12TH CYCLE DEDICATION
NEDARIM 30 - (13 Shevat) - dedicated by Steven and Lynn Farber l'Iluy Nishmas Steven's mother, Esther (bas Rav Moshe) Farber of Riverdale, NY, who passed away on 13 Shevat 5763. A descendant of the Chasam Sofer, Esther was a courageous woman whose dedication to Torah ideals affected the lives of her many students and friends.

1)

RAN DH Hacha She'ani d'Amiraso l'Gavoha k'Mesiraso l'Hedyot (cont.)

ר"ן ד"ה הכא שאני דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (המשך)

והיינו דמחדשין השתא דמעיקרא נמי הוה סבירא לן דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמשום הכי מקשינן פשיטא וכמו שכתבתי למעלה

(a)

Explanation: This is the Chidush we say now. Also initially, we held that Amirah to Hekdesh is like Mesirah to a person. This is why we asked "this is obvious!", like I wrote above;

אלא דמעיקרא לא הוה סבירא לן דעדיפא טפי אמירה לגבוה ממסירה להדיוט

1.

However, initially we did not hold that Amirah to Hekdesh is better than Mesirah to a person;

אבל במסקנא מחדשין דאמירה לגבוה אפילו בלא מעכשיו מהניא כמסירה גמורה להדיוט דהיינו במעכשיו

i.

Now in the conclusion, we are Mechadesh that Amirah to Hekdesh, even without 'from now', helps like full Mesirah to a person, i.e. with 'from now.'

ומהא שמעי' דהאומר סלע זו לצדקה לאחר שלשים יום דלא מצי הדר ביה דאמירה לגבוה כמסירה גמורה להדיוט דמי

(b)

Opinion #1: From here we learn that one who says "this coin is to Tzedakah after 30 days", he cannot retract, for Amirah to Hekdesh is like full Mesirah to a person.

אבל הרשב"א ז"ל כתב דאפשר דכי אמר הכי נמי מילי אליבא דבר פדא דס"ל דקדושת דמים לא פקעה בכדי

(c)

Opinion #2: However, the Rashba wrote that perhaps we say so only according to Bar Pada, who holds that Kedushas Damim does not vanish;

אבל לרבא ואביי דס"ל דקדושת דמים פקעה בכדי מוקמי ברייתא כפשטיה

1.

However, Rava and Abaye hold that Kedushas Damim vanishes. They establish the Beraisa like its simple meaning.

ונהי דתקשי לרבא תרווייהו בקדושת דמים למה לי

(d)

Implied question: It is difficult for Rava! Why must both [clauses] discuss Kedushas Damim?

אפשר דדחיק נפשיה למימר זו וא"צ לומר זו קתני כדאשכחן דכוותה בהש"ס טובא

(e)

Answer: Perhaps he is forced to say that the Mishnah teaches "this, and we need not even teach this", like we find many times in the Gemara.

הלכך לדידהו אפשר דנהי דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט ה"מ כמסירה גרידא בלא מעכשיו אבל כמסירה דמעכשיו לא

1.

Therefore, it is possible that granted, Amirah to Hekdesh is like Mesirah to a person, but this is only like Mesirah without 'from now.' It is not like Mesirah 'from now';

דאי אפשר שתקנה יותר אמירה ממסירה הלכך לדידהו האומר הרי זו עולה לאחר ל' יום יכול לחזור בו ופלוגתא היא בירושל', הרשב"א ז"ל.

2.

It is impossible acquire more than Mesirah to a person. Therefore, according to them, [if he said] "it is an Olah after 30 days", he can retract. There is an argument about this in the Yerushalmi. This is from the Rashba.

2)

RAN DH v'Ishah Nami k'Pad'uha Acherim Damya

ר"ן ד"ה ואשה נמי כפדאוה אחרים דמיא

(SUMMARY: The Ran discusses whether we can resolve the question.)

לפי שמיד שנתגרשה יוצאת מרשות הבעל לרשותה ואין קידושין חלין עליה

(a)

Explanation: Immediately after she was divorced, she went from the husband's Reshus to her Reshus, and Kidushin does not take effect on her.

וק"ל אדרבה אשה לפדאן הוא דמיא שכשם שנטיעות הללו לפי שאינן יוצאות מרשות הקדש או מרשותו מצי לאקדושינהו לאחר שיפדו

(b)

Question: Just the contrary! A woman is like one who redeemed them himself! Just like these saplings, since they do not leave the Reshus of Hekdesh or his (the Makdish's) Reshus, he can be Makdish them after they are redeemed. (Kehilas Yakov 23 - since they never enter the Reshus of someone other than the Makneh and the Koneh, the Makneh can stipulate now for another Hakna'ah after they return to his Reshus);

כך אשה זו כיון שאינה יוצאה מרשות הבעל או מרשות עצמה בדין הוא שתהא יכולה להתקדש מעתה אפילו לאחר שתתגרש

1.

Similarly, this woman, since she does not leave the Reshus of the husband or her Reshus, it is proper that she can become Mekudeshes even after she is divorced!

וניחא לי דאי מציא אשה לקדש עצמה לאיש ה"נ דהויא היא דומיא דמקדיש נטיעות ממש

(c)

Answer: If a woman could be Mekadesh herself to a man, this would truly be like one who was Makdish saplings;

אלא כיון שהתורה אמרה כי יקח איש אשה ולא אמרה כי תלקח אשה לאיש לא כל הימנה שתכניס עצמה לרשות הבעל

1.

However, since the Torah said "Ki Yikach Ish Ishah" and it did not say 'Ki Tilakach Ishah l'Ish', she cannot enter herself into her husband's Reshus;

ומש"ה אמרי' בפ"ק דקידושין (דף ה) דאי אמרה היא הריני מאורסת לך אין בדבריה ממש

2.

Support: This is why we say in Kidushin (5b) that if she said "I am Me'oreses to you", her words have no effect.

אלא מכיון שהיא מסכמת לקדושי האיש היא מבטלת דעתה ורצונה ומשוי נפשה אצל הבעל כדבר של הפקר והבעל מכניסה לרשותו

3.

Explanation: Rather, since she agrees to the man's Kidushin, she nullifies her intent and will, and makes herself regarding the husband (the Mekadesh) like a Hefker item, and her husband takes her into his Reshus;

הלכך אין אנו דנין בקדושין מצד האשה אלא מצד הבעל ולגבי בעל כפדאוה אחרים דמיא

i.

Therefore, we do not judge Kidushin from the woman's perspective (as if she is the Mekadesh), rather, from the husband's perspective. Regarding the husband, it is as if someone else redeemed her;

דבקידושין הראשונים היא ברשותו ולאחר גרושין יוצאה מרשותו ומש"ה לא מצינן למיפשט גבי קדושין דחיילו מפדאן הוא דלא דמיין וכדכתיבנא

4.

In the first Kidushin, she was in his Reshus. After divorce, she leaves his Reshus. Therefore, we cannot resolve that [a second] Kidushin takes effect from the case when he redeemed them, for these are different, like I wrote.

ומפדאום אחרים נמי לא מצינן למפשט דלא חיילי משום דלא דמי נמי לגמרי

(d)

Observation: Also, we cannot resolve it from the case when someone else redeemed them, that [Kidushin] does not take effect, for it is not totally similar;

דהא הכא האשה ג"כ מכנסת עצמה לרשותו במקצת ואיכא לדמויי לפדאן הוא והיינו דליכא למפשטא מהא כלל כנ"ל

1.

Here, also the woman enters herself into his Reshus a little, and we can compare it to when he redeemed them. Therefore, we cannot resolve from here at all. So it seems to me.

והרשב"א ז"ל כתב דנהי דבעיין לא איפשיטא הכא אפ"ה איכא למיפשטא מדאמר בכתובות בפרק אף על פי (דף נט:) ובפרק בתרא דמכילתין /נדרים/ (דף פו) נמי איתא (כן נראה להגיה)

(e)

Resolution: The Rashba wrote that granted, the question was not resolved here, but even so we can resolve it from what it says in Kesuvos (59b) and it is brought also below (86a);

הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדוש דקדשה

1.

Citation (86a - R. Ila): This (a wife who was Makdish her earnings for after she will be divorced) is like the case of one who says to his friend "this field that I sell to you, when I will buy it from you, it should become Hekdesh." It becomes Hekdesh;

וטעמא משום דכיון דבידו להקדישה עכשיו אף על פי שיבא זמן שלא יהא רשות בידו בכך יכול עתה הוא להקדישה לכשיהיה הרשות בידו

2.

The reason is, since it is b'Yado (in his ability) to be Makdish it now, even though a time will come when it will not be b'Yado, he can be Makdish it for when it will be b'Yado.

ה"נ גבי אשה הואיל והוא יכול לקדשה עכשיו יכול הוא לקדשה ג"כ לאחר זמן

i.

Also here regarding a woman (being Mekadesh her a second time, after he marries and divorces her), since he can be Mekadesh her now, he can be Mekadesh her also for afterwards.

וכ"ת א"כ אמאי לא פשטינן לה מהתם

(f)

Question: If so, why don't we settle our question from there?

י"ל דהאי רבי אילא הוא דקאמר לה מסברא דנפשיה ורבי ירמיה לא ידע לה ומש"ה מבעיא ליה דלא מצי למיפשטא ממתניתין וממתניתא

(g)

Answer: R. Ila said that based on his own reasoning. R. Yirmeyah did not know it. Therefore, he was unsure (he could not resolve R. Hoshaya's question), for one cannot resolve it from our Mishnah or a Beraisa.

וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב דמקודשת משמע דפשיט ליה מההיא

(h)

Support: It seems that the Rambam agrees. He wrote that she is Mekudeshes. This implies that he resolved from that teaching;

הלכך כי אמר הכא דפדאום אחרים אין חוזרות ומתקדשות אם התנה בשעת ההקדש שיחול עליו אם תבא ליד אחר ויקנה ממנו מהני

1.

Therefore, when he said here that if others redeemed them, they do not become Hekdesh again, if he stipulated at the time of the Hekdesh that if they will come to another's hand, and he will buy [them] from him, it helps.

אבל כל היכא דלא אתני אפילו באה לידו אח"כ אינה קדושה כיון דאפסקה אחר אלו דבריו ז"ל

2.

However, whenever he did not stipulate, even if it came to his hand afterwards, it is not Kadosh, since someone else interrupted. These are his (the Rashba's) words.

ואינם נוחים אצלי דשאני התם בדרבי אילא שבידו להקדישה עכשיו

(i)

Rebuttal: I disagree. R. Ila's case is different, for he can be Makdish them now;

וכיון שבידו להקדישה עכשיו יכול הוא ג"כ להקדישה לאחר זמן לפי שאותו הקדש עצמו שהוא מקדיש לאחר זמן אף מעכשיו הוא יכול להקדישה

1.

Since he can be Makdish it now, he can be Makdish it also for later, since the same Hekdesh he is Makdish for later, he can be Makneh it even now;

משא"כ בנטיעות ובקדושי אשה שאותה קדושה שניה אי אפשר לה שתחול עכשיו שכיון שהוא מתפיס בהן קדושה ראשונה אי אפשר לאותה קדושה שניה לחול עכשיו

i.

This is unlike saplings and Kidushin of a woman. That second Kedushah cannot take effect now. Since he puts the first Kedushah on them, the second Kedushah cannot take effect now.

וכיון שכן איכא למימר דלאחר שעה נמי דהיינו לאחר פדייה וגירושין לא חיילא כנ"ל.

2.

Therefore, we can say that also later, i.e. after Pidyon and divorce, it does not take effect. So it seems to me.

3)

RAN DH v'Chad Tani Lah a'Seifa

ר"ן ד"ה וחד תני לה אסיפא

(SUMMARY: The Ran discusses who is included in seafarers, and who is included in land-dwellers.)

ולחומרא דאפי' מי שדרכו לפרש בכלל יושבי יבשה

(a)

Explanation: He is stringent. Even one who normally embarks [on sea voyages] is included in land-dwellers;

וכן נמי אפילו ההולכים מעכו ליפו בכלל יורדי הים מדלא פירש מידי ארישא

1.

Similarly, even those who go from Ako to Yafo are included in seafarers, since [the Tana] did not explain anything regarding the Reisha.

