[1] דגזרינן אומר "היום" אטו אומר "יום אחד", דיש לחוש שאם נתיר לאומר "היום" לכשתחשך בלא שאלה, יבוא לטעות ולחשוב שגם אם אומר "יום אחד" הוא מותר מיד לכשתחשך, והאמת שאינו מותר רק כעבור מעת לעת, וע"י שישאל לחכם - שיתיר לו את הנדר לא יעבור איסור.

[2] אביי הקשה מדוע באמת לא גוזרים, דלכאורה יש טעם לגזור באומר "יום אחד" שיהיה אסור עד חשיכה של היום דלמחרת, משום נודר "היום", ומטעם שאם נתיר לו באמצע היום באומר "יום אחד" יבוא להתיר לעצמו גם באומר "היום" להתיר לעצמו באמצע היום קודם שיחשך. ודחה לו רב יוסף, ש"היום" ב"יום אחד" מתחלף - ויבוא להתיר גם ב"יום אחד" משיחשך היום הראשון ולא ימתין עד מעל"ע, אבל "יום אחד" ב"היום" לא מתחלף, דהא ברור לו שכל זמן שלא החשיך ולא עבר מעל"ע שלם שלא עבר זמן נדרו.

[3] הנה מצד הדין אין טעם כל כך בגזירה זו, כיון שלאחלופי הוא דבר לא שכיח - ולא היה לנו להחמיר בזה, אכן מחמת שרב נתן ס"ל בעלמא שכל הנודר נחשב כאילו הוא בונה במה, ואנו מחפשים שיתיר נדרו ולא יקיימו, לכן מחמירים עליו משום סבה קלה להשאל על נדרו כשלא נדר בשביל קיום דבר מצוה ולעקור אותו למפרע. אבל אליבא דרבנן שאין טעם זה, באמת אין לנו לגזור משום סבה רחוקה כזו שמא יתחלף לו להצריך אותו להשאל על נדרו.