פסחים דף ג. א
היולדת נקבה [1], והפילה אחר זמן דלהלן עוד ולד, האם מביאה קרבן אחד או שנים?
| הפילה תוך פ' יום | הפילה לאור יום פ"א | הפילה ביום פ"א | |
| לבית שמאי | מביאה אחד | מביאה אחד | מביאה שנים |
| לבית הלל | מביאה אחד | מביאה שנים [2] | מביאה שנים |
מהיכן לומדים טומאת מרכב ומושב באיש ובאשה? [תוד"ה שהרי].
| מרכב - הנוגע טמא עד הערב ומכבס בגדים | מושב - טמא עד הערב ואין טעון כיבוס [3] | |
| באיש | וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא (ויקרא טו:ט) | וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא (שם:ד) |
| באשה | וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יְכַבֵּס (שם:כב) | אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא ישֶׁבֶת עָלָיו (שם:כג) |
[1] אכן ביולדת זכר לא משכחת לה, דכבר אחר ארבעים יום היא יוצאת לזמן הראוי להביא קרבן, ובתוך ארבעים יום אינה יכולה להתעבר בולד שיהיה בו עיבור של מ' יום - עד שנדון בו שתפטר בקרבן אחד.
[2] וכך אמרו ב"ה לב"ש, מה שונה ליל פ"א מיום פ"א, הרי לכל דבר זמן היום והלילה שוים. ועוד, דהרי ליל פ"א שוה ליום פ"א לענין טומאה - שדמיה טמאין, א"כ יש להשוותו גם לקרבן, שכמו שאם ראתה ביום פ"א מודים אתם שמביאה עוד קרבן, כך בליל פ"א מביאה עוד קרבן. וב"ש עונים, דכיון שלא יצאה בלילה לשעה שראויה להביא בהם את הקרבנות - לכן מחשיבים את ההפלה השניה כאילו היתה תוך פ' יום. ודמים אינם ראיה, דהרי גם בהפילה תוך מלאת דמיה של השבועים הראשונים טמאים, הרי שאין הדמים ראיה. ולמסקנא אמרו ב"ה דילפינן מקרא "או לבת" - לרבות אור לשמונים ואחד.
[3] נמצא לפ"ז שיש חילוק דיני בין מרכב למשכב, וא"כ מקשים התוס' כיצד הוציא באשה מושב בלשון מרכב. ותירצו, שכוונת הגמ', שלא כתב בפירוש דין מרכב באשה, אלא רק למדו מריבוי מ"הכלי", והטעם משום שלא רצה להוציא לשון מרכב באשה.