נדה דף מז. א

מה דין תרומה וחלה בזמן הזה?

חלה
למ"ד תרומה בזמן הזה דרבנן

לרבנן דבי רב: דאורייתא [1]

לרב הונא בריה דר"י: דרבנן [2]

למ"ד תרומה בזמן הזה דאורייתא

נדה דף מז: א

מה הם שלבי הגדלות באשה ולמה נפ"מ?

איזה זמן זה? ולמה נפ"מ?
פגה ימי הקטנות עד י"ב אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה
בוחל ימי הנערות אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, ואינה ממאנת
צמל בגרות [3] אין לאביה רשות בה, וחולצת

באופנים דלהלן, האם נקראת החצר חצר צורית שחייבת במעשר [4] או לא נקראת ופטורה [5]?

יש לה שומר אחד פותח ונועל אין בוש לאכול בה שואלים בה לנכנס חצר פנימית ויש חיצונה
לר' ישמעאל נקראת אינה נקראת אינה נקראת אינה נקראת אינה נקראת
לר' עקיבא אינה נקראת נקראת אינה נקראת אינה נקראת אינה נקראת
לר' נחמיה אינה נקראת אינה נקראת נקראת אינה נקראת אינה נקראת
לר' יוסי אינה נקראת אינה נקראת אינה נקראת נקראת אינה נקראת
לר' יהודה אינה נקראת אינה נקראת אינה נקראת אינה נקראת נקראת

נדה דף מז: א

מאיזה גיל אמרינן בזכר שהוא סריס ובנקבה שהיא איילונית כשלא הביאו שערות [6]?

זכר נקבה
לבית הלל ולר' יוסי בן כיפר בן עשרים בת עשרים
לבית שמאי ולרבי בן שמונה עשרה בת שמונה עשרה
לר' אליעזר בן עשרים בת שמונה עשרה

האם בעינן בשנים הנמנים בכוליה פירקין שיהיו מעת לעת שלמים,
או אפי' יום אחד (או שלשים) בשנה חשוב שנה [7]?

בת שלש, בן תשע, בת י"א וי"ב, בן י"ב וי"ג בת עשרים ובן עשרים
לרב מעת לעת מעת לעת
לעולא מעת לעת [8] יום אחד בשנה חשוב שנה [9]

איזה מעת לעת בעינן בדינים דלהלן? [תוד"ה כולן].

האם בעינן שנה שלמה? האם בעינן גם מעת לעת לשעות [10]?
בקדשים בעינן בעינן
בבתי ערי חומה בעינן בעינן
בשדה אחוזה בעינן לא בעינן
שש שנים דעבד עברי בעינן לא בעינן
שבבן ובבת בעינן [11] לא בעינן
-------------------------------------------------

[1] והטעם שלכו"ע יתכן דחלה דאורייתא, כיון שמצינו שנתחייבו בחלה גם בלא חיוב תרומה - בי"ד שנה שכבשו וחילקו, דחיוב חלה הוא משעה שבאו לארץ, ואילו תרומה רק אחר ירושה וחלוקה.

[2] והטעם שלכו"ע יתכן דחלה דרבנן, כיון שחלה תלויה בביאת כל ישראל, וכשעלו עם עזרא לא כל ישראל עלו.

[3] נחלקו רש"י ור"ת (בתוד"ה איזהו), האם שאלת המשנה "איזהו סימנין", וכן הסימנים שנתנו האמוראים בגמ' הם סימני נערות או סימני בגרות, דלרש"י הם סימני בגרות, ולר"ת הם סימני נערות.

[4] כתבו התוס' (בד"ה איזהו), דכל זה מדרבנן, דמדאורייתא עד שיראה פני הבית.

[5] כל האופנים דלהלן, מיירי שיש בה רק אחד מן האופנים אבל אין בה לשאר. אכן כל זה הוא לשיטות התנאים דלהלן, אולם הלכה ככולם להחמיר, דהיינו שבכל אחד מהאופנים דלהלן נקרא חצר צורית וחייבת במעשר, כן הוא הלשון הראשון ברש"י. וללשון השני ס"ל שכבר בחצר שאין אדם בוש לאכול בה (והיינו החצר הפחותה מכל האופנים) כבר אין אוכלים בה פירות הנכנסים לתוכה עד שיתעשרו. אולם להפריש מהפירות שבה על טבל אחר החייב (ושלא יחשב מפריש מן הפטור על החיוב), הוא עד שיהיה לה שומר קבוע (והיינו החצר החשובה ביותר מכל האופנים).

[6] אכן חלוק הדבר אם יש להם שאר סימני סריס ואיילונית או שאין להם, דאם יש להם לא חולצים ולא מייבמים ואם בא עליה אינו כלום והוי כביאת קטן פחות מבן ט'. ואם אין לה לשאר סימנים דין הסריס כקטן בן תשע - שאם בא עליה ביאתו עושה בה מאמר וצריכה גם גט, ועוד דאינה נפטרת עד רוב שנותיו (בן ל"ה), שאז אם לא הביא ב' שערות ודאי סריס הוא.

[7] וזה נקרא "בתר שנות עולם" - דהיינו כמו שבשנות עולם אנו חושבים ליום אחד בשנה כשנה, כך לענין מנין השנים הללו, מאימתי שנכנס לשנתו אפי' יום אחד - כבר חשוב שנה.

[8] ס"ל לעולא דרק היכא דתנן להדיא במתניתין "ויום אחד" - בא לומר שהם שנים דמעת לעת, ובמשנתנו דלא תנן הכי, ש"מ דלא בעי מעת לעת אלא אזלינן בתר שנות עולם.

[9] כן פירש"י בדברי עולא (בד"ה בכוליה פרקא), אולם בדברי ר' יוסי בן כיפר ורבי נאמר להדיא דבעינן ל' יום בשנה.

[10] כגון אם נולד בשתים בצהרים שאינו נחשב בן שנתו אלא עד שיגיע שעה שתים בשנה הבאה.

[11] ומזה מוכח כשיטת רב, דכל השנים האמורים בענין בן ובת בעינן שנה שלמה מעת לעת ואין חילוק, ולא כתנא דמתניתין שלא הזכיר לגבי בן עשרים "יום אחד". ולא כר' יוסי בן כיפר ורבי, שאמרו שסגי בל' יום משנת עשרים או י"ח.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף