[1] כלומר דתולין ואינו ודאי. והטעם דספקו טמא, דאם בא הדם מן העלייה היה צריך להמצא הדם מן הלול ולחוץ, דדם שבא מן העלייה אינו חוזר לאחורי האשה - אלא יוצא החוצה, ודם זה שנמצא מן הלול ולפנים מסתמא בא מן החדר. אמנם לא חשיב להו ודאי טמא, דאולי "אזדקרא" - דהיינו ששכבה על גבה, ויתכן שדם העלייה נכנס לבפנים.

[2] דכיון ששני דמים יוצאים דרך הפרוזדור, א"כ יש לנו להסתפק בכל דם שנמצא כאן - מן הלול ולחוץ - האם הוא מן העלייה או מן החדר, ולכן תולין. אולם מן הלול ולפנים - ששם באים רק דמי החדר - ודאי טמא.

[3] לפירש"י נראה שכך הם ציור הדברים, יש באשה חדר (-רחם / מקור) שנמצא לצד אחוריה, וממנו נמשך פרוזדור לצד פניה, ומעל החדר והפרוזדור יש עלייה. ובין העלייה לגג הפרוזדור לצד פניה יש לול שעוברים ממנו דמי העלייה לפרוזדור, אולם הפרוזדור ארוך הוא וממשיך עוד לצד פניה (-מן הלול ולחוץ). ובקרקעית הפרוזדור יש גם נקב תחתון (-פתח בית הרחם), ופתח זה נמצא באמצע בין פתח הלול שלמעלה לבין החדר. ועתה יובן, דמי החדר צריכים להמצא בפרוזדור מן הלול ולפנים (לצד אחוריה), ואין להם להגיע עד הלול ולחוץ, דיש להם כבר לצאת דרך פתח בית הרחם שבאמצע וכנ"ל, אלא א"כ היא שוחה על צד בטנה. וכן דמי העלייה צריכים להמצא דוקא מן הלול ולחוץ - ולא להגיע עד הלול ולפנים (לצד אחוריה), אלא א"כ היא מזדקרת - דהיינו ששוכבת על גבה. וזהו דאמר אביי, דאם אתה חושש למאורעות של אזדקרות ושחייה, יש לך להסתפק בכל מקום שימצא הדם. ואם אתה הולך אחר חזקת הדם בלא לחשוש למאורעות, א"כ מן הלול ולפנים שהוא לצד אחוריה - ודאי טמא, ומן הלול ולחוץ שהוא לצד פניה - ודאי טהור.