1) RAN DH b’Moches ha’Omed me’Elav

ר”ן ד”ה במוכס העומד מאליו

(SUMMARY: The Ran explains when Dina d’Malchusa Dina.)

שלא במצות המלך

(a) Explanation: The king did not command him [to collect taxes].

וכתבו בתוספות דדוקא במלכי עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ

(b) Distinction (Tosfos): Only regarding Nochri kings we say Dina d’Malchusa Dina (the law of the kingdom is binding), because the land is his, and he can say “if you will not do my commands, I will expel you from the land”;

אבל במלכי ישראל לא לפי שא”י כל ישראל שותפין בה

1. However, regarding Yisrael kings we do not say so, for all of Yisrael are partners in Eretz Yisrael.

וכי אמרינן דינא דמלכותא דינא ה”מ לענין שאם קנה אחד מכס זה חייבים ליתן לו את המכס

(c) Distinction: We say Dina d’Malchusa Dina regarding one who bought [the right to collect] the tax. People must pay the tax to him;

וכן נמי אם לא קנה אותו אלא שהוא ממונה לגבות את המכס שאינו רשאי ישראל חבירו לישבע שהן תרומה דליכא אונסא כיון דדינא דמלכותא דינא.

1. Similarly, if he did not buy it, but he is appointed to collect it, another Yisrael may not swear that it is Terumah, for there is no Ones, since Dina d’Malchusa Dina.

2) RAN DH Heichi Nadar

ר”ן ד”ה היכי נדר

(SUMMARY: The Ran explains how Ones changes our understanding of his vow.)

לישנא דמתני’ קשיא ליה דקאמר נודרים שהן תרומה והיכי שייך נדרא בהאי לישנא

(a) Explanation: The words of the Mishnah were difficult to him. It seems that we vow that they are Terumah. How can Neder apply in such an expression?

כלומר אי דאמר יאסרו פירות עולם עלי לעולם אין דברים שבלב מבטלין מה שהוציא בפי’ אפילו גבי אונסא כי האי

1. I.e. if he said “all Peros are forever forbidden to me”, Devarim sheb’Lev are not Mevatel what he said with his mouth, even regarding an Ones like this;

אלא דהכא סתמא קאמר יאסרו פירות עולם עלי

2. Rather, here he said Stam “all Peros are forbidden to me.”

ונהי דסתמא לעולם משמע

(b) Implied question: Stam connotes forever!

ה”מ היכא דליכא אונסא משום דטפי משמע לעולם ממהיום

(c) Answer: This is only when there is no Ones, for his words connote “forever” more than “today”;

אבל היכא דאיכא אונסא הך אונסא מפרש ליה לדבוריה דהיום קאמר כיון שלא אמר בפירוש בהיפך

1. However, when there is Ones, the Ones explains his words, that he says “today”, since he did not explicitly say otherwise.

ומיהו נהי דהכא מסקינן דבלאו אונסא לעולם משמע כיון דסתמא קאמר ואפילו אומר בלבו היום לא מהני

(d) Distinction: However, granted, here we conclude that without Ones, it connotes “forever”, since he said Stam. Even if he says “today” in his heart, it does not help;

אפילו הכי מי שגמר בלבו לדור מפת חטים והוציא פת סתם לא אמרינן כיון דסתמא קאמר וליכא אונסא שיהא אסור בכל פת

1. Even so, one who resolved in his heart to vow from [eating] wheat bread, and said “bread” Stam, we do not say that since he said Stam, and there is no Ones, he is forbidden all bread;

דהכא היינו טעמא מפני שמתכוין לומר לשון שיהא משמעותו לעולם ומש”ה כל היכא דליכא אונסא לעולם משמע

(e) Explanation: Here, the reason is because he intends to say an expression that connotes forever. Therefore, whenever there is no Ones, it connotes forever;

אבל התם כיון דלהוציא פת חטים נתכוין אלא דבתר דאמר פת איתקיל מילוליה הרי אין פיו ולבו שוין ואינו אסור אלא בפת חטים

1. However, there he intended to say “wheat bread”, but after he said “bread”, he stumbled in his words. His mouth and heart are not equal. He is forbidden only wheat bread;

וכבר כתבתי זה בפ’ שבועות שתים בתרא בס”ד.

2. I already wrote this in Shevuos (10b), with Hashem’s help.

28b----------------------------------------28b

3) RAN DH Ein Lahem Pidyon

ר”ן ד”ה אין להם פדיון

(SUMMARY: The Ran gives two explanations of why there is Pidyon.)

בגמרא מפרש איכא מ”ד דכי קתני קרבן כשהקדישן לדמי קרבן מיירי והיינו דאמר יש להם פדיון

(a) Explanation #1: The Gemara explains that there is one opinion that when it taught “Korban”, he was Makdish their value (they will be sold, and the money will be used) for a Korban. This is why it says that they have Pidyon (redemption).

ואיכא דמפרש דקונם הוא וה”ק הרי הנטיעות הללו אסורות כקרבן

(b) Explanation #2: Some explain that it is Konam. It means that these saplings are forbidden like a Korban.

וכי תימא א”כ היכי שייך בקונם פדיון

(c) Question: If so, how does Pidyon apply to Konam?

י”ל דמתני’ ר”מ הוא דקסבר דכל היכא שהוא קונם כללי שנאסר על הכל כהקדש יש לו פדיון וכדתני לקמן בפ’ אין בין המודר /נדרים/ (דף לה)

(d) Answer: We can say that our Mishnah is R. Meir, who holds that whenever a Konam Kelali (general) forbids to everyone like Hekdesh, it has Pidyon, like it says below (35a);

קונם ככר זו ואכלה בין הוא בין חבירו מעל לפיכך יש לה פדיון

1. If one said “Konam this loaf” and ate it, whether he or someone else ate it, he transgressed Me’ilah, therefore it has Pidyon;

ככר זו עלי הקדש אכלה הוא מעל חבירו לא מעל לפיכך אין לה פדיון.

2. If he said “this loaf is Alai Hekdesh” and ate it, he transgressed Me’ilah, but [if] someone else [ate it, the latter] did not transgress Me’ilah. Therefore, it has no Pidyon.

4) RAN DH v’Lisni Kedoshos

ר”ן ד”ה גמ’ וליתני קדושות

(SUMMARY: The Ran explains why we ask that it should have taught this.)

כך הוא עיקר הגירסא וה”פ ודאי עיקר חדושיה דתנא לומר שאע”פ שתלה קדושתן בתנאי זה של קציצה קדושה חלה עליהן

(a) Version #1: This is the primary text. It means as follows. Surely, the Tana’s primary Chidush is that even though he attributed the Kedushah to this Tenai of being cut off, Kedushah takes effect on them.

ואיצטריך לאשמועינן הכי כדמפרש לקמן אם כן ליתני קדושות

1. It needs to teach this, like it explains below. If so, it should have taught “Kedoshos”!

וקשה לן תינח למאי דמפרשינן במתני’ דקרבן דקתני כשהקדיש נטיעות לדמי קרבן עסקינן

(b) Question: Granted, according to what we explained in the Mishnah that “Korban” was taught when he was Makdish saplings for Demei Korban...

וכיון שכן כל חדושיה דתנא ליתיה אלא לאשמועינן דקדושה חלה עליהן

1. Therefore, the entire Chidush of the Tana is only to teach that Kedushah takes effect on them;

דודאי מילתא פשיטא היא דכיון דקדושות יש להם פדיון

i. Surely, it is obvious that since they are Kadosh, they have Pidyon.

ומש”ה פריך שפיר ליתני קדושות

2. Therefore, it is a proper question “he should teach Kedoshos”!

אבל לאידך פירושא דמפרש דבקונם ממש עסקינן מאי קפריך ליתני קדושות

3. However, according to the other Perush, that we truly discuss Konam, what was the question “he should teach Kedoshos”?

דלמא אגב אורחיה [תני יש להן פדיון] דסתם לן כר’ מאיר דאמר קונם כללי יש לו פדיון

i. Perhaps the Tana teaches by the way that they have Pidyon, for the Tana is R. Meir, who says that Konam Kelali has Pidyon!

דהא פליגי רבנן עליה לקמן בפרק אין בין המודר

ii. [He needed to teach this,] for Rabanan argue with him below (35a)!

וניחא לי דודאי תנא לא למסתמא הכא לדר”מ אתא דא”כ למה ליה למתני האי דינא בקציצה לישמעינן הכי גבי קונמות

(c) Answer: Surely, the Tana did not come here to teach Stam like R. Meir. If he did, why did he teach this law regarding being uprooted? He should have taught it regarding Konamos!

דכיון דתנא איצטריך לאשמועינן דבכי האי גוונא חיילא קדושה עלייהו ברישא הוה ליה לאשמועינן הכי ולמתני קדושות ובתר הכי אי סבירא ליה כר”מ לסתום כוותיה הכא או בעלמא

1. Since the Tana needed to teach that Kedushah takes effect on them in such a case, he should have taught so first, and teach that they are Kedoshos, and afterwards, if he holds like R. Meir, he should teach Stam like him, here or elsewhere.

אבל מקמי דלישמעינן דקדושה חלה עליהן לא שייך לאשמועינן דיש להם פדיון דמשמע דפשיטא ליה דחיילא קדושתייהו עד שלא הוצרך להשמיענו אלא שיש להם פדיון

2. However, before he teaches that Kedushah takes effect on them, it is not appropriate to teach that there is Pidyon, which connotes that it is obvious that Kedushah takes effect on them, so it was needed to teach only that there is Pidyon;

ואדרבה צריכה רבה כדמפרש לקמן ומש”ה פריך וליתני קדושות

i. Just the contrary, there is great need to teach [that Kedushah takes effect], like it explains below! Therefore, we ask that he should teach that they are Kedoshos.

ואיכא דגרסי ליתני קדושות ואינם קדושות ולא דייקי,

(d) Version #2: Some texts say “he should teach [that they are] Kedoshos and not Kedoshos!” This is not precise.

ומתרץ איידי דבעי למיתנא סיפא אין להם פדיון תנא נמי רישא יש להם פדיון

(e) Explanation: The Gemara answers that since the Seifa needs to teach that they have no Pidyon, the Reisha taught that they have Pidyon;

כלומר דבסיפא לא מצי מתני ליה אין קדושות דהא ודאי קדושות עד שיקצצו

1. I.e. the Seifa could not teach “they are not Kedoshos”, for surely they are Kedoshos until they are uprooted.

וכן נמי לא מצי תני קדושות דאם כן ה”א דדינא דסיפא כדינא דרישא וליתא כדמפרש לקמן.

2. Similarly, it could not teach “Kedoshos”, for if so, one might have thought that the law in the Seifa is like the law of the Reisha, and this is not true, like it explains below.

5) RAN DH Im Ken Lamah Lei Lemeimar

ר”ן ד”ה אם כן למה ליה למימר

(SUMMARY: The Ran justifies the question according to both Perushim above.)

כלומר דפשיטא דהוי הקדש

(a) Explanation: [If so,] obviously, it is Hekdesh!

וכי תימא לאידך פירוש דמפרש דמתני’ ר”מ היא דס”ל דקונם כללי יש לו פדיון מאי קפריך למה ליה למימר אדרבה צריכה רבה לאפוקי מדרבנן

(b) Question: According to the Perush that our Mishnah is R. Meir, who holds that Konam Kelali has Pidyon, what was the question “why must it teach this”? Just the contrary, there is great need to teach [that there is Pidyon], to teach unlike Rabanan!

לאו קושיא היא שכבר פירשתי דתנא לאו להכי איכוון אלא לאשמועינן דקדושה חלה עלייהו וכמו שכתבתי למעלה

(c) Answer: I already explained that the Tana did not intend for this, rather, to teach that Kedushah takes effect on them, like I wrote above.

ומפרקינן לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא

(d) Explanation (cont.): The Gemara answers that the case is, there is a great wind;

ואי לאו דתני במתני’ דקדושה נחתא בהו ה”א דכיון דמסיק אדעתיה דלא מתצלן ולא גמר בדעתו שיהו קרבן

1. Had the Mishnah not taught that Kedushah takes effect on them, one might have thought that since he thinks that they will not be saved, he did not resolve in his mind that they be a Korban;

שאילו היה יודע שלא יקצצו לא היה מקדישן וכיון שכן הוה סליק אדעתין דלא קדישי קמ”ל.

2. Had he known that they will not be uprooted, he would not have been Makdish them. Therefore, we would think that they are not Kodesh. [The Mishnah] teaches that this is not so.

6) RAN DH Amar Bar Pada Pad’an Chozros u’Kedoshos v’Chulei

ר”ן ד”ה אמר בר פדא פדאן חוזרת וקדושות וכו’

(SUMMARY: The Ran explains that they have some level of Pidyon.)

כלומר כי קתני, אין להם פדיון היינו כ”ז שלא נקצצו ולאו למימרא שלא יהא להם פדיון כלל

(a) Explanation: When it taught that they have no Pidyon, this is as long as they were not uprooted. This does not mean that they have no Pidyon at all;

כלומר שלא יהא פדיונם נתפס בקדושתן דאם כן מאי חוזרות וקדושות

1. I.e. their Pidyon (what is given to redeem them) does not receive their Kedushah. If it did, why do they become Kodesh again?

אלא הכי קאמר אין להם פדיון להוציאן מקדושתן לגמרי

2. Rather, he means that they have no to totally remove them from their Kedushah;

אלא כיון דאמר עד שיקצצו הרי הוא כאומר בפירוש הרי הנטיעות האלו קרבן מעתה וקרבן לכשיפדו כל זמן שלא יקצצו

i. Rather, since he said “until they are cut”, it is as if he explicitly said “these saplings are a Korban from now, and a Korban when they are redeemed, as long as they are not uprooted.” This does not mean that they have no Pidyon at all;

ונמצא פדיונם קדוש כל שעה לפי שיוצאות הן לחולין אלא שלאלתר חוזרות וקדושות.

(b) Conclusion: It turns out that their redemption is always Kodesh, since they become Chulin, just immediately they return to be Kodesh.

7) RAN DH v’Chasav ha’Rashba Zal

ר”ן ד”ה וכתב הרשב”א ז”ל

(SUMMARY: The Ran discusses the argument of Bar Pada and Ula, and whether the same applies to monetary stipulations.)

דעולא לא פליג אדבר פדא אלא בלאחר שיקצצו דלבר פדא לא פקעה קדושה בכדי ולעולא פקעה

(a) Opinion #1: Ula argues with Bar Pada only regarding after they are uprooted. Bar Pada holds that Kedushah does not vanish, and Ula holds that it vanishes;

אבל עד שיקצצו לכ”ע פדאן חוזרות וקודשות והיינו דקתני אין להם פדיון

1. However, until they are uprooted, all agree that if he redeemed them, they become Kodesh again. This is why the Mishnah teaches “they have no Pidyon.”

וכיון שכן כתב ז”ל דמהא שמעינן לדיני ממונות

(b) Application: Therefore, the Rashba wrote that from here we learn to monetary laws;

שהאומר לחבירו לך חזק וקני שדה זו (הגהת הרש”ש) שתהא נתונה לך מעכשיו עד שאלך לירושלים וחזר וקנאה ממנו קודם שעלה לירושלים חוזר וזוכה בה מקבל

1. If Reuven said to Shimon “go acquire this field, that it is acquired to you from now until I go to Yerushalayim”, and Reuven bought it back from him before he went to Yerushalayim, Shimon acquires it again;

שכך א”ל לעולם יהא שלך עד שאעלה לירושלים ומעכשיו ולאותו זמן שיקנה אותו ממנו נותנו לו

i. This is because so [Reuven] said to him “it is always yours until I ascend to Yerushalayim.” From now and for the time that he buys it from him, he gives it to him.

מיהו דוקא בדאמר ליה מעכשיו אבל לא אמר לו מעכשיו לא קני דכיון דקנינו בחזקה הוא וחזקה זו שהוא מחזיק עכשיו כבר כלתה לאחר שקנאה ממנו

(c) Limitation: This is only if he said to him ‘from now.’ If he did not say ‘from now’, he did not acquire, since his Kinyan is through Chazakah, and this Chazakah that he makes now already lapsed after [Reuven] bought it [back] from him;

הוה ליה כמשוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר ל’ יום דאי לא קיימא ברשותיה לאחר ל’ יום לא קני

1. This is like one who said “do Meshichah on this cow, and acquire it only after 30 days.” If it is not standing in his (the recipient’s) Reshus after 30 days, he does not acquire;

הכא נמי כיון דאותו קנין שני לא חייל מהשתא אלא לאחר שיחזור ויקנה אותה ממנו וההיא שעתא כבר כלתה חזקה זו ואי אפשר לו שיקנה

2. The same applies here. Since the second Kinyan does not take effect from now, only after he buys it back from him, and at that time this Chazakah already lapsed, he cannot acquire [through that Chazakah].

מיהו כי אמרינן דכל היכא דלא א”ל מעכשיו לא קנה דוקא בקנה בחזקה

(d) Distinction: We say that whenever he did not say ‘from now’, he did not acquire, only if he acquired through Chazakah;

אבל בקנה בכסף אף על גב דלא א”ל מעכשיו קנה לפי ששעבוד המעות עדיין הוא קיים

1. If he acquired through Kesef, even if he did not say ‘from now’, he acquired, because the lien of the coins endures;

והוה ליה כאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום

2. He is like one who tells a woman “you are Mekudeshes to me after 30 days”;

דמקודשת אף על פי שנתאכלו המעות משום דהני זוזי לאו למלוה דמו ולא לפקדון דמו וכדאתא בפרק האומר בקידושין (דף נט)

i. She is Mekudeshes even if the coins were consumed, because these coins are not like a loan, and not like a loan, like it says in Kidushin (59a).

מי שהקנה שדהו בכסף עד שילך לירושלים בין דאמר ליה מעכשיו בין דלא אמר ליה מעכשיו

(e) Consequence: Therefore, if Reuven was Makneh (transferred ownership of) his field through Kesef [to Shimon] until he goes to Yerushalayim, whether he said ‘from now’ or did not say ‘from now’…

אי נמי בחזקה ואמר ליה מעכשיו אם חזר וקנאו ממנו קודם שעלה לירושלים חוזר וזוכה בו מקבל

1. Alternatively, [if he acquired through] Chazakah, and he said ‘from now’, if he bought it back from Shimon before he went to Yerushalayim, Shimon acquires it again.

מיהו הני מילי היכא שקנאו הוא אבל קנאו אחר מן הלוקח אף על פי שחזר והקנהו למוכר לא קנה לוקח דהא אתא אחר ואפסקיה

(f) Limitation: This is only if he (Reuven) bought it back. If someone else bought it from Shimon, even though later he was Makneh it to Reuven, Shimon does not acquire, for someone else interrupted in the middle.

וכדאמר ר’ יוחנן לקמן /נדרים/ (דף ל) לא שנו אלא שפדאן הוא אבל פדאום אחרים אין חוזרות וקדושות

(g) Source: Below (30a), R. Yochanan said “this is only if he redeemed them. If others redeemed them, they do not become Kodesh again.”

ומשמע ודאי דאפילו חזר מקדיש זה וקנאן מן הפודה אינן חוזרות וקדושות דהא אתא אחר ואפסקיה אלו דבריו ז”ל

1. Inference: Even if the Makdish bought them from the one who redeemed them, they do not become Kodesh again, for someone else interrupted. This is from the Rashba.

והחכם הגדול ר’ משה קרטבי ז”ל חלק עליו ואמר דבר פדא ועולא בתרתי פליגי והא בהא תליא

(h) Opinion #2 (R. Moshe Kartavi): Bar Pada and Ula argue about two matters. One depends on the other;

דמשום דסבירא ליה לבר פדא דקדושה לא פקעה לה בכדי קאמר דפדאן חוזרות וקדושות

1. Because Bar Pada holds that Kedushah does not vanish, he said that if he redeemed them, they return to be Kodesh;

דאי לאו הכי למה ליה להאי גברא למימר עד שיקצצו אם לומר שלאחר מכאן תהא קדושתן נפקעת ממילא אי אפשר דקדושה לא פקעה לה בכדי

2. If not, why must this man say “until they are uprooted”? If it is to teach that afterwards, their Kedushah vanishes, this is impossible, for Kedushah does not vanish!

וכיון שכן למה לא הקדישן לחלוטין ואמר עד עולם על כרחך לומר שאפילו יפדם קודם שיקצצו תחזור קדושתן עליהן

3. Therefore, why didn’t he absolutely make them Hekdesh, and say “forever”? You are forced to say that even if he redeems them before they are uprooted, their Kedushah returns to them.

הלכך כי קתני אין להם פדיון לא בא לומר שלא יהיו צריכות פדיון כשיקצצו דאי אפשר דקדושה לא פקעה בכדי

i. Therefore, when it says “they have no Pidyon”, this does not mean that they do not need Pidyon when they are uprooted, for Kedushah does not vanish!

אלא לומר שאין (מכאן מדף הבא) פדיונן מוציאן לחולין עד שיקצצו

ii. Rather, it teaches that their Pidyon does not remove them [from Kedushah] to Chulin until they are uprooted.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF