו כת"ח ויבטל
לרב שישא רק ת"ח רשאי לקרות

מה דין עשיית מלאכה בערב פסח בלילה? [תוד"ה אמר].

אליבא דב"ש אליבא דב"ה
לר' יהודה - דתלוי באיסור [3] אסור בלילה מותר בלילה
לר' מאיר - דתלוי במנהג [4] אין מחלוקת ותלוי במנהג

שיבולת שנעקרה אם שותלה ג' ימים קודם העומר, העומר מתירה או לא?

במקום הטיט - קרקע לחה במקום הגריד - קרקע יבשה
לרבא רב ששת ורב אשי מתירה [5] אין מתירה
לרבינא אין מתירה [6] אין מתירה

פסחים דף נה. א

האם מותר לסיים מלאכה שהתחיל קודם י"ד - עד חצות של י"ד, במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה [7]. ומה הדין להתחיל בי"ד עצמו במקום שעושים מלאכה, באופן שיגמור עד חצות?

לסיים מלאכה שהתחיל קודם י"ד להתחיל מלאכה ויסיים קודם חצות
לצורך המועד שלא לצורך המועד לצורך המועד שלא לצורך המועד
צד ראשון [8] מותר אסור אסור אסור
צד שני מותר מותר מותר אסור
צד שלישי מותר מותר אסור אסור

פסחים דף נה: א

מה הדין להושיב תרנגולת בי"ד ובחול המועד?

בי"ד בחול המועד
להושיב לכתחילה מותר אסור
היכא
שכבר
ישבה
מרדה
פחות משלשה ימים
כ"ש שמותר לרב הונא: ישבה ג' ימים מותר, לא ישבה אסור [9]
לרב אמי: אפי' לא ישבה ג' ימים מותר
מרדה שלשה ימים [10] מותר אסור

מה הדין גריפת רעי בי"ד ובחול המועד?

בי"ד בחול המועד
הזבל שבחצר גורפין מתחת הבהמה
ומוציא לאשפה
גורפין ומסלקים לצדדים
נתמלאה החצר זבל כברפת גורפין מתחת הבהמה ומוציא לאשפה

האם מותר להביא או להוליך כלים שאינם לצורך המועד [11] מבית או לבית האומן?

בי"ד בחול המועד
כשמאמינו [12] מוליך ומביא
אפי' שלא לצורך המועד
אינו מוליך ואינו מביא
כשאין מאמינו מביא בצינעה אבל אינו מוליך

-------------------------------------------------

[1] הקשתה הגמ' סתירה בין מחלוקת רבנן ורשב"ג בדין ק"ש לבין מחלוקתם גבי ט"ב, שלרבנן כל חתן אם רוצה לקרות ק"ש קורא ולא חיישינן ליוהרא, ואילו לגבי ט"ב ס"ל לרבנן שדוקא ת"ח בטלים בו, ואילו כל אדם אין לו לנהוג כן דחיישינן ליוהרא. ולרשב"ג להיפך, לגבי ק"ש אמר "לא כל הרוצה ליטול את השם יטול" - והיינו דחייש ליוהרא. ואילו לגבי ט"ב ס"ל שלעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם, ולא חייש ליוהרא. ותירץ ר' יוחנן דמוחלפת השיטה, וכדלהלן.

[2] ורב שישא תירץ על הקושיא הנ"ל, דרבנן ס"ל שבק"ש לא שייך יוהרא דעושה כמו כולם שקוראים, ולכן מתירים לו לקרות. משא"כ בט"ב שכולם עושים במלאכה והוא לא עושה יש בזה יוהרא. ואילו רשב"ג ס"ל שבק"ש אין טעם שיקרא אם אינו ת"ח, דהא ודאי שלא יוכל לכוון, ואם בכל אופן עושה יש בזה יוהרא, משא"כ לגבי מלאכה אין ניכר יוהרא, דהרואה אומר מלאכה אין לו לעשות, והוא כשאר הבטלנים שבשוק.

[3] כלומר, בגליל פסקו שאסור לעשות מלאכה מדינא, ואילו ביהודה פסקו שמותר לעשות מלאכה.

[4] פי', ר"מ נחלק על ר' יהודה במה שאמר שנחלקו ביהודה וגליל בדין אם עושים מלאכה או לא, אלא ס"ל שמדינא אין איסור מלאכה, ומקומות מקומות יש, דיש שנהגו שלא לעשות מלאכה ויש שנהגו לעשות מלאכה. וכתבו התוס', דלפ"ז לא שייך מחלוקת ב"ש וב"ה בענין מנהג, דהרואה יראה כיצד נהגו.

[5] ס"ל דאם שתלה ביום י"ד אמרינן פעמיים מקצת היום ככולו ויש כאן ג' ימים, והם מקצת יום י"ד וכל יום ט"ו ומקצת יום ט"ז. וכגון שהיו ביהודה מקום שנוהגים לעשות מלאכה בי"ד, או ששתל בלילה שאליבא דב"ה בכל מקום עושים מלאכה.

[6] דלא אמרינן גבי השרשה פעמיים מקצת היום ככולו, ודוקא אם שתלה ביום י"ג מהני.

[7] אכן לענין להתחיל מלאכה בי"ד עצמו, אפי' במקום שעושים בו מלאכה, ואפי' שיכול לגומרה קודם חצות - אסור לו להתחיל.

[8] וכצד זה הסיקה הגמ' (בעמוד ב') מכח הברייתא, שאמרה "ר"מ אומר כל מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה בארבע עשר" - ומבואר שאין היתר לעשות מלאכה אפי' במקום שנהגו אא"כ הוא מלאכה שהתחיל בה קודם י"ד (דהיינו קודם עלות השחר של י"ד), ורק צריך לגומרה, וגם הוא לצורך המועד, אבל בלא שני תנאים אלו אסור.

[9] פי', שאז אם לא תשב יפסדו, דלא ראוים לאכילה. אכן ר' אמי מתיר אפי' בתוך שלשה כי סו"ס התקלקלו קצת, וצריך למוכרן בזול רק למי שאינו איסטניס.

[10] אם מרדה שלשה ימים שכבר התקררה מלדגור, ולא תרצה לחזור לדגור אלא בטורח מרובה, בזה אסור.

[11] אולם כדים וכוסות שהם לצורך המועד מותר.

[12] פי', שמאמין לאומן שלא יגנבם למוכרם למישהו אחר, או שמאמינו לתת לו שכרו עכשיו ושלא יתבע שכרו ממנו שוב אם ישארו הכלים אצלו.

עוד חומר לימוד על הדף