1)

TOSFOS DH Ad Kamah Ad Parsah

תוספות ד"ה עד כמה עד פרסה

(SUMMARY: Tosfos give two opinions about whether this is when a river is in between.)

- דאין מכירין זה את זה ביותר מפרסה אפי' בלא נהר

(a)

Explanation #1: They do not recognize each other more than a Parsah away, even without a river in between.

א"נ ה"פ כשיש נהר מתי קרויין מכירין עד פרסה

(b)

Explanation #2: When there is a river, what is called recognizing [each other]? It is up to a Parsah;

אבל ביותר מיקרי אין מכירין ודוקא דאיכא נהר.

1.

If it is further, this is called not recognizing, but only when a river is in between.

2)

TOSFOS DH Tanya R. Shimon ben Elazar Omer

תוספות ד"ה תניא ר"ש בן אלעזר אומר

(SUMMARY: Tosfos was unsure how R. Shimon relates to the other opinions.)

- לא ידענא מה הוא אם הוא תנא שלישי או שמא מילתיה דת"ק מפרש

(a)

Question: I am unsure whether R. Shimon ben Elazar is a third Tana, or if he explains the first Tana;

או שמא י"ל דרבי יהודה מודה בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן וחכמים מיירי בשדה הסמוכה לבית השלחין לא בשדה הסמוכה לבית האילן

1.

Alternatively, perhaps R. Yehudah agrees about a grain field near an orchard, and Chachamim discuss a field near a Beis ha'Shelachin, but not a field near an orchard!

ונראה לי דגרסינן הכי באיזה שדה לבן מתירין חכמים

(b)

Tosfos' preferred text: It seems that the text says "in which grain field do Chachamim permit"?

ויש ספרים שכתוב בהן כשאמרו בשדה לבן שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר וקאי על דברי רבי יהודה כו'.

(c)

Alternative text: Some texts say "when they said [that one may hunt it] in a grain field abnormally, this is only in a grain field near a city. (This is our text.) He refers to R. Yehudah's words.

3)

TOSFOS DH Amar Rav Ashi Masnisin Nami Deika

תוספות ד"ה אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא

(SUMMARY: Tosfos rules like Rav Ashi.)

- פסק בתוס' דהר"ר פרץ דהלכתא הכי דכותל חצר מותר לבנותו

(a)

Ruling: Tosfos of R. Peretz rules like this. One may build the wall of a Chatzer [normally].

ופירש דהיינו דוקא במקום סמוך לרה"ר שיש לו לחוש לגנבים אבל בין חצר לחצר ומשום בני חצר אסור לבנותו כדרכו.

(b)

Explanation: This is only when it is close to Reshus ha'Rabim, and there is concern for thieves. Between one Chatzer and another, [where the concern is only] due to people of the other Chatzer, one may not build it normally.

4)

TOSFOS DH Amar Rebbi Nir'in Divrei R. Meir b'Musgar

תוספות ד"ה אמר רבי נראין דברי ר"מ במוסגר

(SUMMARY: Tosfos discusses how this relates to whose company one prefers.)

- מה שפירש בקונטרס דמוסגר אסור בתשמיש המטה

(a)

Rashi's opinion: A Metzora Musgar is forbidden to have relations.

לא נדע מנין לו דהא תנן בפרק קמא דמגילה (ד' ח:) אין בין מוסגר למוחלט אלא פריעה ופרימה

(b)

Question: What is the source of this? A Mishnah (Megilah 8b) says that the only difference between a Musgar and Muchlat is Pri'ah and Frimah (letting his hair grow and tearing his clothing);

משמע דלענין תשמיש המטה שוין דלמאן דאמר מוחלט מותר כל שכן דמוסגר מותר ולמ"ד דמוחלט אסור ה"ה מוסגר אסור

1.

Inference: They are the same regarding relations. The one who permits a Muchlat, all the more so a Musgar is permitted. The one who forbids a Muchlat, also a Musgar is forbidden.

i.

Note: R. Yosef of Vilna suggests that the Mishnah teaches only leniencies of a Musgar over a Muchlat. Pesachim 55a says like this.

דהא מוחלט מאי טעמא דאסור משום דאיכא ק"ו לימי חלוטו כדאמרינן בשמעתין

2.