וקיי"ל כמאן דמתני לה אסיפא לחומרא

(b)

Pesak: We hold like the opinion who explains that it refers to the Seifa, to be stringent.

וכתב הרשב"א ז"ל דמסתברא דאינו אסור בכל מי שירד פעם אחת מעכו ליפו אלא במי שרגיל לירד שם תדיר אי נמי במי שהיה יורד בשעת נדרו מעכו ליפו

(c)

Explanation (Rashba): Presumably, he is not forbidden from everyone who once went from Ako to Yafo, only from people who regularly go there constantly, or one who was going from Ako to Yafo at the time he vowed.

ובירושלמי איבעיא להו הנודר מיורדי הים לאחר שלשים יום וקודם שלשים יום נעשו יושבי יבשה

(d)

Citation (Yerushalmi) Question: If one who vowed from seafarers [to take effect] after 30 days, and before 30 days they became land-dwellers, what is the law?

אי בתר שעת אמירת הנודר אזלינן והשתא יורדי הים נינהו או בתר חלות הנדר אזלינן דהוו להו יושבי יבשה ויהא מותר בהם

1.

Do we follow the time he said the vow, and now they are seafarers? Or, do we follow the time he said the vow, and then they are land-dwellers, and he may [benefit from] them?

ותלי ליה בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דפליגי בפ' בתרא דמכילתין /נדרים/ (דף פט.) באשה שאמרה הריני נזירה לאחר שאנשא

(e)

Answer: [The Yerushalmi] says that this depends on the argument of R. Yishmael and R. Akiva, who argue below (89a) about a woman who said "I will be a Nezirah after I marry";

דר' ישמעאל סבר דבתר חלות הנדר אזלינן ובעל מיפר ור"ע סבר דבתר שעת אמירה אזלינן ואין הבעל מיפר בקודמין

1.

R. Yishmael follows the time the vow takes effect, so the husband can annul it. R. Akiva follows the time she said it, and a husband cannot annul vows that preceded his marriage.

וקיימא לן כר"ע הלכך אסור באותן שהן עכשיו יורדי הים אף על פי שבשעת חלות נעשו יושבי יבשה דבתר השתא (מכאן מעמוד ב) אזלינן

(f)

Pesak: We rule like R. Akiva. Therefore, he is forbidden [benefit] from people who are now seafarers, even though at the time it takes effect they became land-dwellers, for we follow the current status.

30b----------------------------------------30b

ומהאי ירושלמי איכא למפשט נמי היכא דהוה איפכא להיתרא

(g)

Inference: From this Yerushalmi we can resolve also when it was opposite (they were land-dwellers, and became seafarers), that we are lenient.

אבל נראה לי שאין הדין כן ויתבאר בפ' בתרא דמכילתין בס"ד

(h)

Rebuttal: I say that the law is unlike this. This will be explained below (84a) with Hash-m's help.

ובירושלמי נמי איבעיא להו באלו שיורדים לים כדי לטייל אם הם בכלל יורדי הים או לא ולא אפשיטא ולחומרא.

(i)

Pesak: The Yerushalmi asked also about people who embark on sea for pleasure trips, whether or not they are included in seafarers. It did not resolve this, so we are stringent.

4)

RAN DH mid'Lo ka'Tani m'Ba'alei Se 'ar

ר"ן ד"ה מדלא קתני מבעלי שער

(SUMMARY: The Ran explains why we include all men.)

אלמא אפילו קרחין בכלל

(a)

Inference: Even bald people are included.

וכיון דשחורי הראש לגבי קרחין לאו דוקא לבעלי שיבות נמי לאו דוקא

(b)

Inference: Since "black-headed people" is not precise regarding bald people (it does not exclude them), also regarding white-haired people it is not precise.

ומשום הכי אמר דכי קאמר שחורי הראש לאותם שאדם מתאר אותם בשחורי הראש נתכוון דהיינו אנשים

1.

Therefore, [the Gemara] says that when he said "black-headed people", he refers to those people that a person describes them as "black-headed", i.e. men;

דמשום דזימנין מכסו רישיהון וזימנין מיגלו אי אפשר לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש

2.

Because sometimes they cover their heads, and sometimes they expose their heads, one cannot describe them as "those with covered heads", and not "those with exposed heads";

ונקראים שחורי הראש לפי שרובן של אנשים ראשן שחור

i.

They are called "black-headed" because for most men, their head is black.

אבל נשים כיון דלעולם מיכסו במכוסי הראש אדם מתאר אותם

3.

However, women always cover [their heads], so one describes them as "those with covered heads";

וקטנים כיון דלעולם מיגלו במגולי הראש אדם מתאר אותם.

4.

Minors always expose [their heads], so one describes them as "those with exposed heads."

5)

RAN DH Min ha'Noladim Asur Af b'Yiludim

ר"ן ד"ה מן הנולדים אסור אף בילודים

(SUMMARY: The Ran explains why he said "even".)

דס"ל לרבנן דנהי דבאמר (הגהת בארות המים) מן הילודים אין הנולדים דהיינו אותם שעתידין להוולד בכלל

(a)

Explanation: Rabanan hold that granted, when he says "from Yiludim", this does not include ha'Noladim, i.e. those who will be born...

ה"מ בילודים שהוא לשון מיוחד אבל הנולדים כולל שניהם דהיינו אותן שנולדו ושעתידין להוולד

1.

This is only regarding Yiludim, which is a specific expression. However, ha'Noladim includes both of them, i.e. those who were born, and those who will be born.

ור"מ פליג (גירסת כתב יד) ואמר דכי היכי דנודר מן הילודים אין הנולדים בכלל ה"נ נודר מן הנולדים שאין הילודים בכלל

2.

R. Meir disagrees, and says that just like one who vows from Yiludim, ha'Noladim are not included, likewise one who vows from ha'Noladim, Yiludim are not included;

והיינו אף דקתני.

i.

This is why he taught "even".

6)

RAN DH uvi'Nedarim Halach Acher Lashon Bnei Adam

ר"ן ד"ה ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם

(SUMMARY: The Ran explains the argument of R. Meir and Rabanan.)

ובהכי פליגי רבי מאיר ורבנן דרבנן סברי דכי היכי שנולדים בלשון תורה כולל נולדים כבר ועתידין להוולד ה"נ בלשון בני אדם

(a)

Explanation: R. Meir and Rabanan argue about the following. Rabanan hold that just like the Torah uses "ha'Noladim" to include those who were born, and those who will be born, also people speak like this;

והיינו דהדרי רבנן למימר בסיפא דמתני' לא נתכוון זה אלא ממי שדרכו להוולד

1.

This is why Rabanan respond in the Seifa "he intended only for one whose nature is to be born;

ולא דעת שלישי הוא אלא דפרושי קמפרשי טעמייהו דאמרי דהנודר מן הנולדים אסור בכל

i.

This is not a third opinion. Rather, [Rabanan] explain their reason, why they say that one who vows from "ha'Noladim" is forbidden [to benefit] from everyone;

וקיהבי טעמא למילתייהו שלא נתכוון אלא ממי שדרכו להוולד בין להבא בין לשעבר לפי שאין במשמעות לשון זה כוונה אחת מיוחדת לשעבר דוקא או להבא דוקא

2.

They explain their reason, that he intended only for one whose nature is to be born, whether in the future or in the past, since this word does not have one specific meaning, only for the past or only for the future.

ורבי מאיר סבר דבלשון בני אדם לא מקרו נולדים אלא עתידים להוולד

(b)

Explanation (cont.): R. Meir holds that the way people speak, Noladim refers only to those who will be born.

ובילודים נמי דתרוייהו מודו דמותר באותן שעתידין להוולד טעמייהו משום לשון בני אדם

1.

Also regarding Yiludim, both of them agree that he is permitted [to benefit] from those who will be born. Their reason is due to the way people speak;

דאילו בלשון תורה כי היכי דמשמע נולדים כבר כדכתיב כל העם הילודים במדבר הכי נמי משמע עתידים להוולד כדכתיב כל הבן הילוד.

i.

The way the Torah speaks, just like it connotes those who were born, like it says "Kol ha'Am ha'Yiludim ba'Midbar", it connotes also those who will be born, like it says "Kol ha'Ben ha'Yilud."

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF