[1] פי', וכיון שאין אדם מכניס עצמו לספק כשאומר דבר שאינו ברור, כגון בנידון דידן שיש לנו ספק בלשונו האם הכוונה עד שיגיע פסח או הכוונה עד שיצא פסח, אמרינן שבודאי כוונתו לקודם שיגיע פסח, דכוונת אדם בדיבורו לדברים הברורים שיש במשמעות לשונו ולא לדברים המסופקים.

[2] בקידושין (דף סה.) הסיקה הגמ' דלא כסוגיין, ואמרה דלעולם לא תיפוך, ומה שנחלקו כאן אינו בשאלה אם אדם מכניס את עצמו לספק או לא, אלא בשאלה מה היא משמעות לשונו.

[3] אבל לא של ענבים, כיון שאת הענבים חותכים בסכין ולא קוצצים ביד, ולכך לשון "קיץ" שייך על תאנים שקציצתן דוקא ביד.

[4] ס"ל שגם בענבים נופל לשון קציצה ביד, כיון שכאשר עוקציהן מתיבשים נקצצים ביד, ולכן גם הם בכלל פירות הקיץ.