TOSFOS DH Leima b'Ha ka'Mipalgei d'Beis Shamai Savrei...

תוספות ד"ה לימא בהא קמיפלגי דב"ש סברי...

(SUMMARY: Tosfos concludes that the correct version of the text is the opposite of what is stated..)

אית ספרים דגרסי הכי דב"ש סברי ארץ העמים משום גושא גזרו עליה ולא על אוירא ומותר ליכנס בה בשידה תיבה ומגדל


Alternate text: Some texts say "Beis Shamai hold that they decreed on Chutz la'Aretz due to the soil, but not on the air, and one may enter it in a chest, box or tower [and remain Tahor];

וב"ה סברי אפילו על אוירא גזרו ומש"ה החמירו לסתור הכל


Beis Hillel hold that they decreed even on the air." Therefore, they were stringent to cancel everything.

וקשה לגירסא זו דמאי טעמא דב"ש דנהי דלא גזרו כי אם משום גושא מ"מ לסתור הכל מידי דהוה אבית הקברות דאינו מטמא באויר ואפ"ה סותר הכל


Objection: What is the reason for Beis Shamai? Granted, they decreed only due to the soil. In any case, he should cancel everything, just like a cemetery! Its air is not Tamei, and even so it cancels everything! (Sidrei Taharah - this is like below (54b), that "due to the soil" means for touching or Ohel (towering) above the ground, and "on the air" means even if he does not touch or tower above the ground, e.g. an Ohel interrupts. Shabbos (15b) connotes that "due to the soil" means touching the ground, and "on the air" means Tum'as Ohel. Based on this, Chutz la'Aretz is more lenient than a cemetery, and Tosfos has no question.)

לכן נראה דגרסינן איפכא ב"ש סברי משום אוירא גזרו והחמירו בארץ העמים וב"ה סברי משום גושא גזרו


Conclusion: The text says oppositely. Beis Shamai hold that they decreed due to the air, and they were stringent about Chutz la'Aretz. Beis Hillel hold that they decreed due to the soil.

וא"ת והשתא נמי מאי טעמא דב"ש אטו משום דהחמירו בה יותר מקבר לא יסתור אלא ל'


Question: Also now, what is Beis Shamai's reason? Because they were more stringent [about Chutz la'Aretz] than a grave, is that a reason to cancel only 30?!

וי"ל דאין הכי נמי דכיון דהחמירו בה לגזור על אוירא גלוי לכל דאותה טומאה אינה אלא מדרבנן ולכך סגי לן דיסתור שלשים יום דלא מיחלפא בטומאה דאורייתא


Answer: Indeed, it is! Since they were stringent to decree about the air, it is clear to all that the Tum'ah is only mid'Rabanan. Therefore, it suffices to cancels 30 days, for it is not confused with Tum'ah mid'Oraisa.

וב"ה סברי משום גושא גזרו וכיון דדינה כקבר צריך שיסתור הכל ומשום דמיחלפא ארץ העמים בקברות


Explanation: Beis Hillel hold that they decreed due to the soil. Since its law is like a grave, he must cancel everything, for Chutz la'Aretz is confused with graves.

וכענין סברא זו איכא בפ' כהן גדול (לקמן דף נד:) דקאמר אי משום אוירא ל"ל הזאה


Support: We find like this below (54b). It says "if they decreed due to the air, why is Haza'ah (of Mei Chatas) needed?"

אבל אי משום גושא ניחא דטעמא דהזאה כשאר טומאות


Inference: If they decreed due to the soil, this is fine. Haza'ah is needed, like for other Tum'os.

ולפ"ז ה"ג לא דכ"ע משום אוירא גזרו ולכך ניחא לב"ש דלא קניס אלא ל' יום


Consequence: The text says "no. All agree that they decreed on the air." Therefore it is fine that Beis Shamai decree only 30 days;

וב"ה סברי אע"ג דגלוי לכל דטומאה דרבנן הוא ואינה כשאר אהל קנסינן ליה בתחילת נזירות ובקנסא הוא דפליגי.


Beis Hillel hold that even though it is clear to all that the Tum'ah is mid'Rabanan, and it is unlike other [Tum'as] Ohel, we fine him [to return] to the beginning of Nezirus. They argue about the fine.


TOSFOS DH beshe'Nitmeis v'Aliba d'Beis Shamai

תוספות ד"ה בשנטמאת ואליבא דב"ש

(SUMMARY: Tosfos explains the two possibilities.)

[אמר] רבי יהודה דהוצרכה למנות ל' יום בא"י ונטמאה בסוף ל' יום בא"י ומנתה עוד ז' שנים שהרי הוצרכה לסתור כל נזירות


Explanation: [According to Beis Shamai] R. Yehudah said that she needed to count 30 days, and she became Tamei at the end of 30 days in Eretz Yisrael, and counted another seven years, for she needed to cancel the entire Nezirus;

ונמצא דלר' יהודה היתה י"ד שנים ול' יום


It turns out that according to R. Yehudah, she was [a Nezirah] 14 years and 30 days.

והיינו דוקא לב"ש דאין צריך למנות בא"י רק ל' יום לבד


Only according to Beis Shamai she needed to count in Eretz Yisrael only 30 days;

דאי לב"ה זקוקה לחזור ולמנות בא"י ז' שנים אחרים ואי נטמאת בסוף מנין של הארץ א"כ היתה צריכה לנזירות (הגהת כתר תורה) כ"א שנה


According to Beis Hillel, she must return to count in Eretz Yisrael seven more years, and if she became Tamei at the end of the count in Eretz Yisrael, if so she would need 21 years!

או דלמא בשלא נטמאת ודר' יהודה אליבא דב"ה דוקא דלב"ש לא הוצרכה לי"ד שנים ובז' שנים ול' יום סגי.


Or, perhaps she did not become Tamei, and R. Yehudah teaches only according to Beis Hillel. According to Beis Shamai, she did not need 14 years. Seven years and 30 days suffice!


TOSFOS DH Ta Shma Alsah l'Eretz Yisrael v'Chulei...

תוספות ד"ה תא שמע עלתה לא"י וכו'...

(SUMMARY: Tosfos deletes from the text the Beraisa brought for support, and explains why R. Yehudah cannot hold like Beis Shamai.)

ולא גרסינן מה שכתוב בספרים עד (הגהת ברכת ראש) מתניתין


Correction: The text should not say like is written in Seforim [Tanya Nami Hachi...] until the [coming] Mishnah.

וא"ת ודלמא ל' יום היו מובלעים בז' שנים הראשונים


Question #1: Perhaps [really, R. Yehudah said according to Beis Shamai.] The 30 days were enveloped in the first seven years!

כגון שעשתה בחו"ל ז' שנים חסר חדש ושלשים יום דקנסא בארץ [הרי] ז' שנים ולא יותר ונטמאה בסוף ל' יום של הקנס ועשתה עוד ז' שנים הרי י"ד בין הכל


E.g. she observed in Chutz la'Aretz seven years less 30 days, and [with] the fine of 30 days in Eretz Yisrael, there were seven years and no more. She became Tamei at the end of the fine of 30 days, and observed another seven years. In all, there were 14 years!

ועוד קשה למה לו להאריך דברי ת"ק לא יביא אלא דברי ר' יהודה לדקדק מהם


Question #2: Why does he elaborate [and cite] the words of the first Tana (she ascended to Eretz Yisrael...)? He should bring only R. Yehudah's words, to deduce from them!

וי"ל דמש"ה מייתי דברי ת"ק לאוכוחי דלת"ק לא מיירי בהבלעה דקתני ולבסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה כ"א שנה (ול' יום)


Answer: He cited the first Tana to prove that according to the first Tana, we do not discuss envelopment. He taught "at the end of seven years she became Tamei. It turns out that she was a Nezirah for 21 years;

[א"כ] גם דברי ר' יהודה לא מיירי בהבלעה וא"כ י"ד שנים ושלשים יום מיבעי ליה.


If so, also R. Yehudah does not discuss envelopment. If so (that she became Tamei, and he teaches like Beis Shamai), he should have said 14 years and 30 days.


TOSFOS DH Mi she'Hayu Shtei Kitei Edim Me'idos Oso...

תוספות ד"ה מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו...

(SUMMARY: Tosfos discusses the Noder's response to the testimony.)

ואין כאן נזירות כלל


Explanation: [The testimony is divided, so] there is no Nezirus here at all.

וא"ת היכי דמי אם שתק הנודר שתיקה כהודאה דמיא


Question: What is the case? If the Noder is quiet, silence is like admission!

וי"ל שהנודר מכחיש כל אחת ואחת דאי מודה לאחת למה לא יהיה כהודאתו


Answer #1: The Noder contradicts each one. If he admitted to one of them, why wouldn't this be like his admission?!

א"נ באומר איני יודע והשתא צריך לידון לפי העדות


Answer #2: He says "I do not know." Now, we must judge according to the testimony.

א"נ כששותק ובאו שתי הכיתות יחד דלא הוי שתיקותיה כהודאה דלאו מודה הוא


Answer #3: He was silent, and the two pairs of witnesses came together. His silence is not like admission, for he does not admit;

דאמר מה לי להכחישן הא שתיהן מכחישין זה את זה


He says [to himself] why do I need to contradict them? Both of them contradict each other!

וב"ה אומרים יש בכלל חמש שתים [ומונה] ב' דהוי כאילו אמרו שתיהן שתים נדרת.


Explanation (cont.): Beis Hillel say that amidst five, there are two. He counts two Neziros, as if both of them said "you vowed two."


TOSFOS DH ka'Tani Reisha Beis Shamai v'Chulei (pertains to Daf 19b)

תוספות ד"ה קתני רישא ב"ש כו' (שייך לדף יט:)

(SUMMARY: Tosfos points out that there is no need for these words.)

כל זה לא היה צריך דודאי ברישא קיימינן ולשון נזיר משונה.


Observation: There was no need for this (all the words until b'Mai ka'Mipalgei). Surely we discuss the Reisha! The wording in Maseches Nazir is different [than in the rest of Shas].


TOSFOS DH Masnisin

תוספות ד"ה מתניתין

(SUMMARY: Tosfos explains that our Mishnah argues with R. Yishmael (his opinion in the Beraisa).

דקתני דפליגי ב"ש וב"ה בשתי כתי עדות [דלא כהאי] תנא דר' ישמעאל.


Explanation: [Our Mishnah,] which teaches that Beis Shamai and Beis Hillel argue about two pairs of witnesses, is unlike the Tana of R. Yishmael (his opinion in the Beraisa).


TOSFOS DH Amar Rav ha'Kol Modim b'Moneh

תוספות ד"ה אמר רב הכל מודים במונה

(SUMMARY: Tosfos explains that all agree that the testimony is divided.)

שנחלקה העדות לרבי ישמעאל דאמר דפליגי בית שמאי ובית הלל בכת אחת היינו כשאומר אחד שתים ואחד אומר חמש


Explanation: [They all agree when he was counting] that the testimony is divided. According to R. Yishmael, who says that Beis Shamai and Beis Hillel argue about one pair of witnesses, this is when one says [that he accepted] two [Neziros], and one says five;

אבל אם מונה כדמסיק ואזיל נחלקה העדות.


However, if [the witnesses say that] he was counting, like we conclude, the testimony is divided.


TOSFOS DH Mai ka'Amar

תוספות ד"ה מאי קאמר

(SUMMARY: Tosfos explains the case of counting.)

כלומר והיכי דמי מונה דקאמר


Explanation: What is the case of counting that he said?

אילימא דקא מכחשי אהדדי להדיא דקאמר (הגהת ברכת ראש) חמש ולא שתים כו' פשיטא דנחלקה עדותן ומאי קא משמע לן רב


If they explicitly contradict each other, that [one witness] says [that the Noder said] "five, and not two", obviously the testimony is divided! What is Rav's Chidush?!


אלא אחד אומר אחת ושתים ואחד אומר שלש וארבע וחמש ואינם מכחישים בפירוש זה את זה


Rather, one [witness] says [that the Noder said] "one and two", and one says [that he said] "three, and four, and five." They do not explicitly contradict each other;

וקמ"ל רב דכיון דכל חד וחד נחת למניינא שזה אינו אומר שתים בבת אחת אלא אומר אחת ושתים וזה ג' וארבע וה' ולא אחת ושתים כאילו אמר לא אחת ושתים נדר אלא של שלש וארבע וה'


Rav teaches that since each [says that the Noder] counted, i.e. he did not say "two" at once, rather, [this one says that] he said "one and two", and this [witness says that he said] "three and four and five", and not "one and two", it is as if he said 'he did not vow "one and two", rather, "three and four and five"';

וזה שאמר אחת ושתים כאילו אומר ולא נדר שלש וארבע וחמש.


And this one who says [that he said] "one and two", it is as if he says "he did not vow three and four and five."


TOSFOS DH Hachi Garsinan

תוספות ד"ה ה"ג

(SUMMARY: Tosfos explains that the Kal va'Chomer applies to the witness' words.)

תו ל"ל השתא י"ל חמירתא אמר קילתא לא כ"ש ולא גרסינן אמר רב


The text: The text says "why do we need this? We can say that he said a stringent matter, all the more so a lenient matter!" The text does not say "Rav said [a stringent matter]."

וה"פ דפריך [אמאי] קאמר דהוי הכחשה משום דאמרינן כיון דזה [אמר] שלש ארבע חמש ולא אמר גם אחת ושתים הוי כאילו אומר בפירוש ולא אחת ושתים נזר


Explanation: We challenge what [the Gemara] said that this is contradiction, i.e. for we say that since he (the second witness) said "three, four, five", and did not say also "one and two", it is as if he explicitly said "he did not accept Nezirus "one and two";

אמאי נימא דלא הוי הכחשה ומה שלא הזכיר אחת ושתים דמה לו להזכיר


Why [should we say so]? We can say that it is not contradiction. The reason he did not mention "one and two", is because there was no need to mention it!

חמירתא דהיינו שלש וארבע וחמש אמר קילתא לא אמר


A stringent matter, i.e. "three and four and five", he (the witness) said. Did he not say a lenient matter?!

הא מצינו למימר דאחת ושתים בכלל דבריו ומוסיף הוא על האחד אלא ודאי לא הוי הכחשה.


We can say that "one and two", is included in his words. He adds to [the words of] the first [witness]! Rather, surely it is not contradiction.


TOSFOS DH Amrei b'Ma'arava Ein Hachchashah b'Moneh

תוספות ד"ה אמרי במערבא אין הכחשה במונה

(SUMMARY: Tosfos points out that the Yerushalmi holds opposite to the conclusion here.)

דודאי כי אמר אידך שלש וארבע וחמש לא מיעט שלא אמר הנודר אחת ושתים


Explanation: Surely, when the other [witness] said "three and four and five", he did not exclude, that the Noder did not say "one and two."

ובירושלמי דסנהדרין משמע דמונה הוי הכחשה אפילו טפי כאילו אמר [לא] אחת ושתים [אלא] שלש וארבע


Observation: The Yerushalmi in Sanhedrin connotes that counting is contradiction even more, as if he said 'not "one and two", rather, "three and four."

דקאמר התם אמר רב מחלוקת בכלל אבל בפרט לכ"ע נחלקה עדותן ואין כאן נזירות


Citation (Yerushalmi): Rav said that the argument is about Klal (he said just the total number), but Prat (he detailed, i.e. counted), the testimony is divided, and there is no Nezirus here;

ורבי יוחנן אומר בפרט נחלקו אבל בכלל לכ"ע יש בכלל חמש שתים.


Citation (cont.): R. Yochanan said that the argument is about Prat, but regarding Klal, all agree that two are included in five (he is a Nazir twice).


TOSFOS DH Mi she'Amar Hareini Nazir v'Shama Chavero v'Amar va'Ani va'Ani

תוספות ד"ה מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני

(SUMMARY: Tosfos explains when Heter of one permits the others.)

כלומר שנים שמעו לראשון שקבל נזירות והאחד אומר ואני וכן השני אומר ואני כולם נזירים


Explanation: Two heard the first accept Nezirus, and one said va'Ani, and also the second said va'Ani. All of them are Nezirim;

הותר הראשון אם הראשון בא לחכם והתיר לו נדרו גם האחרונים הותרו לפי שאמרו ואני כמוהו ותלו נדריהם בנדרו


If the first was permitted, i.e. the first went to a Chacham and permitted his vow, also the latter ones are permitted, for each said "I am like him." They made their vows dependent on his vow.

הותר האחרון ע"י חכם הוא מותר וכולן אסורים אם לא יתירו גם הם נדריהם ע"י חכם


If the last was permitted through a Chacham, he is permitted, and all of them (the others) are forbidden, unless they also permit their vows through a Chacham;


Note: Really, even if only the first permits his vow, also the second is permitted, like Tosfos said above.

אבל בלא התרה לא שלא תלו נדריהם בנדר האחרון.


However, without Hatarah, they are not [permitted], for they did not make their vows dependent on the vow of the last one.


TOSFOS DH Pi k'Fiv Se'ari ki'Se'aro Harei Zeh Nazir

תוספות ד"ה פי כפיו שערי כשערו ה"ז נזיר

(SUMMARY: Tosfos points out that the Gemara will explain this.)

בגמרא מפרש.


Explanation: The Gemara explains this.


TOSFOS DH Hareini Nazir v'Sham'ah Ishto v'Amarah va'Ani...

תוספות ד"ה הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני...

(SUMMARY: Tosfos explains why he is still a Nazir.)

דלא תלה כלל נדרו בנדרה אלא אדרבה היא אמרה ואני נזירה כמוך אחר שהוא כבר נדר בנזיר.


Explanation: He did not make his vow dependent on her vow. Just the contrary, she said "I am a Nezirah like you", for he already vowed to be a Nazir!


TOSFOS DH Hareini Nezirah v'Shama Ba'alah v'Amar va'Ani Eino Yachol Lehafer

תוספות ד"ה הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר

(SUMMARY: Tosfos explains how this relates to the question of how Hafarah works.)

בגמרא בעי לאכוחי מינה דבעל מיעקר קא עקר נדר אשתו מעיקרו ולכך אינו יכול להפר שאם מיפר לה א"כ יתבטל גם את שלו שנדרו תלוי בנדרה


Observation: The Gemara wanted to prove from this that a husband uproots his wife's vow from its source, and therefore he cannot annul, for if he annuls her, also his [Nezirus] is Batel, for his vow depends on her vow.

וכדתנן לעיל הותר הראשון הותרו כולן שבאו מחמתיה דראשון


This is like the Mishnah taught above. If the first was permitted, all are permitted, for they are due to the first;

ואינו רשאי לגרום דבר להיות נדרו מבוטל כדכתיב לא יחל דברו ודרשינן הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו


[Her husband] may not cause his vow to be Batel, like it says "Lo Yachel Devaro", and we expound "he cannot profane his word, but others can pardon (permit) him.

ודחי בגמרא דלעולם מיגז גייז מהפרה ואילך


Explanation: The Gemara rejects this. Really, I can say that a husband cuts off [her vow], from Hafarah and onwardsף

דהשתא (הגהת כתר תורה) כי נמי מיפר את שלה שלו קיים דמ"מ (הגהת מהר"ב רנשבורג) חל נדרה עד עתה


Now, even when he annuls her, his vow endures, for in any case, her vow took effect until now;

ונזירותה (הגהת ברכת ראש) אינו יכול להפר דכיון דאמר ואני קיים לה נדרה.


He cannot annul her Nezirus, for since he said "and I", he was Mekayem her vow.


TOSFOS DH Hareini Nazir v'At

תוספות ד"ה הריני נזיר ואת

(SUMMARY: Tosfos explains why he can annul her Nezirus.)

כלומר וכי גם את רוצה לידור בנזיר ואמרה אמן פי' קבלה עליה נזירות


Explanation: [He asks] "do also you want to vow be a Nazir?" She answered Amen, i.e. she accepted on herself Nezirus;

מיפר את שלה ושלו קיים דלא תלה נדרו בנדרה


He annuls hers, and his endures, for he did not make his vow dependent on her vow.

אבל אם לא אמרה אמן היא מותרת שאינו יכול להדירה בע"כ


However, if she did not answer Amen, she is permitted, for he cannot impose a vow on her b'Al Korchah (against her will).

ודאי מה דאמר לה ואת לא הוי קיום שאין הנדר חל עליה אלא כשאמרה אמן ועדיין אינו יודע אם תקבלנו אם לאו ולכך לא הוי קיום.


Explanation (cont.): Surely, this that he said to her "and you?" is not Kiyum, for the vow takes effect on her only when she answers Amen, and he still does not know whether or not she will accept. Therefore, it is not Kiyum.


TOSFOS DH Hareini Nezirah v'Atah

תוספות ד"ה הריני נזירה ואתה

(SUMMARY: Tosfos resolves this according to both possibilities about how Hafarah works.)

הכי גרס ר"ת ושמע בעלה ואמר אמן אינו יכול להפר


The text: R. Tam's text is as follows. Her husband heard, and said Amen. He cannot annul.

אי מיעקר [קא עקר] ניחא משום דא"כ יתבטל נזירותו


If he uproots, this is fine, because if so (he would annul), his Nezirus would be Batel;

ואי מיגז גייז משום דהוי קיום כי אמר אמן כמו ואני כדלעיל.


If he cuts off, [he cannot annul] because when he said Amen, this is Kiyum, just like "and I", like above.


TOSFOS DH Harei Zeh Sofeges Es ha'Arba'im (pertains to Daf 23a)

תוספות ד"ה הרי זו סופגת את הארבעים (שייך לדף כג.)

(SUMMARY: Tosfos points out that this is no Chidush, for he did not annul her.)

בגמ' (דף כא:) מסיק שלא היפר לה בעלה ופשיטא הוא


Observation: In the Gemara (21b) we conclude that her husband did not annul her. This is obvious [that she is lashed]!

ומשום דקא בעי למיתני סיפא ואינה סופגת וכו' דהוי חידושא אע"ג דנתכוונה לאיסורא כיון דעלה בידה היתר אינה סופגת


Because the Seifa needed to teach that she is not lashed, which is a Chidush, even though she intended for Isur, since in the end it was permitted, she is not lashed...

תנא נמי רישא וסופגת.


[Therefore], also the Reisha taught that she is lashed.


TOSFOS DH R. Yehudah Omer Im Einah Sofeges Es ha'Arba'im...(pertains to Daf 23a)

תוספות ד"ה רבי יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים...(שייך לדף כג.)

(SUMMARY: Tosfos is unsure whether she receives more than 40 lashes mid'Rabanan.)

מדרבנן שנתכוונה לאיסורא במזיד


Explanation: She is lashed mid'Rabanan because she intentionally intended for an Aveirah.

ובפ' בתרא דמכות (דף כב.) מכות ארבעים מן התורה אבל מכת מרדות בלי מנין אלא מכין עד שתצא נפשו או עד שמקבל עליו,


Citation (Makos 22a): Forty lashes are mid'Oraisa. Makos Mardos (lashes mid'Rabanan) have no limit. We lash him until he dies, or until he accepts on himself [what Chachamim tell him] because she intentionally intended for an Aveirah.

ומספקא לרבי דהכא דלוקה על שעברה דשמא דוקא מ' ותו לא


Question (Tosfos' Rebbi): I am unsure about here, that she is lashed for what she [already] transgressed. Perhaps she is lashed only 40, and no more;

דדוקא כשאין רוצה לקיים אותה המצוה מכין אותו בלי מספר אבל הכא שכבר עברה למה תלקה יותר מדאורייתא אם לא הפר, '.


Only when one does not want to fulfill the Mitzvah, we lash him without limit. Here that she already transgressed, why should we lash her more than [what would be] Torah law, had he not annulled her?!


TOSFOS DH Haga'ah Gemara Yasiv R. Shimon ben Lakish

תוספות ד"ה הג"ה גמ' יתיב ר"ש בן לקיש...

(SUMMARY: Tosfos explains that Hatfasah works only within the time to say three words.)

כדמפרש והולך כדי שאילת שלום תלמיד לרב דהיינו שלום עליך רבי ג' תיבות


Explanation: [Toch Kedei Dibur] is like the Gemara proceeds to explain, the time for Talmid to greet his Rebbi, i.e. [to say] Shalom Alecha Rebbi, i.e. three words;

ה"נ יכולין שלשה אנשים להתפיס עצמן בראשון שנדר בנזיר שכל אחד אמר ואני הם שלש תיבות דאפילו האחרון תוך כדי דיבור מן הראשון


Also here, three people can be Matfis themselves in the first, who vowed to be a Nazir. Each one said "va'Ani". This is three words. Even the last is Toch Kedei Dibur of the first;

אבל הרביעי אינו יכול להתפיס עצמו בראשון אפילו אמר ואני שכבר שהו כדי דיבור מן הראשון ולכך לא חייל נזירות ארביעי.


However, the fourth cannot be Matfis himself in the first, even if he said "va'Ani", for he already delayed Kedei Dibur from the first. Therefore, Nezirus does not take effect on the fourth.


Note: This assumes that everyone takes the same amount of time to say each word (including Alecha, which has three syllables), and everyone starts immediately after the previous one finished.


TOSFOS DH Amar Lei Tu Lo Shavakta Ravcha l'Talmida

תוספות ד"ה אמר ליה תו לא שבקת רווחא לתלמידא

(SUMMARY: Tosfos explains why he holds that a fourth can be Matfis.)

כלומר תלמיד ששמע לאחד שנדר בנזיר ובקש לומר ואני ובתוך כך עובר רבו לפניו והוא חייב להקדים לו שלום ולומר שלום עליך רבי [והם שלש תיבות]


Explanation: If a Talmid heard someone vow to be a Nazir, and he wants to say va'Ani, and meanwhile his Rebbi passed in front of him, and he is obligated to give Shalom to his Rebbi and say Shalom Alecha Rebbi, which are three words...

שוב לא יועיל להתפיס בנזיר אם יאמר ואני שכבר שהה כדי דיבור ואין זו סברא


After this it will not help to be Matfis in [his vow to be a] Nazir. If he will say va'Ani, he already delayed the time to say three words. This is unreasonable!

אלא ודאי גם הרביעי נתפס הואיל ולא שהה כלל לאחר כדי דבור אלא לאלתר אחר כדי דבור אמר ואני


Rather, surely also the fourth can be Matfis, since he did not delay at all after Kedei Dibur. Rather, immediately after Kedei Dibur he said va'Ani.

אבל החמישי ודאי אינו נתפס ששהה קצת אחר כדי דיבור.


Distinction: However, surely the fifth cannot be Matfis, for he delayed slightly after Kedei Dibur.