Rhetorical question: Why is a Muchlat forbidden (according to the latter opinion)? We learn from a Kal va'Chomer [from Yemei Sifro] to Yemei Chaluto below (7b);

והכי נמי ק"ו לימי הסגירו וגמרינן ימי הסגר מימי ספרו

i.

Similarly, we learn a Kal va'Chomer to Yemei Hesgero, from Yemei Sifro!

ואי משום דאין טעון פריעה ופרימה

(c)

Implied question: A Musgar does not require Pri'ah and Frimah! (We are thinking that these apply during Yemei Sifro. This refutes the Kal va'Chomer.)

בימי ספרו נמי אין טעון פריעה ופרימה

(d)

Answer: Also in Yemei Sifro, he does not require Pri'ah and Frimah!

והא דקאמר התם בגמרא הא לענין שילוח טומאה זה וזה שוין ה"ה לענין תשמיש המטה הן שוין

1.

Implied question: In Megilah, we inferred that a Musgar and Muchlat are the same regarding which camps they are expelled from. Why didn't we say that they are the same also regarding relations?

אלא לא פסיק ליה לאיסור או להיתר

2.

Answer: This is because we are unsure whether both are forbidden, or both are permitted.

וגם מה שפירש בקונט' דמוסגר אינו משתלח חוץ לג' מחנות

(e)

Rashi's opinion: Rashi (here, 7b DH Mar) said that a Musgar is not expelled from [all] three Machanos.

מזה חזר בו דהא בפרק קמא דמגילה (ד' ח:) קאמר הא לענין שילוח זה וזה שוין

(f)

Retraction: He retracted from this, for in Megilah we say that they are the same regarding which camps they are expelled from.

ולפי זה קשה מאי שייך צוותא דאשתו וצוותא דעלמא במוסגר ובמוחלט

(g)

Question: Based on this (they are the same regarding relations and Machanos), what is the relevance of preferring company of his wife or of others regarding a Musgar and Muchlat?

בשלמא צוותא דעלמא יש ליישב שהוא צריך פריעה ופרימה כשהוא מוחלט וטמא טמא יקרא ופורש מבני אדם בימי חלוטו יותר מבימי הסגירו

1.

Partial answer: Regarding company of others, we could say that a Muchlat require Pri'ah and Frimah, and he calls out "Tamei, Tamei", and separates from people during Yemei Chaluto more than during Yemei Hesgero;

אבל לתשמיש שניהן שוין

2.

However, regarding relations, both of them are the same!

ע"כ נראה דהא דקאמר מר סבר צוותא דעלמא ניחא ליה ומר סבר צוותא דאשתו עדיף אמוחלט קאי

(h)

Answer: When the Gemara says "he holds that one prefers company of others, and he holds that one prefers company of his wife", this refers to a Muchlat;

וה"פ נראין דברי ר' מאיר במוחלט דרואין דאי מטמא ליה תחילה נמי טמא הוה

(i)

Explanation: He means that R. Meir's opinion is better regarding a Muchlat, that the Kohen sees his Nega, for if he will be Metamei, also beforehand he was Tamei;

ואי מטהר ליה מאי אפסדיה דצוותא דאשתו אינו חושש דצוותא דעלמא עדיפא ליה

1.

Rhetorical question: If he will be Metaher him, what does he lose? He loses company of his wife. He is not concerned, for he prefers company of others!

ונראין דברי ר' יוסי במוסגר דמטמא ליה ופסיד צוותא דעלמא שיהיה טעון פריעה ופרימה וטמא טמא יקרא וצריך לפרוש מבני אדם

2.

R. Yosi's opinion is better regarding a Musgar, (that the Kohen does not see his Nega, for if he will be Metamei him), he loses company of others, for he needs Pri'ah and Frimah, and he calls out "Tamei, Tamei", and he must separate from people;

i.

Note: The Tosfos Yom Tov says that Tosfos was not precise. Toras Kohanim teaches that all Temei'im must announce their Tum'ah! The Mishneh l'Melech disagrees. The Mishnah means that they differ about everything in the verse of Pri'ah and Frimah, which includes calling out "Tamei, Tamei." It is a mere Asmachta that other Temei'im call out.

וגם יפסיד שיצטער שעד עתה היה מצפה להיות טהור ואין מצפה עתה ליטהר

3.

Another loss is anguish. Until now, he was hoping to be Tahor. Now, he does not hope to become Tahor.

ותנא אחרינא סבר צוותא דאשתו ניחא ליה והכי פירושו

(j)

Explanation: Another Tana holds that one prefers company of his wife. This Beraisa means as follows;

נראין דברי ר' מאיר דרואין במוסגר דאי מטמא ליה לא יפסיד

1.

R. Meir's opinion is better regarding a Musgar, that the Kohen sees his Nega, for if he will be Metamei him, he does not lose;

דשניהן מוסגר ומוחלט דינם שוה חוץ מפריעה ופרימה ובהך הפסד אינו חושש

2.

A Musgar and Muchlat have the same law, except for Pri'ah and Frimah. He is not concerned for this.

אפי' קרינא ליה הפסד צוותא דעלמא כדפי' אינו חושש אלא אצוותא דאשתו

i.

Even if you would call it a loss of company of others, like I explained, he is concerned only for company of his wife.

אבל מוחלט אין רואין דאי מטהר ליה יפסיד צוותא דאשתו דקסבר צוותא דאשתו עדיפא ליה מצוותא דעלמא

3.

However, we do not see the Nega of a Muchlat. If the Kohen will be Metaher him, he loses company of his wife. He holds that one prefers company of one's wife to company of others.

וקצת ק"ל מהו נראין דברי ר"מ הא לית ליה לרבי מאיר כלל דהכהן מחויב לומר ואי בעי שתיק

(k)

Question: Why does Rebbi say Nir'in Divrei R. Meir? R. Meir holds that the Kohen need not say anything. He may be silent if he wants;

ור' קסבר דלעולם כהן אינו רשאי לשתוק כלל ולדברי ר' לא תמצא בשום אחד רואין להקל ולא להחמיר דאינו רשאי לשתוק כלל

1.

Rebbi holds that the Kohen may not be silent at all. According to Rebbi, we never find seeing a Nega only to be lenient, without [a possibility of] being stringent, for he may not be silent at all!

והכי הוה ליה למימר נראין דברי ר' יוסי כו' ואין נראין דברי יוסי כו'

2.

Rebbi should have said "Nir'in Divrei R. Yosi regarding... but not regarding..."

והכי איתא בשמעתין דטיפת חלב (חולין ד' קט.)

i.

It says so in the Sugya of a drop of milk (Chulin 109a).

5)

TOSFOS DH b'Hesger Rishon Kuli Alma Lo Pligi

תוספות ד"ה בהסגר ראשון כולי עלמא לא פליגי

(SUMMARY: Tosfos discusses when this is.)

- מה שפירש בקונטרס בסוף הסגר ראשון ומשום הכי רואין אי טהור שפיר

(a)

Rashi's opinion: This refers to the end of the first Hesger. We see it, for if he is Tahor, this is fine;

ואי עומד בעיניו תחילה נמי בבית הכלא היה עומד

1.

If the Nega remains intact (and he is Musgar for another week), also before [the Kohen saw it this time] he was confined!

וקשה דלמא פשה הנגע ויהיה טמא מוחלט

(b)

Question: Perhaps the Nega spread, and he is Tamei Muchlat!

והכי משמע בנגעים פ"א דארבע מראות הללו מצטרפין זה עם זה לפטור את העומד סוף שבוע שני

1.

Citation - Nega'im 1:3 (Mishnah): These four appearances of Nega'im join with each other to exempt a Nega that stayed intact at the end of the second week...

להחליט את שנולד בו מחיה או שער לבן בתחילה בסוף שבוע ראשון או בסוף שני לאחר הפטור

2.

Citation (cont.): ... Or to make him Muchlat if a Michyah (healthy skin in the middle of the Nega) or white hair arose at the beginning, at the end of the first week or second week, or after he was exempted (became Tahor)...

להחליט את שנולד בו פיסיון בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני

3.

Citation (cont.): ... Or to make him Muchlat if the Nega spread at the end of the first week or second week.

ויש לפרש בהסגר ראשון כ"ע לא פליגי דחזי ליה

(c)

Answer #1: We can say that all agree that he sees him [at the end of] the first Hesger;

הוי הטעם משום דלטהרו או לטמאו לא שייך למדרש עד שעה שצריך לטמאותו דהיינו בסוף הסגר שני

1.

This is because we cannot expound "Letaharo Oh Letam'o" (which forces the Kohen to rules like one way or the other) until the time when he must be Metamei him [or be Metaher him], i.e. at the end of the second Hesger;

אבל בסוף הסגר ראשון ראוי הוא להסגיר עוד ולא יטמאנו

2.

However, at the end of the first Hesger, he can rule that he is Musgar for another week, and not be Metamei him.

וכל זה דוחק

(d)

Disclaimer: This is a poor answer.

לכך נראה דברי רבינו יצחק בהסגר ראשון היינו תחילת הסגר ראשון שיכול לשתוק בהם (הגהת קרן אורה) דהא לא שייך לטהרו או לטמאו

(e)

Answer #2 (Rabbeinu Yitzchak): "Hesger Rishon" means at the beginning of Hesger Rishon. He can be silent, for Letaharo Oh Letam'o does not apply;

בהסגר שני והוא בתחילת הסגר שני שמא אינו יכול לשתוק והוא הדין בסוף הסגר שני.

1.

In Hesger Sheni, i.e. the beginning of Hesger Sheni, perhaps he cannot be silent. The same applies to the end of Hesger Sheni.

7b----------------------------------------7b

6)

TOSFOS DH Letaharo Oh Letam'o Kesiv

תוספות ד"ה לטהרו או לטמאו כתיב

(SUMMARY: Tosfos justifies another Drashah made from this verse.)

בפ' בתרא דנזיר (דף סה: ושם) דריש מיניה פתח הכתוב בטהרה תחילה גבי ספק שער לבן קודם לבהרת

(a)

Implied question: In Nazir (65b), we expound from this that the Torah began with Taharah, regarding a Safek whether the white hair preceded the Nega [or vice-versa! Therefore, we are lenient about a Safek.]

והתם דריש מדכתיב לטהרו ברישא והכא דריש מגופיה דקרא.

(b)

Answer: There, we expound from the fact that it says "Letaharo" first. Here, we expound the verse itself (that the Kohen must be Metaher or Metamei).

7)

TOSFOS DH Hachi Garsinan b'Toras Kohanim Shivas Yomim Yemei Sefiro v'Chulei

תוספות ד"ה ה"ג בתורת כהנים שבעת ימים ימי ספירו וכו' -

(SUMMARY: Tosfos cites the Toras Kohanim to reveal about our text.)

ואגב שנכתב בפסוק בתר ואחרי טהרתו וגו' כתבוהו כאן.

(a)

Explanation: Since it is written in the verse after "Acharei Taharaso", they wrote it here.

1.

Note: I.e. really, we expound the Torah verse "mi'Chutz l'Ohalo Shivas Yomim." Scribes erred and wrote "Yispero Lo" (from Yechezkeil), for it is like the verse we expound (Rashash). Keren Orah and Mishmeres Kehunah explain close to this. The Maharsha explains very differently.

8)

TOSFOS DH Yosam Lo Hayah Lo l'Uziyahu Ela bi'Ymei Chaluto

תוספות ד"ה יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו

(SUMMARY: Tosfos explains the source to say that Yosam was conceived during Uziyahu's Tzara'as.)

- פירש הר"ר קלונימוס דכתיב (ישעיה ז) ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם והיינו מנבואת עמוס

(a)

Explanation (R. Klonimus): The verse "uv'Od Shishim v'Chamesh Shanah Yechas Efrayim me'Am" is from Nevu'as Amos.

אע"פ שישעיה אמרה וישעיה נתנבא בשעה שנתנגע עוזיהו כדמוכח קראי

(b)

Implied question: Yeshayah said it, and Yeshayah prophesized when Uziyahu had Tzara'as, like it is clear from the verses!

שהיה רעש ע"י שרעשו עליונים לשורפו ותחתונים לבלעו

1.

There was a clamor. The higher beings (angels) clamored to burn him, and the lower beings (people) clamored to swallow him.

הוא מונה לנבואת עמוס שנתנבא שנתים לפני הרעש וישראל גלה יגלה מעל אדמתו (עמוס ז) שאז נגזרה גזירה

(c)

Answer: It is considered part of Amos' Nevu'ah. He prophesized two years before the clamor that Yisrael (the 10 tribes) will be exiled, for that is when it was decreed.

וכמה יש עד גלות הושע בן אלה שהיה בשנת שש לחזקיהו

(d)

Question: How many years remained until the exile of [the 10 tribes, when their king was] Hoshe'a ben Alah, which was in the sixth year of Chizkiyahu?

חשבונו ס"ה שנים ב' שנים קודם נגעו וכ"ה דנגעו דעוזיהו נתנגע כ"ה שנים לפני מותו וי"ו דיותם ושש עשרה דאחז ושש לחזקיה היה הגלות הרי ס"ה שנים

(e)

Answer: It was 65 years. There were two years before Uziyahu got Tzara'as, 25 years while he had Tzara'as, for he got Tzara'as 25 years before he died, six years of Yosam, 16 years of Achaz, and after six years of Chizkiyahu came the exile. In all, this is 65 years.

ויותם בן כ"ה שנים כשמלך וא"כ היה עיבורו בימי חלוטו

(f)

Yosam was 25 years old when he became king. If so, he was conceived in Yemei Chaluto [of Uziyahu].

מכל מקום אין ר' יוסי בר' יהודה מוקשה

(g)

Implied question: This is difficult for R. Yosi b'Rebbi Yehudah [who forbids relations in Yemei Chaluto]!

די"ל דנתנגע בסוף השנה ועיבורו היתה בתחילת השנה

(h)

Answer: We can say that the Tzara'as came at the end of the year, and conception was at the beginning of the year.

ובפי' נביאים פרש"י חשבון זה וכן מוכיח בסדר עולם

(i)

Support (for the calculation): Rashi made this calculation in his Perush on Nevi'im. Also Seder Olam says so.

ומאחר שזה אמת נמצא שצריך ליישב והלא עוזיהו וירבעם מלכו כאחת

(j)

Question: If so, we must resolve the following. Uziyahu and Yaravam [ben Yo'ash] took reign at the same time (over Yehudah and the 10 tribes, respectively);

1.

Note: It is not clear why this question depends on the above calculation (Rashash).

והא (הגהת הרש"ש) ירבעם מלך מ"א שנה וא"כ כשמת היה מ"א למלכות עוזיהו והכתוב אומר בשנת שלשים ושמנה לעזריה מלך יהודה מלך זכריה בן ירבעם

2.

Yaravam reigned 41 years. If so, he died in the 41st year of Uziyahu. Why does it say "in the 38th year of Azaryah Melech Yehudah, Zecharyah ben Yaravam took reign"? (Azaryah is Uziyahu.)

וא"כ חסר ג' שנים

3.

If so, we are missing three years!

וי"ל דמלך ג' שנים בחיי אביו וכן הגיה במקצת פירושים דהכי הוה מעשה דזכריה מלך בחיי ירבעם אביו ג' שנים.

(k)

Answer: Zecharyah reigned three years in the life of his father. Some Perushim were edited to say so, that Zecharyah reigned three years in the life of his father.

9)

TOSFOS DH Mai d'Lo Gali Lo Gali

תוספות ד"ה מאי דלא גלי לא גלי

(SUMMARY: Tosfos discusses why Rebbi does not learn from the Kal va'Chomer.)

- יש מקשין למה אין רבי דורש ק"ו הא אדם דן ק"ו מעצמו

(a)

Question: If so, why doesn't Rebbi expound the Kal va'Chomer? One may expound a Kal va'Chomer by himself (without a tradition for it)!

ושמא יש שם פירכא

(b)

Answer #1: Perhaps there is a challenge against the Kal va'Chomer.

או שמא מצורע חידוש הוא

(c)

Answer #2: Perhaps Metzora is a Chidush (so we cannot expound new laws through a Kal va'Chomer).

א"נ ז' ימים משמע מיעוט לאפוקי ימי חלוטו

(d)

Answer #3: "Shivas Yomim" is an exclusion, to exclude Yemei Chaluto.

ואידך דמצטריך לגופיה

(e)

Implied question: [The other opinion holds that this is not an exclusion, for] the Torah needed to teach the law itself [that he waits seven days. Why does Rebbi disagree?]

מיהו מדכתיב ביה לו שמע מינה למעוטי.

(f)

Answer: "Lo" teaches the exclusion. (Hagahas ha'Bach - the Sifri expounds Lo to exclude Yemei Chaluto.)

10)

TOSFOS DH Yesh Yom she'Iy Atah Ro'eh Bo

תוספות ד"ה יש יום שאי אתה רואה בו

(SUMMARY: Tosfos questions this exemption.)

- תימה לר"מ למה אינו רואה להקל

(a)

Question #1: According to R. Meir, why doesn't the Kohen see it to be lenient?

1.

Note: Sefas Emes says that the verse exempts. Indeed, if he wants, he may ask the Kohen to see it to be lenient. (If not for the verse, it would be obligatory for the Kohen to see it. Even if he is not Metamei him now, he will be sad, for he expects to be declared Tamei next week - PF.)

ועוד למאי דפי' רבינו יצחק דלכולי עלמא בתחילת הסגר רואין להקל לעולם יכול לראות

(b)

Question #2: According to the Ri's Perush, that all agree that we see at the beginning of Hesger to be lenient, he can always see it (at the beginning, i.e. even for a Chasan, or during the festival)!

ועוד ופינו את הבית עד שיראו למה טורח לפנות שמא ימצא טהור.

(c)

Question #3: Also [according to the Ri], why must we clear everything out of the house before the Kohen sees it. This is unnecessary toil. Perhaps it will be Tahor! (And even if it is Tamei, the Kohen need not be Metamei immediately. They can clear out the house before he is Metamei it!)

11)

TOSFOS DH Mashma'os Dorshin Ika Beinaihu

תוספות ד"ה משמעות דורשין איכא בינייהו

(SUMMARY: Tosfos explains how each Tana expounds.)

- ר' דורש מופינו וביום אצטריך למידרש ביום ולא בלילה כדלקמן וי"ו לא משמע ליה

(a)

Explanation: Rebbi expounds from "u'Finu", and he needs "b'Yom" to exclude night, like below. He does not expound the Vav;

ור' יהודה דורש מוביום אבל ופינו את הבית שמא אצטריך לרבי יהודה אפי' חבילי קש וחבילי עצים כדתנן בנגעים (פ' י"ב מ"ה) לרבי יהודה.

1.

R. Yehudah expounds from "b'Yom". Perhaps he needs "u'Finu Es ha'Bayis" to teach that even bundles of straw or wood [are Mekabel Tum'ah in a house with Tzara'as], like R. Yehudah holds in Nega'im (12:5).

12)

TOSFOS DH Devar ha'Reshus Ika Beinaihu

תוספות ד"ה דבר הרשות איכא בינייהו

(SUMMARY: Tosfos explains the argument.)

- דרבי יהודה סבר חידוש הוא ואין ללמוד הימנה שאר המתנות

(a)

Explanation #1: R. Yehudah holds that it is a Chidush, and we do not learn other delays from it;

ומביום הראות בו לא משמע אלא המתנה דמצוה דמשמע דתלוי הדבר בקביעת היום כגון רגל והוא הדין לחתן

1.

He holds that "uva'Yom Hera'os Bo" connotes only delay for a Mitzvah. It connotes that it depends on the day, e.g. the festival, and the same applies to [the seven days of] a Chasan.

ורבי סבר לרבות נמי המתנה שאינה מצוה וגמרינן שפיר להמתנה מופינו כל דבר הרשות

2.

Rebbi holds that we include also a delay not for a Mitzvah. We learn from "u'Finu" every matter of Reshus.

בבית לא פליגי דהא בהדיא כתיב ופינו את הבית אלא דבר הרשות דגופיה איכא בינייהו

3.

They do not argue about [matters of Reshus] in the house, for it says u'Finu Es ha'Bayis! Rather, they argue about Reshus regarding the person himself. (Chazon Ish Nega'im 9:10 - This opinion holds that the Chidush is that the house itself becomes Tamei. We do not distinguish waiting for a house for Reshus or Mitzvah, but we may not learn to people. The next opinion holds that the Chidush is that here, detached wood and rocks in the house are Mekabel Tum'ah. Since the Torah was stringent to be Metamei them, it was lenient to permit waiting until they are cleared out. We may not learn to waiting for Reshus, even for a house.)

ועוד (הגהת חזו"א) נראה לפרש שאר דברי רשות כגון חבילי קש ופליגי בבתים

(b)

Explanation #2: Alternatively, they argue about other matters of Reshus, such as bundles of straw, and they argue about houses;

דלרבי יהודה דאמר חידוש הוא לא ילפינן (מדף הבא) דהא עצים ואבנים לא מטמאו ואפ"ה מטמאו כאן

1.

According to R. Yehudah, who says that it is a Chidush, we do not learn, for [normally] wood and rocks are not Mekabel Tum'ah, but here they are;

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF